שינויים

קיומה של מערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על [[יחסי הגומלין]] בתוכה, יחסי הגומלין [[תהליך|משתנים עם הזמן]], עם [[תהליך ארוך טווח|השינויים האיטיים]] באוכלוסיות היצורים השונים, שינויים גנטיים, תנודות במזג האוויר [[שינויי אקלים]] ועוד. למרות שינויים אלה, מערכות אקולוגיות רבות מאופיינות ב[[לולאת משוב|לולאות משוב מחלישות]] שגורמות לכך שהן נמצאות ב[[שיווי משקל יציב]] או בשורה של שיוויי משקל יציבים אשר המערכת מתנדנדת בניהן. דוגמה להיבט מייצב כזה הוא שיווי משקל בין טורפים לנטרפים. כאשר כמות הטורפים עולה, הנטרפים מתמעטים ונוקטים בצעדי הגנה והתחמקות חזקים יותר. כתוצאה מכך יש רעב ותחרות גדלה בקרב הטורפים, חלקם מתים והמערכת חוזרת לאיזון. דוגמה אחרת היא מינים המתמחים ב[[נישה אקולוגית|נישות]] קרובות. אם מין אחד נעלם או נפגע, יכול מין אחר להיכנס ל[[נישה אקולוגית|נישה]] במקומו ולספק למערכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים דומים]]. באופן כזה, יש מערכות אקולוגיות רבות שבהן יש קו-אבולוציה של מינים שונים המתקיימות במשך מיליוני שנים.

קיומה של מערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על [[יחסי הגומלין]] בתוכה, יחסי הגומלין [[תהליך|משתנים עם הזמן]], עם [[תהליך ארוך טווח|השינויים האיטיים]] באוכלוסיות היצורים השונים, שינויים גנטיים, תנודות במזג האוויר [[שינויי אקלים]] ועוד. למרות שינויים אלה, מערכות אקולוגיות רבות מאופיינות ב[[לולאת משוב|לולאות משוב מחלישות]] שגורמות לכך שהן נמצאות ב[[שיווי משקל יציב]] או בשורה של שיוויי משקל יציבים אשר המערכת מתנדנדת בניהן. דוגמה להיבט מייצב כזה הוא שיווי משקל בין טורפים לנטרפים. כאשר כמות הטורפים עולה, הנטרפים מתמעטים ונוקטים בצעדי הגנה והתחמקות חזקים יותר. כתוצאה מכך יש רעב ותחרות גדלה בקרב הטורפים, חלקם מתים והמערכת חוזרת לאיזון. דוגמה אחרת היא מינים המתמחים ב[[נישה אקולוגית|נישות]] קרובות. אם מין אחד נעלם או נפגע, יכול מין אחר להיכנס ל[[נישה אקולוגית|נישה]] במקומו ולספק למערכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים דומים]]. באופן כזה, יש מערכות אקולוגיות רבות שבהן יש קו-אבולוציה של מינים שונים המתקיימות במשך מיליוני שנים.

הכנסה של גורם חדש למערכת, בין אם ביוטי או א-ביוטי, יוצרת בדרך כלל שינוי או זעזוע במערכת. דבר זה יכול להיגרם גם מהוצאת גורם מהמערכת או שינוי משמעותי של אחד הגורמים. דוגמאות לשינויים כוללות שינוי בכמות [[מים מתוקים|המים המתוקים]] שנכנסים בממוצע בשנה למערכת, [[הכחדה|הכחדת מין]], [[מין פולש]], [[זיהום]], [[קיטוע שטחי מחייה]] ועוד [[השפעות סביבתיות]]. בחלק מהמקרים הדבר עלול לגרום לקריסה אקולוגית ולמוות של מינים רבים במערכת האקולוגית. תחת נקודת מבט זו, קיים מושג מופשט של "בריאות המערכת האקולוגית" שמנסה לאמוד את ה[[רובסטיות]] ואת יכולת ההתאוששות של מערכת אקולוגית, או כמה היא רחוקה המערכת מ"[[שיווי משקל יציב]]" שלה.

הכנסה של גורם חדש למערכת, בין אם ביוטי או א-ביוטי, יוצרת בדרך כלל שינוי או זעזוע במערכת. דבר זה יכול להיגרם גם מהוצאת גורם מהמערכת או שינוי משמעותי של אחד הגורמים. דוגמאות לשינויים כוללות שינוי בכמות [[מים מתוקים|המים המתוקים]] שנכנסים בממוצע בשנה למערכת, [[הכחדת מין]], [[מין פולש]], [[זיהום]], [[קיטוע שטחי מחייה]] ועוד [[השפעות סביבתיות]]. בחלק מהמקרים הדבר עלול לגרום לקריסה אקולוגית ולמוות של מינים רבים במערכת האקולוגית. תחת נקודת מבט זו, קיים מושג מופשט של "בריאות המערכת האקולוגית" שמנסה לאמוד את ה[[רובסטיות]] ואת יכולת ההתאוששות של מערכת אקולוגית, או כמה היא רחוקה המערכת מ"[[שיווי משקל יציב]]" שלה.

כאשר יחסי הגומלין במערכת אקולוגית מתערערים באופן קיצוני, לדוגמה בעקבות הכחדה של מין בעל חיים במערכת, המערכת האקולוגית עלולה להתערער ואף לקרוס. דבר זה התרחש פעמים רבות בהיסטוריה כתוצאה מתהליכים או מאורעות טבעיים כגון התפרצות [[הרי געש]], [[שינויי אקלים]], [[מינים פולשים]], ועוד.

כאשר יחסי הגומלין במערכת אקולוגית מתערערים באופן קיצוני, לדוגמה בעקבות הכחדה של מין בעל חיים במערכת, המערכת האקולוגית עלולה להתערער ואף לקרוס. דבר זה התרחש פעמים רבות בהיסטוריה כתוצאה מתהליכים או מאורעות טבעיים כגון התפרצות [[הרי געש]], [[שינויי אקלים]], [[מינים פולשים]], ועוד.