שינויים

אין שינוי בגודל ,  08:37, 18 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
שורה 362: שורה 362:  
בשיחה עם מהנדס בניין שאני מכיר הוא אמר לי שלרוב בישראל בניין גבוה יעלה פחות ביחס לדירה מבניין נמוך מבחינת עלות הבנייה (לפני חישוב עלות הקרקע).
 
בשיחה עם מהנדס בניין שאני מכיר הוא אמר לי שלרוב בישראל בניין גבוה יעלה פחות ביחס לדירה מבניין נמוך מבחינת עלות הבנייה (לפני חישוב עלות הקרקע).
 
הסיבה היא שהפועלים והמתכננים הולכים ומתמחים בתוכנית הבנייה הספציפית תוך כדי הבנייה. לדעתו זה יותר משמעותי מאשר העלויות הנוספות לבניין הגבוה(משאבות למים, בטון רב וכו').
 
הסיבה היא שהפועלים והמתכננים הולכים ומתמחים בתוכנית הבנייה הספציפית תוך כדי הבנייה. לדעתו זה יותר משמעותי מאשר העלויות הנוספות לבניין הגבוה(משאבות למים, בטון רב וכו').
הדוגמא שנתתי לו היא בניין אחד של 20 קומות לעומת בניין אחד של 10 קומות.
+
הדוגמה שנתתי לו היא בניין אחד של 20 קומות לעומת בניין אחד של 10 קומות.
 
לגבי עלויות האנרגיה כמדומני שכדאי לערוך חישוב לפי כמות הדלק הנצרך לעומת כמות הדלק הנצרך בנסיעה שיכולה להצטמצם. (אם נקטין את השטח הבנוי לחצי כמות הנסיעות תצטמצם לפחות בחצי).
 
לגבי עלויות האנרגיה כמדומני שכדאי לערוך חישוב לפי כמות הדלק הנצרך לעומת כמות הדלק הנצרך בנסיעה שיכולה להצטמצם. (אם נקטין את השטח הבנוי לחצי כמות הנסיעות תצטמצם לפחות בחצי).
   שורה 689: שורה 689:  
: אגב, יש מחקרים של גרינפיס ואחרים לגבי שאריות של חומרים מסוכנים בדם (נדמה לי שזה מאוזכר בערך [[משבר הרעלים]]- צריך לבדוק את זה  - וכך להבין איזה חומרים נשארים בגוף ואו אנחנו נחשפים אליהם בצורה משמעותית, ואילו לא.[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 10:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
 
: אגב, יש מחקרים של גרינפיס ואחרים לגבי שאריות של חומרים מסוכנים בדם (נדמה לי שזה מאוזכר בערך [[משבר הרעלים]]- צריך לבדוק את זה  - וכך להבין איזה חומרים נשארים בגוף ואו אנחנו נחשפים אליהם בצורה משמעותית, ואילו לא.[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 10:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
   −
::יעילות החיסונים שנויה במחלוקת. אישית אני חושב שהם מביאים יותר נזק מתועלת ולכן עדיף להפסיקם. אולם לצורך הדיון נניח שאכן החיסונים יעילים. חיסון נגד צהבת (הפטיטיס B) מוזרק לילודים ביומם הראשון כברירת מחדל. הפטיטיס B מועבר במזרקים נגועים או בקיום יחסי מין. מאחר והילודים אינם מקיימים יחסי מין, והמזרקים בבתי החולים מחוטאים, האופן היחיד בו הילוד עלול להידבק הוא בזמן הלידה הוא אם האם נגועה. לפיכך במקום לבדוק את האם להימצאות הנגיף, התינוקות מחוסנים עם מנה המכילה פורמלדהיד. חיסון הפטיטיס B ניתן לדחות לשלב הרבה יותר מאוחר בחייו של הילד (אם בכלל), ולא לסכנו בתגובה שלילית לפורמלדהיד. משרד הבריאות מתייחס לחיסונים כנטול סיכונים, לפיכך הוא מורה להזריק את חיסון הצהבת ביום הראשון, ולרכים הנולדים מצפה תוכנית חיסונים (שרק הולכת וגדלה עם השנים) הכוללת עשרות חיסונים. יצוין שהחיסון נגד צהבת מכיל גם אלומיניום ששנוי במחלוקת, וחלק מהחיסונים שמומלצים לתינוקות (חיסוני שפעת) מכילים כספית במידה משמעותית (תמירסול). החשד שלי שגם בתחום זה האינטרסים הכספיים מטים את הכף לכיוון "חיסון יתר". חיסונים זה עסק של עשרות מיליארדים. מי שאחראי על בדיקות הבטיחות הם חברות התרופות המייצרות את החיסונים. חברות אלה לעיתים בודקות את החיסונים בצורה רשלנית. לדוגמא חיסון נגד נגיף נגד סרטן צוואר הרחם - קבוצת הבקרה לבדיקת בטיחות החיסון לא קיבלה פלאצבו (תמיסת מי מלח) אלא את כל מרכיבי החיסון למעט האנטיגן.[http://www.fda.gov/downloads/BiologicsBloodVaccines/Vaccines/ApprovedProducts/UCM111274.pdf] ה-FDA שאמור לשמור על בריאות הציבור מאשר חיסונים כגון זה שנבדקים ברשלנות.  
+
::יעילות החיסונים שנויה במחלוקת. אישית אני חושב שהם מביאים יותר נזק מתועלת ולכן עדיף להפסיקם. אולם לצורך הדיון נניח שאכן החיסונים יעילים. חיסון נגד צהבת (הפטיטיס B) מוזרק לילודים ביומם הראשון כברירת מחדל. הפטיטיס B מועבר במזרקים נגועים או בקיום יחסי מין. מאחר והילודים אינם מקיימים יחסי מין, והמזרקים בבתי החולים מחוטאים, האופן היחיד בו הילוד עלול להידבק הוא בזמן הלידה הוא אם האם נגועה. לפיכך במקום לבדוק את האם להימצאות הנגיף, התינוקות מחוסנים עם מנה המכילה פורמלדהיד. חיסון הפטיטיס B ניתן לדחות לשלב הרבה יותר מאוחר בחייו של הילד (אם בכלל), ולא לסכנו בתגובה שלילית לפורמלדהיד. משרד הבריאות מתייחס לחיסונים כנטול סיכונים, לפיכך הוא מורה להזריק את חיסון הצהבת ביום הראשון, ולרכים הנולדים מצפה תוכנית חיסונים (שרק הולכת וגדלה עם השנים) הכוללת עשרות חיסונים. יצוין שהחיסון נגד צהבת מכיל גם אלומיניום ששנוי במחלוקת, וחלק מהחיסונים שמומלצים לתינוקות (חיסוני שפעת) מכילים כספית במידה משמעותית (תמירסול). החשד שלי שגם בתחום זה האינטרסים הכספיים מטים את הכף לכיוון "חיסון יתר". חיסונים זה עסק של עשרות מיליארדים. מי שאחראי על בדיקות הבטיחות הם חברות התרופות המייצרות את החיסונים. חברות אלה לעיתים בודקות את החיסונים בצורה רשלנית. לדוגמה חיסון נגד נגיף נגד סרטן צוואר הרחם - קבוצת הבקרה לבדיקת בטיחות החיסון לא קיבלה פלאצבו (תמיסת מי מלח) אלא את כל מרכיבי החיסון למעט האנטיגן.[http://www.fda.gov/downloads/BiologicsBloodVaccines/Vaccines/ApprovedProducts/UCM111274.pdf] ה-FDA שאמור לשמור על בריאות הציבור מאשר חיסונים כגון זה שנבדקים ברשלנות.  
 
::לצערי המוות שנגרם במחלות מדבקות מפורסם בכותרות גדולות ומפחידות. מצד שני - החיסונים שאמורים לחסל את המחלות אינם נטולי תופעות לוואי. הבעיה שבארץ אין כלל מעקב אחר תופעות לוואי מחיסונים!!! זו נקודה מאוד חשובה. אם ילד נסוג לאוטיזם לאחר קבלת חיסון (כפי שמעידים הורים רבים), משרד הבריאות לעולם לא ייחס את האוטיזם לחיסון. למשרד הבריאות יש הסברים רבים מודע ההורים מייחסים את האוטיזם לחיסון. אני חושב שבמקרה הטוב משרד הבריאות שוגה. אם הילד חולה יום או יומיים לאחר קבלת חיסון (משהו שראיתי לא פעם אצל הילדים שלי), משרד הבריאות בכלל לא מתעניין! לבטח הוא לא ייחס את זה לחיסונים. אין מערכת עקיבה. הציפיות שלי ממשרד הבריאות נמוכות מאוד, אני חושב שיהא זה רעיון טוב שהאזרחים יקימו לעצמם מערכת מעקב לתופעות לוואי מחיסונים. אולי באופן זה האזרחים יוכלו להוכיח קשר בין חיסון למחלות ולהפסיק את הנוהג שבעיני מתאים לימי הביניים. סליחה על ההשתפכות, אתה לא הכתובת הנכונה, אבל האתר שאתה מנהל כן יכול להציג את הצד האפל של העניין. בברכה.--[[משתמש:ש|ש]] 15:00, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
 
::לצערי המוות שנגרם במחלות מדבקות מפורסם בכותרות גדולות ומפחידות. מצד שני - החיסונים שאמורים לחסל את המחלות אינם נטולי תופעות לוואי. הבעיה שבארץ אין כלל מעקב אחר תופעות לוואי מחיסונים!!! זו נקודה מאוד חשובה. אם ילד נסוג לאוטיזם לאחר קבלת חיסון (כפי שמעידים הורים רבים), משרד הבריאות לעולם לא ייחס את האוטיזם לחיסון. למשרד הבריאות יש הסברים רבים מודע ההורים מייחסים את האוטיזם לחיסון. אני חושב שבמקרה הטוב משרד הבריאות שוגה. אם הילד חולה יום או יומיים לאחר קבלת חיסון (משהו שראיתי לא פעם אצל הילדים שלי), משרד הבריאות בכלל לא מתעניין! לבטח הוא לא ייחס את זה לחיסונים. אין מערכת עקיבה. הציפיות שלי ממשרד הבריאות נמוכות מאוד, אני חושב שיהא זה רעיון טוב שהאזרחים יקימו לעצמם מערכת מעקב לתופעות לוואי מחיסונים. אולי באופן זה האזרחים יוכלו להוכיח קשר בין חיסון למחלות ולהפסיק את הנוהג שבעיני מתאים לימי הביניים. סליחה על ההשתפכות, אתה לא הכתובת הנכונה, אבל האתר שאתה מנהל כן יכול להציג את הצד האפל של העניין. בברכה.--[[משתמש:ש|ש]] 15:00, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
   שורה 705: שורה 705:  
::1) חיסון הצהבת מסכן את הילודים ללא צורך. יתכן ובארצות עולם שלישי אכן נדרש חיסון. אבל אני מתמקד בישראל. בישראל הסיכון לילוד שאימו אינה נגועה בהפטיטיס בי מזערי ואינו מצדיק הזרקת תרכובת אלומיניום ופורמלדהיד ביומו הראשון. משרד הבריאות רואה את החיסון כנטול סיכונים ולכן מרשה לעצמו להנחות את הצוות הרפואי להזריק את הרעל. לומר שהכמות "מזערית" או קטנה זה חסר ערך ללא מחקרים שחקרו ספציפית את העניין. בעיני הסיכון מהפורמלדהיד שידוע כחומר מסרטן, גבוה מהסיכון להידבקות בהפטיטיס בי. אם אין מספיק מחקרים בנושא מן הראוי לנקוט בזהירות ולתת את החיסון רק כשיש בו צורך ברור.
 
::1) חיסון הצהבת מסכן את הילודים ללא צורך. יתכן ובארצות עולם שלישי אכן נדרש חיסון. אבל אני מתמקד בישראל. בישראל הסיכון לילוד שאימו אינה נגועה בהפטיטיס בי מזערי ואינו מצדיק הזרקת תרכובת אלומיניום ופורמלדהיד ביומו הראשון. משרד הבריאות רואה את החיסון כנטול סיכונים ולכן מרשה לעצמו להנחות את הצוות הרפואי להזריק את הרעל. לומר שהכמות "מזערית" או קטנה זה חסר ערך ללא מחקרים שחקרו ספציפית את העניין. בעיני הסיכון מהפורמלדהיד שידוע כחומר מסרטן, גבוה מהסיכון להידבקות בהפטיטיס בי. אם אין מספיק מחקרים בנושא מן הראוי לנקוט בזהירות ולתת את החיסון רק כשיש בו צורך ברור.
 
::2) אפקט העדר - נניח שאני לא מעוניין לחסן את ילדי כנגד אבעבועות רוח, משום שזוהי מחלה שהסיכון מימנה קטן ביותר, בפרט אם הילד מקבל טיפול ראוי. מנגד כלל לא ברור כמה שנים אפקטיבי החיסון. יתכן ובגיל 20 השפעת החיסון תפוג, והילד (גבר) יחלה באבעבועות רוח. בגיל מבוגר המחלה מתפרצת בצורה קשה. לפיכך אני מעוניין שהילד יחלה בגיל קטן. אולם תוכנית החיסונים מעלימה את המחלה בגיל צעיר, ולכן מכריחה אותי לחסן את הילד. אפקט העדר פועל במקרה הזה כנגד ילדי. יתכן ותאמר שכדאי שהילד ישוב ויתחסן בגיל מבוגר. אבל אני מעדיף שהוא יחלה ולא יצטרך לקבל כל כמה שנים חיסון, בייחוד כשאני מטיל ספק בבטיחות החיסון.
 
::2) אפקט העדר - נניח שאני לא מעוניין לחסן את ילדי כנגד אבעבועות רוח, משום שזוהי מחלה שהסיכון מימנה קטן ביותר, בפרט אם הילד מקבל טיפול ראוי. מנגד כלל לא ברור כמה שנים אפקטיבי החיסון. יתכן ובגיל 20 השפעת החיסון תפוג, והילד (גבר) יחלה באבעבועות רוח. בגיל מבוגר המחלה מתפרצת בצורה קשה. לפיכך אני מעוניין שהילד יחלה בגיל קטן. אולם תוכנית החיסונים מעלימה את המחלה בגיל צעיר, ולכן מכריחה אותי לחסן את הילד. אפקט העדר פועל במקרה הזה כנגד ילדי. יתכן ותאמר שכדאי שהילד ישוב ויתחסן בגיל מבוגר. אבל אני מעדיף שהוא יחלה ולא יצטרך לקבל כל כמה שנים חיסון, בייחוד כשאני מטיל ספק בבטיחות החיסון.
::3) נתוני התמותה ממחלות - זה נושא מורכב. אולם ישנם נתונים שמוכיחים שהתמותה ממחלות מדבקות ומגיפות ירדו בשל שיפור בתנאי הסניטציה והתזונה. הם מראים שלירידה בתמותה ממחלות אין קורלציה לחיסונים. לדוגמא הבט בגרפים ב-PDF המצורף [http://jama.ama-assn.org/content/281/1/61.full.pdf+html], הם מראים את נתוני הירידה בתמותה ממחלות מדבקות. מצד שני הסתכל מתי נכנסו החיסונים לשימוש:[http://www.naturalnews.com/022617.html] - אחרי 1930 ורובם אחרי 1940. כלומר אין לייחס את הירידה בעוצמת המחלות לחיסונים.
+
::3) נתוני התמותה ממחלות - זה נושא מורכב. אולם ישנם נתונים שמוכיחים שהתמותה ממחלות מדבקות ומגיפות ירדו בשל שיפור בתנאי הסניטציה והתזונה. הם מראים שלירידה בתמותה ממחלות אין קורלציה לחיסונים. לדוגמה הבט בגרפים ב-PDF המצורף [http://jama.ama-assn.org/content/281/1/61.full.pdf+html], הם מראים את נתוני הירידה בתמותה ממחלות מדבקות. מצד שני הסתכל מתי נכנסו החיסונים לשימוש:[http://www.naturalnews.com/022617.html] - אחרי 1930 ורובם אחרי 1940. כלומר אין לייחס את הירידה בעוצמת המחלות לחיסונים.
::4) חיסונים זה עסק עצום. החיסון כנגד שפעת החזירים לבדו עלה כחצי מיליארד שקל. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1103760.html]. ילד עד כיתה ח' מקבל קרוב ל-30 מנות חיסונים, חלקם מכילים אנטיגנים כנגד כמה מחלות. כל חיסון יכול לעלות מאות שקלים - לדוגמא בעבר עלות ההשתתפות העצמית בלבד לחיסון כנגד אבעבועות רוח - 269 שקלים.[http://www.maccabi4u.co.il/4742-he/Maccabi.aspx] נכפיל בכ-100000 ילדים לשנתון ונקבל, קרוב ל-27 מיליון שקל, עבור 20 שנתונים נקבל מעל חצי מיליארד שקל. זה עבור חיסון אחד בלבד. זה עסק עצום!!! אותם שיקולים שעומדים לנגד תעשיית התרופות בטיפול במבוגרים עומדים לנגד עיניהם בייצור חיסונים. השאת מקסימום רווח נשארת המטרה העיקרית של כל תאגיד עסקי, ללא קשר לתוצר ולגיל הלקוחות. אדרבא חיסונים הרבה יותר פשוט "לדחוף" לאוכלוסיה, כל שדרוש זה לשכנע כמה פקידים\רופאים במשרד הבריאות בארה"ב (בארץ משרד הבריאות משתחווה אפיים ל-FDA). זה הרבה יותר קל מלדחוף את הסחורה להמוני רופאים כמו שדרוש ברפואת מבוגרים.
+
::4) חיסונים זה עסק עצום. החיסון כנגד שפעת החזירים לבדו עלה כחצי מיליארד שקל. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1103760.html]. ילד עד כיתה ח' מקבל קרוב ל-30 מנות חיסונים, חלקם מכילים אנטיגנים כנגד כמה מחלות. כל חיסון יכול לעלות מאות שקלים - לדוגמה בעבר עלות ההשתתפות העצמית בלבד לחיסון כנגד אבעבועות רוח - 269 שקלים.[http://www.maccabi4u.co.il/4742-he/Maccabi.aspx] נכפיל בכ-100000 ילדים לשנתון ונקבל, קרוב ל-27 מיליון שקל, עבור 20 שנתונים נקבל מעל חצי מיליארד שקל. זה עבור חיסון אחד בלבד. זה עסק עצום!!! אותם שיקולים שעומדים לנגד תעשיית התרופות בטיפול במבוגרים עומדים לנגד עיניהם בייצור חיסונים. השאת מקסימום רווח נשארת המטרה העיקרית של כל תאגיד עסקי, ללא קשר לתוצר ולגיל הלקוחות. אדרבא חיסונים הרבה יותר פשוט "לדחוף" לאוכלוסיה, כל שדרוש זה לשכנע כמה פקידים\רופאים במשרד הבריאות בארה"ב (בארץ משרד הבריאות משתחווה אפיים ל-FDA). זה הרבה יותר קל מלדחוף את הסחורה להמוני רופאים כמו שדרוש ברפואת מבוגרים.
::5) החיסונים אינם דבר חד פעמי. השפעת החיסון פגה כעבור כמה שנים והילדים שהופכים למבוגרים חייבים לקחת את החיסון. לחלק גדול מהחיסונים תוקף מוגבל:[http://www.assafh.org/internal/InfectiousDiseases/TravelCinic/Pages/Vaccinations.aspx]. גם כהחידוש נדרש כל 10 שנים, חברות התרופות ירוויחו 7-8 פעמים מהחיסון בממוצע. בנוסף אני מטיל ספק בתוקף הנקוב של החיסונים החדשים יחסית כמו אבעבועות רוח ואדמת. לדוגמא אם אישה לא בטוחה שהחיסון נגד אדמת "תפס" הרופאים ימליצו לה לעשות בדיקת נוגדנים שלעיתים יוצאת שלילית. דבר שלעולם לא קורה לאחר המחלה האמיתית.
+
::5) החיסונים אינם דבר חד פעמי. השפעת החיסון פגה כעבור כמה שנים והילדים שהופכים למבוגרים חייבים לקחת את החיסון. לחלק גדול מהחיסונים תוקף מוגבל:[http://www.assafh.org/internal/InfectiousDiseases/TravelCinic/Pages/Vaccinations.aspx]. גם כהחידוש נדרש כל 10 שנים, חברות התרופות ירוויחו 7-8 פעמים מהחיסון בממוצע. בנוסף אני מטיל ספק בתוקף הנקוב של החיסונים החדשים יחסית כמו אבעבועות רוח ואדמת. לדוגמה אם אישה לא בטוחה שהחיסון נגד אדמת "תפס" הרופאים ימליצו לה לעשות בדיקת נוגדנים שלעיתים יוצאת שלילית. דבר שלעולם לא קורה לאחר המחלה האמיתית.
 
::6) אני מודה שכמעט נעלבתי כשאתה מאשים אותי בסימון מטרה וציור העיגול סביבה, משום שאני מנסה לשמור את הדיון ברמה עיניינית, ואם יש לי ביקורת אישית אני שומר אותה לעצמי. לתומי ציפיתי שהאתר יעודד הצגת דיעות שונות כל עוד הן מבוססות על מידע אמין ברמה סבירה, בייחוד כשראיתי את העמדה הבקורתית בנושאים רבים. עמדות שאני מעריך, ומאמץ עצום שאני מאוד מעריך. כשקראתי את ה"אני מאמין" כפי שהוא מפורט באתר, הבנתי שהביקורת היא נדבך מרכזי באתר. להשקפתי ביקורתיות מאפשרת בחינת תהליכים ומציאת פתרונות חדשים וליצירתיים:
 
::6) אני מודה שכמעט נעלבתי כשאתה מאשים אותי בסימון מטרה וציור העיגול סביבה, משום שאני מנסה לשמור את הדיון ברמה עיניינית, ואם יש לי ביקורת אישית אני שומר אותה לעצמי. לתומי ציפיתי שהאתר יעודד הצגת דיעות שונות כל עוד הן מבוססות על מידע אמין ברמה סבירה, בייחוד כשראיתי את העמדה הבקורתית בנושאים רבים. עמדות שאני מעריך, ומאמץ עצום שאני מאוד מעריך. כשקראתי את ה"אני מאמין" כפי שהוא מפורט באתר, הבנתי שהביקורת היא נדבך מרכזי באתר. להשקפתי ביקורתיות מאפשרת בחינת תהליכים ומציאת פתרונות חדשים וליצירתיים: