שינויים

השינוי ברעיונות, בטכנולוגיה ובסביבה הבנויה, בכלכלה ובמוסדות החברתיים משפיעה בתורו גם על גוף האדם, המוח שלו ועל האבולוציה האנושית. השפעה ברורה אחת היא כאמור [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר וסיכוי נמוך יותר לאובדן תינוקות וילדים. דבר זה גרם לא רק להשפעה על האדם עצמו (אני לא מת) אלא גם על היחס לבני משפחתי (האחים והילדים שלי לא מתו) ועל מוסד המשפחה ועל הציפיות בחיים. הירידה בתמותת ילדים ואנשים צעירים גרמה בין היתר ל[[גידול אוכלוסין]] מהיר שבעצמו משפיע על החברה והסביבה בדרכים רבות. השפעת אי תמותת אנשים צעירים פרושה גם חיזוק של [[סלקציה ל-r/K|סלקציה ל-K בבני אדם]] כלומר הולדת כמות נמוכה יותר של ילדים והשקעה רבה יותר בכל ילד. אם יודעים שילדים לא ימותו קל יותר לשלוח אותם ללימודים במשך 6, 12, או 15 שנה ולא לעבודה בשדה או בבתי חרושת. דבר זה משתלב גם עם מגמה נוספת והיא הדרישה של תעשיות רבות לעובדים משכילים יותר ומיומנים יותר- הגידול ב[[הון אנושי]] - כך שבממוצע אנשים כיום הם הרבה יותר משכילים מאשר בעבר (גם אם חלק מהיבטים של הידע הולכים לאיבוד - כמו מיומנות של ציידים לקטים). לדברים אלה - כמו גם להיבטים נוספים - לדוגמה פיתוח ספרים, טלוויזיה, מחשוב וטלפונים סלולריים, או מכוניות ועיור יש השפעות על [[התפתחות הילד]] בדרכים שונות - אם זה השפעות בגיל הרך (השפעות תזונה , טלווייזיה, זיהום ואורח חיים יושבני) ואם זה בהמשך כמו [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות|התמכרויות נוספת]]. השפעה חזקה נוספת היא [[פיתוח הגלולה]] שאפשרה לנשים לשלוט בכוחות עצמן בשאלה אם להכנס להריון. כתוצאה מכך יש השפעה על גידול האוכלוסין ועל תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], שילוב נשים בשוק העבודה וכפועל יוצא מכך השכלת נשים. דוגמה בולטת אחרת היא בתחומים כמו [[נכות]] - אנשים שבעבר היו צריכים להיות מקבצי נדבות, מנודים מהחברה או למות ברעב היום יכולים לעבוד, להקים משפחות ולהשתלב בחברה.  השפעה אחרת היא עליית החשיבות של יכולות שכליות על פני סיבולת גופנית כאשר דוגמאות בולטות לכך הם אנשים כמו סטיבן הוקינג או ביל גייטס.

השינוי ברעיונות, בטכנולוגיה ובסביבה הבנויה, בכלכלה ובמוסדות החברתיים משפיעה בתורו גם על גוף האדם, המוח שלו ועל האבולוציה האנושית. השפעה ברורה אחת היא כאמור [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר וסיכוי נמוך יותר לאובדן תינוקות וילדים. דבר זה גרם לא רק להשפעה על האדם עצמו (אני לא מת) אלא גם על היחס לבני משפחתי (האחים והילדים שלי לא מתו) ועל מוסד המשפחה ועל הציפיות בחיים. הירידה בתמותת ילדים ואנשים צעירים גרמה בין היתר ל[[גידול אוכלוסין]] מהיר שבעצמו משפיע על החברה והסביבה בדרכים רבות. השפעת אי תמותת אנשים צעירים פרושה גם חיזוק של [[סלקציה ל-r/K|סלקציה ל-K בבני אדם]] כלומר הולדת כמות נמוכה יותר של ילדים והשקעה רבה יותר בכל ילד. אם יודעים שילדים לא ימותו קל יותר לשלוח אותם ללימודים במשך 6, 12, או 15 שנה ולא לעבודה בשדה או בבתי חרושת. דבר זה משתלב גם עם מגמה נוספת והיא הדרישה של תעשיות רבות לעובדים משכילים יותר ומיומנים יותר- הגידול ב[[הון אנושי]] - כך שבממוצע אנשים כיום הם הרבה יותר משכילים מאשר בעבר (גם אם חלק מהיבטים של הידע הולכים לאיבוד - כמו מיומנות של ציידים לקטים). לדברים אלה - כמו גם להיבטים נוספים - לדוגמה פיתוח ספרים, טלוויזיה, מחשוב וטלפונים סלולריים, או מכוניות ועיור יש השפעות על [[התפתחות הילד]] בדרכים שונות - אם זה השפעות בגיל הרך (השפעות תזונה , טלווייזיה, זיהום ואורח חיים יושבני) ואם זה בהמשך כמו [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות|התמכרויות נוספת]]. השפעה חזקה נוספת היא [[פיתוח הגלולה]] שאפשרה לנשים לשלוט בכוחות עצמן בשאלה אם להכנס להריון. כתוצאה מכך יש השפעה על גידול האוכלוסין ועל תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], שילוב נשים בשוק העבודה וכפועל יוצא מכך השכלת נשים. דוגמה בולטת אחרת היא בתחומים כמו [[נכות]] - אנשים שבעבר היו צריכים להיות מקבצי נדבות, מנודים מהחברה או למות ברעב היום יכולים לעבוד, להקים משפחות ולהשתלב בחברה.  השפעה אחרת היא עליית החשיבות של יכולות שכליות על פני סיבולת גופנית כאשר דוגמאות בולטות לכך הם אנשים כמו סטיבן הוקינג או ביל גייטס.

שינויים אלה משפיעים על התפקוד ועל המבנה של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו חברות מסחריות, תאגידים, ממשלות, מפלגות, מוסד הנישואין, [[כסף]] ועוד. לדוגמא בנדיקט אנדרסון, בספר [[קהילות מדומיינות]], מתאר את השפעת הדפוס ודרכו הרומנים והעיתונות על צמיחת רעיון ה[[לאומיות]] וצמיחת המוסד של מדינות הלאום במאה ה-19, וזאת על ידי הפצה של חדשות באותה שפה. בספר [[כלכלה בקומיקס]] מודגם כיצד המצאות כמו טלגרף ורכבות סייעו להפחתת [[חסרונות לגודל]] ולכן לצמיחת [[תאגידים גדולים]] בסוף המאה ה-19 בארצות הברית - תקופת [[הברונים השודדים]]  - וזאת בניגוד למגבלות שהיו על חברות בתקופת [[אדם סמית]]. פיתוח [[גלולה נגד הריון]] שינה היבטים במעמד האשה, במוסד הנישואין, ובתחומים אחרים. פרוש הדבר הוא שהסביבה הטכנו מוסדית משתנה עם הזמן - השינוי הוא הן בתפקוד ובדינמיקה בתוך המוסדות עצמם והן בסביבה שבה המוסדות האלה צריכים לתפקד בהם. כך לדוגמה מוסד הנישואין בחברה של חקלאים שגרים בכפרים כאשר היחידה הכלכלית החשובה ביותר היא החמולה, שונה ממוסד הנישואין בחברה העירונית של המאה ה-19 באירופה שבה יש כבר משפחות גרעיניות (אמא אבא וילדים) ודבר זה שונה עוד יותר במאה ה-20 שבה חלק מהמשפחות הן עם הורה יחיד. היכולת של נשים לחיות עם בן זוג למשך תקופה ארוכה מאפשר נישואין בגיל מאוחר הרבה יותר ותחילת הולדת ילדים בגיל 30 במקום בגיל 16 או 18. דבר זה משנה בצורה חדה את היחס לנישואי שידוכין וליכולת של הורים להכתיב לילדים למי להינשא - לכל הדברים האלה יש השפעות ניכרות על התפיסה של ילדים במשפחה ועל מעמדן של נשים. דוגמה אחרת היא כיצד הטלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים שינו ומשנים את פני הפוליטיקה במדינות דמוקרטיות - בין היתר ירידה בחשיבות של מצעים ושל מפלגות לכיוון של מנהיגים כריזמטיים בודדים שנבחרים בזכות היכולת שלהם לעבור מסך או לנסח מסרים ששובים את לב ההמון.  

שינויים אלה משפיעים על התפקוד ועל המבנה של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו חברות מסחריות, תאגידים, ממשלות, מפלגות, מוסד הנישואין, [[כסף]] ועוד. לדוגמה בנדיקט אנדרסון, בספר [[קהילות מדומיינות]], מתאר את השפעת הדפוס ודרכו הרומנים והעיתונות על צמיחת רעיון ה[[לאומיות]] וצמיחת המוסד של מדינות הלאום במאה ה-19, וזאת על ידי הפצה של חדשות באותה שפה. בספר [[כלכלה בקומיקס]] מודגם כיצד המצאות כמו טלגרף ורכבות סייעו להפחתת [[חסרונות לגודל]] ולכן לצמיחת [[תאגידים גדולים]] בסוף המאה ה-19 בארצות הברית - תקופת [[הברונים השודדים]]  - וזאת בניגוד למגבלות שהיו על חברות בתקופת [[אדם סמית]]. פיתוח [[גלולה נגד הריון]] שינה היבטים במעמד האשה, במוסד הנישואין, ובתחומים אחרים. פרוש הדבר הוא שהסביבה הטכנו מוסדית משתנה עם הזמן - השינוי הוא הן בתפקוד ובדינמיקה בתוך המוסדות עצמם והן בסביבה שבה המוסדות האלה צריכים לתפקד בהם. כך לדוגמה מוסד הנישואין בחברה של חקלאים שגרים בכפרים כאשר היחידה הכלכלית החשובה ביותר היא החמולה, שונה ממוסד הנישואין בחברה העירונית של המאה ה-19 באירופה שבה יש כבר משפחות גרעיניות (אמא אבא וילדים) ודבר זה שונה עוד יותר במאה ה-20 שבה חלק מהמשפחות הן עם הורה יחיד. היכולת של נשים לחיות עם בן זוג למשך תקופה ארוכה מאפשר נישואין בגיל מאוחר הרבה יותר ותחילת הולדת ילדים בגיל 30 במקום בגיל 16 או 18. דבר זה משנה בצורה חדה את היחס לנישואי שידוכין וליכולת של הורים להכתיב לילדים למי להינשא - לכל הדברים האלה יש השפעות ניכרות על התפיסה של ילדים במשפחה ועל מעמדן של נשים. דוגמה אחרת היא כיצד הטלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים שינו ומשנים את פני הפוליטיקה במדינות דמוקרטיות - בין היתר ירידה בחשיבות של מצעים ושל מפלגות לכיוון של מנהיגים כריזמטיים בודדים שנבחרים בזכות היכולת שלהם לעבור מסך או לנסח מסרים ששובים את לב ההמון.  

השפעה נוספת וחשובה שיש היא השפעה על [[העולם הטבעי]] - הן על [[מערכות אקולוגיות]] ועל [[המגוון הביולוגי]] ומינים שונים והן על המערכות הגאופיזיות בתהליכים כמו [[התחממות עולמית]] או [[החמצת אוקיינוסים]]. השינויים בתחומים אלה מתרחשים במקביל ומשפיעים אחד על השני - לדוגמה שינוי אקלים גורמים לשינוי רעיונות של אנשים ודבר זה משפיע על כיווני המחקר ועל כיוון הטכנולוגיות שמפתחים - כמו פיתוח של [[אנרגיות מתחדשות]].

השפעה נוספת וחשובה שיש היא השפעה על [[העולם הטבעי]] - הן על [[מערכות אקולוגיות]] ועל [[המגוון הביולוגי]] ומינים שונים והן על המערכות הגאופיזיות בתהליכים כמו [[התחממות עולמית]] או [[החמצת אוקיינוסים]]. השינויים בתחומים אלה מתרחשים במקביל ומשפיעים אחד על השני - לדוגמה שינוי אקלים גורמים לשינוי רעיונות של אנשים ודבר זה משפיע על כיווני המחקר ועל כיוון הטכנולוגיות שמפתחים - כמו פיתוח של [[אנרגיות מתחדשות]].