47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''דייוויד רולף גרייבר''' (David Graeber) היה פרופסור לאנתרופולוגיה ופעיל [[אנרכיזם|אנרכיסט]] מפורסם מארצות הברית. הוא כתב מספר ספרים בתחומים הנוגעים ל[[חקר הכלכלה]] ולאנרתופולוגיה בינהם "חוב : 5000 השנים הראשונות" (2011), "האוטופיה של הכללים" ( 2015) ו"עבודות בולשיט"(2018). בספריו הוא ערער על מספר הנחות יסוד שקיימות בקרב כלכלנים. לדוגמה הוא תאר כיצב עבודות רבות הן שהעובדים בהן מתארים אותן כ"עבודות מיותרות" ואשר נועדו לבסס יחסי כוח בחברה. הוא היה מבקר משמעותי של [[קפיטליזם]] במאה ה-21 וניסה לעודד חלופות להגות ולמדיניות של שיטה חברתית זו. על סמך מחקרים אנתרופולוגיים וטען כי [[כלכלת מתנות]] היא קדומה ומהותית ביחס ליחסי מסחר המושתתים על עסקות של [[סחר חליפין]] או [[כסף]] וכי סוג כזה של אינטרקציה הוא טבעי יותר ביחס לעסקאות חוזרות עם אנשים. גרייבר הוא היה פרופסור לאנתרופולוגיה בייל, הוא היה מעורב גם בפעילות מחאה פוליטית כמו תנועת "אוקיופי וול סטריט" ומחאות נוספות. הוא הדגיש כי מחקרים בתחום מדעי החברה צריכים לעסוק בסוגיות חברתיות בוערות ולא בויכוחים אקדמיים שאין בהם עניין לציבור. ככל הנראה בשל בעקבות פעולותו הפוליטית ועמדותיו הוא נודה מהעולם האקדמי בארצות הברית והפך לפרופסור בבבית הספר לכלכלה בלונדון.
'''דייוויד רולף גרייבר''' (David Graeber) היה פרופסור לאנתרופולוגיה ופעיל [[אנרכיזם|אנרכיסט]] מפורסם מארצות הברית. הוא כתב מספר ספרים בתחומים הנוגעים ל[[חקר הכלכלה]] ולאנרתופולוגיה בינהם "חוב : 5000 השנים הראשונות" (2011), "האוטופיה של הכללים" ( 2015) ו"עבודות בולשיט"(2018). בספריו הוא ערער על מספר הנחות יסוד שקיימות בקרב כלכלנים. לדוגמה הוא תאר כיצב עבודות רבות הן שהעובדים בהן מתארים אותן כ"עבודות מיותרות" ואשר נועדו לבסס יחסי כוח בחברה. הוא היה מבקר משמעותי של [[קפיטליזם]] במאה ה-21 וניסה לעודד חלופות להגות ולמדיניות של שיטה חברתית זו. על סמך מחקרים אנתרופולוגיים וטען כי [[כלכלת מתנות]] היא קדומה ומהותית ביחס ליחסי מסחר המושתתים על עסקות של [[סחר חליפין]] או [[כסף]] וכי סוג כזה של אינטרקציה הוא טבעי יותר ביחס לעסקאות חוזרות עם אנשים. גרייבר הוא היה פרופסור לאנתרופולוגיה בייל, הוא היה מעורב גם בפעילות מחאה פוליטית כמו תנועת "אוקיופי וול סטריט" ומחאות נוספות כמו יוזמות ל[[מחיקת חובות למדינות עניות]]. המחקר האקדמי שלו לא נגע כמעט לדיונים בספרות האנורתופולוגית האקדמית הקיימת אלא בסוגיות חברתיות בוערות ומתאפיינת בישירות ואומץ הוא התנגד למגמה אקדמית לא לעסוק בשאלות גדולות. ככל הנראה בעקבות פעולותו הפוליטית ועמדותיו הוא נודה מהעולם האקדמי בארצות הברית והפך לפרופסור בבבית הספר לכלכלה בלונדון. גרייבר מת בשנת 2020 בגיל 59.
כחוקר, עסק גרייבר בשאלה שקשורה גם באנרכיזם - האם חברות אנושיות יכולות להתארגן ללא שלטון מרכזי, כפייה , בירוקרטיה ואלימות. הכתבים של גריייבר התפרסמו בעיקר סביב [[המשבר הכלכלי בשנת 2008]] שבו היתה מעורבות משמעותית של [[קשרי הון שלטון]] במערכת הפיננסית בארצות הברית וביעיות של [[סיכון מוסרי]] של [[בנקים גדולים מכדי ליפול]]. כמו במקרים אחרים העניים נאלצו לשלם את החובות שנוצרו עקב פעילותם של עשיירם ושל מוסדות פיננסים חשובים ומרכזיים. {{הערה|שם=דור שלטון|דור שלטון, הארץ, 2020}}
גרייבר תאר את ה[[כלכלה]] במונחים אנולרופולוגיים במקום במונחים כלכליים. שכן הכלכלה מערבת מימד של יחסים אנושיים שאותם חוקרים אנתרופולוגים. באופן היסטורי כלכלנים האמינו עוד מימי [[אדם סמית]] כי בני אדם פועלים כיצור רציונלי שפועל כדי למקסם את התועלת שלו - [[האדם הכלכלי]]. דבר זה לא התבסס על ניסויים או תצפיות שטח אלא על "ניסוי מחשבתי". בשליש השלישי של המאה ה-20 כלכלנים ופסיכולוגיים ערערו על הנחה זו במסגרת [[כלכלה התנהגותית]]. גרייבר ערער ב"מיתוס של סחר חליפין". לפי אדם סמית, טבעו של האדם הוא להחליף מוצרים ושירותים עם אנשים אחרים, לחלק מהאנשים יש עודף במוצר מסויים בשל [[התמחות כלכלית]] או בגלל תנאים גאוגרפיים והם סוחרים במוצרים אלה עם אנשים אחרים. בהמשך פותח גם [[הכסף]] כפתרון יעיל יותר לסחר חליפין. {{הערה|שם=דור שלטון}} עם השנים היסטוריונים ואנתרופולוגים ערערו על סיפור זה. אין עדות אריכולוגוית או היסוורית לחברה שמבוססת על סחר חליפין כפי שתוארה על ידי סמית וכפי שהיא מתוארת לעיתים קרובות על ידי כלכלנים ועל ידי ליברטנים. סדר הדברים לפי מה שידוע הוא שונה קודם הומצאו החובות ורק לאחר מכן מטבעות. לדוגמה בשומר הקדומה הומצא ה[[אשראי]] שהוא שיטה למדידת חוב, וגובה החוב חושב באמצעות מטבעות מתכת אבל החוב לא שולם באמצעות מטבעות אלה. לפי גרייבר השורשים של רעיון החוב הוא בחברות אנושיות מתקופת [[ציידים לקטים]] וקהילות אנושיות קטנות שבהן העקרון המארגן המרכזי הוא "כל אחד לפי יכולתו, ולכל אחד לפי צרכיו" - אנשים נותנים למי שצריך ומבקשים מה שהם צריכים בלי כימות מדוייק של החובות. דבר זה מכונה "[[כלכלת מתנות]]" שבה כל האנשים מצויים בחובות אחד לשני, והעברת מתנות או טובות שאינן שוות בערכן. לפי גרייבר עקרון של סחר חליפין מבוססות על עקרון של זרות - אם מניחים שהצדדים בעסקה לא יפגשו עוד לעולם יש הגיון בתמורה שוות ערך. לעומת זאת בקהילות שבהן יש אינטרקציה חוזרת בין אנשים הפתרון הנפוץ יותר הוא סוג של כלכלת מתנות או עזרה הדדית. {{הערה|שם=דור שלטון}}
ביקורת זו מזכירה ביקורת בתחום של [[תורת המשחקים]] על ההבדל הניכר בין תוצאות של משחק חוזר לבין משחק חד-פעמי, וכן את ההבחנות של [[פרנן ברודל]] בספר [[הדינמיקה של הקפיטליזם (ספר)]]. כמו כן היכולת של קהילות קטנות לקיים הסדרים כלכליים שונים מאלו של חברות גדולות תוארה על ידי הכלכלנית [[אלינור אוסטרום]].
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==