שינויים

==ובלן: על הון, ועל ההבדל בין עסקים לבין תעשיה==

==ובלן: על הון, ועל ההבדל בין עסקים לבין תעשיה==

טורסטין ובלן, אחד הכלכלנים הבולטים במאה ה-19, היה והינו אדם מסוכן למערכת. למרות שחלק מרעיונותיו הופיעו מחדש גם מאה שנים לאחר מותו (לדוגמא כלכלה מוסדית, צריכת ראווה, סטטוס) שמו אינו מוכר לרוב העוסקים בכלכלה, גם לאלו שקראו את ה'קפיטל'.

טורסטין ובלן, אחד הכלכלנים הבולטים במאה ה-19, היה והינו אדם מסוכן למערכת. למרות שחלק מרעיונותיו הופיעו מחדש גם מאה שנים לאחר מותו (לדוגמה כלכלה מוסדית, צריכת ראווה, סטטוס) שמו אינו מוכר לרוב העוסקים בכלכלה, גם לאלו שקראו את ה'קפיטל'.

אחד הרעיונות המקוריים של ובלן הוא כי הון איננו מכונות ומבנים המשמשים לייצור (כפי שטוען הזרם הנאו-קלאסי בכלכלה), ואינו עבודה קפואה (כפי שטוענים הזרם הקלאסי והמרקסיסטי), אלא דוגמא לסוג של כוח – היכולת לספק זרם רווחים עתידי. כלומר לא דבר מוחשי, חומרי הקשור לייצור אלא מוסכמה חברתית, הקשורה למאבקי כוח בחברה.

אחד הרעיונות המקוריים של ובלן הוא כי הון איננו מכונות ומבנים המשמשים לייצור (כפי שטוען הזרם הנאו-קלאסי בכלכלה), ואינו עבודה קפואה (כפי שטוענים הזרם הקלאסי והמרקסיסטי), אלא דוגמה לסוג של כוח – היכולת לספק זרם רווחים עתידי. כלומר לא דבר מוחשי, חומרי הקשור לייצור אלא מוסכמה חברתית, הקשורה למאבקי כוח בחברה.

רעיון מרכזי נוסף של ובלן הינו ההבחנה בין ייצור לבין עסקים. המאפיין העיקרי של הייצור הוא הצורך בשיתוף פעולה של אנשים (ושל גופים, ושל תחומי ידע). לעומת זאת המאפיין העיקרי של העסקים הוא תחרות. עסק מוצלח הוא עסק שמצליח להשיג מונופול על תחומי ידע מסויימים, להסתיר מידע "עסקי", לחסום גישה לשווקים של חומרי גלם או של צרכנים וכו'. התחרות מאלצת את העסקים להכליל גם את טובת הצרכנים (או העובדים או הקהילה) במארג השיקולים שלהם, אבל תמיד מדובר רק במקום שני מכובד. במקום הראשון נמצא הרווח, וזרם הרווחים העתידי. במקרים רבים מידי, האינטרסים של העסקים סותרים את האינטרסים של כל השאר ובאים על חשבונם.

רעיון מרכזי נוסף של ובלן הינו ההבחנה בין ייצור לבין עסקים. המאפיין העיקרי של הייצור הוא הצורך בשיתוף פעולה של אנשים (ושל גופים, ושל תחומי ידע). לעומת זאת המאפיין העיקרי של העסקים הוא תחרות. עסק מוצלח הוא עסק שמצליח להשיג מונופול על תחומי ידע מסויימים, להסתיר מידע "עסקי", לחסום גישה לשווקים של חומרי גלם או של צרכנים וכו'. התחרות מאלצת את העסקים להכליל גם את טובת הצרכנים (או העובדים או הקהילה) במארג השיקולים שלהם, אבל תמיד מדובר רק במקום שני מכובד. במקום הראשון נמצא הרווח, וזרם הרווחים העתידי. במקרים רבים מידי, האינטרסים של העסקים סותרים את האינטרסים של כל השאר ובאים על חשבונם.

דוגמאות יש אינסוף – מייצור מוצרים שמתברר שהם קטלניים עבור הצרכנים שלהם (כמו לוחות אסבסט, סיגריות ואולי גם חלב). או שהעסקים מונעים פיתוח תחליפים מתחרים, או מכניסים פגמים מכוונים למוצרים (התיישנות מכוונת ברוב מוצרי התעשיה), מייצרים אותם בתנאי עבדות (כמו באיי סייפן לדוגמא) או שהמחיר המלא של המוצר שלהם מגולגל על הדורות הבאים, עובדים עניים וחסרי זכויות וצרכנים תמימים- על ידי מוצרים הפוגמים בסביבה הטבעית או כאלו המזיקים לבריאות העובדים או הצרכנים.

דוגמאות יש אינסוף – מייצור מוצרים שמתברר שהם קטלניים עבור הצרכנים שלהם (כמו לוחות אסבסט, סיגריות ואולי גם חלב). או שהעסקים מונעים פיתוח תחליפים מתחרים, או מכניסים פגמים מכוונים למוצרים (התיישנות מכוונת ברוב מוצרי התעשיה), מייצרים אותם בתנאי עבדות (כמו באיי סייפן לדוגמא) או שהמחיר המלא של המוצר שלהם מגולגל על הדורות הבאים, עובדים עניים וחסרי זכויות וצרכנים תמימים- על ידי מוצרים הפוגמים בסביבה הטבעית או כאלו המזיקים לבריאות העובדים או הצרכנים.

מיקור חוץ אינו "שוק חופשי", אלא [[מונופסון]] (קונה יחיד). בדומה ל[[מונופול]], המונופסון יכול להפיל על עובדים, אזרחים, שכנים וצרכנים [[עלויות חיצוניות]] שונות, בעוד הוא נהנה מהרווחים.  

מיקור חוץ אינו "שוק חופשי", אלא [[מונופסון]] (קונה יחיד). בדומה ל[[מונופול]], המונופסון יכול להפיל על עובדים, אזרחים, שכנים וצרכנים [[עלויות חיצוניות]] שונות, בעוד הוא נהנה מהרווחים.  

לדוגמא, העברת מפעלים אל מחוץ לתאגיד, לקבלני משנה, מאפשרת לתאגיד להתעלם מחוקי עבודה או נורמות שהיו נהוגות בתוך התאגיד עצמו והקטינו את הרווח. קבלני המשנה אינם יכולים לדוגמא למכור פולי קקאו או את כפתורי הפלסטיק של מקלדת המחשב. לעיתים יש קבלנים המייצרים כמה מוצרים שאת חלקם הם יכולים למכור לקהל הרחב (לדוגמא כרטיסי מחשב), או שהם מוכרים לכמה תאגידי ענק ולא רק לענק יחיד.

לדוגמא, העברת מפעלים אל מחוץ לתאגיד, לקבלני משנה, מאפשרת לתאגיד להתעלם מחוקי עבודה או נורמות שהיו נהוגות בתוך התאגיד עצמו והקטינו את הרווח. קבלני המשנה אינם יכולים לדוגמה למכור פולי קקאו או את כפתורי הפלסטיק של מקלדת המחשב. לעיתים יש קבלנים המייצרים כמה מוצרים שאת חלקם הם יכולים למכור לקהל הרחב (לדוגמה כרטיסי מחשב), או שהם מוכרים לכמה תאגידי ענק ולא רק לענק יחיד.

==הלקח של הקוד הפתוח==

==הלקח של הקוד הפתוח==

בכל מקרה מדובר בבעיה דואלית – אפשר לייצג קוד על ידי מוסכמות חזותיות, ואפשר לייצג התנהגות ועיצוב חזותי ופיזי על ידי קודים. לכן לדעתי, בכל מה שנוגע לאספקטים הטכניים של תכנון ועיצוב הקוד הפתוח יכול לתת מענה לרוב מה שנדרש. בנוגע ליצירתיות שיש בהם: את זה הקוד לא נועד להחליף – אלא לאפשר לאנשים פחות ופחות מקצועיים להגיע בכוחות עצמם לתוצאות יותר ויותר מתוחכמות ויצירתיות בצורה יותר ויותר קלה.

בכל מקרה מדובר בבעיה דואלית – אפשר לייצג קוד על ידי מוסכמות חזותיות, ואפשר לייצג התנהגות ועיצוב חזותי ופיזי על ידי קודים. לכן לדעתי, בכל מה שנוגע לאספקטים הטכניים של תכנון ועיצוב הקוד הפתוח יכול לתת מענה לרוב מה שנדרש. בנוגע ליצירתיות שיש בהם: את זה הקוד לא נועד להחליף – אלא לאפשר לאנשים פחות ופחות מקצועיים להגיע בכוחות עצמם לתוצאות יותר ויותר מתוחכמות ויצירתיות בצורה יותר ויותר קלה.

הכוונה היא שכמו בתוכנה יהיו עיצובים סטנדרטיים לדוגמא לכדור- רגל או לאופניים. אבל הצרכן הקטן, או כל מעצב קטן יוכל לבחרו לעצמו עיצובים שונים שיתאימו לו: אם מדובר בנעל לפי מידה, עבור בצבעים ומראה מסויימים, וכלה באופניים עשויות עץ בעלות ידיות בצורת עלי בננה – העיצוב הדמוקרטי של הקוד הפתוח יכול לאפשר גם ברמת העיצוב הפיזי, את החופש שהוא נותן במרחב הוירטואלי הגמור של התוכנה. העיצוב - מרחב שהוא רוחני בטיבו אבל מוחשי ברמת הדברים בהם הוא עוסק, יכול להנות מהדברים שהיו עד כה ברמת המרחב הרוחני בטיבו שעוסק בדברים מופשטים – הקוד.

הכוונה היא שכמו בתוכנה יהיו עיצובים סטנדרטיים לדוגמה לכדור- רגל או לאופניים. אבל הצרכן הקטן, או כל מעצב קטן יוכל לבחרו לעצמו עיצובים שונים שיתאימו לו: אם מדובר בנעל לפי מידה, עבור בצבעים ומראה מסויימים, וכלה באופניים עשויות עץ בעלות ידיות בצורת עלי בננה – העיצוב הדמוקרטי של הקוד הפתוח יכול לאפשר גם ברמת העיצוב הפיזי, את החופש שהוא נותן במרחב הוירטואלי הגמור של התוכנה. העיצוב - מרחב שהוא רוחני בטיבו אבל מוחשי ברמת הדברים בהם הוא עוסק, יכול להנות מהדברים שהיו עד כה ברמת המרחב הרוחני בטיבו שעוסק בדברים מופשטים – הקוד.

==לוגיסטיקה==

==לוגיסטיקה==

השלב הבא בייצור מוצר איננו הייצור עצמו, אלא השאלה מי ייצר מה ואיך. ייצרנים עסקיים מייצרים זרם עצום של תתי מוצרים ועליהם לתאם בין הזרמים האלה – למנוע מצב של אלפי כפתורי מקלדת שישבו ללא מקלדות, או להפך.  

השלב הבא בייצור מוצר איננו הייצור עצמו, אלא השאלה מי ייצר מה ואיך. ייצרנים עסקיים מייצרים זרם עצום של תתי מוצרים ועליהם לתאם בין הזרמים האלה – למנוע מצב של אלפי כפתורי מקלדת שישבו ללא מקלדות, או להפך.  

לא כל אחד יכול או רוצה לתכנן לעצמו מוצר, קל הדבר ככל שיהיה. לא כולם רוצים לבחור עיצוב של הבגד שילבשו או את הכורסה או השעון. לאלו יהיו כמה פתרונות. ראשית יהיו דגמים פופולריים יותר אותם יוכלו להזמין (בשינוי קטן אם יחשבו שהדבר מתאים להם). ושנית, יהיו עדיין חנויות ומתווכים שיתמחו בגישור וקישור בין הקונים לבין היצרנים, אולם אין שום יתרון לחברה גדולה על פני אדם פרטי בסוג כזה של תיווך, בסביבה בה המידע הוא חופשי ונגיש לכל אדם.

לא כל אחד יכול או רוצה לתכנן לעצמו מוצר, קל הדבר ככל שיהיה. לא כולם רוצים לבחור עיצוב של הבגד שילבשו או את הכורסה או השעון. לאלו יהיו כמה פתרונות. ראשית יהיו דגמים פופולריים יותר אותם יוכלו להזמין (בשינוי קטן אם יחשבו שהדבר מתאים להם). ושנית, יהיו עדיין חנויות ומתווכים שיתמחו בגישור וקישור בין הקונים לבין היצרנים, אולם אין שום יתרון לחברה גדולה על פני אדם פרטי בסוג כזה של תיווך, בסביבה בה המידע הוא חופשי ונגיש לכל אדם.

סקרי שוק. התאגידים כיום צריכים לנחש מה הצרכנים ירצו לקנות בעתיד. התאגיד מפלח את השוק ל'פלחי שוק' – תת אוכלוסיות על פי גיל, מין, העדפה מינית, מקום מגורים, מקצוע, צורת בילוי וכו'. האוכלוסיות נבדלות זו מזו בגודלן, בכמות הכסף שיש להן, בכמות הכסף שהן מוכנות להוציא על מוצרים בכלל ועל התחום שבו המוצר אמור לספק פתרון בפרט, בגורמים הפסיכולוגיים המניעים אותן, בבטחון הכלכלי, בנגישות שלהן וברגישות שלהן לאמצעי פרסום ושיווק. התאגיד רוצה להעריך כמה הוא ימכור לכל תת אוכלוסייה כזו על פי מוצרים שונים וזאת על ידי סקר שוק. התאגיד יכול ולנסות להעריך את המידה שבה הוא יכול על ידי מניפולציות של פרסום ושיווק לגרום לאנשים מתת אוכלוסיות שונות לקנות את המוצר שלו. כך לדוגמא למכור קוטג' שיתקשר ל"חמימות ביתית", חומוס שיתקשר ל"נינוחות" וחולצות שיתקשרו לסטטוס חברתי.

סקרי שוק. התאגידים כיום צריכים לנחש מה הצרכנים ירצו לקנות בעתיד. התאגיד מפלח את השוק ל'פלחי שוק' – תת אוכלוסיות על פי גיל, מין, העדפה מינית, מקום מגורים, מקצוע, צורת בילוי וכו'. האוכלוסיות נבדלות זו מזו בגודלן, בכמות הכסף שיש להן, בכמות הכסף שהן מוכנות להוציא על מוצרים בכלל ועל התחום שבו המוצר אמור לספק פתרון בפרט, בגורמים הפסיכולוגיים המניעים אותן, בבטחון הכלכלי, בנגישות שלהן וברגישות שלהן לאמצעי פרסום ושיווק. התאגיד רוצה להעריך כמה הוא ימכור לכל תת אוכלוסייה כזו על פי מוצרים שונים וזאת על ידי סקר שוק. התאגיד יכול ולנסות להעריך את המידה שבה הוא יכול על ידי מניפולציות של פרסום ושיווק לגרום לאנשים מתת אוכלוסיות שונות לקנות את המוצר שלו. כך לדוגמה למכור קוטג' שיתקשר ל"חמימות ביתית", חומוס שיתקשר ל"נינוחות" וחולצות שיתקשרו לסטטוס חברתי.

מובן שבמודל של קוד פתוח הצרכנים עצמם מחפשים באופן פעיל אחר מוצרים ויצרנים. יש לצרכנים אינטרס להבהיר את הצרכים האמיתיים שלהם, ואת הדרישות האמיתיות שלהם מהמוצרים (אני בספק אם רבים מהם יחפשו חומוס שיתן להם הרגשת נינוחות). הבהרת הרצונות של הצרכנים לכלל המשתתפים תאפשר ליצרנים מתן מענה לצרכים אלו ללא ההשקעה של סקר שוק.

מובן שבמודל של קוד פתוח הצרכנים עצמם מחפשים באופן פעיל אחר מוצרים ויצרנים. יש לצרכנים אינטרס להבהיר את הצרכים האמיתיים שלהם, ואת הדרישות האמיתיות שלהם מהמוצרים (אני בספק אם רבים מהם יחפשו חומוס שיתן להם הרגשת נינוחות). הבהרת הרצונות של הצרכנים לכלל המשתתפים תאפשר ליצרנים מתן מענה לצרכים אלו ללא ההשקעה של סקר שוק.

הדבר מאפשר גם לצרכנים להחליף ביניהם מידע לגבי החשיבות היחסית של תכונות של המוצר. מהן התכונות החשובות לכם בקניית מדיח כלים? המחיר (העלות הראשונית), הגובה הרוחב, הנפח, הצבע, עד כמה הוא שקט, כמה נוח להכניס אליו כלים, כמות המים והחשמל ואבקת הכלים שהוא צורך, משך הניקיון, איכות הניקיון, כמה מערכות כלים ניתן להכניס אליו, כמה מהר הוא יתבלה, איכות השירות , עלות ההפעלה וההחזקה (תלות בכמות המים, החשמל, מחיר השירות, מחיר החלפים) , זמינות החלפים, האם ניתן להכניס אליו סירים.

הדבר מאפשר גם לצרכנים להחליף ביניהם מידע לגבי החשיבות היחסית של תכונות של המוצר. מהן התכונות החשובות לכם בקניית מדיח כלים? המחיר (העלות הראשונית), הגובה הרוחב, הנפח, הצבע, עד כמה הוא שקט, כמה נוח להכניס אליו כלים, כמות המים והחשמל ואבקת הכלים שהוא צורך, משך הניקיון, איכות הניקיון, כמה מערכות כלים ניתן להכניס אליו, כמה מהר הוא יתבלה, איכות השירות , עלות ההפעלה וההחזקה (תלות בכמות המים, החשמל, מחיר השירות, מחיר החלפים) , זמינות החלפים, האם ניתן להכניס אליו סירים.

צרכנים שונים יגדירו תכונות שונות בדרגות חשיבות אחרות. לדוגמא משפחה עם תינוק תתעניין אולי באפשרות לשטוף בקבוקים. אנשים המודעים לטביעת הרגל האקולוגית שלהם יתנו משקל גבוה יחסית לכל השאר לצריכה נמוכה של מים, חשמל ואבקת כלים (רצוי עם אפשרות ללא דטרגנטים). משפחות עניות יתנו משקל גבוה יחסית למחירי זולים של קניה, תפעול, תחזוקה ואופציה לפריסת תשלומים.

צרכנים שונים יגדירו תכונות שונות בדרגות חשיבות אחרות. לדוגמה משפחה עם תינוק תתעניין אולי באפשרות לשטוף בקבוקים. אנשים המודעים לטביעת הרגל האקולוגית שלהם יתנו משקל גבוה יחסית לכל השאר לצריכה נמוכה של מים, חשמל ואבקת כלים (רצוי עם אפשרות ללא דטרגנטים). משפחות עניות יתנו משקל גבוה יחסית למחירי זולים של קניה, תפעול, תחזוקה ואופציה לפריסת תשלומים.

שקיפות מידע לגבי העדפות הצרכנים (מי קונה מה ומתי) תאפשר לאנשים להגיע להחלטה מושכלת יותר האם הם זקוקים בכלל למוצר. אם

שקיפות מידע לגבי העדפות הצרכנים (מי קונה מה ומתי) תאפשר לאנשים להגיע להחלטה מושכלת יותר האם הם זקוקים בכלל למוצר. אם

==הערות ותיקונים==

==הערות ותיקונים==

* כתבתי את המאמר מתוך הכרות שטחית שיש לי עם נושא הקוד הפתוח והכרות שטחית עם שני תחומי תעשיה בהם עסקתי. אם למישהו יש הכרות מעמיקה עם ענף תעשיה כלשהו והא רוצה להסביר למה המודל המתואר יעבוד \ לא יעבוד\ אולי יעבוד \ יעבוד גרוע בענף ההוא מוזמן מאוד לעשות כן.

* כתבתי את המאמר מתוך הכרות שטחית שיש לי עם נושא הקוד הפתוח והכרות שטחית עם שני תחומי תעשיה בהם עסקתי. אם למישהו יש הכרות מעמיקה עם ענף תעשיה כלשהו והא רוצה להסביר למה המודל המתואר יעבוד \ לא יעבוד\ אולי יעבוד \ יעבוד גרוע בענף ההוא מוזמן מאוד לעשות כן.

* לא כתבתי מאומה לגבי משרות , שכר ותגמול. הרבה מהקוד הפתוח מבוצע בהתנדבות על ידי אנשים שעל כך גאוותם (בהמשך להערה של יאיר על הערכה לעומת תרומה חומרית). התרומה של ממציאים, חוקרים, אנשי קוד פתוח וכו' היא בכך שהם חוסכים עבודה , במובן הרע של המילה. פיתוח חד פעמי מונע עבודה רפטטיבית של אלפי ומליוני אנשים ומשאיר את האנרגיות שלהם פנויות לפבע עבודה באופן יצירתי או מועיל יותר (כמו לדוגמא יצירה, עיצוב או טיפול אישי באנשים).

* לא כתבתי מאומה לגבי משרות , שכר ותגמול. הרבה מהקוד הפתוח מבוצע בהתנדבות על ידי אנשים שעל כך גאוותם (בהמשך להערה של יאיר על הערכה לעומת תרומה חומרית). התרומה של ממציאים, חוקרים, אנשי קוד פתוח וכו' היא בכך שהם חוסכים עבודה , במובן הרע של המילה. פיתוח חד פעמי מונע עבודה רפטטיבית של אלפי ומליוני אנשים ומשאיר את האנרגיות שלהם פנויות לפבע עבודה באופן יצירתי או מועיל יותר (כמו לדוגמה יצירה, עיצוב או טיפול אישי באנשים).

* מבחינה חברתית , כמו הרבה דברים זה מוביל הן להזדמנות והן לבעיה. כמו המהפכה התעשייתית לדוגמא - שיצרה חברה שלכאורה הכל קל בה יותר - היות והמכונות עושות את העבודה ולא האנשים עצמם - ומצד שני, עבודת מכונות קלה לריכוז וניכוס על ידי קבוצה מצומצמת מה שלא נכון לגבי עבודת בני אדם .(אלא במצב של חוב הגורר עבדות- הסדר שהיה מקובל למדי בשעתו). על כל פנים, אם ימצאו הסידורים החברתיים המתאימים, הרי חסכון של עבודה הוא רצוי.

* מבחינה חברתית , כמו הרבה דברים זה מוביל הן להזדמנות והן לבעיה. כמו המהפכה התעשייתית לדוגמה - שיצרה חברה שלכאורה הכל קל בה יותר - היות והמכונות עושות את העבודה ולא האנשים עצמם - ומצד שני, עבודת מכונות קלה לריכוז וניכוס על ידי קבוצה מצומצמת מה שלא נכון לגבי עבודת בני אדם .(אלא במצב של חוב הגורר עבדות- הסדר שהיה מקובל למדי בשעתו). על כל פנים, אם ימצאו הסידורים החברתיים המתאימים, הרי חסכון של עבודה הוא רצוי.

*  בכל הנוגע לקוד פתוח. הכוונה היא לתוכנה חופשית. אבל זה הבדל דק שיותר מבלבל מאשר עוזר. הכוונה לסוג ההגדרה של תוכנה חופשית- תוכנה בעלת קוד פתוח שאין הגבלה לגבי קימפול, הרצה והפצה שלה. כשהמילה "חופשית" באה מהמובן של בני חורין, ולאו דווקא מהמובן של "חינם". אפשר להרוויח גם כאשר התוכנה היא חופשית על ידי א. מכירת התוכנה (אם כי היא חופשית דבר שמקטין מאוד את היכולת לעשות זאת). ב. פיתוח של תוספים וגביית תשלום (אם כי גם אחרים יכולים לעשות זאת, אם כי מי שכתב את התוכנה מכיר אותה טוב מאחרים). ג. הדרכות לגביה (אותו כנ"ל).

*  בכל הנוגע לקוד פתוח. הכוונה היא לתוכנה חופשית. אבל זה הבדל דק שיותר מבלבל מאשר עוזר. הכוונה לסוג ההגדרה של תוכנה חופשית- תוכנה בעלת קוד פתוח שאין הגבלה לגבי קימפול, הרצה והפצה שלה. כשהמילה "חופשית" באה מהמובן של בני חורין, ולאו דווקא מהמובן של "חינם". אפשר להרוויח גם כאשר התוכנה היא חופשית על ידי א. מכירת התוכנה (אם כי היא חופשית דבר שמקטין מאוד את היכולת לעשות זאת). ב. פיתוח של תוספים וגביית תשלום (אם כי גם אחרים יכולים לעשות זאת, אם כי מי שכתב את התוכנה מכיר אותה טוב מאחרים). ג. הדרכות לגביה (אותו כנ"ל).

* מאז כתיבת המאמר קמו מספר פרוייקטים ליישום [[חומרת קוד פתוח]] ואפילו חברות מסחריות שמוכרות חומרה כזו. בעוד שדבר זה נמצא בחיתוליו, יש כיום טכנולוגיות שונות כגון מכשירי אלקטרוניקה, מדפסת תלת מימדית, טרקטור ועוד.

* מאז כתיבת המאמר קמו מספר פרוייקטים ליישום [[חומרת קוד פתוח]] ואפילו חברות מסחריות שמוכרות חומרה כזו. בעוד שדבר זה נמצא בחיתוליו, יש כיום טכנולוגיות שונות כגון מכשירי אלקטרוניקה, מדפסת תלת מימדית, טרקטור ועוד.