שינויים

'''אובדן קרקע''' (באנגלית: '''Land degradation'''{{כ}} או '''Soil degradation''') או  '''שחיקת קרקע''' או '''דלדול קרקע''' הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך של פגיעה]] ביצרניות ה[[קרקע]], איכותה וכמותה. {{הערה|שם=aviad2010|יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה,  מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010}} אובדן כזה נגרם בעיקר על ידי [[השפעות סביבתיות]] של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת ב[[מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזורים אקולוגיים]].  

'''אובדן קרקע''' (באנגלית: '''Land degradation'''{{כ}} או '''Soil degradation''') או  '''שחיקת קרקע''' או '''דלדול קרקע''' הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך של פגיעה]] ביצרניות ה[[קרקע]], איכותה וכמותה. {{הערה|שם=aviad2010|יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה,  מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010}} אובדן כזה נגרם בעיקר על ידי [[השפעות סביבתיות]] של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת ב[[מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזורים אקולוגיים]].  

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|מפה עולמית של איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק-חאקי - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות.]]

[[קובץ:אזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|מפה עולמית של אזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק-חאקי - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות.]]

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה שילוב [[תהליך|תהליכים שונים]] כגון '''[[בליית קרקע]]''' (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}.  

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה שילוב [[תהליך|תהליכים שונים]] כגון '''[[בליית קרקע]]''' (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}.  

;המלחת קרקע ודעיכת האימפריה השומרית:

;המלחת קרקע ודעיכת האימפריה השומרית:

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.  

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.  

;האנסאזי בצפון אמריקה:

;האנסאזי בצפון אמריקה:

בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב סחף קרקע, ברוא יערות ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות. תופעה ש[[ג'ארד דיימונד]] מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.

בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב סחף קרקע, ברוא יערות ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות. תופעה ש[[ג'ארד דיימונד]] מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.

;סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית:

;סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית:

את הנאמר לעיל אפשר לראות אם משווים את התנאים ביער טרופי ובמדבר סהרה. [[יער טרופי|היערות הטרופיים]] נמצאים קרוב יותר לקו המשווה ממדבר סהרה, מה שאומר שקרינת השמש שם חזקה יותר. למרות זאת הטמפרטורה בהם נמוכה הרבה יותר מהטמפרטורה במדבר סהרה ואין יובש. הסיבה לכך היא [[שירותי המערכת האקולוגיות|שירותי המערכת האקולוגיות ]] ביער שהוזכרו לעיל ועוד שרות ידוע פחות: [[הבאת גשם]] על ידי היער.  

את הנאמר לעיל אפשר לראות אם משווים את התנאים ביער טרופי ובמדבר סהרה. [[יער טרופי|היערות הטרופיים]] נמצאים קרוב יותר לקו המשווה ממדבר סהרה, מה שאומר שקרינת השמש שם חזקה יותר. למרות זאת הטמפרטורה בהם נמוכה הרבה יותר מהטמפרטורה במדבר סהרה ואין יובש. הסיבה לכך היא [[שירותי המערכת האקולוגיות|שירותי המערכת האקולוגיות ]] ביער שהוזכרו לעיל ועוד שרות ידוע פחות: [[הבאת גשם]] על ידי היער.  

מצד אחד העצים ושאר הצמחים שומרים על הקרקע מפני קרינת שמש חזקה מידי(כלומר יוצרים צל) ובכך מונעים אידוי מים חזק מידי ממנה. בצמרות העצים קרינת השמש כמובן פוגעת בכל הכח אבל הם בנויים כך שזה לא מפריעה להם-להפך. באמצעות הפוטוסינתזה חלק ניכר מהעוצמה האדירה של קרינת השמש עוזר לבנות את גוף הצמח ובו זמנית לייצר חמצן. עוד חלק באמת מחמם את העץ, אבל מהענפים עצמם המים לא מתאדים כי למרות שבתוך הענפים יש מים, קליפת העץ הקשה מונעת מהקרינה להגיע אליהם. מהעלים המים דווקא מתאדים, במהלך תהליך נשימת הצמח אבל מים שהעץ שואב מהקרקע מפצים על המחסור. המים שמתאדים מהעלים הופכים אחר כך לענני גשם ומהם יורד גשם. כאשר יורד גשם, זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר איזור לחץ נמוך מה שמסיע עוד ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הגשם שיורד משקה את הקרקע והיא נותנת מים לצמחים אשר מגנים עליה מקרינת יתר ולכן המים בתוכה לא מתאדים יותר מידי וכך ביער הגשם תמיד יש מספיק מים.

מצד אחד העצים ושאר הצמחים שומרים על הקרקע מפני קרינת שמש חזקה מידי(כלומר יוצרים צל) ובכך מונעים אידוי מים חזק מידי ממנה. בצמרות העצים קרינת השמש כמובן פוגעת בכל הכח אבל הם בנויים כך שזה לא מפריעה להם-להפך. באמצעות הפוטוסינתזה חלק ניכר מהעוצמה האדירה של קרינת השמש עוזר לבנות את גוף הצמח ובו זמנית לייצר חמצן. עוד חלק באמת מחמם את העץ, אבל מהענפים עצמם המים לא מתאדים כי למרות שבתוך הענפים יש מים, קליפת העץ הקשה מונעת מהקרינה להגיע אליהם. מהעלים המים דווקא מתאדים, במהלך תהליך נשימת הצמח אבל מים שהעץ שואב מהקרקע מפצים על המחסור. המים שמתאדים מהעלים הופכים אחר כך לענני גשם ומהם יורד גשם. כאשר יורד גשם, זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע עוד ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הגשם שיורד משקה את הקרקע והיא נותנת מים לצמחים אשר מגנים עליה מקרינת יתר ולכן המים בתוכה לא מתאדים יותר מידי וכך ביער הגשם תמיד יש מספיק מים.

   

   

כאשר יש [[ברוא יערות]], הקרקע והצמחים העשבוניים שמתחת לעצים נחשפת לקרינת שמש חזקה. קרינה זו פוגעת בצמחים ומייבשת את הקרקע. אם בגלל רעיית בעלי חיים או חקלאות הקרקע נחשפת לגמרי המצב מוחמר. אם הקרקע מתייבשת גם הצמחים נפגעים. אם אין צמחים, אין יותר לחות באוויר ואין ענני גשם ממנה. ואז אין אזור לחץ נמוך ואין הסעת ענני גשם נוספים מהאוקיינוסים. כאשר אין לחות, אין מים, אין גם קרקע פורייה והאזור הופך למדבר. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.

כאשר יש [[ברוא יערות]], הקרקע והצמחים העשבוניים שמתחת לעצים נחשפת לקרינת שמש חזקה. קרינה זו פוגעת בצמחים ומייבשת את הקרקע. אם בגלל רעיית בעלי חיים או חקלאות הקרקע נחשפת לגמרי המצב מוחמר. אם הקרקע מתייבשת גם הצמחים נפגעים. אם אין צמחים, אין יותר לחות באוויר ואין ענני גשם ממנה. ואז אין אזור לחץ נמוך ואין הסעת ענני גשם נוספים מהאוקיינוסים. כאשר אין לחות, אין מים, אין גם קרקע פורייה והאזור הופך למדבר. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה.

===בצורת ומדבור===

===בצורת ומדבור===

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים  שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה.|ממוזער|400px]]

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום אזורים רגישים  שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, אזור טורקיה ודרום אירופה.|ממוזער|400px]]

{{הפניה לערך מורחב|מדבור}}

{{הפניה לערך מורחב|מדבור}}

כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.  

כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.  

תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות, אם היא לא מוגנת על ידי צמחייה או לא מקבלת מספיק גשם. תופעות כמו [[ברוא יערות]] , [[חקלאות תעשייתית]] מקטינים את כיסוי הקרקע; [[התחממות עולמית]] גוררת [[שינויי אקלים]] ואלו גורמים [[השפעות של התחממות עולמית|השפעות שונות  ורבות]] כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באיזורי ספר-מדבר,  הערכת תקופות יובש, ועוד. {{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]].  

תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות, אם היא לא מוגנת על ידי צמחייה או לא מקבלת מספיק גשם. תופעות כמו [[ברוא יערות]] , [[חקלאות תעשייתית]] מקטינים את כיסוי הקרקע; [[התחממות עולמית]] גוררת [[שינויי אקלים]] ואלו גורמים [[השפעות של התחממות עולמית|השפעות שונות  ורבות]] כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באזורי ספר-מדבר,  הערכת תקופות יובש, ועוד. {{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]].  

ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera  [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}.  לפי הערכת האו"ם,  מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].

ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera  [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}.  לפי הערכת האו"ם,  מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].

* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.  

* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.  

* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום ב[[טבע עירוני|טבע העירוני]].  

* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום ב[[טבע עירוני|טבע העירוני]].  

* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והייתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].  

* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באזור בבל ושומר והייתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].  

* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע [[התחממות גלובלית|שינויי האקלים]] גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.

* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע [[התחממות גלובלית|שינויי האקלים]] גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.

* קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.

* קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.

*[[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, [[זיהום במזון|להגיע לשרשרת המזון]] ו/או ל[[מי התהום]]. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה ב[[זיהום הקרקע בנחלת יצחק]] ובזיהום המים באיזור התעשייה של חולון.  

*[[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, [[זיהום במזון|להגיע לשרשרת המזון]] ו/או ל[[מי התהום]]. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה ב[[זיהום הקרקע בנחלת יצחק]] ובזיהום המים באזור התעשייה של חולון.  

* [[שאיבת יתר של מי תהום]].

* [[שאיבת יתר של מי תהום]].

* כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט כתוצאה מבנייה. הבנייה היא לא תמיד חיונית לאדם ולפעמים אף מזיקה. ראו [[פרבור]].

* כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט כתוצאה מבנייה. הבנייה היא לא תמיד חיונית לאדם ולפעמים אף מזיקה. ראו [[פרבור]].

== היקף אובדן הקרקעות בעולם ==

== היקף אובדן הקרקעות בעולם ==

[[תמונה:GLADIS soil health in israel.PNG|350px|ממוזער|ניטור של מצב בריאות הקרקע בישראל ובמדינות שכנות לפי פרוייקט GLADIS של ארגון המזון העולמי. בירוק - אדמה במצב טוב, וורוד מצב בינוני. אדום מצב גרוע.]]

[[תמונה:GLADIS soil health in israel.PNG|350px|ממוזער|ניטור של מצב בריאות הקרקע בישראל ובמדינות שכנות לפי פרוייקט GLADIS של ארגון המזון העולמי. בירוק - אדמה במצב טוב, וורוד מצב בינוני. אדום מצב גרוע.]]

הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת איזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של [[ארגון המזון העולמי]]{{הערה|FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands [http://www.fao.org/nr/lada/gladis/gladis/ GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis]}}.

הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של [[ארגון המזון העולמי]]{{הערה|FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands [http://www.fao.org/nr/lada/gladis/gladis/ GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis]}}.

[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, היא סקר מקיף בשיתוף אלפי מדענים מהעולם על מצבן של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בעולם. לפי הדו"ח הזה כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענת הדו"ח, הסיבות הם [[בליית קרקע]] על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע, מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע{{הערה|Ian Sample [https://www.theguardian.com/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land] 31.08.2017, הגארדיאן}}.

[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, היא סקר מקיף בשיתוף אלפי מדענים מהעולם על מצבן של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בעולם. לפי הדו"ח הזה כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענת הדו"ח, הסיבות הם [[בליית קרקע]] על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע, מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע{{הערה|Ian Sample [https://www.theguardian.com/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land] 31.08.2017, הגארדיאן}}.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל-2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע [[סחף קרקע]]. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את [[מגוון המינים]]{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל-2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע [[סחף קרקע]]. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את [[מגוון המינים]]{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

===הפחתת סחף קרקע===

===הפחתת סחף קרקע===

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת סחף קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.<ref>Connor, David J. et al|[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351</ref>

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת סחף קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.<ref>Connor, David J. et al|[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351</ref>

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות  כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות  כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע [[סחף קרקע]]. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ-2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע [[סחף קרקע]]. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ-2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.