שינויים

בארצות הברית יש את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות מערביות דומות - מעל 14 אנשים ל-100 אלף איש, לעומת כ-6 אנשים ל-100 אלף איש ב[[פינלנד]], [[גרמניה]] ו[[ישראל]], ופחות מ-5 אנשים ל-100 אלף איש ב[[שווייץ]], [[שוודיה]] ו[[הולנד]]. דבר זה נובע לפחות בחלקו מכך, שכמות ק"מ נסועה במכוניות קשורה סטטיסטית לכמות הרוגים גבוהה יותר בהשוואה בין מדינות מערביות<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref>

בארצות הברית יש את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות מערביות דומות - מעל 14 אנשים ל-100 אלף איש, לעומת כ-6 אנשים ל-100 אלף איש ב[[פינלנד]], [[גרמניה]] ו[[ישראל]], ופחות מ-5 אנשים ל-100 אלף איש ב[[שווייץ]], [[שוודיה]] ו[[הולנד]]. דבר זה נובע לפחות בחלקו מכך, שכמות ק"מ נסועה במכוניות קשורה סטטיסטית לכמות הרוגים גבוהה יותר בהשוואה בין מדינות מערביות<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref>

איזורים בעלי [[תכנון מוכוון תחבורה ציבורית]] מספקים יתרונות גדולים לתושבים שבהם שכן הם נוהגים פחות ק"מ בכל שנה, הם נוהגים במהירות נמוכה יותר, ויש להם אפשרויות תחבורה טובות יותר שמאפשרות להם להימנע מנהיגה במצבים מסוכנים כמו נהיגה בזמן שאתה עייף, חולה או במצב שיכרות. למרות שכמות התאונות הכוללת גבוהה יותר באיזורים עירוניים (בארצות הברית) בגלל שיש יותר אינטראקציות בין רכבים, חומרת התאונות וכמות הנפגעים (מתים, פצועים) היא גבוהה יותר באיזורים בעלי צפיפות נמוכה יותר בגלל מהירות גבוהה יותר ובגלל זמני תגובה איטית יותר של צוותי חירום ורפואה. במילים אחרות, תושבים של שכונות עירוניות הם בעלי תאונות רבות יותר אבל חמורות פחות ואילו תושבי הפרברים והכפרים הם בעלי תאונות מעטות אבל קטלניות.<ref name="apta2010"/>  

אזורים בעלי [[תכנון מוכוון תחבורה ציבורית]] מספקים יתרונות גדולים לתושבים שבהם שכן הם נוהגים פחות ק"מ בכל שנה, הם נוהגים במהירות נמוכה יותר, ויש להם אפשרויות תחבורה טובות יותר שמאפשרות להם להימנע מנהיגה במצבים מסוכנים כמו נהיגה בזמן שאתה עייף, חולה או במצב שיכרות. למרות שכמות התאונות הכוללת גבוהה יותר באזורים עירוניים (בארצות הברית) בגלל שיש יותר אינטראקציות בין רכבים, חומרת התאונות וכמות הנפגעים (מתים, פצועים) היא גבוהה יותר באזורים בעלי צפיפות נמוכה יותר בגלל מהירות גבוהה יותר ובגלל זמני תגובה איטית יותר של צוותי חירום ורפואה. במילים אחרות, תושבים של שכונות עירוניות הם בעלי תאונות רבות יותר אבל חמורות פחות ואילו תושבי הפרברים והכפרים הם בעלי תאונות מעטות אבל קטלניות.<ref name="apta2010"/>  

כתוצאה מכך אחוז האנשים שמתים מתאונות (של תחבורה ציבורית ושל מכוניות) באיזורים בעלי [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] הוא נמוך משמעותית ככל שכמות הנסיעות בתחבורה ציבורית גדל. בארצות הברית, באיזורים בעלי כמות נסיעות בתחבורה ציבורית שעולה על 400 מייל בשנה, התמותה מתאונות דרכים ל-100 אלף איש עומדת על פחות מ-10, ומגיע לפעמים ל-5 אנשים בשנה, בעוד שבישובים עם כמות נסיעות בתחבורה ציבורית נמוכה מ-200 מייל בשנה, יש ישובים רבים שבהם שיעור ההרוגים ל-100 אלף נע בין 15 ל-25 בני אדם בשנה. <ref name="apta2010"/>

כתוצאה מכך אחוז האנשים שמתים מתאונות (של תחבורה ציבורית ושל מכוניות) באזורים בעלי [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] הוא נמוך משמעותית ככל שכמות הנסיעות בתחבורה ציבורית גדל. בארצות הברית, באזורים בעלי כמות נסיעות בתחבורה ציבורית שעולה על 400 מייל בשנה, התמותה מתאונות דרכים ל-100 אלף איש עומדת על פחות מ-10, ומגיע לפעמים ל-5 אנשים בשנה, בעוד שבישובים עם כמות נסיעות בתחבורה ציבורית נמוכה מ-200 מייל בשנה, יש ישובים רבים שבהם שיעור ההרוגים ל-100 אלף נע בין 15 ל-25 בני אדם בשנה. <ref name="apta2010"/>

===זיהום אוויר===

===זיהום אוויר===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום אוויר בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום אוויר בישראל]]}}

* במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאוד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה-IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה.  

* במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאוד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה-IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה.  

חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות ניקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואוטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של [[נפט]] ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות (פליטה לאוויר של מתכות כבדות עקב התכת שלדות מתכת).  

חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם אזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות ניקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואוטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של [[נפט]] ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות (פליטה לאוויר של מתכות כבדות עקב התכת שלדות מתכת).  

בשנים האחרונות יש מגמות מעורבות בזיהום האוויר מתחבורה. מצד אחד יש יותר מכוניות יותר נסועה ויותר פקקים, דבר זה מגביר את הזיהום בעיקר בערים במדינות מתפתחות. מצד שני נכנסות טכנולוגיות חדשות להקטנת זיהום, לשיפור ביצועי מנועים, וכן טכנולוגיות של דלקים אחרים כמו [[מכונית חשמלית|מכוניות חשמליות]]. סה"כ רואים ירידה בכמות הזיהום הנפלטת. בעיקר הדבר בולט בתחומי כמו עופרת ותחמוצות גופרית, אבל המגמה קיימת גם בתחומים כמו תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי. עם זאת מבחינת ריכוזי הזיהום, במרכזים עירוניים בישראל יש עדיין רמות גבוהות של זיהום חלקיקי ושל אוזון.  

בשנים האחרונות יש מגמות מעורבות בזיהום האוויר מתחבורה. מצד אחד יש יותר מכוניות יותר נסועה ויותר פקקים, דבר זה מגביר את הזיהום בעיקר בערים במדינות מתפתחות. מצד שני נכנסות טכנולוגיות חדשות להקטנת זיהום, לשיפור ביצועי מנועים, וכן טכנולוגיות של דלקים אחרים כמו [[מכונית חשמלית|מכוניות חשמליות]]. סה"כ רואים ירידה בכמות הזיהום הנפלטת. בעיקר הדבר בולט בתחומי כמו עופרת ותחמוצות גופרית, אבל המגמה קיימת גם בתחומים כמו תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי. עם זאת מבחינת ריכוזי הזיהום, במרכזים עירוניים בישראל יש עדיין רמות גבוהות של זיהום חלקיקי ושל אוזון.  

בישראל נכון לשנת 2006, היו כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל [[אקוויפר החוף]], כ-190- תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק בתעשייה בחקלאות ובמחנות צבא. רשות המים מבצעת 8-50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק ציבוריות בשנה. בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו נמצא זיהום של מי התהום (בעיקר של תחנות ישנות יותר), ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. מים תהום מזוהמים יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.<ref name="water_gov_delek2006">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/60BCB73F-7B5F-47A1-8DDB-54BAE799574B/0/PeilutDlakim2006.pdf הפעילות של אגף איכות מים ברשות המים בנושא מניעת זיהומי דלק, סיכום פעילות לשנת 2006]</ref>

בישראל נכון לשנת 2006, היו כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל [[אקוויפר החוף]], כ-190- תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק בתעשייה בחקלאות ובמחנות צבא. רשות המים מבצעת 8-50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק ציבוריות בשנה. בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו נמצא זיהום של מי התהום (בעיקר של תחנות ישנות יותר), ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. מים תהום מזוהמים יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.<ref name="water_gov_delek2006">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/60BCB73F-7B5F-47A1-8DDB-54BAE799574B/0/PeilutDlakim2006.pdf הפעילות של אגף איכות מים ברשות המים בנושא מניעת זיהומי דלק, סיכום פעילות לשנת 2006]</ref>

   

   

עם זאת זיהום מי התהום מוגבל בדרך כלל לאיזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתייה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב זיהום תעשייתי (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים).

עם זאת זיהום מי התהום מוגבל בדרך כלל לאזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתייה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב זיהום תעשייתי (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים).

בחוות המיכלים הגדולות בארץ יש זיהום מי תהום ויש ניטור ובקרה. חלק מהמקומות פועלים לצמצום הזיהום. בכמה מקומות כמו תחנת דלק בחולון ובדרום תל אביב נמצאו זיהומים מסוכנים לציבור. באתרים שנמצאו בהם עדשות דלק יש הניחה לשאיבה מיידית של הדלק. בשנת 2006 סולקו בדרך זו 15 אתרים. נפח הדלק שנשאב הוא כ-5,000 ליטר בתחנות, ובמתקני דלק גדולים יותר כמות הדלק שנשאבה היא 120 אלף ליטר.

בחוות המיכלים הגדולות בארץ יש זיהום מי תהום ויש ניטור ובקרה. חלק מהמקומות פועלים לצמצום הזיהום. בכמה מקומות כמו תחנת דלק בחולון ובדרום תל אביב נמצאו זיהומים מסוכנים לציבור. באתרים שנמצאו בהם עדשות דלק יש הניחה לשאיבה מיידית של הדלק. בשנת 2006 סולקו בדרך זו 15 אתרים. נפח הדלק שנשאב הוא כ-5,000 ליטר בתחנות, ובמתקני דלק גדולים יותר כמות הדלק שנשאבה היא 120 אלף ליטר.

===עלויות בזמן הייצור והסילוק של מכוניות===

===עלויות בזמן הייצור והסילוק של מכוניות===

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באיזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, ו[[חוד אסף פלדה]].]]

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, ו[[חוד אסף פלדה]].]]

עלויות נוספות של הרכב הפרטי כוללות עלויות שקשורות למכוניות בזמן [[ניתוח מחזור חיים|הייצור והפיכתם לפסולת]] - עלויות של [[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] למכוניות, עלויות מחזור, עלויות אנרגיה בייצור ובפרוק, [[זיהום מים]] עקב התפרקות חומרים רעילים, פגיעה בעובדים הנחשפים לחומרים רעילים בזמן הייצור ומחזור, עלויות חיצוניות הנגרמות עקב הובלה של המכוניות ושל חלקי חילוף. במדינות ה-OECD, כ-50 מיליון כלי רכב הופכים כל שנה לגרוטאות.

עלויות נוספות של הרכב הפרטי כוללות עלויות שקשורות למכוניות בזמן [[ניתוח מחזור חיים|הייצור והפיכתם לפסולת]] - עלויות של [[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] למכוניות, עלויות מחזור, עלויות אנרגיה בייצור ובפרוק, [[זיהום מים]] עקב התפרקות חומרים רעילים, פגיעה בעובדים הנחשפים לחומרים רעילים בזמן הייצור ומחזור, עלויות חיצוניות הנגרמות עקב הובלה של המכוניות ושל חלקי חילוף. במדינות ה-OECD, כ-50 מיליון כלי רכב הופכים כל שנה לגרוטאות.

{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}

{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}

[[תמונה:Boston Landsat.jpg|right|thumb|400px|פרברי העיר בוסטון בארצות הברית. השימוש המוגבר במכוניות בפרברים גורם לעומסי תנועה ולתפקוד לקוי של העיר שבמרכז הפרבר.]]

[[תמונה:Boston Landsat.jpg|right|thumb|400px|פרברי העיר בוסטון בארצות הברית. השימוש המוגבר במכוניות בפרברים גורם לעומסי תנועה ולתפקוד לקוי של העיר שבמרכז הפרבר.]]

שימוש במכוניות פרטיות משמש קטליזטור בתהליכי [[פרבור]] - בניית בתים צמודי קרקע ו/או בצפיפות מגורים נמוכה. התרומה היא הן לפרבור מסחרי ופרבור מגורים. פרבור המסחר נוצר כאשר קרקעות זולות מחוץ לעיר מנוצלות לשם הקמת משרדים, מסעדות ועסקים נוספים ב"קניונים" או ב"איזורי תעשייה" (כמו אירפורט-סיטי) שלא נוח להגיע עליהם באמצעים אחרים מלבד רכב פרטי. באופן דומה דירות בישובים פרבריים כמו שהם או עומר נמכרות על סמך ההנחה שלדיירים יש רכב פרטי שיאפשר להם להגיע במהירות ובנוחות אל מקומות עבודה, למוסדות חינוך ולקניות.  

שימוש במכוניות פרטיות משמש קטליזטור בתהליכי [[פרבור]] - בניית בתים צמודי קרקע ו/או בצפיפות מגורים נמוכה. התרומה היא הן לפרבור מסחרי ופרבור מגורים. פרבור המסחר נוצר כאשר קרקעות זולות מחוץ לעיר מנוצלות לשם הקמת משרדים, מסעדות ועסקים נוספים ב"קניונים" או ב"אזורי תעשייה" (כמו אירפורט-סיטי) שלא נוח להגיע עליהם באמצעים אחרים מלבד רכב פרטי. באופן דומה דירות בישובים פרבריים כמו שהם או עומר נמכרות על סמך ההנחה שלדיירים יש רכב פרטי שיאפשר להם להגיע במהירות ובנוחות אל מקומות עבודה, למוסדות חינוך ולקניות.  

לפרבור יש השפעות חיצוניות רבות. הפיזור הנרחב של הפרבר גורם לייקור שירותי רשת נפרסים כמו [[תחבורה ציבורית]], כבישים, תאורה, חשמל, טלפוניה, מים, ביוב, דואר ועוד. גם שירותים מסחריים כמו שליחויות או שירותי תיקונים מתייקרים בגלל הגדלת מרחקי הנסיעות. ייקור השיטור בפרברים פירושו הקטנת האפקטיביות של המשטרה (שצריכה להתפרס על פני שטח גדול יותר), ייקור השיטור, הקטנת היכולת של תושבים לבצע פיקוח עצמאי על הרחוב והגדלת הפשיעה.  

לפרבור יש השפעות חיצוניות רבות. הפיזור הנרחב של הפרבר גורם לייקור שירותי רשת נפרסים כמו [[תחבורה ציבורית]], כבישים, תאורה, חשמל, טלפוניה, מים, ביוב, דואר ועוד. גם שירותים מסחריים כמו שליחויות או שירותי תיקונים מתייקרים בגלל הגדלת מרחקי הנסיעות. ייקור השיטור בפרברים פירושו הקטנת האפקטיביות של המשטרה (שצריכה להתפרס על פני שטח גדול יותר), ייקור השיטור, הקטנת היכולת של תושבים לבצע פיקוח עצמאי על הרחוב והגדלת הפשיעה.  

===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===

===פגיעה במרקם העירוני ובשירותי רחוב===

רחוב שיש בו מכוניות לא יכול לשמש אנשים באופן דומה לזה שמשמש רחוב שאין בו מכוניות. לדוגמה נפגעת אפשרויות לקיים שיחה, משחק, נגינה, התכנסות או מסחר בהשוואה לפעילויות המתקיימים ב[[מדרחוב|מדרחובים]], או בשדרות, ונפגעת [[איזור ידידותי להולכי רגל|חוויה השימוש של הולכי הרגל ברחוב]] ובמרחבים נוספים.

רחוב שיש בו מכוניות לא יכול לשמש אנשים באופן דומה לזה שמשמש רחוב שאין בו מכוניות. לדוגמה נפגעת אפשרויות לקיים שיחה, משחק, נגינה, התכנסות או מסחר בהשוואה לפעילויות המתקיימים ב[[מדרחוב|מדרחובים]], או בשדרות, ונפגעת [[אזור ידידותי להולכי רגל|חוויה השימוש של הולכי הרגל ברחוב]] ובמרחבים נוספים.

לפי הערכות שונות שטחי ה[[חנייה]] השטח שתופסת מכונית משפחתית ממוצעת נעים בסדר גודל של 100-200 מטרים רבועים, של חניות רכבים ליד מקום המגורים, מקום העבודה ובאזורי קניות. דבר זה גוזל שטח עירוני יקר, אבל גם גורם לכך שהעיר פחות צפופה ולכן פחות [[איזור ידידותי להולכי רגל|נוחה להולכי רגל]] או [[תחבורת אופניים]].

לפי הערכות שונות שטחי ה[[חנייה]] השטח שתופסת מכונית משפחתית ממוצעת נעים בסדר גודל של 100-200 מטרים רבועים, של חניות רכבים ליד מקום המגורים, מקום העבודה ובאזורי קניות. דבר זה גוזל שטח עירוני יקר, אבל גם גורם לכך שהעיר פחות צפופה ולכן פחות [[אזור ידידותי להולכי רגל|נוחה להולכי רגל]] או [[תחבורת אופניים]].

חלק מהסיבות ל[[אורח חיים יושבני|תת-פעילות גופנית]] בקרב ילדים ומבוגרים כאחד נובע מכך שמרחבים ציבוריים רבים הופקעו לטובת הרכב הפרטי או הפכו לבלתי נעימים לפעילות בחוץ כמו משחק או טיול או שיטוט, עקב שילוב של סכנת פגיעה מ[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]] [[רעש]] וחסימת מדרכות על ידי מכוניות חונות. הורים מגבילים את היכולת של ילדים להתנייד ברגל או באופניים בשכונות עם תנועה כבדה שאין בהם [[שבילי אופניים]] ומסיעים אותם ממקום למקום ברכב הפרטי.

חלק מהסיבות ל[[אורח חיים יושבני|תת-פעילות גופנית]] בקרב ילדים ומבוגרים כאחד נובע מכך שמרחבים ציבוריים רבים הופקעו לטובת הרכב הפרטי או הפכו לבלתי נעימים לפעילות בחוץ כמו משחק או טיול או שיטוט, עקב שילוב של סכנת פגיעה מ[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]] [[רעש]] וחסימת מדרכות על ידי מכוניות חונות. הורים מגבילים את היכולת של ילדים להתנייד ברגל או באופניים בשכונות עם תנועה כבדה שאין בהם [[שבילי אופניים]] ומסיעים אותם ממקום למקום ברכב הפרטי.

==חלופות ופתרונות==

==חלופות ופתרונות==

יש צעדים רבים הננקטים כדי להקטין את ההשלכות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות שונות של רכב פרטי - שיפורי טכנולוגיה ועיצוב של מכוניות, רחובות וערים כגון [[איזורי מיתון תנועה]], חגורות בטיחות, רכבים בטוחים יותר ועוד נועדו להקטין בעיות של [[תאונות דרכים]]. שיפורים ב[[מנועים]] ושימוש בדלקים שעברו זיקוק איכותי יותר מובילה להפחתה הדרגתית של זיהום אוויר מתחבורה. שימוש ב[[רכבים חשמליים]] או [[רכב ירוק]] עשוי להפחית גם הוא את כמות זיהום האוויר מתחבורה. יש ניסיונות של הרשויות גם לצמצם זיהום מים ממקורות שונים כגון צמצום זיהום מים מתחנות דלק ופיקוח על זיהום מים הנגרם ממצברי רכב.

יש צעדים רבים הננקטים כדי להקטין את ההשלכות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות שונות של רכב פרטי - שיפורי טכנולוגיה ועיצוב של מכוניות, רחובות וערים כגון [[אזורי מיתון תנועה]], חגורות בטיחות, רכבים בטוחים יותר ועוד נועדו להקטין בעיות של [[תאונות דרכים]]. שיפורים ב[[מנועים]] ושימוש בדלקים שעברו זיקוק איכותי יותר מובילה להפחתה הדרגתית של זיהום אוויר מתחבורה. שימוש ב[[רכבים חשמליים]] או [[רכב ירוק]] עשוי להפחית גם הוא את כמות זיהום האוויר מתחבורה. יש ניסיונות של הרשויות גם לצמצם זיהום מים ממקורות שונים כגון צמצום זיהום מים מתחנות דלק ופיקוח על זיהום מים הנגרם ממצברי רכב.

השפעת רוב הצעדים האלה היא מוגבלת כל עוד השימוש ברכב פרטי הולך וגדל. לדוגמה מאמצים רבים נעשים כדי להקטין את תאונות הדרכים בישראל ובעולם, ומספר ההרוגים יורד בהתמדה. אבל עדיין כ-400 איש מתים כל שנה ואלפי אנשים נפצעים והופכים לנכים בגלל תחבורה מנועית ומכוניות. צעדים כמו [[התייעלות אנרגטית]] של מכוניות עלולים לסבול מבעיה של [[פרדוקס ג'בונס]] - שבו ייעול טכני של מוצר מוביל להוזלת מחיר השימוש במוצר, והוזלה זו מובילה להגברת השימוש במוצר בצורה שמפחיתה או אף מבטלת את התועלת שנבעה מהשיפור הטכני. חלק מההשפעות כמו תרומה לפליטת [[גזי חממה]], [[רעש]] או צריכת נפט (וקירוב [[שיא תפוקת הנפט]] ובעיות גאו-פוליטיות הכרוכות בו) לאו דווקא יורדות. לדוגמה גידול של [[דלק ביולוגי]] יוצר דילמות של [[מזון מול דלק]] ועלול להשפיע לרעה על ה[[חקלאות]] ועל [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]].  

השפעת רוב הצעדים האלה היא מוגבלת כל עוד השימוש ברכב פרטי הולך וגדל. לדוגמה מאמצים רבים נעשים כדי להקטין את תאונות הדרכים בישראל ובעולם, ומספר ההרוגים יורד בהתמדה. אבל עדיין כ-400 איש מתים כל שנה ואלפי אנשים נפצעים והופכים לנכים בגלל תחבורה מנועית ומכוניות. צעדים כמו [[התייעלות אנרגטית]] של מכוניות עלולים לסבול מבעיה של [[פרדוקס ג'בונס]] - שבו ייעול טכני של מוצר מוביל להוזלת מחיר השימוש במוצר, והוזלה זו מובילה להגברת השימוש במוצר בצורה שמפחיתה או אף מבטלת את התועלת שנבעה מהשיפור הטכני. חלק מההשפעות כמו תרומה לפליטת [[גזי חממה]], [[רעש]] או צריכת נפט (וקירוב [[שיא תפוקת הנפט]] ובעיות גאו-פוליטיות הכרוכות בו) לאו דווקא יורדות. לדוגמה גידול של [[דלק ביולוגי]] יוצר דילמות של [[מזון מול דלק]] ועלול להשפיע לרעה על ה[[חקלאות]] ועל [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]].  

* הימנעות מ[[פרבור]] וקידום [[עירוניות מתחדשת]] לשיפור התכנון העירוני כך שיותאם יותר לתחבורה בת קיימא;

* הימנעות מ[[פרבור]] וקידום [[עירוניות מתחדשת]] לשיפור התכנון העירוני כך שיותאם יותר לתחבורה בת קיימא;

* הקטנת כמות הנסיעות וקיצור מרחק הנסיעה, על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] או [[עבודה מרחוק]];  

* הקטנת כמות הנסיעות וקיצור מרחק הנסיעה, על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] או [[עבודה מרחוק]];  

* קידום אמצעי תחבורה "רכים" וחסכוניים במשאבים ובאנרגיה כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. דבר זה מבוצע על ידי תכנון עירוני מתאים כגון [[איזור ידידותי להולכי רגל]] [[שבילי אופניים]] [[מיתון תנועה]], וכן על ידי שינוי נורמות, הדרכות ושינוי תמריצים כלכליים;  

* קידום אמצעי תחבורה "רכים" וחסכוניים במשאבים ובאנרגיה כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. דבר זה מבוצע על ידי תכנון עירוני מתאים כגון [[אזור ידידותי להולכי רגל]] [[שבילי אופניים]] [[מיתון תנועה]], וכן על ידי שינוי נורמות, הדרכות ושינוי תמריצים כלכליים;  

* הגדלת השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] במגוון דרכים כגון [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[BRT]] ותמריצים כלכליים מתאימים;

* הגדלת השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] במגוון דרכים כגון [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[BRT]] ותמריצים כלכליים מתאימים;

* [[חסכון אנרגיה|חסכון באנרגיה]] ושימוש באמצעי תחבורה המשתמשים ב[[אנרגיה מתחדשת]], שילוב של אמצעי תחבורה שונים למטרות שונות (כגון שילוב אופניים ורכבת), ועוד.

* [[חסכון אנרגיה|חסכון באנרגיה]] ושימוש באמצעי תחבורה המשתמשים ב[[אנרגיה מתחדשת]], שילוב של אמצעי תחבורה שונים למטרות שונות (כגון שילוב אופניים ורכבת), ועוד.