שינויים

===צעדים מערכתיים===

===צעדים מערכתיים===

בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים אשר נחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. עד כה אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה, אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו סרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה, ועברה רק גבול אחד: פליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]]. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה, אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות, ולראות כיצד הדבר משפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של [[פערים חברתיים|הפערים החברתיים]], מעבר מ[[דלק מחצבי|דלקים פוסיליים]] ל[[אנרגיה מתחדשת]] והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי צמיחה כלכלית אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}.

בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים שנחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. עד כה אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה, אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו סרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה, ועברה רק גבול אחד: פליטות [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]]. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה, אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות, ולראות כיצד הדבר משפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של [[פערים חברתיים|הפערים החברתיים]], מעבר מ[[דלק מחצבי|דלקים פוסיליים]] ל[[אנרגיה מתחדשת]] והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי [[צמיחה כלכלית]] אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}.

ב-2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] ל[[אי צמיחה|תנועה להפחתת ייצור]] (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}.

ב-2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] ל[[אי צמיחה|תנועה להפחתת ייצור]] (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}.

ב-2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה,  למרות שבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.

ב-2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי [[שוק המזון העולמי|מערכת המזון העולמית]] שמביאה ל[[רעב]] מביאה גם ל[[השמנה]] ול[[שינויי אקלים]]. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי [[בזבוז מזון|המזון נזרק]] או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה,  למרות שבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], [[הסטת השקעות]] לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.

==== צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי ====

==== אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית ====

 

 

 

דוגמה לאתגר בתחום תעשייה מקיימת הוא הנסיון לקדם [[צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי]]

*צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]] הוא צמצום צריכה מובהק.  ב[[האיחוד האירופי|אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית]}}. בנוסף לחברות הפלסטיק הדבר מצמצם צריכה ייצור וכמות כסף בחברות הנפט, הגז והפחם שממנו עושים את הפלסטיק ( 8% מהנפט הולך לפלסטיק), החברות שמשנעות את חומרי הגלם למפעלים, החברות שמשנעות את המוצרים לחנויות החברות שמשנעות את הפסולת (25% מנפח הפסולת הם שקיות ה"גופיה").

*צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]] הוא צמצום צריכה מובהק.  ב[[האיחוד האירופי|אירופה]] לבדה, יש כ-60,000 [[בית חרושת|מפעלים]] לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית]}}. בנוסף לחברות הפלסטיק הדבר מצמצם צריכה ייצור וכמות כסף בחברות הנפט, הגז והפחם שממנו עושים את הפלסטיק ( 8% מהנפט הולך לפלסטיק), החברות שמשנעות את חומרי הגלם למפעלים, החברות שמשנעות את המוצרים לחנויות החברות שמשנעות את הפסולת (25% מנפח הפסולת הם שקיות ה"גופיה").

מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה, את כל אנשים שמקבלים כסף מהפלסטיק, למרות שמוריד את רווחיהם.

מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר{{הערה|Kevin Luo[https://www.weforum.org/agenda/2018/06/microplastic-pollution-in-air-pollutes-our-lungs/ Are you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs]4 ליוני 2018, World Economic Forum}}, סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה, את כל אנשים שמקבלים כסף מהפלסטיק, למרות שמוריד את רווחיהם.

[[הודו]] הודיעה שתאסור שקיות פלסטיק חד פעמיות ב-2022{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.. המשמעות היא  עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים.

[[הודו]] הודיעה שתאסור שקיות פלסטיק חד פעמיות ב-2022{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.. המשמעות היא  עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים.

==== חקלאות אורגנית ====

==== חקלאות בת קיימא ====

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות אורגנית}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}}

מצמצמת ייצור נפט גז וכימיקלים שונים על מנת לייצר דשן כימי, קוטלי עשבים וחרקים, הנדסה גנטית.

[[חקלאות בת קיימא]] היא אתגר גדול - היא כרוכה בצמצום התלות במשאבים מתכלים כמו נפט גז וכימיקלים שונים על מנת לייצר [[דשן כימי]], קוטלי עשבים וחרקים. היא כרוכה גם באתגרים נוספים כמו מניעת הרס של [[מערכות אקולוגיות]] בגלל פליטת חומרים מזהמים ושיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]].  

 

{{הפניה לערך מורחב|מציאות מדומה}}

בחלק מהמדינות יש ארגונים אשר עוסקים במניחעת [[בזבוז מזון]], לדוגמה לקט ישראל בישראל. בצרפת יש חוק המחייב סופרמרקטים להעביר לנזקקים, את כל המזון שלא נמכר לפני שהוא מתקלקל{{הערה|Josh Hafner [https://www.usatoday.com/story/money/nation-now/2016/02/09/french-supermarkets-must-now-donate-unsold-food-charity/80076632/ French supermarkets must now donate unsold food to charity] 9 לפברואר 2019, USA today}}. זה כמובן מצמצם את כמות המזון המיוצר ויחד איתו גם את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של הייצור, ובו זמנית מעביר מליוני ארוחות לנזקקים. שימוש יעיל במזון, מניעת בזבוז מזון, הם חלק מהעקרונות של חקלאות בת קיימא.

מצמצם ייצור חשמל להפעלת מחשבים, טלוויזיות, סמארטפונים, ייצור אנרגיה לבנייתם, העברה הטמנה, תפעול, מצטמצם ייצור כימיקלים למטרות אלה.

 

==== תעשייה בת קיימא ====

==== בנייה ירוקה ====

==== בנייה ירוקה ====

{{הפניה לערך מורחב|בנייה ירוקה}}

{{הפניה לערך מורחב|בנייה ירוקה}}

[[בנייה ירוקה]] מקדמת הפחתת בעיות סביבה עקב בנייה של בתי מגורם ומבני תעשיה ומסחר. כוים יש גם תחומים מערכתיים יותר כמו [[תכנון עירוני בר קיימא]] שמנסה ליישם את ה[[קיימות]] לגבי ערים שלמות כולל תחום כמו [[תחבורה בת קיימא]].

התייעלות אנרגטית מצמצמת את הייצור של חברות האנרגיה. באנגליה לדוגמה צריכת החשמל ירדה ב-16% מ-2005 ועד 2019{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2019/jan/03/uk-power-stations-electricity-output-lowest-1994-renewables-record UK power stations' electricity output lowest since 1994] 3 לינואר 2019, The Guardian}}.

במדינות רבות יש ארגונים אשר עוסקים במניחעת בזבוז מזון, לדוגמה לקט ישראל בישראל. בצרפת יש חוק המחייב סופרמרקטים להעביר לנזקקים, את כל המזון שלא נמכר לפני שהוא מתקלקל{{הערה|Josh Hafner [https://www.usatoday.com/story/money/nation-now/2016/02/09/french-supermarkets-must-now-donate-unsold-food-charity/80076632/ French supermarkets must now donate unsold food to charity] 9 לפברואר 2019, USA today}}. זה כמובן מצמצם את כמות המזון המיוצר ויחד איתו גם את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של הייצור, ובו זמנית מעביר מליוני ארוחות לנזקקים. שימוש יעיל במזון, מניעת בזבוז מזון, הם חלק מהעקרונות של חקלאות בת קיימא.

==ספרים בנושא==

==ספרים בנושא==