שינויים

הוסרו 108 בתים ,  12:04, 22 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "איזור" ב־"אזור"
שורה 1: שורה 1: −
[[קובץ:איזורי מיתון תנועה מרכז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|מפת אזורי מיתון תנועה במרכז תל אביב נכון ל-2018. חלק גדול מרחובות העיר, בעיקר רחובות קטנים, הם בתוך אזורי מיתון תנועה של 30 קילומטר בשעה.]]
+
[[קובץ:אזורי מיתון תנועה מרכז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|מפת אזורי מיתון תנועה במרכז תל אביב נכון ל-2018. חלק גדול מרחובות העיר, בעיקר רחובות קטנים, הם בתוך אזורי מיתון תנועה של 30 קילומטר בשעה.]]
'''אזור מיתון תנועה''' או '''איזור 30 קמ"ש''' ('''30 km/h zone''') הוא אזור עירוני קטן, שב מהירות של רכב מנועי מוגבלת למהירות של 20-30 קילומטר בשעה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך ובהתאם להיבטים של [[תכנון עירוני]]. אזור מיתון תנועה הוא כלי מרכזי בנושא רחב יותר של '''[[מיתון תנועה]]''' שכולל גם האטת תנועה ברחובות מסחריים ראשיים, [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], האטת מכוניות בצמתים, האטת משאיות בכבישים מהירים, והיבטים נוספים.  
+
'''אזור מיתון תנועה''' או '''אזור 30 קמ"ש''' ('''30 km/h zone''') הוא אזור עירוני קטן, שב מהירות של רכב מנועי מוגבלת למהירות של 20-30 קילומטר בשעה. אזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך ובהתאם להיבטים של [[תכנון עירוני]]. אזור מיתון תנועה הוא כלי מרכזי בנושא רחב יותר של '''[[מיתון תנועה]]''' שכולל גם האטת תנועה ברחובות מסחריים ראשיים, [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], האטת מכוניות בצמתים, האטת משאיות בכבישים מהירים, והיבטים נוספים.  
    
השטח הכולל של אזור מיתון תנועה הוא מצומצם - בדרך כלל אורך צלע של אזור מיתון תנועה הוא פחות מ-1 קילומטר. בין אזורי מיתון תנועה יש רחובות מהירים וראשיים יותר. באופן כזה ההפרעה לנסיעת מכוניות היא מינימלית - הנהגים מבלים באזור מיתון התנועה מספר קטן של דקות מכלל הנסיעה שלהם (בתחילת הנסיעה ובסופה), ובכל שאר זמן הנסיעה הם נוהגים בכבישים ראשיים יותר. הגבלת המהירות מסתמכת בעיקר על אמצעיים פיזיים לריסון מהירות התנועה כגון אמצעים אנכיים (במפרים, מעברי חציה מוגבהים), אמצעי הסטה (כגון ככרות, חניה בצורה של זיגזג לאורך הרחוב) אמצעי הצרה ("אוזניים" או הרחבת המדרכה לפני מעברי חצייה) וכן שילוט וסימון - לנהג ברור מתי הוא נכנס לאזור מיתון תנועה ומתי הוא יוצא ממנו.
 
השטח הכולל של אזור מיתון תנועה הוא מצומצם - בדרך כלל אורך צלע של אזור מיתון תנועה הוא פחות מ-1 קילומטר. בין אזורי מיתון תנועה יש רחובות מהירים וראשיים יותר. באופן כזה ההפרעה לנסיעת מכוניות היא מינימלית - הנהגים מבלים באזור מיתון התנועה מספר קטן של דקות מכלל הנסיעה שלהם (בתחילת הנסיעה ובסופה), ובכל שאר זמן הנסיעה הם נוהגים בכבישים ראשיים יותר. הגבלת המהירות מסתמכת בעיקר על אמצעיים פיזיים לריסון מהירות התנועה כגון אמצעים אנכיים (במפרים, מעברי חציה מוגבהים), אמצעי הסטה (כגון ככרות, חניה בצורה של זיגזג לאורך הרחוב) אמצעי הצרה ("אוזניים" או הרחבת המדרכה לפני מעברי חצייה) וכן שילוט וסימון - לנהג ברור מתי הוא נכנס לאזור מיתון תנועה ומתי הוא יוצא ממנו.
שורה 28: שורה 28:     
;שער:
 
;שער:
בכניסה וביציאה מאיזור מיתון תנועה מקובל לשים "שער". שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ומבהיר לנהג שהוא יוצא מאיזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאיזור מיתון תנועה.
+
בכניסה וביציאה מאזור מיתון תנועה מקובל לשים "שער". שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ומבהיר לנהג שהוא יוצא מאזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאזור מיתון תנועה.
    
;פסי האטה - במפרים:
 
;פסי האטה - במפרים:
שורה 45: שורה 45:     
;תמרור סימון ושילוט:
 
;תמרור סימון ושילוט:
במקומות רבים יש שילוט שמודיע על כניסה לאיזור מיתון תנועה. בחלק מהמקומות הסימן הוא עיגול כחול או אדום עם 30 או 20 קמ"ש. בחלק מהמקומות מוסיפים לכך גם סימון מיוחד על הכביש וכן שילוב של אבני מרצפת לא מחוספסות או חלוקים כדי להתריע בפני הנהג. בנוסף במקומות אלה יש שילוט של הספקת איזור מיתון תנועה
+
במקומות רבים יש שילוט שמודיע על כניסה לאזור מיתון תנועה. בחלק מהמקומות הסימן הוא עיגול כחול או אדום עם 30 או 20 קמ"ש. בחלק מהמקומות מוסיפים לכך גם סימון מיוחד על הכביש וכן שילוב של אבני מרצפת לא מחוספסות או חלוקים כדי להתריע בפני הנהג. בנוסף במקומות אלה יש שילוט של הספקת אזור מיתון תנועה
    
;אמצעים נוספים:
 
;אמצעים נוספים:
שורה 51: שורה 51:     
==השפעות של מיתון תנועה==
 
==השפעות של מיתון תנועה==
השפעת איזורי מיתון תנועה יכולה להימדד בשני מישורים, האחד הוא בשיפור בטיחות הדרכים והשני הוא בשיפורים נוספים של איכות החיים כמו הפחתת [[רעש]], הרגשת בטחון יותר טובה, שיפור הערך הכלכלי של נכסים באיזור ועוד.
+
השפעת אזורי מיתון תנועה יכולה להימדד בשני מישורים, האחד הוא בשיפור בטיחות הדרכים והשני הוא בשיפורים נוספים של איכות החיים כמו הפחתת [[רעש]], הרגשת בטחון יותר טובה, שיפור הערך הכלכלי של נכסים באזור ועוד.
    
===שיפור בטיחות הדרכים===
 
===שיפור בטיחות הדרכים===
שורה 92: שורה 92:  
בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות [[יוממות]] לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהן עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך במספר דקות בודדות בלבד.  
 
בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות [[יוממות]] לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהן עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך במספר דקות בודדות בלבד.  
   −
מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא [[פקקי תנועה]] ומהירות הנסיעה נמוכה מאוד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.
+
מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא [[פקקי תנועה]] ומהירות הנסיעה נמוכה מאוד. ההשפעה המרכזית של אזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.
    
לפי הניסיון של אזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנת הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בניסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על אופי שקט של שכונה.
 
לפי הניסיון של אזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנת הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בניסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על אופי שקט של שכונה.
שורה 100: שורה 100:     
===השפעות חברתיות וכלכליות של אזורי מיתון תנועה===
 
===השפעות חברתיות וכלכליות של אזורי מיתון תנועה===
הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את [[בטיחות בדרכים|בטיחות הולכי הרגל]] וכדי להפחית את ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] מצד [[תחבורה ממונעת]]. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ולכן נתגלה כי לאיזורי מיתון תנועה יש השפעות על [[הליכתיות]] - נוחות ההליכה של הולכי הרגל. השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים.  
+
הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את [[בטיחות בדרכים|בטיחות הולכי הרגל]] וכדי להפחית את ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] מצד [[תחבורה ממונעת]]. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ולכן נתגלה כי לאזורי מיתון תנועה יש השפעות על [[הליכתיות]] - נוחות ההליכה של הולכי הרגל. השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים.  
    
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים.
 
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים.
שורה 111: שורה 111:     
===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע Mohabit בברלין===  
 
===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע Mohabit בברלין===  
ברובע Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של המאה ה-20. הפרויקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאוד.[http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]
+
ברובע Mohabit בברלין הוכן אזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של המאה ה-20. הפרויקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאוד.[http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]
   −
השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:
+
השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האזור כללה:
* יותר מסחר ויותר משפחות צעירות עברו לאיזורי מיתון תנועה.  
+
* יותר מסחר ויותר משפחות צעירות עברו לאזורי מיתון תנועה.  
* חלוקת הרובע לאיזורי מיתון תנועה הוסיפה 10 דונמים של [[טבע עירוני|שטחים ירוקים]] על חשבון כבישים וחניות.  
+
* חלוקת הרובע לאזורי מיתון תנועה הוסיפה 10 דונמים של [[טבע עירוני|שטחים ירוקים]] על חשבון כבישים וחניות.  
 
* מספר הרחובות  ללא-מוצא והרחובות החד-סטריים, שנועדו למנוע תנועה של מכוניות בתוך השכונה, הופחת בצורה דרסטית. פירוש הדבר שלא נדרש יותר להגביל את חופש התנועה והנגישות של התושבים כדי להשיג פחות תנועה ברחובות.  
 
* מספר הרחובות  ללא-מוצא והרחובות החד-סטריים, שנועדו למנוע תנועה של מכוניות בתוך השכונה, הופחת בצורה דרסטית. פירוש הדבר שלא נדרש יותר להגביל את חופש התנועה והנגישות של התושבים כדי להשיג פחות תנועה ברחובות.  
 
* מהירות הנסיעה הממוצעת ירדה מ-50 קמ"ש ל-36 קמ"ש. כאמור לדבר זה השלכות עצומות על בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים.  
 
* מהירות הנסיעה הממוצעת ירדה מ-50 קמ"ש ל-36 קמ"ש. כאמור לדבר זה השלכות עצומות על בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים.  
שורה 122: שורה 122:  
* [[זיהום רעש|רמת הרעש]] הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פירוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.
 
* [[זיהום רעש|רמת הרעש]] הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פירוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.
   −
==יישום של איזורי מיתון תנועה==
+
==יישום של אזורי מיתון תנועה==
   −
===איזורי מיתון תנועה במדינות שונות בעולם===
+
===אזורי מיתון תנועה במדינות שונות בעולם===
יישום של איזורי מיתון תנועה קיים במדינות מערביות רבות. הוא נפוץ במיוחד בצפון מערב אירופה במדינות כמו [[הולנד]], [[שוודיה]], גרמניה, בלגיה. במדינות מערב אלה איזורי מיתון תנועה מכילים לא רק שלט כניסה ויציאה מאיזור מיתון התנועה אלא גם אמצעי ריסון כמו שערים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בשנים האחרונות הפתרון מיושם גם במדינות אחרות כמו צרפת, בריטניה,  ספרד, הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, איזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן איזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה מגובה רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף.  
+
יישום של אזורי מיתון תנועה קיים במדינות מערביות רבות. הוא נפוץ במיוחד בצפון מערב אירופה במדינות כמו [[הולנד]], [[שוודיה]], גרמניה, בלגיה. במדינות מערב אלה אזורי מיתון תנועה מכילים לא רק שלט כניסה ויציאה מאזור מיתון התנועה אלא גם אמצעי ריסון כמו שערים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בשנים האחרונות הפתרון מיושם גם במדינות אחרות כמו צרפת, בריטניה,  ספרד, הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, אזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן אזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה מגובה רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף.  
   −
בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על בטחון הילדים באיזורי מגורים בעיר על ידי אזורי מיתון תנועה. אלו מכונים בהולנדית Woonerf (וברבים - Woonerven). תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|איזורים ידידותיים לבני אדם]].{{הערה|שם=LCC|Mike Cavenett, [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly], London Cyclist magazine, 2011}}  
+
בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על בטחון הילדים באזורי מגורים בעיר על ידי אזורי מיתון תנועה. אלו מכונים בהולנדית Woonerf (וברבים - Woonerven). תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|אזורים ידידותיים לבני אדם]].{{הערה|שם=LCC|Mike Cavenett, [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly], London Cyclist magazine, 2011}}  
   −
דוגמאות לאיזורי מיתון תנועה כוללים:
+
דוגמאות לאזורי מיתון תנועה כוללים:
 
*  [[שוודיה]]: סטוקהלם, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.33376670000002%2C18.07526710000002&z=14], אורברו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.2736855591638%2C15.208242149676494&z=13] ועוד ערים רבות נוספות.  
 
*  [[שוודיה]]: סטוקהלם, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.33376670000002%2C18.07526710000002&z=14], אורברו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.2736855591638%2C15.208242149676494&z=13] ועוד ערים רבות נוספות.  
 
* [[הולנד]]: [[אמסטרדם]] [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.360970300000034%2C4.899345799999992&z=14] ועוד ערים רבות נוספות. כגון העיר הקטנה דבנטר [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.26032298642736%2C6.16706506879882&z=13]  
 
* [[הולנד]]: [[אמסטרדם]] [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.360970300000034%2C4.899345799999992&z=14] ועוד ערים רבות נוספות. כגון העיר הקטנה דבנטר [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.26032298642736%2C6.16706506879882&z=13]  
שורה 136: שורה 136:  
* דנמרק: קופנהגן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=55.69829219733753%2C12.527343002563498&z=14] וגם עיר קטנה יותר כמו אונדסקה [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=55.38627810000003%2C10.428868500000021&z=14]
 
* דנמרק: קופנהגן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=55.69829219733753%2C12.527343002563498&z=14] וגם עיר קטנה יותר כמו אונדסקה [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=55.38627810000003%2C10.428868500000021&z=14]
 
* בריטניה: לונדון [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.5262443334189%2C-0.11541548166496796&z=12], בריסטול [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.45719914149913%2C-2.5921458283446555&z=14], וגם עיירות קטנות כמו האל [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.83711682966513%2C-0.8397406617186789&z=10], או בלקפול [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.85818077000818%2C-3.021900085546804&z=11] - למרות שמיתון תנועה הוא חדש יחסית בבריטניה, יש מקומות שבהם מיתון התנועה מגובה באמצעי ריסון תנועה.  
 
* בריטניה: לונדון [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.5262443334189%2C-0.11541548166496796&z=12], בריסטול [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.45719914149913%2C-2.5921458283446555&z=14], וגם עיירות קטנות כמו האל [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.83711682966513%2C-0.8397406617186789&z=10], או בלקפול [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.85818077000818%2C-3.021900085546804&z=11] - למרות שמיתון תנועה הוא חדש יחסית בבריטניה, יש מקומות שבהם מיתון התנועה מגובה באמצעי ריסון תנועה.  
* צרפת: פריס,  [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.854592799999985%2C2.362993999999958&z=14] (רוב הרחובות בעיר הם בתוך איזורי מיתון תנועה) [https://worldstreets.wordpress.com/2014/05/21/paris-to-limit-speeds-to-30-kmhr-over-entire-city/], בורדו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=44.82085770000002%2C-0.572426299999961&z=14]
+
* צרפת: פריס,  [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.854592799999985%2C2.362993999999958&z=14] (רוב הרחובות בעיר הם בתוך אזורי מיתון תנועה) [https://worldstreets.wordpress.com/2014/05/21/paris-to-limit-speeds-to-30-kmhr-over-entire-city/], בורדו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=44.82085770000002%2C-0.572426299999961&z=14]
 
* שווייץ: ברן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=46.95635529999999%2C7.438044499999933&z=14]  
 
* שווייץ: ברן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=46.95635529999999%2C7.438044499999933&z=14]  
 
* איסלנד: רייקיאוויק [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=64.1514849705044%2C-21.961299804785085&z=13]
 
* איסלנד: רייקיאוויק [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=64.1514849705044%2C-21.961299804785085&z=13]
שורה 147: שורה 147:  
* אוסטרליה: סידני [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=-33.89523455172095%2C151.20408830251472&z=13], מלבורן (כניסוי של שנה מאוגוסט 2018)[https://www.theage.com.au/national/victoria/30km-h-speed-zone-to-be-enforced-in-melbourne-s-inner-north-20180807-p4zw0s.html]
 
* אוסטרליה: סידני [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=-33.89523455172095%2C151.20408830251472&z=13], מלבורן (כניסוי של שנה מאוגוסט 2018)[https://www.theage.com.au/national/victoria/30km-h-speed-zone-to-be-enforced-in-melbourne-s-inner-north-20180807-p4zw0s.html]
   −
להלן מפות של מספר ערים בעולם בעלות מיתון תנועה, נכון לשנת 2018. הרחובות בצבע ירוק הם רחובות בעלי מגבלת מהירות של 30 או 20 קמ"ש. הרחובות הכחולים הם 50 קמ"ש, ומהירויות גבוהות יותר הם בצבע סגול או אדום. ברוב הערים איזורי מיתון תנועה יושמו לאחר שנת 2000 ובחלקן לאחר שנת 2010.   
+
להלן מפות של מספר ערים בעולם בעלות מיתון תנועה, נכון לשנת 2018. הרחובות בצבע ירוק הם רחובות בעלי מגבלת מהירות של 30 או 20 קמ"ש. הרחובות הכחולים הם 50 קמ"ש, ומהירויות גבוהות יותר הם בצבע סגול או אדום. ברוב הערים אזורי מיתון תנועה יושמו לאחר שנת 2000 ובחלקן לאחר שנת 2010.   
 
<gallery>
 
<gallery>
 
קובץ:מיתון תנועה סטוקהולם.jpg|מיתון תנועה בסטוקהולם, שוודיה
 
קובץ:מיתון תנועה סטוקהולם.jpg|מיתון תנועה בסטוקהולם, שוודיה
שורה 155: שורה 155:  
</gallery>
 
</gallery>
   −
===קידום של איזורי 30 קמ"ש===
+
===קידום של אזורי 30 קמ"ש===
 
נוכח היתרונות של אזורי מיתון תנועה בהגנה על משתמשי דרך פגיעים כמו ילדים, הולכי רגל ורוכבי אופניים, ובהפחתת השימוש ברכב וקידום [[תחבורה בת קיימא]] יש רשת גדולה של ארגונים לא ממשלתיים שתומכת בקידומן. באירופה כוללת הרשת כמה עשרות ארגונים - חלקם ארגונים על-לאומיים כמו ליגת הרוכבים האירופאית, הפדרציה הבינלאומית של הולכי-הרגל  (International Federation of Pedestrians), "התאחדות האקלים" ועוד, ורובם הגדול הם ארגונים לאומיים, לדוגמה מעל 20 ארגונים שונים ברחבי גרמניה. {{הערה|[http://en.30kmh.eu/the-initiative/partner-organisations-2/ European network for 30 km/h]}}
 
נוכח היתרונות של אזורי מיתון תנועה בהגנה על משתמשי דרך פגיעים כמו ילדים, הולכי רגל ורוכבי אופניים, ובהפחתת השימוש ברכב וקידום [[תחבורה בת קיימא]] יש רשת גדולה של ארגונים לא ממשלתיים שתומכת בקידומן. באירופה כוללת הרשת כמה עשרות ארגונים - חלקם ארגונים על-לאומיים כמו ליגת הרוכבים האירופאית, הפדרציה הבינלאומית של הולכי-הרגל  (International Federation of Pedestrians), "התאחדות האקלים" ועוד, ורובם הגדול הם ארגונים לאומיים, לדוגמה מעל 20 ארגונים שונים ברחבי גרמניה. {{הערה|[http://en.30kmh.eu/the-initiative/partner-organisations-2/ European network for 30 km/h]}}
   −
כמו כן איזורי מיתון תנועה מקודמים על ידי תומכים ב[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], במדינות שונות, דבר הכולל ארגונים למניעת תאונות דרכים.  
+
כמו כן אזורי מיתון תנועה מקודמים על ידי תומכים ב[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], במדינות שונות, דבר הכולל ארגונים למניעת תאונות דרכים.  
    
ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], ארגון התחבורה העולמי ITF, ארגון הממונים על התחבורה בארצות הברית (NACTO), וארגונים נוספים שעוסקים בתחבורה ותכנון תומכים במיתון תנועה, זאת על בסיס [[מהירות ותאונות דרכים|הקשר החזק בין מהירות לתאונות דרכים]].  
 
ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], ארגון התחבורה העולמי ITF, ארגון הממונים על התחבורה בארצות הברית (NACTO), וארגונים נוספים שעוסקים בתחבורה ותכנון תומכים במיתון תנועה, זאת על בסיס [[מהירות ותאונות דרכים|הקשר החזק בין מהירות לתאונות דרכים]].  
שורה 164: שורה 164:  
ארגונים כמו london living streets שרוצה רחובות שנוח ונעים להיות בהם, תומכים במיתון תנועה על ידי קמפיינים למען  "רחובות חיים" עם מעט תנועת מכוניות ו-"20 זה הרבה" - 20 מייל בשעה למיתון תנועה ברחובות. הן גם הוציאו מדרכים "מדריך לשכונה עם מעט תנועה" [https://londonlivingstreets.com/low-traffic-liveable-neighbourhoods/]
 
ארגונים כמו london living streets שרוצה רחובות שנוח ונעים להיות בהם, תומכים במיתון תנועה על ידי קמפיינים למען  "רחובות חיים" עם מעט תנועת מכוניות ו-"20 זה הרבה" - 20 מייל בשעה למיתון תנועה ברחובות. הן גם הוציאו מדרכים "מדריך לשכונה עם מעט תנועה" [https://londonlivingstreets.com/low-traffic-liveable-neighbourhoods/]
   −
===איזורי מיתון תנועה בישראל===
+
===אזורי מיתון תנועה בישראל===
[[קובץ:הצרת הרחוב עם חניית אופנועים2.jpg|ממוזער|הצרה מכוונת של הרחוב באמצעות חניית אופנועים, בתוך איזור מיתון תנועה בשכונת ביצרון בתל אביב.]]
+
[[קובץ:הצרת הרחוב עם חניית אופנועים2.jpg|ממוזער|הצרה מכוונת של הרחוב באמצעות חניית אופנועים, בתוך אזור מיתון תנועה בשכונת ביצרון בתל אביב.]]
 
בישראל ישנה מגמה נפוצה של [[מיתון תנועה]] ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי "מעגלי תנועה" בצמתים ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית ובמקרים רבים נעשית בצורה שאינה מקצועית, לדוגמה - הכנסת במפרים לרחוב במרחקים לא מתאימים ממעברי חציה.  
 
בישראל ישנה מגמה נפוצה של [[מיתון תנועה]] ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי "מעגלי תנועה" בצמתים ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית ובמקרים רבים נעשית בצורה שאינה מקצועית, לדוגמה - הכנסת במפרים לרחוב במרחקים לא מתאימים ממעברי חציה.  
   −
חלק גדול [[מעבר חצייה בטוח|ממעברי החצייה]] בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות מתקדמות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "איזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי שממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוה מידי עקב אי-ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.  
+
חלק גדול [[מעבר חצייה בטוח|ממעברי החצייה]] בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות מתקדמות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "אזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי שממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוה מידי עקב אי-ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.  
   −
בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].   
+
בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט אזורי מיתון תנועה בישראל כאזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].   
   −
בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת [[בטיחות בדרכים]] אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו [[זיהום רעש|שקט]], עליית ערך הנכסים ועוד.
+
בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו אזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת [[בטיחות בדרכים]] אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו [[זיהום רעש|שקט]], עליית ערך הנכסים ועוד.
   −
בשנים 2011-2018 הותקנו [[תחבורה בתל אביב |בתל אביב-יפו]] באופן פורמלי מעל 75 איזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 2-3 רחובות ובעלי אורח ורוחב של כמה עשרות מטרים, וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. לדוגמה איזורי מיתון תנועה ברמת אביב ג', צהלה, קריית שלם, שכונת התקווה, ביצרון עוד. חלק גדול מאיזורי מיתון תנועה אלה מורכב בעיקר משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, יש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה. עד לשנת 2017, נהגים רבים לא הבחינו בשלטי מיתון התנועה. החל משנה זו החלו בתל אביב להכניס מדבקות גדולות על הכביש עם שילוט "30" וציור של מכונית ואופניים בצורה דומה לשילוט דומה שקיים במדינות רבות בעולם, כמו כן הורחבו איזורי מיתון התנועה למרחבים נוספים כמו שכונות ביפו. נכון לשנת 2018 כמעט כל שטחה של העיר ורוב הרחובות שבה הם רחובות 30 קמ"ש. יוצאי הדופן הם כמה איזורי באיזור מרכז העסקים של העיר. נהגים רבים אינם מרגישים דבר זה היות והם נוסעים בעיקר בכבישים הראשיים יותר שנמצאים בין איזורי מיתון התנועה.  
+
בשנים 2011-2018 הותקנו [[תחבורה בתל אביב |בתל אביב-יפו]] באופן פורמלי מעל 75 אזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 2-3 רחובות ובעלי אורח ורוחב של כמה עשרות מטרים, וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. לדוגמה אזורי מיתון תנועה ברמת אביב ג', צהלה, קריית שלם, שכונת התקווה, ביצרון עוד. חלק גדול מאזורי מיתון תנועה אלה מורכב בעיקר משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, יש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה. עד לשנת 2017, נהגים רבים לא הבחינו בשלטי מיתון התנועה. החל משנה זו החלו בתל אביב להכניס מדבקות גדולות על הכביש עם שילוט "30" וציור של מכונית ואופניים בצורה דומה לשילוט דומה שקיים במדינות רבות בעולם, כמו כן הורחבו אזורי מיתון התנועה למרחבים נוספים כמו שכונות ביפו. נכון לשנת 2018 כמעט כל שטחה של העיר ורוב הרחובות שבה הם רחובות 30 קמ"ש. יוצאי הדופן הם כמה אזורי באזור מרכז העסקים של העיר. נהגים רבים אינם מרגישים דבר זה היות והם נוסעים בעיקר בכבישים הראשיים יותר שנמצאים בין אזורי מיתון התנועה.  
    
דוגמאות נוספות לאזור מיתון תנועה קיימים במספר מצומצם של רחובות בהרצליה ובירושלים. בישובים קטנים רבים כמו מושבים או קיבוצים יש אזור מיתון תנועה בישוב - כמו במדרשת שדה בוקר בנגב - עם או בלי אמצעים פיזיים לריסון תנועה.
 
דוגמאות נוספות לאזור מיתון תנועה קיימים במספר מצומצם של רחובות בהרצליה ובירושלים. בישובים קטנים רבים כמו מושבים או קיבוצים יש אזור מיתון תנועה בישוב - כמו במדרשת שדה בוקר בנגב - עם או בלי אמצעים פיזיים לריסון תנועה.
    
==סיכום קצר==
 
==סיכום קצר==
אזורי מיתון תנועה הם איזורים קטנים של כמה רחובות שכונתיים שבהם מהירות הנסיעה מוגבלת ל-30 קמ"ש. כמעט אין הפרעה לנהגים בגלל שמשך הנסיעה בתוך האיזור הוא 2 דקות או פחות - בתחילת הנסיעה ובסופה - בכל שאר הזמן הנהג נוסע ברחובות ראשיים. לעומת זאת ריסון התנועה ל-30 קמ"ש מונע פגיעות קטלניות בהולכי רגל וברוכבי אופניים. מסיבה זו מאות ערים ברחבי העולם מיישמות איזורי מיתון תנועה - כולל ברלין, פריז, לונדון ועוד - לא רק שזה מציל חיים - משתמשים בזה גם כדי להגביר את התחבורה הפעילה בעיר כדי להוריד פקקים ובעיות חניה,  ולשפר את הבריאות, הסביבה והכלכלה העירונית.
+
אזורי מיתון תנועה הם אזורים קטנים של כמה רחובות שכונתיים שבהם מהירות הנסיעה מוגבלת ל-30 קמ"ש. כמעט אין הפרעה לנהגים בגלל שמשך הנסיעה בתוך האזור הוא 2 דקות או פחות - בתחילת הנסיעה ובסופה - בכל שאר הזמן הנהג נוסע ברחובות ראשיים. לעומת זאת ריסון התנועה ל-30 קמ"ש מונע פגיעות קטלניות בהולכי רגל וברוכבי אופניים. מסיבה זו מאות ערים ברחבי העולם מיישמות אזורי מיתון תנועה - כולל ברלין, פריז, לונדון ועוד - לא רק שזה מציל חיים - משתמשים בזה גם כדי להגביר את התחבורה הפעילה בעיר כדי להוריד פקקים ובעיות חניה,  ולשפר את הבריאות, הסביבה והכלכלה העירונית.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 195: שורה 195:     
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/30_km/h_zone איזור 30 קמ"ש] בויקיפדיה האנגלית
+
* [https://en.wikipedia.org/wiki/30_km/h_zone אזור 30 קמ"ש] בויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Traffic_calming מיתון תנועה] בויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Traffic_calming מיתון תנועה] בויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.30kmh.eu/ אתר 30 קמ"ש בערי אירופה]
 
* [http://en.30kmh.eu/ אתר 30 קמ"ש בערי אירופה]
שורה 210: שורה 210:     
;מפות:
 
;מפות:
* [https://www.google.com/maps/d/viewer?hl=en&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=45.68899484176062%2C8.810569967706328&z=4 מפת עירוניות מתחדשת בעולם]. המפה כוללת שכבה עם דוגמאות של כניסות ויציאות מאיזורי מיתון תנועה ברחבי העולם, ותשתיות נוספות של מיתון תנועה והיבטים להגברת הבטיחות של הולכי הרגל ורוכבי אופניים.  
+
* [https://www.google.com/maps/d/viewer?hl=en&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=45.68899484176062%2C8.810569967706328&z=4 מפת עירוניות מתחדשת בעולם]. המפה כוללת שכבה עם דוגמאות של כניסות ויציאות מאזורי מיתון תנועה ברחבי העולם, ותשתיות נוספות של מיתון תנועה והיבטים להגברת הבטיחות של הולכי הרגל ורוכבי אופניים.  
* [https://www.google.com/maps/d/viewer?mid=1X14aSd2dYmTnBfy6UDmumcvshcw&ll=32.07583328173315%2C34.8031046770825&z=13 שבילי אופניים בתל אביב וגוש דן -מפה ציבורית] המפה כוללת שכבה של איזורי מיתון תנועה קיימים בתל אביב והרצליה.  
+
* [https://www.google.com/maps/d/viewer?mid=1X14aSd2dYmTnBfy6UDmumcvshcw&ll=32.07583328173315%2C34.8031046770825&z=13 שבילי אופניים בתל אביב וגוש דן -מפה ציבורית] המפה כוללת שכבה של אזורי מיתון תנועה קיימים בתל אביב והרצליה.  
* [https://www.google.com/maps/d/edit?mid=zPjkH9mBeC4s.kOTh9xArJn_I מפת איזורי מיתון תנועה בתל אביב והצעה לגבעתיים] - איזורי מיתון תנועה בתל אביב הם ברובם עם שילוט בלבד וללא עיצוב הרחוב עצמו.  
+
* [https://www.google.com/maps/d/edit?mid=zPjkH9mBeC4s.kOTh9xArJn_I מפת אזורי מיתון תנועה בתל אביב והצעה לגבעתיים] - אזורי מיתון תנועה בתל אביב הם ברובם עם שילוט בלבד וללא עיצוב הרחוב עצמו.  
    
;תכנון ומדיניות:
 
;תכנון ומדיניות:
 
* [https://ec.europa.eu/energy/intelligent/projects/sites/iee-projects/files/projects/documents/presto_fact_sheet_traffic_calming_and_cycling_en.pdf מיתון תנועה ותחבורת אופניים], פרוייקט PRESTO של האיחוד האירופי
 
* [https://ec.europa.eu/energy/intelligent/projects/sites/iee-projects/files/projects/documents/presto_fact_sheet_traffic_calming_and_cycling_en.pdf מיתון תנועה ותחבורת אופניים], פרוייקט PRESTO של האיחוד האירופי
* [https://www.gov.il/he/departments/policies/guidelines_planning_traffic_recessions  תכנון תחבורה עירונית - תכנון איזורי מיתון תנועה], משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, 2002
+
* [https://www.gov.il/he/departments/policies/guidelines_planning_traffic_recessions  תכנון תחבורה עירונית - תכנון אזורי מיתון תנועה], משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, 2002
 
* [http://www.pps.org/reference/livememtraffic/#THE%20TRAFFIC%20CALMING%20TOOLBOX "ארגז הכלים"] למיתון תנועה
 
* [http://www.pps.org/reference/livememtraffic/#THE%20TRAFFIC%20CALMING%20TOOLBOX "ארגז הכלים"] למיתון תנועה
 
* החסמים בפני יישום מיתון תנועה בישובים עירוניים בישראל והמדיניות הנחוצה כדי להתגבר עליהם. יודן רופא, קרל מרטינס ואחרים, קרן רן נאור, דצמבר 2010
 
* החסמים בפני יישום מיתון תנועה בישובים עירוניים בישראל והמדיניות הנחוצה כדי להתגבר עליהם. יודן רופא, קרל מרטינס ואחרים, קרן רן נאור, דצמבר 2010