שינויים

הוסרו 4 בתים ,  12:12, 22 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "איזור" ב־"אזור"
שורה 7: שורה 7:  
הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל-115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ-30 קומות!{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}} בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינתזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינתזה{{הערה|1=המרכז לטכנולוגיה חינוכית [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14094 מנין לצמחים חומרים לגידולם ]}}. רוב הפוטוסינתזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש.
 
הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל-115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ-30 קומות!{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}} בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינתזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינתזה{{הערה|1=המרכז לטכנולוגיה חינוכית [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14094 מנין לצמחים חומרים לגידולם ]}}. רוב הפוטוסינתזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש.
   −
כך שאם לדבר על התושבים בקומה הזאת צריך להתחיל ב'''עצים'''. בקומה הזו נמצא רוב הגוף של העץ הבוגר ולקומה הזו מגיע הכי הרבה אור שמש. עוצמת קרינת השמש בקומה הזו היא כה גבוהה לפחות ביערות הדרומיים, שהיא הייתה משמידה עשבים, שיחים או עצים צעירים, אם הם היו נחשפים אליה. בדיוק מהסיבה הזו הם נשארים למטה והעצים הבוגרים מגנים עליהם מפני קרינת יתר. לעצים הבוגרים קרינת השמש החזקה מועילה. הענפים והגזע מכוסים בקליפה קשה המונעת חדירת קרני שמש פנימה מה שמונע התייבשות והתחממות יתר בתוך גוף העץ. העלים והמחטים חשופים לאור השמש החזק אבל העץ הבוגר בנוי כך שזה לא מחמם ומייבש אותו יותר מידי. בעלים ובמחטים האלה מתבצע רוב תהליך הפוטוסינתזה. מלבד התהליך הזה, קרינת השמש באמת מאדה חלק מהלחות שבעלים-לא יותר מידי, כך שזה לא מזיק לעץ, אבל חלק מסוים. הלחות הזו עולה לאוויר ושם נהפכת לענני גשם והגשם נותן מים לקרקע ודרכה לצמחים. כאשר הגשם יורד טמפרטורת העננים עולה נוצר איזור לחץ אטמוספרי נמוך וזה מביא עוד ענני גשם מהאוקיינוסים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נוסף על כך כאשר המים מתאדים המשטח ממנו הם מתאדים, מתקרר (כמו עור של בן אדם כאשר הוא יוצא מהים). כך  היערות מביאים קרירות וגשמים לעצמם ולסביבה. על העצים מטפסים צמחים מטפסים שונים אשר נכרכים מסביב לעץ כדי להגיע לאותה כמות אור השמש, לה הם זקוקים. הצמחים השונים נותנים בית, מספקים מזון ומים לשאר דיירי הקומה.  
+
כך שאם לדבר על התושבים בקומה הזאת צריך להתחיל ב'''עצים'''. בקומה הזו נמצא רוב הגוף של העץ הבוגר ולקומה הזו מגיע הכי הרבה אור שמש. עוצמת קרינת השמש בקומה הזו היא כה גבוהה לפחות ביערות הדרומיים, שהיא הייתה משמידה עשבים, שיחים או עצים צעירים, אם הם היו נחשפים אליה. בדיוק מהסיבה הזו הם נשארים למטה והעצים הבוגרים מגנים עליהם מפני קרינת יתר. לעצים הבוגרים קרינת השמש החזקה מועילה. הענפים והגזע מכוסים בקליפה קשה המונעת חדירת קרני שמש פנימה מה שמונע התייבשות והתחממות יתר בתוך גוף העץ. העלים והמחטים חשופים לאור השמש החזק אבל העץ הבוגר בנוי כך שזה לא מחמם ומייבש אותו יותר מידי. בעלים ובמחטים האלה מתבצע רוב תהליך הפוטוסינתזה. מלבד התהליך הזה, קרינת השמש באמת מאדה חלק מהלחות שבעלים-לא יותר מידי, כך שזה לא מזיק לעץ, אבל חלק מסוים. הלחות הזו עולה לאוויר ושם נהפכת לענני גשם והגשם נותן מים לקרקע ודרכה לצמחים. כאשר הגשם יורד טמפרטורת העננים עולה נוצר אזור לחץ אטמוספרי נמוך וזה מביא עוד ענני גשם מהאוקיינוסים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נוסף על כך כאשר המים מתאדים המשטח ממנו הם מתאדים, מתקרר (כמו עור של בן אדם כאשר הוא יוצא מהים). כך  היערות מביאים קרירות וגשמים לעצמם ולסביבה. על העצים מטפסים צמחים מטפסים שונים אשר נכרכים מסביב לעץ כדי להגיע לאותה כמות אור השמש, לה הם זקוקים. הצמחים השונים נותנים בית, מספקים מזון ומים לשאר דיירי הקומה.  
    
אחר כך יש להזכיר את '''החרקים'''. יש המון חרקים שחיים בקומה הזאת עם כי אולי פחות מבקומת הקרקע. חרקים רבים חיים בתוך העץ וניזונים ממנו-לא מהעלים, הפרות והמחטים אלה מהעץ עצמו. יש צרעות אשר בונות קנים על העץ ומטילות בתוכם את הביצים שלהם. הם מביאות לתוכם זחלים שהם משתקים ברעל שלהם וסותמות את הקן. אחר כך מהביצה יוצא זחל אשר ניזון מהזחלים זמן מסוים ואחר כך הופך לגולם ואז לצרעה היוצאת החוצה מהקן. יש כמובן גם כמות גדולה של חרקים אשר ניזונים מהעלים, המחטים והפרות של העץ ופה צריך קודם כל להזכיר את '''הזחלים''' שאחר כך נהפכים '''לפרפרים'''. יש הרבה חרקים שאוכלים את החרקים האלה ויש כאלה שמשתמשים בגוף שלהם כדי לגדל את הילדים שלהם: הם מחדירים את הביצים שלהם לתוך גוף החרק(כמו הזחל) וכאשר הצאצא שלהם בוקע מהביצה הוא אוכל את גוף הזחל עד שנהפך לבוגר. חרקים רבים משתמשים במים שנאגרים בתוך עלים גדולים בתור בית גידול.  
 
אחר כך יש להזכיר את '''החרקים'''. יש המון חרקים שחיים בקומה הזאת עם כי אולי פחות מבקומת הקרקע. חרקים רבים חיים בתוך העץ וניזונים ממנו-לא מהעלים, הפרות והמחטים אלה מהעץ עצמו. יש צרעות אשר בונות קנים על העץ ומטילות בתוכם את הביצים שלהם. הם מביאות לתוכם זחלים שהם משתקים ברעל שלהם וסותמות את הקן. אחר כך מהביצה יוצא זחל אשר ניזון מהזחלים זמן מסוים ואחר כך הופך לגולם ואז לצרעה היוצאת החוצה מהקן. יש כמובן גם כמות גדולה של חרקים אשר ניזונים מהעלים, המחטים והפרות של העץ ופה צריך קודם כל להזכיר את '''הזחלים''' שאחר כך נהפכים '''לפרפרים'''. יש הרבה חרקים שאוכלים את החרקים האלה ויש כאלה שמשתמשים בגוף שלהם כדי לגדל את הילדים שלהם: הם מחדירים את הביצים שלהם לתוך גוף החרק(כמו הזחל) וכאשר הצאצא שלהם בוקע מהביצה הוא אוכל את גוף הזחל עד שנהפך לבוגר. חרקים רבים משתמשים במים שנאגרים בתוך עלים גדולים בתור בית גידול.  
שורה 85: שורה 85:  
[https://www.nature.com/articles/ncomms11351 Contrasting effects of defaunation on aboveground carbon storage across the global tropics] 25.04.2016, Nature Communications}}.
 
[https://www.nature.com/articles/ncomms11351 Contrasting effects of defaunation on aboveground carbon storage across the global tropics] 25.04.2016, Nature Communications}}.
   −
=== האיזור המימי ===
+
=== האזור המימי ===
 
רוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי נמצאים באזורים מיוערים. לא במקרה, כמובן, אלה כי היערות משמרים מים-באמצעות נתינת צל המונעת אידוי, באמצעות מתן אפשרות לקיומה של הקרקע אשר משמרת מים, במתן אפשרות קיום לאורגניזמים כמו צמחים ובעלי חיים אשר משמרים מים בתוכם וגורמים ללחות באוויר באמצעות אידוי מים דרך הנשימה. ביערות יש הרבה '''נחלים, נהרות, אגמים וביצות.''' אולי סוג היערות עם הכי הרבה מקורות מים הוא [[יערות הצפון]] למרות שכמות המשקעים שם היא לא הגבוהה ביותר. זאת בגלל אידוי נמוך מאוד, פיזור משקעים יחסית זהה בין עונות השנה ושטחים גדולים המכוסים בקרקעות קפואות עד שמפשירים חלקית באביב. כתוצאה מכך יש שם הרבה נהרות ואגמים, אבל גם הרבה מאוד ביצות - בחלק הצפוני של רוסיה האירופאית ובחלק הצפוני של סיביר המערבית, יערות עם ביצות משתרעים על אלפי קילומטרים. ביערות קנדה נמצא השטח הגדול ביותר של קרקעות לחות - מכיל יותר אגמים ונהרות מכל שטח אחר באותו גודל בעולם.  
 
רוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי נמצאים באזורים מיוערים. לא במקרה, כמובן, אלה כי היערות משמרים מים-באמצעות נתינת צל המונעת אידוי, באמצעות מתן אפשרות לקיומה של הקרקע אשר משמרת מים, במתן אפשרות קיום לאורגניזמים כמו צמחים ובעלי חיים אשר משמרים מים בתוכם וגורמים ללחות באוויר באמצעות אידוי מים דרך הנשימה. ביערות יש הרבה '''נחלים, נהרות, אגמים וביצות.''' אולי סוג היערות עם הכי הרבה מקורות מים הוא [[יערות הצפון]] למרות שכמות המשקעים שם היא לא הגבוהה ביותר. זאת בגלל אידוי נמוך מאוד, פיזור משקעים יחסית זהה בין עונות השנה ושטחים גדולים המכוסים בקרקעות קפואות עד שמפשירים חלקית באביב. כתוצאה מכך יש שם הרבה נהרות ואגמים, אבל גם הרבה מאוד ביצות - בחלק הצפוני של רוסיה האירופאית ובחלק הצפוני של סיביר המערבית, יערות עם ביצות משתרעים על אלפי קילומטרים. ביערות קנדה נמצא השטח הגדול ביותר של קרקעות לחות - מכיל יותר אגמים ונהרות מכל שטח אחר באותו גודל בעולם.