שורה 6: |
שורה 6: |
| הקואופרטיב היה יוזמה של עופר בן-דב, מי שהיה מנכ"ל [[גרינפיס]]-ישראל בעברו. לבן-דב חברו, רוני סגולי, ד"ר שחר דולב ו[[חנן עינב-לוי]] כדי לקדם את הנושא. | | הקואופרטיב היה יוזמה של עופר בן-דב, מי שהיה מנכ"ל [[גרינפיס]]-ישראל בעברו. לבן-דב חברו, רוני סגולי, ד"ר שחר דולב ו[[חנן עינב-לוי]] כדי לקדם את הנושא. |
| | | |
− | ביוני 2008, נשקל הרעין של קידום [[קואופרטיב רוח]] בישראל, לשם הקמת [[טורבינות רוח]] באיזור הערבה הדרומית, אילת והנגב. בגלל קושי יחסי לקדם את הנושא הוחלט בדצמבר 2008 להתמקד בנושא [[שימור אנרגיה]]. | + | ביוני 2008, נשקל הרעין של קידום [[קואופרטיב רוח]] בישראל, לשם הקמת [[טורבינות רוח]] באזור הערבה הדרומית, אילת והנגב. בגלל קושי יחסי לקדם את הנושא הוחלט בדצמבר 2008 להתמקד בנושא [[שימור אנרגיה]]. |
| | | |
| באוקטובר 2009 נרשם הקואופרטיב כאגודה שיתופית. הקואופרטיב ביצע פרוייקט פיילוט של מימון התקנת [[משאבת חום|משאבות חום]] בקיבוץ גבעת חיים איחוד שהחליף אמצעי חימום המבוססים על גז או סולר. לאחר הצלחת הפרוייקט מכר הקואופרטיב לקיבוץ את המשאבות לפני תום החוזה תוך ויתור על תמלוגים עתידיים. הקואופרטיב ביצע סבב גיוס נוסף 2011-2012 לאחר שפירסם תשקיף, וגייס כ-300 אלף שקל. | | באוקטובר 2009 נרשם הקואופרטיב כאגודה שיתופית. הקואופרטיב ביצע פרוייקט פיילוט של מימון התקנת [[משאבת חום|משאבות חום]] בקיבוץ גבעת חיים איחוד שהחליף אמצעי חימום המבוססים על גז או סולר. לאחר הצלחת הפרוייקט מכר הקואופרטיב לקיבוץ את המשאבות לפני תום החוזה תוך ויתור על תמלוגים עתידיים. הקואופרטיב ביצע סבב גיוס נוסף 2011-2012 לאחר שפירסם תשקיף, וגייס כ-300 אלף שקל. |
שורה 25: |
שורה 25: |
| טורבינות רוח גדולות נחשבות (נכון לשנת 2008) לאנרגיה המתחדשת הכדאית ביותר (מלבד אולי [[אנרגיה הידרואלקטרית]] שאינה סביבתית במיוחד) מבחינת חישובים של החזר השקעה, ובתכנון נכון ושימוש בטכנולוגיות מודרניות ההשפעה הסביבתית שלהן היא בעיקר השפעה נופית. | | טורבינות רוח גדולות נחשבות (נכון לשנת 2008) לאנרגיה המתחדשת הכדאית ביותר (מלבד אולי [[אנרגיה הידרואלקטרית]] שאינה סביבתית במיוחד) מבחינת חישובים של החזר השקעה, ובתכנון נכון ושימוש בטכנולוגיות מודרניות ההשפעה הסביבתית שלהן היא בעיקר השפעה נופית. |
| | | |
− | [[אנרגיית רוח בישראל|פוטנציאל הרוח בישראל]] עומד על לפחות 600 מגה-וואט. זה נתון שאינו גבוה יחסית למדינות כמו דנמרק או גרמניה, אבל גם הפוטנציאל הקיים רחוק מלהיות מנוצל - אחוז הניצול הוא 6 מגה וואט הספק מותקן - כך שרק 1% מפוטנציאל הרוח מנוצל. בישראל יש גם מספר איזורים בעלי רוחות מהירות - במיוחד איזור הגולן, הגליל ואילת. | + | [[אנרגיית רוח בישראל|פוטנציאל הרוח בישראל]] עומד על לפחות 600 מגה-וואט. זה נתון שאינו גבוה יחסית למדינות כמו דנמרק או גרמניה, אבל גם הפוטנציאל הקיים רחוק מלהיות מנוצל - אחוז הניצול הוא 6 מגה וואט הספק מותקן - כך שרק 1% מפוטנציאל הרוח מנוצל. בישראל יש גם מספר אזורים בעלי רוחות מהירות - במיוחד אזור הגולן, הגליל ואילת. |
| | | |
| הקואופרטיב יכול לפתח פרוייקט כזה תוך שמירה על עקרונות של [[פיתוח בר קיימא]] ותוך מתן אפשרות לאנשים לבצע [[השקעה ירוקה]] כמו גם לספק יתרונות חברתיים של [[קואופרטיב]], כמו בעלות מקומית וניהול דמוקרטי. | | הקואופרטיב יכול לפתח פרוייקט כזה תוך שמירה על עקרונות של [[פיתוח בר קיימא]] ותוך מתן אפשרות לאנשים לבצע [[השקעה ירוקה]] כמו גם לספק יתרונות חברתיים של [[קואופרטיב]], כמו בעלות מקומית וניהול דמוקרטי. |