שינויים

המסת קרחונים ושלגים עקב שינויי אקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־12:23, 22 בספטמבר 2020

הוסרו 20 בתים , 12:23, 22 בספטמבר 2020

מ

החלפת טקסט – "איזור" ב־"אזור"

שורה 2: שורה 2:

מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.]]

−

'''המסה של קרחונים ושלגים''' בכדור הארץ היא אחת [[השפעות ההתחממות העולמית|השפעות של התחממות עולמית]] ושל [[שינוי אקלים|שינויי אקלים]]. [[התחממות עולמית]] גורמת לשינויי אקלים שכוללים חימום מהיר של ~~איזורי~~ הקטבים והפשרה וצמצום של הקרח והשלג בכדור הארץ. השפעה זו הוכחה מספיק ויש לגביה [[קונצנזוס מדעי]]. קרחונים מתנהגים בצורה שונה כאשר הם נמצאים במקומות שונים. הקרח ביבשת אנטרקטיקה מוקף בזרמי ים ואוויר שמבודדים אותו מאקלים של שאר העולם, לעומת זאת הקרח באזור הארקטי (בחצי הצפוני של הכדור) מקושר ליבשות ולכן הוא רגיש יותר לשינויים באקלים. {{הערה|[https://nsidc.org/cryosphere/quickfacts/seaice.html Quick Facts on Arctic Sea Ice],The National Snow and Ice Data Center (NSIDC)}}

+

'''המסה של קרחונים ושלגים''' בכדור הארץ היא אחת [[השפעות ההתחממות העולמית|השפעות של התחממות עולמית]] ושל [[שינוי אקלים|שינויי אקלים]]. [[התחממות עולמית]] גורמת לשינויי אקלים שכוללים חימום מהיר של אזורי הקטבים והפשרה וצמצום של הקרח והשלג בכדור הארץ. השפעה זו הוכחה מספיק ויש לגביה [[קונצנזוס מדעי]]. קרחונים מתנהגים בצורה שונה כאשר הם נמצאים במקומות שונים. הקרח ביבשת אנטרקטיקה מוקף בזרמי ים ואוויר שמבודדים אותו מאקלים של שאר העולם, לעומת זאת הקרח באזור הארקטי (בחצי הצפוני של הכדור) מקושר ליבשות ולכן הוא רגיש יותר לשינויים באקלים. {{הערה|[https://nsidc.org/cryosphere/quickfacts/seaice.html Quick Facts on Arctic Sea Ice],The National Snow and Ice Data Center (NSIDC)}}

ההשפעה המרכזית של הפשרת קרחונים היא [[עליית מפלס מי הים]]. דבר זה עלול לגרום להצפה ערים וישובים בקרבת חופים ונהרות. ערים רבות נמצאות בקרבת חופים כאלה ולכן יש חשש כי עליית מי הים תגרום למאות מיליוני [[פליטי סביבה]] ולפגיעה מהותית בכלכלה וביציבות המדינית כבר במאה ה-21. קיימות השלכות נוספות של הפשרת קרחונים ושלגים - כולל האצה של התחממות כדור הארץ (עקב פגיעה באלבדו, בגלל שמשטחים לבנים מחזירים כמות גדולה יותר של אור שמש לחלל), [[משבר המים העולמי|החרפת משבר המים בעולם]], פגיעה בבעלי חיים שנמצאים סמוך לקטבים, ושינויים נוספים באקלים כדור הארץ, כולל גלי קור בסמוך לקטבים. היבטים אלה גורמים בעיות חברתיות וכלכליות שונות כמו החרפת ההשפעה של סופות, יצירת [[פליטים סביבתיים]] נוספים ועוד. גלי הקור סמוך לקטבים משמשים לא פעם אמצעי ל[[הכחשת אקלים]].

שורה 26: שורה 26:

'''מדף הקרח לארסן''' הוא סדרה של כמה מדפי קרח שהגדול ביניהם הוא מדף הקרח לארסן C. תהליכי ההתפרקות של מדף הקרח לארסן היו לא רגילים בסטנדרטים מהעבר. באופן טיפוסי מדפי קרח מאבדים מסה בגלל חיתוכים של הרי קרח ובגלל תהליכי המסה בחלק העליון והתחתון שלהם. לפי מאמר שפורסם בירחון Journal of Climate בשנת 2006, חצי האי של תחנת Faraday התחמם ב-2.94 מעלות בין השנים 1951 ל-2004. קצב חימום מהיר בהרבה משאר יבשת אנטרקטיקה ומהיר יותר מקצב החימום העולמי. התחממות מקומית זו נגרמת בגלל התחממות העולמית מעשה ידי אדם, באמצעות חיזוק הרוחות שמקיפות את אנטרקטיקה. {{הערה| Marshall, Gareth J.; Orr, Andrew; Van Lipzig, Nicole P. M.; King, John C. (2006). "The Impact of a Changing Southern Hemisphere Annular Mode on Antarctic Peninsula Summer Temperatures" (PDF). Journal of Climate. 19 (20): 5388–5404. doi:10.1175/JCLI3844.1.}}

−

בשנת 1995 התפרק ונעלם מדף הקרח לארסן A. {{הערה| Fox, Douglas (2012). "Witness to an Antarctic Meltdown". Scientific American. 307 (1): 54–61. Bibcode:2012SciAm.307a..54F. doi:10.1038/scientificamerican0712-54. PMID 22779273.}} בשנת 2002 נשבר חלק ממדף הקרח לארסן B. החלק שנשבר היה בשטח של 3,250 קמ"ר של קרח בעובי 220 מטרים, שטח הדומה למדינת רוד איילנד בארצות הברית.{{הערה| Hulbe, Christina (2002). "Larsen Ice Shelf 2002, warmest summer on record leads to disintegration". Portland State University.}} מחקר שפורסם בשנת 2015 טען כי שאר מדף הקרח לארסן B יקרוס עד שנת 2020, בהתבסס על תצפיות של זרמים מהירים יותר והפיכת הקרחונים במקום לדקים יותר ~~באיזור~~ זה. {{הערה| "NASA Study Shows Antarctica's Larsen B Ice Shelf Nearing Its Final Act" (Press release). NASA. 14 May 2015.}} לארסן B היה יציב למשך לפחות -10,000 השנים האחרונות מאז תקופת הקרח האחרונה. {{הערה|"Ice Shelf disintegration threatens environment, Queen's study" (Press release). Kingston, Ontario: Queens University. 3 August 2005 – via American Association for the Advancement of Science's Eurekalert.}} לעומת זאת לארסן A לא היה קיים במשך רוב התקופה הזו, ונוצר מחדש לפני כ-4,000 שנה.

+

בשנת 1995 התפרק ונעלם מדף הקרח לארסן A. {{הערה| Fox, Douglas (2012). "Witness to an Antarctic Meltdown". Scientific American. 307 (1): 54–61. Bibcode:2012SciAm.307a..54F. doi:10.1038/scientificamerican0712-54. PMID 22779273.}} בשנת 2002 נשבר חלק ממדף הקרח לארסן B. החלק שנשבר היה בשטח של 3,250 קמ"ר של קרח בעובי 220 מטרים, שטח הדומה למדינת רוד איילנד בארצות הברית.{{הערה| Hulbe, Christina (2002). "Larsen Ice Shelf 2002, warmest summer on record leads to disintegration". Portland State University.}} מחקר שפורסם בשנת 2015 טען כי שאר מדף הקרח לארסן B יקרוס עד שנת 2020, בהתבסס על תצפיות של זרמים מהירים יותר והפיכת הקרחונים במקום לדקים יותר באזור זה. {{הערה| "NASA Study Shows Antarctica's Larsen B Ice Shelf Nearing Its Final Act" (Press release). NASA. 14 May 2015.}} לארסן B היה יציב למשך לפחות -10,000 השנים האחרונות מאז תקופת הקרח האחרונה. {{הערה|"Ice Shelf disintegration threatens environment, Queen's study" (Press release). Kingston, Ontario: Queens University. 3 August 2005 – via American Association for the Advancement of Science's Eurekalert.}} לעומת זאת לארסן A לא היה קיים במשך רוב התקופה הזו, ונוצר מחדש לפני כ-4,000 שנה.

לפי מדידות של לווייני רדאר, בין השנים 1992-2001 מדף הקרח לארסן C הפך דק יותר בשיעור של 0.27 עד 0.11 מטרים בשנה. סיכום דו"ח משנת 2004, היה כי למרות שמדף הקרח נראה יציב יחסית, המשך התחממות יכולה לגרום לשבירות במדף בעשור הקרוב. בנובמבר 2016 מדענים צילמו בקע גדל והולך לאורכו של מדף הקרח לארסן C, באורך של 110 קילומטרים ברוחב 91 מטרים ובעומק של 500 מטרים. עד דצמבר 2016 הבקע גדל ב-21 קילומטרים וחתיכת קרח בגודל 20 קילומטרים החזיקה את שאר הקרח במקום. התחזית היתה שבירה של 9-12% ממדף הקרח. ביוני 2017 התגלה סדק נוסף שהתרחב בקצב של 10 מטרים ביום ולאחר מכן האיץ. ביולי 2017 התנתק קרחון המכונה A-68 , בגודל 5,800 קמ"ר ממדף הקרח לארסן C. העומק שלו הוא יותר מ-200 מטרים ומשקלו מעל טריליון טונות. לקרחון זה אין השפעה מיידית על עליית פני הים. ההשפעה החשובה שלו היא בכך שהוא מפשר לקרחוני יבשה שנמצאי מאחוריו לזרום מהר יותר אל הים. אם קרחון לארסן C ימס כולו, מי הים בכל העולם יעלו בכ-10 ס"מ. [https://en.wikipedia.org/wiki/Larsen_Ice_Shelf#Larsen_C]

שורה 65: שורה 65:

בשנת 2006, בדו"ח שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה, הזהיר Chris Rapley שהיה ממונה על הסקר הבריטי של אנטרקטיקה, כי ייתכן שיריעת הקרח הזו מתחילה להתפרק. לפי ההשערות התפרקות כזו של הקרחון עלולה להעלות את מפלס מי הים בכ-3.3 מטרים. {{הערה|שם=Bamber|Bamber J.L.; Riva R.E.M.; Vermeersen B.L.A.; LeBroq A.M. (2009). "Reassessment of the potential sea-level rise from a collapse of the West Antarctic Ice Sheet". Science. 324 (5929): 901–3. Bibcode:2009Sci...324..901B. doi:10.1126/science.1169335. PMID 19443778}}(אם כל יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה תימס, הדבר יעלה את מפלס מי הים ב-4.8 מטרים).{{הערה|שם=Bamber}} לטענת Rapley, הדו"ח הקודם של ה-[[IPCC]] שפורסם ב-2001 העריך את הסכנות מצד הקרחון באופן מתון מידי. {{הערה|Jenny Hogan, "Antarctic ice sheet is an 'awakened giant'", New Scientist, February 2, 2005}} עם זאת תהליך ההתפרקות יכול לקחת מספר עשורים ואף מאות שנים.

−

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת לידס, בהובלת פרופסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג ~~באיזור~~, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו מ[[שינויי אקלים]] והם [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך יותר]] שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פירוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ. לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנטרקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. {{הערה|"[http://www.leeds.ac.uk/news/article/4417/nearly_a_quarter_of_west_antarctic_ice_is_now_unstable Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable]". University of Leeds. 16 May 2019.}} {{הערה| Trends in Antarctic Ice Sheet Elevation and Mass , Geophysical Research Letters, 16 May 2019 }}

+

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת לידס, בהובלת פרופסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג באזור, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו מ[[שינויי אקלים]] והם [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך יותר]] שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פירוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ. לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנטרקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. {{הערה|"[http://www.leeds.ac.uk/news/article/4417/nearly_a_quarter_of_west_antarctic_ice_is_now_unstable Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable]". University of Leeds. 16 May 2019.}} {{הערה| Trends in Antarctic Ice Sheet Elevation and Mass , Geophysical Research Letters, 16 May 2019 }}

=== השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח באנטרקטיקה ===

שורה 86: שורה 86:

'''[[עליית מפלס פני הים]] מתרחשת כבר כיום.''' במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}} {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}

−

[[עליית מפלס פני הים]] משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על ~~איזורי~~ דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ~~ואיזורים~~ נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], [[המלחת מי תהום]] פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.

+

[[עליית מפלס פני הים]] משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], [[המלחת מי תהום]] פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.

ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבועים מ[[מדף קרח|מדף הקרח]] לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה לקרחונים "לארסן איי" ו"לארסן בי", מפלס פני הים עלול לעלות בכ-10 סנטימטר{{הערה|דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה

שורה 113: שורה 113:

=== השפעת צמצום שטחי השלג והקרח על האקלים ===

−

בעבר אנשי תרבות רבים - סופרים, משוררים, במאים, הציגו את השלג והקרח באזורים הקרובים לקטבים כמשהו שלילי וחשבו שאם השלג יפשיר זה יהיה לטובה. בשירים וספרים רבים מהתקופה האחרונה הוצגו רעיונות שונים כיצד האדם יכול להמס את השלגים והקרחונים בצפון ולהפוך אותו ~~לאיזור~~ חם או אפילו טרופי. הדבר נחשב ל[[מיתוס]] "[[הפרחת השממה]]" בסגנון צפוני. דוגמה לכך היא הספר של הסופר הסובייטי, אדאמוב "גרוש השליט" וספרים נוספים. יש לציין שבדרך כלל אלה שהציגו את הרעיונות האלה לא היו התושבים המקומים - הם חשבו שהשלג והקרח הם דבר נחוץ. החל מסוף המאה ה-20 שטחי השלג והקרח באמת החלו להצטמצם במהירות, והתוצאות הרסניות.

+

בעבר אנשי תרבות רבים - סופרים, משוררים, במאים, הציגו את השלג והקרח באזורים הקרובים לקטבים כמשהו שלילי וחשבו שאם השלג יפשיר זה יהיה לטובה. בשירים וספרים רבים מהתקופה האחרונה הוצגו רעיונות שונים כיצד האדם יכול להמס את השלגים והקרחונים בצפון ולהפוך אותו לאזור חם או אפילו טרופי. הדבר נחשב ל[[מיתוס]] "[[הפרחת השממה]]" בסגנון צפוני. דוגמה לכך היא הספר של הסופר הסובייטי, אדאמוב "גרוש השליט" וספרים נוספים. יש לציין שבדרך כלל אלה שהציגו את הרעיונות האלה לא היו התושבים המקומים - הם חשבו שהשלג והקרח הם דבר נחוץ. החל מסוף המאה ה-20 שטחי השלג והקרח באמת החלו להצטמצם במהירות, והתוצאות הרסניות.

להמסת הקרח והשלג יש השפעות הרסניות על האקלים בין היתר ייתכן והיא קשורה ל[[השפעת שינוי האקלים על משק המים בישראל|לבצורת בישראל]]. בנוסף [[השפעת שינויי האקלים על זרמי הסילון|צמצום זה משנה את זרמי הסילון בסמוך לקוטב]] ודבר זה גורר [[השפעת שינויי האקלים על גלי קור|גלי קור במדינות צפוניות]] כמו ארצות הברית. גלי קור אלה משמשים לעיתים קרובות לצרכי [[הכחשת אקלים]].

שורה 120: שורה 120:

כאשר נמס השלג והקרח יותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] מה שגורם לכך שיותר קרח ושלג נמס וחוזר חלילה. הדבר יוצר [[לולאת משוב]] מחזקת.

−

הסיבה לכך היא שחומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה - אלה חומרים כמו זכוכית, לדוגמה. לכן כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת החוצה וכאשר היא פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים כמעט כאילו היינו מסתכלים על השמש עצמה. לעומת זאת יש חומרים אשר סופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן כאשר אור השמש פוגע בהם רוב הקרינה נספגת. מה שמגיע מהם לעין שלנו הוא רק חלק קטן מקרינת השמש ולכן כאשר אנחנו רואים קרקע או אספלט בשמש, אנחנו לא מסתנוורים. אבל בגלל שהם סופגים את רוב הקרינה החומרים האלה מתחממים מאוד -לכן הליכה ברגלים יחפות על אספלט שחומם בשמש עלולה לעשות כוייה! צבעים שונים גם מתנהגים באופן שונה בנושא הזה: ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה פנימה. את התכונה הזו של החומרים מודדים באלבדו. ככל שיותר קרינה מוחזרת האלבדו גבוה יותר. ככל שיותר קרינה נקלטת האלבדו נמוך יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה. האלבדו של שלג טרי הוא עד 90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך{{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%95 אלבדו], ויקיפדיה בעברית}} ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר. הפירוש הוא גם ~~שאיזור~~ הקוטב מתחמם מהר יותר יחסית לשאר חלקי כדור הארץ דבר המכונה "הגברת קטבים" {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Polar_amplification הגברת קטבים], ויקיפדיה באנגלית}}

+

הסיבה לכך היא שחומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה - אלה חומרים כמו זכוכית, לדוגמה. לכן כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת החוצה וכאשר היא פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים כמעט כאילו היינו מסתכלים על השמש עצמה. לעומת זאת יש חומרים אשר סופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן כאשר אור השמש פוגע בהם רוב הקרינה נספגת. מה שמגיע מהם לעין שלנו הוא רק חלק קטן מקרינת השמש ולכן כאשר אנחנו רואים קרקע או אספלט בשמש, אנחנו לא מסתנוורים. אבל בגלל שהם סופגים את רוב הקרינה החומרים האלה מתחממים מאוד -לכן הליכה ברגלים יחפות על אספלט שחומם בשמש עלולה לעשות כוייה! צבעים שונים גם מתנהגים באופן שונה בנושא הזה: ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה פנימה. את התכונה הזו של החומרים מודדים באלבדו. ככל שיותר קרינה מוחזרת האלבדו גבוה יותר. ככל שיותר קרינה נקלטת האלבדו נמוך יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה. האלבדו של שלג טרי הוא עד 90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך{{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%95 אלבדו], ויקיפדיה בעברית}} ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר. הפירוש הוא גם שאזור הקוטב מתחמם מהר יותר יחסית לשאר חלקי כדור הארץ דבר המכונה "הגברת קטבים" {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Polar_amplification הגברת קטבים], ויקיפדיה באנגלית}}

;הפשרת השלג והקרח מחלישה את זרמי הסילון:

שורה 145: שורה 145:

* ב-2010 גל החום ברוסיה, הכבד ביותר בתולדותיה הכתובות, שהביא למותם של יותר מ-55,000 איש. באותו זמן, הציפו גשמים עזים את פקיסטן באסון טבע שגרם לנזק הכספי הגדול ביותר בתולדותיה. ב-2011 פקד את אוקלהומה הקיץ החם ביותר שידעה מדינה כלשהי בארה"ב. הבצורת שהכתה ב-2012 בארה"ב הייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20{{הערה|ג'ף מסטרס [http://www.sciam.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A8/ זרם הסילון נעשה מוזר]01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל}}.

−

ב 2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ~~ובאיזור~~ אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום{{הערה|Craig Welch [https://news.nationalgeographic.com/2018/06/hurricanes-cyclones-move-slower-drop-more-rain-climate-change-science/ Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem] 6 ליוני 2018, National Geographic Society.}}{{הערה|1=James P. Kossin[https://www.nature.com/articles/s41586-018-0158-3.epdf?referrer_access_token=-4-yCtmkRcXzFoBtjMjb2tRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0MemqNFYaQFhK1eblrz65R9wqFwJ5SEHzsxU9YMRaRIdY_gW5Vxn7OLw0iDnll3UMgjKJhhc5FjxnSlIpM2Hop0SmUfuFtd3RtpX09_ytZBPONZmHYYM7F_ljbBucEfx87t7rEb9RD8uW-t2cQ5W7J-rkCs1stIaGEtTW3V2cwOVw%3D%3D&tracking_referrer=news.nationalgeographic.com A global slowdown of tropical-cyclone translation speed] 2018, Springer Nature}}. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

+

ב 2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ובאזור אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום{{הערה|Craig Welch [https://news.nationalgeographic.com/2018/06/hurricanes-cyclones-move-slower-drop-more-rain-climate-change-science/ Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem] 6 ליוני 2018, National Geographic Society.}}{{הערה|1=James P. Kossin[https://www.nature.com/articles/s41586-018-0158-3.epdf?referrer_access_token=-4-yCtmkRcXzFoBtjMjb2tRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0MemqNFYaQFhK1eblrz65R9wqFwJ5SEHzsxU9YMRaRIdY_gW5Vxn7OLw0iDnll3UMgjKJhhc5FjxnSlIpM2Hop0SmUfuFtd3RtpX09_ytZBPONZmHYYM7F_ljbBucEfx87t7rEb9RD8uW-t2cQ5W7J-rkCs1stIaGEtTW3V2cwOVw%3D%3D&tracking_referrer=news.nationalgeographic.com A global slowdown of tropical-cyclone translation speed] 2018, Springer Nature}}. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ליוני 2019, Washington Post}}.

−

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח ~~לאיזור~~ זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

+

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח לאזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

;טיעונים לטובת הכחשת אקלים:

שורה 163: שורה 163:

===אפשרות מעבר אוניות דרך הקוטב הצפוני===

−

אפשרות חיובית אחת של התחממות עולמית היא אפשרות עתידית לבצע שימוש ~~באיזור~~ הקוטב הצפוני כנתיב תחבורה ימי לחיבור בין אסיה לבין אמריקה ואירופה. דבר זה יהיה חלופה לנתיבים שקיימים כיום כמו תעלת סואץ ותעלת פנמה. דבר זה צפוי לשפר את מצבה של רוסיה שעתיד להיות לה נמלים לאורך נתיב זה. יש חשש כי דבר זה משפיעה לרעה על נכונותה של רוסיה להפחית את משבר האקלים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.8057670 משבר האקלים עשוי לבשר על תפנית אסטרטגית — עלייתה של רוסיה]}} רוסיה היא גם מפיקה מרכזית של [[גז טבעי]] ו[[נפט]] וחלק מרכזי מכלכלתה מבוסס על משאבים אלה, כך שבכל מקרה היא לא מדינה שתומכת בהפחתת פליטות גזי חממה ואולי אף מתנגדת לכך.{{מקור}}

+

אפשרות חיובית אחת של התחממות עולמית היא אפשרות עתידית לבצע שימוש באזור הקוטב הצפוני כנתיב תחבורה ימי לחיבור בין אסיה לבין אמריקה ואירופה. דבר זה יהיה חלופה לנתיבים שקיימים כיום כמו תעלת סואץ ותעלת פנמה. דבר זה צפוי לשפר את מצבה של רוסיה שעתיד להיות לה נמלים לאורך נתיב זה. יש חשש כי דבר זה משפיעה לרעה על נכונותה של רוסיה להפחית את משבר האקלים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.8057670 משבר האקלים עשוי לבשר על תפנית אסטרטגית — עלייתה של רוסיה]}} רוסיה היא גם מפיקה מרכזית של [[גז טבעי]] ו[[נפט]] וחלק מרכזי מכלכלתה מבוסס על משאבים אלה, כך שבכל מקרה היא לא מדינה שתומכת בהפחתת פליטות גזי חממה ואולי אף מתנגדת לכך.{{מקור}}

== שיקום שטחי השלג והקרח ==

מגזין יהלום

עורכי ממשק, מפעילי מערכת

2,857

עריכות