2,695
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:HohRiverTrail 7322.jpg|ממוזער|יער במדינת וושינגטון בארצות הברית. [[יער]] הוא אחת המערכות האקולוגיות הבולטות ביותר שיש בה [[מגוון מינים]] ומגוון של [[שירותי המערכת האקולוגית|מגוון שירותים אקולוגיים]] לבני האדם]]
[[קובץ:HohRiverTrail 7322.jpg|ממוזער|יער במדינת וושינגטון בארצות הברית. [[יער]] הוא אחת המערכות האקולוגיות הבולטות ביותר שיש בה [[מגוון מינים]] ומגוון של [[שירותי המערכת האקולוגית|מגוון שירותים אקולוגיים]] לבני האדם]]
'''מערכת אקולוגית''' או '''אקוסיסטמה''' (באנגלית: '''Ecosystem''') היא [[סביבה ביולוגית]] המורכבת מכל היצורים החיים שמתקיימים באזור גאוגרפי מסויים, כמו גם מכל המרכיבים הפיזיים שאינם חיים (א-ביוטים Abiotic) של הסביבה, שאיתם יש ליצורים החיים קשרי גומלין, כגון אוויר, קרקע, מים ואור שמש. סוג הקשרים בין היצורים החיים הוא כזה שמערב תהליכי החלפה של [[אנרגיה]] ותהליכי מערכתיים כמו [[מחזור אקולוגי|מחזורי חומרים]].
'''מערכת אקולוגית''' או '''אקוסיסטמה''' (באנגלית: '''Ecosystem''') היא [[סביבה ביולוגית]] המורכבת מכל היצורים החיים שמתקיימים באזור גאוגרפי מסויים, כמו גם מכל המרכיבים הפיזיים שאינם חיים (א-ביוטים Abiotic) של הסביבה, שאיתם יש ליצורים החיים קשרי גומלין, כגון אוויר, קרקע, מים ואור שמש. סוג הקשרים בין היצורים החיים הוא כזה שמערב תהליכי החלפה של [[אנרגיה]] ותהליכי מערכתיים כמו [[מחזור אקולוגי|מחזורי חומרים]].
מערכת האקולוגית היא מושג ליבה ב[[ביולוגיה]] וב[[אקולוגיה]], ומהווה רמת ארגון ביולוגי שבה היצורים מבצעים אינטראקציה בינם לבין עצמם ועם יצורים אחרים. רמה הזו היא מעל [[חבורה אקולוגית]] (יצורים ממינים שונים בעלי קשרי גומלין זה עם זה) ומתחת או ברמה שווה ל[[ביום]] ול[[ביוספרה]]. ביומות הן מערכות אקולוגיות בתחום שטח רחב כמו [[יערות גשם]], מדבריות וכו'. המונח "המערכת האקולוגית" משמש לעתים קרובות כשם נרדף ל'''[[ביוספרה]]''' - המערכת האקולוגית של כלל [[כדור הארץ]].
מערכת האקולוגית היא מושג ליבה ב[[ביולוגיה]] וב[[אקולוגיה]], ומהווה רמת ארגון ביולוגי שבה היצורים מבצעים אינטראקציה בינם לבין עצמם ועם יצורים אחרים. רמה הזו היא מעל [[חבורה אקולוגית]] (יצורים ממינים שונים בעלי קשרי גומלין זה עם זה) ומתחת או ברמה שווה ל[[ביום]] ול[[ביוספרה]]. ביומות הן מערכות אקולוגיות בתחום שטח רחב כמו [[יערות גשם]], מדבריות וכו'. המונח "המערכת האקולוגית" משמש לעתים קרובות כשם נרדף ל'''[[ביוספרה]]''' - המערכת האקולוגית של כלל [[כדור הארץ]].
'''גורמים א-ביוטים''' Abiotic במערכת אקולוגית הם לדוגמה אור, אוויר, [[קרקע]], [[מים]], [[אנרגיה סולארית|אור שמש]], אוזון, אטמוספירה, ירח ועוד. '''הגורמים הביוטים''' - Biotic factors במערכת אקולוגית הם לדוגמה צמחים, אצות, בעלי חיים, פטריות ומיקרו-אורגניזמים.
'''גורמים א-ביוטים''' Abiotic במערכת אקולוגית הם לדוגמה אור, אוויר, [[קרקע]], [[מים]], [[אנרגיה סולארית|אור שמש]], אוזון, אטמוספירה, ירח ועוד. '''הגורמים הביוטים''' - Biotic factors במערכת אקולוגית הם לדוגמה צמחים, אצות, בעלי חיים, פטריות ומיקרו-אורגניזמים.
מערכות אקולוגיות מהוות דוגמה ל[[סדר ספונטני]] - אין שום בעל חיים או סוכן שמעצב בצורה מודעת את התנהגות המערכת (מלבד במערכות מודרנית שם יש ניסיון ניהול של חלק מהמערכות האקולוגיות) ובכל זאת נוצר סדר במערכת שמכתיב חוקים מסויימים ומאפשר קיום לתת קבוצה של מיני בעלי חיים. בה בעת מערכות אקולוגיות הן דוגמה ל[[מערכת מורכבת]] שבהן יש קשרים רבים, דינמיקה של [[תהליכים]] רבים ו[[אי לינאריות]]. מערכות אקולוגיות הן גם דוגמה ל[[מערכת דיאספטית]] - [[תרמודינמיקה|מערכת תרמודינמית פתוחה]] שצורכת כל הזמן [[אקסרגיה]] מבחוץ (אור השמש בדרך כלל) וממירה אות לחום כדי לשמור על סדר ותפקוד.
מערכות אקולוגיות מהוות דוגמה ל[[סדר ספונטני]] - אין שום בעל חיים או סוכן שמעצב בצורה מודעת את התנהגות המערכת (מלבד במערכות מודרנית שם יש ניסיון ניהול של חלק מהמערכות האקולוגיות) ובכל זאת נוצר סדר במערכת שמכתיב חוקים מסויימים ומאפשר קיום לתת קבוצה של מיני בעלי חיים. בה בעת מערכות אקולוגיות הן דוגמה ל[[מערכת מורכבת]] שבהן יש קשרים רבים, דינמיקה של [[תהליכים]] רבים ו[[אי לינאריות]]. מערכות אקולוגיות הן גם דוגמה ל[[מערכת דיאספטית]] - [[תרמודינמיקה|מערכת תרמודינמית פתוחה]] שצורכת כל הזמן [[אקסרגיה]] מבחוץ (אור השמש בדרך כלל) וממירה אות לחום כדי לשמור על סדר ותפקוד.
מערכות אקולוגיות מספקות ל[[כלכלה]] האנושית הן [[חומרי גלם]] והן שרותים שונים. [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותי המערכת האקולוגית]] כוללת היבטים רבים החל מייצוב האקלים, עבור דרך הסדרת ריכוז החמצן באטמוספירה ועד [[האבקה]] או שירותי נוף.
מערכות אקולוגיות מספקות ל[[כלכלה]] האנושית הן [[חומרי גלם]] והן שרותים שונים. [[שירותי המערכת האקולוגית]] כוללת היבטים רבים החל מייצוב האקלים, עבור דרך הסדרת ריכוז החמצן באטמוספירה ועד [[האבקה]] או שירותי נוף.
מערכות אקולוגיות מתפקדות הן אלו שמאפשרות את המשך רוב החיים על פני כדור הארץ כולל אלו של בני אדם. ראשית בגלל שהן מאפשרות שימוש באנרגיית השמש לשם [[ייצור ראשוני]] של אנרגיה כימית המשמשת את כל שאר היצורים החיים. ושנית בגלל שמערכות אלה מווסתות את הריכוזים של חומרים חשובים (כמו [[חמצן]], [[פחמן דו חמצני]]) במסגרת מחזורי חומרים כמו [[מחזור המים]], [[מחזור החמצן]], [[מחזור הפחמן]], [[מחזור הזרחן]] ועוד. ללא ויסות כזה ריכוזי החומרים עלולים לעלות או לרדת לרמות שיסכנו את החיים של חלק גדול מבעלי החיים והצמחים בכדור הארץ - לרבות האדם. דוגמה להמחשה של קריסה אפשרית כזו הוא הניסוי [[ביוספרה 2]] וכן הקושי לתכנן מערכות דומות עבור [[מסע לחלל|מושבות מחוץ לכדור הארץ]]. קיומה של מערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על יחסי הגומלין בתוכה. כאשר יחסי גומלין אלה מתערערים באופן קיצוני, המערכת האקולוגית עלולה לקרוס.
מערכות אקולוגיות מתפקדות הן אלו שמאפשרות את המשך רוב החיים על פני כדור הארץ כולל אלו של בני אדם. ראשית בגלל שהן מאפשרות שימוש באנרגיית השמש לשם [[ייצור ראשוני]] של אנרגיה כימית המשמשת את כל שאר היצורים החיים. ושנית בגלל שמערכות אלה מווסתות את הריכוזים של חומרים חשובים (כמו [[חמצן]], [[פחמן דו חמצני]]) במסגרת מחזורי חומרים כמו [[מחזור המים]], [[מחזור החמצן]], [[מחזור הפחמן]], [[מחזור הזרחן]] ועוד. ללא ויסות כזה ריכוזי החומרים עלולים לעלות או לרדת לרמות שיסכנו את החיים של חלק גדול מבעלי החיים והצמחים בכדור הארץ - לרבות האדם. דוגמה להמחשה של קריסה אפשרית כזו הוא הניסוי [[ביוספרה 2]] וכן הקושי לתכנן מערכות דומות עבור [[מסע לחלל|מושבות מחוץ לכדור הארץ]]. קיומה של מערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על יחסי הגומלין בתוכה. כאשר יחסי גומלין אלה מתערערים באופן קיצוני, המערכת האקולוגית עלולה לקרוס.
כיום [[בני אדם|האדם]] משפיעה בצורה נרחבת על חלק נכבד מהמערכות האקולוגיות, וגורם לערעור ולקריסה של חלק מהן. מדענים, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ו[[קיימות]] חוששים מפני הרס נרחב של מערכות אקולוגיות שגורם כבר היום ל[[הכחדה המונית בימנו|הכחדה המונית]] ועלול להוביל ל[[הכחדת האנושות]].
כיום [[בני אדם|האדם]] משפיעה בצורה נרחבת על חלק נכבד מהמערכות האקולוגיות, וגורם לערעור ולקריסה של חלק מהן. מדענים, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ו[[קיימות]] חוששים מפני הרס נרחב של מערכות אקולוגיות שגורם כבר היום ל[[הכחדה המונית בימנו|הכחדה המונית]] ועלול להוביל ל[[הכחדת האנושות]].
==היסטוריה של המונח==
==היסטוריה של המונח==
המונח אקו-סיסטמה - מערכת אקולוגית - נטבע בשנת 1930 על ידי Roy Clapham כדי לציין את השילוב של המרכיבים הביולוגים והפיזיקליים של סביבה מסוימת. האקולוג הבריטי ארתור טנסלי Arthur Tansley התייחס מאוחר יותר לאותו מונח כשהוא מתאר אותו כ"מערכת הכוללת, ... כולל לא רק הקומפלקס של היצורים החיים, אלא גם את הקומפלקס הכולל של הגורמים הפיזיקליים שמרכיבים את מה שאנו מכנים הסביבה". טנסלי התייחס למערכות אקולוגיות לא סתם כאל יחידות טבעיות, אלא כאל "בידודים נפשיים" טנסלי הגדיר לאחר מכם את ההיבט המרחבי של מערכת אקולוגית באמצעות המונח "[[אקוטופ]]".
המונח אקו-סיסטמה - מערכת אקולוגית - נטבע בשנת 1930 על ידי Roy Clapham כדי לציין את השילוב של המרכיבים הביולוגים והפיזיקליים של סביבה מסוימת. האקולוג הבריטי ארתור טנסלי Arthur Tansley התייחס מאוחר יותר לאותו מונח כשהוא מתאר אותו כ"מערכת הכוללת, ... כולל לא רק הקומפלקס של היצורים החיים, אלא גם את הקומפלקס הכולל של הגורמים הפיזיקליים שמרכיבים את מה שאנו מכנים הסביבה". טנסלי התייחס למערכות אקולוגיות לא סתם כאל יחידות טבעיות, אלא כאל "בידודים נפשיים" טנסלי הגדיר לאחר מכם את ההיבט המרחבי של מערכת אקולוגית באמצעות המונח "[[אקוטופ]]".
אבנס Evans הגדיר את מערכת אקולוגית ב-1956 כ: "מערכת שמתקיימים בה תהליכי זרימה, העברה והצטברות של אנרגיה וחומר בתיווך ומעורבות של יצורים חיים ופעילותם".
אבנס Evans הגדיר את מערכת אקולוגית ב-1956 כ: "מערכת שמתקיימים בה תהליכי זרימה, העברה והצטברות של אנרגיה וחומר בתיווך ומעורבות של יצורים חיים ופעילותם".
==דוגמאות של מערכות אקולוגיות==
==דוגמאות של מערכות אקולוגיות==
[[קובץ:Spiny Forest Ifaty Madagascar.jpg|thumb|300px|left|חורש באי מדגסקר, מדגים את [[מגוון מינים|מגוון מיני]] הצמחים ואת הגורמים הא-ביוטים כמו [[קרקע]] או [[אטמוספירה]] שמרכיבים חלק מהמערכת האקולוגית. בנוסף להם מערכת אקולוגית אופיינית מכילה גם בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים שמקיימים [[מארגי מזון]] שמנצלים את [[אנרגיה סולארית|אנרגיית השמש]] ומשתלבים יחד ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] של חומרים כמו [[מחזור הפחמן|פחמן]], [[מחזור החנקן|חנקן]] ועוד]]
[[קובץ:Spiny Forest Ifaty Madagascar.jpg|ממוזער|300px|left|חורש באי מדגסקר, מדגים את [[מגוון מינים|מגוון מיני]] הצמחים ואת הגורמים הא-ביוטים כמו [[קרקע]] או [[אטמוספירה]] שמרכיבים חלק מהמערכת האקולוגית. בנוסף להם מערכת אקולוגית אופיינית מכילה גם בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים שמקיימים [[מארגי מזון]] שמנצלים את [[אנרגיה סולארית|אנרגיית השמש]] ומשתלבים יחד ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] של חומרים כמו [[מחזור הפחמן|פחמן]], [[מחזור החנקן|חנקן]] ועוד]]
הדוגמאות למערכות אקולוגיות כוללות:
הדוגמאות למערכות אקולוגיות כוללות:
* [[שונית אלמוגים]]
* [[שונית אלמוגים]]
==ביום==
==ביום==
[[ביום|ביומות]] הן מונח דומה למערכת אקולוגית, והן מוגדרות כשטח רחב בעל מאפיינים גאוגרפיים ואקלימיים מוגדרים, שבו קיימת מערכות אקולוגיות. בביום שוררים תנאים אקלים דומים ויש בו חברות של צמחים, חיות ומיקרו-אורגניזמים שחיים בקרקע או במים, שלעיתים קרובות מכונים מערכות אקולוגיות. ביומים שונים מוגדרים על פי מספר גורמים כמו סוגי הצמחים (כמו עצים, שיחים או עשבים), סוג העלים (כמו עלים רחבים ועלים מחטניים) והאקלים. בניגוד לאקו-זון (איזור אקולוגי) ביום לא מוגדר על ידי דמיון בגנטיקה, בטקסונומיה או בהיסטוריה. ביומיות מזוהים לרוב עם דפוסים מסוימים של [[סוקצסיה]] אקולוגית ועם חברת שיא צמחית מסוימת.
[[ביום|ביומות]] הן מונח דומה למערכת אקולוגית, והן מוגדרות כשטח רחב בעל מאפיינים גאוגרפיים ואקלימיים מוגדרים, שבו קיימת מערכות אקולוגיות. בביום שוררים תנאים אקלים דומים ויש בו חברות של צמחים, חיות ומיקרו-אורגניזמים שחיים בקרקע או במים, שלעיתים קרובות מכונים מערכות אקולוגיות. ביומים שונים מוגדרים על פי מספר גורמים כמו סוגי הצמחים (כמו עצים, שיחים או עשבים), סוג העלים (כמו עלים רחבים ועלים מחטניים) והאקלים. בניגוד לאקו-זון (איזור אקולוגי) ביום לא מוגדר על ידי דמיון בגנטיקה, בטקסונומיה או בהיסטוריה. ביומיות מזוהים לרוב עם דפוסים מסוימים של [[סוקצסיה]] אקולוגית ועם חברת שיא צמחית מסוימת.
סוגים שונים של ביומות יבשתיות כוללות לדוגמה: יער גשם טרופי, יער גשם סאב-טרופי, סוואנת עשב, טונדרה, מדבר קרח, מדבר, טייגה (יערות מחטניים בצפון אמריקה ובצפון אסיה ואירופה) ועוד. ביומות ימיים כוללות בריכות, שוניות אלמוגים, יער מנגרובי, יער עשבי-ים, ועוד.
סוגים שונים של ביומות יבשתיות כוללות לדוגמה: יער גשם טרופי, יער גשם סאב-טרופי, סוואנת עשב, טונדרה, מדבר קרח, מדבר, טייגה (יערות מחטניים בצפון אמריקה ובצפון אסיה ואירופה) ועוד. ביומות ימיים כוללות בריכות, שוניות אלמוגים, יער מנגרובי, יער עשבי-ים, ועוד.
כאשר יחסי הגומלין במערכת אקולוגית מתערערים באופן קיצוני, לדוגמה בעקבות הכחדה של מין בעל חיים במערכת, המערכת האקולוגית עלולה להתערער ואף לקרוס. דבר זה התרחש פעמים רבות בהיסטוריה כתוצאה מתהליכים או מאורעות טבעיים כגון התפרצות [[הרי געש]], [[שינויי אקלים]], [[מינים פולשים]], ועוד.
כאשר יחסי הגומלין במערכת אקולוגית מתערערים באופן קיצוני, לדוגמה בעקבות הכחדה של מין בעל חיים במערכת, המערכת האקולוגית עלולה להתערער ואף לקרוס. דבר זה התרחש פעמים רבות בהיסטוריה כתוצאה מתהליכים או מאורעות טבעיים כגון התפרצות [[הרי געש]], [[שינויי אקלים]], [[מינים פולשים]], ועוד.
כל מין שנעלם ממקום חיותו עלול לגרום להפרת האיזון במערכת האקולוגית. דבר זה יכול להתאזן באופן חלקי על ידי כך שמקום החיות (ה[[נישה]]) לא נותר ריק אלא מין אחר תופס את מקומו של המין שנעלם. פעמים רבות מצב שכזה יוצר פגיעה רבת משמעות במערכת האקולוגית בשל היעדר שיווי משקל, עד אשר זה נוצר מחדש, לעתים, תוך היעלמות מינים נוספים ממנה.
כל מין שנעלם ממקום חיותו עלול לגרום להפרת האיזון במערכת האקולוגית. דבר זה יכול להתאזן באופן חלקי על ידי כך שמקום החיות (ה[[נישה]]) לא נותר ריק אלא מין אחר תופס את מקומו של המין שנעלם. פעמים רבות מצב שכזה יוצר פגיעה רבת משמעות במערכת האקולוגית בשל היעדר שיווי משקל, עד אשר זה נוצר מחדש, לעתים, תוך היעלמות מינים נוספים ממנה.
במקרים קיצוניים, ייתכנו שינויים בכל כדור הארץ על ידי גורמים רבי עוצמה - אירועים קיצוניים כמו [[שינויי אקלים]], פגיעת כוכבי שביט בכדור הארץ, התפרצות גדולה של הרי געש או שינוי הרכב הגזים באטמוספירה או ריכוז היסודות באוקיינוס (על ידי הרי געש או כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו התפשטות צמחים ואצות הפולטים חמצן). שינויים אלה גורמים לשינוי התנאים בפלנטה כולה ולכן ל[[הכחדה המונית|הכחדות המוניות]] של מינים ולקריסה של מערכות אקולוגיות שלמות על פני כל כדור הארץ בתוך תקופה קצרה יחסית - שנים ספורות עד אלפי שנים, יחסית למיליוני או מאות מליוני שנים שבהן יכולות מערכות אקולוגיות להתקיים.
במקרים קיצוניים, ייתכנו שינויים בכל כדור הארץ על ידי גורמים רבי עוצמה - אירועים קיצוניים כמו [[שינויי אקלים]], פגיעת כוכבי שביט בכדור הארץ, התפרצות גדולה של הרי געש או שינוי הרכב הגזים באטמוספירה או ריכוז היסודות באוקיינוס (על ידי הרי געש או כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו התפשטות צמחים ואצות הפולטים חמצן). שינויים אלה גורמים לשינוי התנאים בפלנטה כולה ולכן ל[[הכחדה המונית|הכחדות המוניות]] של מינים ולקריסה של מערכות אקולוגיות שלמות על פני כל כדור הארץ בתוך תקופה קצרה יחסית - שנים ספורות עד אלפי שנים, יחסית למיליוני או מאות מליוני שנים שבהן יכולות מערכות אקולוגיות להתקיים.
דוגמה עכשווית לשינוי מהותי במערכות אקולוגיות, ולהרס של מערכות אקולוגיות רבות, נובעת מהתערבות מואצת של [[בני אדם|בני האדם]] [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]]. יש מספר דרכים בהן האדם עלול לגרום לשינוי במערכות אקולוגיות, ולרוב מדובר בנזקים למערכות אלה:
דוגמה עכשווית לשינוי מהותי במערכות אקולוגיות, ולהרס של מערכות אקולוגיות רבות, נובעת מהתערבות מואצת של [[בני אדם|בני האדם]] [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]]. יש מספר דרכים בהן האדם עלול לגרום לשינוי במערכות אקולוגיות, ולרוב מדובר בנזקים למערכות אלה:
* תחרות ישירה עם בעלי החיים על השטח, לשם מגורים, סלילת כבישים, [[כרייה]] או [[חקלאות]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]). יש [[שימושי קרקע]] שמפריעים יותר מאחרים בגלל היבטים של [[זיהום]] - לדוגמה [[כרייה]]. שימושי קרקע אחרים כמו סלילת כבישים גוררת [[קיטוע שטחי מחייה]]. חקלאות ומרעה הם שימושי הקרקע הנרחבים ביותר. לפי [[דו"ח מצב הטבע העולמי]], פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]] האדם כיום מנהל מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה בקרח.
* תחרות ישירה עם בעלי החיים על השטח, לשם מגורים, סלילת כבישים, [[כרייה]] או [[חקלאות]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]). יש [[שימושי קרקע]] שמפריעים יותר מאחרים בגלל היבטים של [[זיהום]] - לדוגמה [[כרייה]]. שימושי קרקע אחרים כמו סלילת כבישים גוררת [[קיטוע שטחי מחייה]]. חקלאות ומרעה הם שימושי הקרקע הנרחבים ביותר. לפי [[דו"ח מצב הטבע העולמי]], פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]] האדם כיום מנהל מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה בקרח.
* תחרות ישירה על משאבים החיוניים למערכת - בעיקר [[מים מתוקים]] - לדוגמה [[התייבשות נהרות ואגמים|ייבוש מערכות אקולוגיות של מקווי מים או נהרות]] כתוצאה משאיבת מי תהום, הטיית נהרות, בניית [[סכרים]], [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר ועוד. תחרות נוספת על משאב חשוב הוא [[לקיחה מתוך הייצור הראשוני]] שבה האדם מתחרה מול מינים אחרים ומול מערכות אקולוגיות על לקיחה של אנרגיה שמופקת מהשמש.
* תחרות ישירה על משאבים החיוניים למערכת - בעיקר [[מים מתוקים]] - לדוגמה [[התייבשות נהרות ואגמים|ייבוש מערכות אקולוגיות של מקווי מים או נהרות]] כתוצאה משאיבת מי תהום, הטיית נהרות, בניית [[סכרים]], [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר ועוד. תחרות נוספת על משאב חשוב הוא [[לקיחה מתוך הייצור הראשוני]] שבה האדם מתחרה מול מינים אחרים ומול מערכות אקולוגיות על לקיחה של אנרגיה שמופקת מהשמש.
* [[ציד]] ו[[דיג]] בעיקר בצורות המסחריות. [[דייג יתר]] פוגע במערכות אקולוגיות ימיות. ציד של טורפים עלול לגרום לקריסת מערכות בגלל היותם גורמים מאזנים.
* [[ציד]] ו[[דיג]] בעיקר בצורות המסחריות. [[דייג יתר]] פוגע במערכות אקולוגיות ימיות. ציד של טורפים עלול לגרום לקריסת מערכות בגלל היותם גורמים מאזנים.
* [[זיהום]] בעיקר [[זיהום אוויר]] - לדוגמה [[גשם חומצי]] או [[זיהום מים]]. מערכות ימיות עלולות להיפגע מ[[זיהום מים]] או [[זיהום ימי]], וכן בגלל [[זיהום רעש]].
* [[זיהום]] בעיקר [[זיהום אוויר]] - לדוגמה [[גשם חומצי]] או [[זיהום מים]]. מערכות ימיות עלולות להיפגע מ[[זיהום מים]] או [[זיהום ימי]], וכן בגלל [[זיהום רעש]].
* [[כריתת יערות]] ו[[שרפת יערות]] לשם [[חקלאות כרות והבער]], לשם השגת עצים ל[[דלק ביולוגי]] ולמוצרי עץ.
* [[כריתת יערות]] ו[[שרפת יערות]] לשם [[חקלאות כרות והבער]], לשם השגת עצים ל[[דלק ביולוגי]] ולמוצרי עץ.
* פגיעות אחרות בטבע כמו [[סחף קרקע]], הצפות ועוד.
* פגיעות אחרות בטבע כמו [[סחף קרקע]], הצפות ועוד.
* החדרת [[מינים פולשים]] למערכת.
* החדרת [[מינים פולשים]] למערכת.
* [[שינויי אקלים]] - ראו [[התחממות עולמית]].
* [[שינויי אקלים]] - ראו [[התחממות עולמית]].
* תהליכי [[מדבור]] עקב רעיית יתר, [[כריתת יערות]], ניצול מים בידי האדם ועוד. ייתכנו גם תהליכים הדומים למדבור כגון [[מדבריות האורן|יער מדברי]]
* תהליכי [[מדבור]] עקב רעיית יתר, [[כריתת יערות]], ניצול מים בידי האדם ועוד. ייתכנו גם תהליכים הדומים למדבור כגון [[מדבריות האורן|יער מדברי]]
* השפעות נוספות כמו שיבוש [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]] כמו גם שינויים ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] נוספים.
* השפעות נוספות כמו שיבוש [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]] כמו גם שינויים ב[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] נוספים.
לעתים קרובות הפגיעה במערכת אקולוגית על ידי האדם נגרמת ממספר תהליכים שונים המחריפים זה את זה - ציד מצד אחד, זיהום מצד שני והפרעה פיזית מצד שלישי. דוגמה קיצונית להפרעות אלה ניתן לראות ב[[ימת אראל]] שהתייבשה והזדהמה עקב פעילות האדם. כיום קיימות דוגמאות נוספות של [[התייבשות נהרות ואגמים]] במקומות שונים בעולם. דוגמאות נוספות להשפעה קיצונית של האדם כוללות תעשיות [[כרייה]] בשטח פתוח, [[בירוא יערות]] והתיישבות שהובילה להרס יערות באירופה וכיום מתקיים תהליך דומה ב[[יערות הגשם]].
לעתים קרובות הפגיעה במערכת אקולוגית על ידי האדם נגרמת ממספר תהליכים שונים המחריפים זה את זה - ציד מצד אחד, זיהום מצד שני והפרעה פיזית מצד שלישי. דוגמה קיצונית להפרעות אלה ניתן לראות ב[[ימת אראל]] שהתייבשה והזדהמה עקב פעילות האדם. כיום קיימות דוגמאות נוספות של [[התייבשות נהרות ואגמים]] במקומות שונים בעולם. דוגמאות נוספות להשפעה קיצונית של האדם כוללות תעשיות [[כרייה]] בשטח פתוח, [[בירוא יערות]] והתיישבות שהובילה להרס יערות באירופה וכיום מתקיים תהליך דומה ב[[יערות הגשם]].
השפעת כלל הגורמים האלה היא פגיעה במערכות אקולוגיות רבות - מערכות בים ומערכות ביבשה. כאשר חלק ממערכות אלה נהרס לגמרי. תיקון ההרס יכול להיות הפיך תוך מספר עשרות שנים על ידי התחדשות של הטבע. דוגמה לכך היא [[אסון צ'רנוביל]] באוקרינה, עקב דליפה של כור גרעיני פונו מסביבת הכור מאות אלפי אנשים והעיר צ'רנוביל פונתה מתושביה. בעקבות העלמות בני האדם חזר הטבע להתשלט על העיר- עצים וצמחים חזרו לצמוח ברחובות, בתוך בתים וכו' ובעקבות זה הופיעו מחדש בעלי חיים רבים החיים בטבע כמו איילים וזאבים.
השפעת כלל הגורמים האלה היא פגיעה במערכות אקולוגיות רבות - מערכות בים ומערכות ביבשה. כאשר חלק ממערכות אלה נהרס לגמרי. תיקון ההרס יכול להיות הפיך תוך מספר עשרות שנים על ידי התחדשות של הטבע. דוגמה לכך היא [[אסון צ'רנוביל]] באוקרינה, עקב דליפה של כור גרעיני פונו מסביבת הכור מאות אלפי אנשים והעיר צ'רנוביל פונתה מתושביה. בעקבות העלמות בני האדם חזר הטבע להתשלט על העיר- עצים וצמחים חזרו לצמוח ברחובות, בתוך בתים וכו' ובעקבות זה הופיעו מחדש בעלי חיים רבים החיים בטבע כמו איילים וזאבים.
עם זאת ההרס יכול להיות [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] כמו במקרה של [[הכחדת מינים בימנו]]. הכחדה כזו מתקיימת במערכות אקולוגיות ימיות ויבשתיות. קיים חשש כי הכחדה כזו, יחד עם עוד ועוד השפעות נוספות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[התחממות עולמית]] יגרמו נזקים בלתי הפיכים (בטווח של מאות אלפי שנים לפחות). דוגמה לכך היא תופעה של [[הכחדת חרקים|העלמות חרקים]]. למרות שהם גורמים נזקים בחקלאות ובבית, לחרקים יש תפקיד חשוב בתפקוד של המערכת האקולוגית היבשתית שתלויה בה. לדוגמה, ד"ר משה גיש מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה טוען כי "אנשים לא מבינים שהם קיימים בזכות חרקים", בגלל שהם חלק מרכזי של המערכת האקולוגית היבשתית שתלויה בה. אם תהיה ירידה דרסטית בכמות ובמגוון החרקים, [[מערכות אקולוגיות יבשתיות]] יקרסו והמין האנושי כולו יהיה בבעיה רצינית. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-78c46998157d761006.htm]
עם זאת ההרס יכול להיות [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] כמו במקרה של [[הכחדת מינים בימנו]]. הכחדה כזו מתקיימת במערכות אקולוגיות ימיות ויבשתיות. קיים חשש כי הכחדה כזו, יחד עם עוד ועוד השפעות נוספות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[התחממות עולמית]] יגרמו נזקים בלתי הפיכים (בטווח של מאות אלפי שנים לפחות). דוגמה לכך היא תופעה של [[הכחדת חרקים|העלמות חרקים]]. למרות שהם גורמים נזקים בחקלאות ובבית, לחרקים יש תפקיד חשוב בתפקוד של המערכת האקולוגית היבשתית שתלויה בה. לדוגמה, ד"ר משה גיש מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה טוען כי "אנשים לא מבינים שהם קיימים בזכות חרקים", בגלל שהם חלק מרכזי של המערכת האקולוגית היבשתית שתלויה בה. אם תהיה ירידה דרסטית בכמות ובמגוון החרקים, [[מערכות אקולוגיות יבשתיות]] יקרסו והמין האנושי כולו יהיה בבעיה רצינית. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-78c46998157d761006.htm]
==שירותי מערכות אקולוגיות==
==שירותי מערכות אקולוגיות==
רוב השירותים והמוצרים שהמערכות האקולוגיות מספקות מקבלות ב[[שוק חופשי|שוק]] ערך אפסי או ערך נמוך מידי. סיבה מרכזית לכך היא שהן מאופיינות כ[[מוצר ציבורי]] שקשה לחלק אותו ליחידות קטנות ולמכור אותו, וקשה למנוע את הספקת השירותים מאנשים שלא מוכנים לשלם על מוצרים אלה, כמו כן אין עליהם זכויות קניין, כך שהן "חינם", עם זאת, חישובים על המחיר החלופי של שירותים אלה (מה היו צריכים אנשים לשלם אילו שירותים אלה לא היו מתקיימים) עומדים את מחירם במאות ואלפי מיליארדי דולרים בשנה. גישה אחרת היא שהיות ואין תחליף לשירותים אלה, אין כלל טעם לנסות להעריך את מחירם בשוק, ויש לשמור עליהן בכל מחיר שכן בלדעיהן או עם תפקוד א-נורמלי שלהן האנושות כמו גם השוק כולו יעברו קריסה.
רוב השירותים והמוצרים שהמערכות האקולוגיות מספקות מקבלות ב[[שוק חופשי|שוק]] ערך אפסי או ערך נמוך מידי. סיבה מרכזית לכך היא שהן מאופיינות כ[[מוצר ציבורי]] שקשה לחלק אותו ליחידות קטנות ולמכור אותו, וקשה למנוע את הספקת השירותים מאנשים שלא מוכנים לשלם על מוצרים אלה, כמו כן אין עליהם זכויות קניין, כך שהן "חינם", עם זאת, חישובים על המחיר החלופי של שירותים אלה (מה היו צריכים אנשים לשלם אילו שירותים אלה לא היו מתקיימים) עומדים את מחירם במאות ואלפי מיליארדי דולרים בשנה. גישה אחרת היא שהיות ואין תחליף לשירותים אלה, אין כלל טעם לנסות להעריך את מחירם בשוק, ויש לשמור עליהן בכל מחיר שכן בלדעיהן או עם תפקוד א-נורמלי שלהן האנושות כמו גם השוק כולו יעברו קריסה.
יש מספר [[כשלי שוק]] המקשים על [[שוק חופשי]] או על [[שוק משוכלל]] לשמור על תפקוד תקין של המערכת האקולוגית. כשל שוק אחד הוא מחסור ב[[ידע מלא]] - לרוב הצרכנים אינם מודעים להשפעה שיש לצריכה שלהם, כולל [[זיהום]] או השפעות סביבתיות אחרות על המערכת האקולוגית ולהשפעה של המערכת האקולוגית על איכות חייהם. בעיה נוספת היא שרוב המערכות האקולוגיות מהוות סוג של [[מוצר ציבורי]] - אנשים רבים נהנים מהשירותים של המערכות האקולוגיות, גם אם הם עצמם לא משלמים על השמירה של מערכת אקולוגית כזו - לדוגמה גם אם אנשים לא משלמים כסף לפקחי-יערות הם יכולים להנות משירותים של [[החדרת מי תהום]] על ידי אותם [[יער|יערות]]. כשל שוק שלישי נוגע ל[[השפעה חיצונית]] כך שמי שמייצר נזק למערכת האקולוגית לאו דווקא משלם את המחיר על כך במוצרים שהוא קונה או מוכר בשוק- כך שהנזק הכלכלי שנוצר עלול ליפול על צד שלישי כמו תושבים במורד הזרם או דורות העתיד. כשל שוק רביעי נוגע לאובדן רווחה של דורות העתיד שאינם מסוגלים להשתתף בהחלטות שוק המתקבלות כיום. גם ממשלות לאומיות מתקשות לעיתים לשמור על מערכות אקולוגיות, במיוחד על מערכות אקולוגיות גדולות שחוצות גבולות - לכן יש חשיבות גם לשיתופי פעולה רב-לאומיים בתחום.
יש מספר [[כשלי שוק]] המקשים על [[שוק חופשי]] או על [[שוק משוכלל]] לשמור על תפקוד תקין של המערכת האקולוגית. כשל שוק אחד הוא מחסור ב[[ידע מלא]] - לרוב הצרכנים אינם מודעים להשפעה שיש לצריכה שלהם, כולל [[זיהום]] או השפעות סביבתיות אחרות על המערכת האקולוגית ולהשפעה של המערכת האקולוגית על איכות חייהם. בעיה נוספת היא שרוב המערכות האקולוגיות מהוות סוג של [[מוצר ציבורי]] - אנשים רבים נהנים מהשירותים של המערכות האקולוגיות, גם אם הם עצמם לא משלמים על השמירה של מערכת אקולוגית כזו - לדוגמה גם אם אנשים לא משלמים כסף לפקחי-יערות הם יכולים להנות משירותים של [[החדרת מי תהום]] על ידי אותם [[יער]]ות. כשל שוק שלישי נוגע ל[[השפעה חיצונית]] כך שמי שמייצר נזק למערכת האקולוגית לאו דווקא משלם את המחיר על כך במוצרים שהוא קונה או מוכר בשוק- כך שהנזק הכלכלי שנוצר עלול ליפול על צד שלישי כמו תושבים במורד הזרם או דורות העתיד. כשל שוק רביעי נוגע לאובדן רווחה של דורות העתיד שאינם מסוגלים להשתתף בהחלטות שוק המתקבלות כיום. גם ממשלות לאומיות מתקשות לעיתים לשמור על מערכות אקולוגיות, במיוחד על מערכות אקולוגיות גדולות שחוצות גבולות - לכן יש חשיבות גם לשיתופי פעולה רב-לאומיים בתחום.
==ראו גם==
==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* פרבלוצקי, א.פולק, ג. '''אקולוגיה התאוריה והמציאות הישראלית''', 2001 הוצאת כרטא, ירושלים
* פרבלוצקי, א. פולק, ג. '''אקולוגיה התאוריה והמציאות הישראלית''', 2001 הוצאת כרטא, ירושלים
* דן כהן,'''מבוא לאקולוגיה, חיים בסביבתם''', אוניברסיטה משודרת, 1993, משרד הביטחון- ההוצאה לאור
* דן כהן,'''מבוא לאקולוגיה, חיים בסביבתם''', אוניברסיטה משודרת, 1993, משרד הביטחון- ההוצאה לאור
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecosystem מערכת אקולוגית] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecosystem מערכת אקולוגית] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.eoearth.org/article/Ecosystem?topic=58074 מערכת אקולוגית] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]
* [http://www.eoearth.org/article/Ecosystem?topic=58074 מערכת אקולוגית] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]
* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.
* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.
* צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-MAGAZINE-1.7209222 דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ], הארץ, 06.05.2019
* צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-MAGAZINE-1.7209222 דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ], הארץ, 06.05.2019