שינויים
מ
בוט: מוסיף <noinclude> {{תיעוד תבנית}} </noinclude>
ליצרת רקעים מתחלפים
== דוגמאות ==
{{טקסט מוקטן|הטקסט הוא ציטוט מתוך הערך [[הלכה]]}}
<div class="mw-content-ltr"><tt><nowiki><div style="{{linear-gradient|left|#ffdddd, #ddddff}}">לשאלות אלו...</div></nowiki></tt></div>
<div style="{{linear-gradient|left|#ffdddd, #ddddff}}">לשאלות אלו נתנו מספר תשובות. היו שראו את התקבלות התלמוד הבבלי כמעין הסכמה כללית שאמנם איננה מחייבת ממש, אך מאחר שהיה ידוע לפוסקים בדורות מאוחרים יותר כי חכמי התלמוד הבבלי היו חכמים מהם, לא יחלקו על דבריהם. אחרים סברו כי כל דיני התלמוד נפסקו בבית דין גדול בהכרעת רוב, ולכן רק בית דין גדול אחר (שלא קיים בימינו) יכול לבטל את פסקיהם. דעה שלישית סבורה כי עצם התקבלותם של פסקי התלמוד הבבלי על חכמי ישראל כולם, הוא זה שנותן להם את התוקף ההלכתי ולכן אסור לחלוק עליו. לפי דעה זו, גם הפסיקה כבבלי בניגוד לירושלמי תוסבר כך. דעות אחרות יסבירו זאת בכך שהבבלי מאוחר מהירושלמי ולכן אנו בטוחים שלא היו פוסקים החכמים כפי שפסקו לולא בחנו את פסקי הירושלמי והיו בטוחים שאלה אינם נכונים.</div>
<div class="mw-content-ltr"><tt><nowiki><div style="{{linear-gradient|left|#ffdddd, #ddffdd 50%, #ddddff}}">לשאלות אלו...</div></nowiki></tt></div>
<div style="{{linear-gradient|left|#ffdddd, #ddffdd 50%, #ddddff}}">לשאלות אלו נתנו מספר תשובות. היו שראו את התקבלות התלמוד הבבלי כמעין הסכמה כללית שאמנם איננה מחייבת ממש, אך מאחר שהיה ידוע לפוסקים בדורות מאוחרים יותר כי חכמי התלמוד הבבלי היו חכמים מהם, לא יחלקו על דבריהם. אחרים סברו כי כל דיני התלמוד נפסקו בבית דין גדול בהכרעת רוב, ולכן רק בית דין גדול אחר (שלא קיים בימינו) יכול לבטל את פסקיהם. דעה שלישית סבורה כי עצם התקבלותם של פסקי התלמוד הבבלי על חכמי ישראל כולם, הוא זה שנותן להם את התוקף ההלכתי ולכן אסור לחלוק עליו. לפי דעה זו, גם הפסיקה כבבלי בניגוד לירושלמי תוסבר כך. דעות אחרות יסבירו זאת בכך שהבבלי מאוחר מהירושלמי ולכן אנו בטוחים שלא היו פוסקים החכמים כפי שפסקו לולא בחנו את פסקי הירושלמי והיו בטוחים שאלה אינם נכונים.</div>
<div class="mw-content-ltr"><tt><nowiki><div style="{{linear-gradient|top|#ffdddd, #ddddff}}">לשאלות אלו...</div></nowiki></tt></div>
<div style="{{linear-gradient|top|#ffdddd, #ddddff}}">לשאלות אלו נתנו מספר תשובות. היו שראו את התקבלות התלמוד הבבלי כמעין הסכמה כללית שאמנם איננה מחייבת ממש, אך מאחר שהיה ידוע לפוסקים בדורות מאוחרים יותר כי חכמי התלמוד הבבלי היו חכמים מהם, לא יחלקו על דבריהם. אחרים סברו כי כל דיני התלמוד נפסקו בבית דין גדול בהכרעת רוב, ולכן רק בית דין גדול אחר (שלא קיים בימינו) יכול לבטל את פסקיהם. דעה שלישית סבורה כי עצם התקבלותם של פסקי התלמוד הבבלי על חכמי ישראל כולם, הוא זה שנותן להם את התוקף ההלכתי ולכן אסור לחלוק עליו. לפי דעה זו, גם הפסיקה כבבלי בניגוד לירושלמי תוסבר כך. דעות אחרות יסבירו זאת בכך שהבבלי מאוחר מהירושלמי ולכן אנו בטוחים שלא היו פוסקים החכמים כפי שפסקו לולא בחנו את פסקי הירושלמי והיו בטוחים שאלה אינם נכונים.</div>
<noinclude>
{{תיעוד תבנית}}
</noinclude>
== דוגמאות ==
{{טקסט מוקטן|הטקסט הוא ציטוט מתוך הערך [[הלכה]]}}
<div class="mw-content-ltr"><tt><nowiki><div style="{{linear-gradient|left|#ffdddd, #ddddff}}">לשאלות אלו...</div></nowiki></tt></div>
<div style="{{linear-gradient|left|#ffdddd, #ddddff}}">לשאלות אלו נתנו מספר תשובות. היו שראו את התקבלות התלמוד הבבלי כמעין הסכמה כללית שאמנם איננה מחייבת ממש, אך מאחר שהיה ידוע לפוסקים בדורות מאוחרים יותר כי חכמי התלמוד הבבלי היו חכמים מהם, לא יחלקו על דבריהם. אחרים סברו כי כל דיני התלמוד נפסקו בבית דין גדול בהכרעת רוב, ולכן רק בית דין גדול אחר (שלא קיים בימינו) יכול לבטל את פסקיהם. דעה שלישית סבורה כי עצם התקבלותם של פסקי התלמוד הבבלי על חכמי ישראל כולם, הוא זה שנותן להם את התוקף ההלכתי ולכן אסור לחלוק עליו. לפי דעה זו, גם הפסיקה כבבלי בניגוד לירושלמי תוסבר כך. דעות אחרות יסבירו זאת בכך שהבבלי מאוחר מהירושלמי ולכן אנו בטוחים שלא היו פוסקים החכמים כפי שפסקו לולא בחנו את פסקי הירושלמי והיו בטוחים שאלה אינם נכונים.</div>
<div class="mw-content-ltr"><tt><nowiki><div style="{{linear-gradient|left|#ffdddd, #ddffdd 50%, #ddddff}}">לשאלות אלו...</div></nowiki></tt></div>
<div style="{{linear-gradient|left|#ffdddd, #ddffdd 50%, #ddddff}}">לשאלות אלו נתנו מספר תשובות. היו שראו את התקבלות התלמוד הבבלי כמעין הסכמה כללית שאמנם איננה מחייבת ממש, אך מאחר שהיה ידוע לפוסקים בדורות מאוחרים יותר כי חכמי התלמוד הבבלי היו חכמים מהם, לא יחלקו על דבריהם. אחרים סברו כי כל דיני התלמוד נפסקו בבית דין גדול בהכרעת רוב, ולכן רק בית דין גדול אחר (שלא קיים בימינו) יכול לבטל את פסקיהם. דעה שלישית סבורה כי עצם התקבלותם של פסקי התלמוד הבבלי על חכמי ישראל כולם, הוא זה שנותן להם את התוקף ההלכתי ולכן אסור לחלוק עליו. לפי דעה זו, גם הפסיקה כבבלי בניגוד לירושלמי תוסבר כך. דעות אחרות יסבירו זאת בכך שהבבלי מאוחר מהירושלמי ולכן אנו בטוחים שלא היו פוסקים החכמים כפי שפסקו לולא בחנו את פסקי הירושלמי והיו בטוחים שאלה אינם נכונים.</div>
<div class="mw-content-ltr"><tt><nowiki><div style="{{linear-gradient|top|#ffdddd, #ddddff}}">לשאלות אלו...</div></nowiki></tt></div>
<div style="{{linear-gradient|top|#ffdddd, #ddddff}}">לשאלות אלו נתנו מספר תשובות. היו שראו את התקבלות התלמוד הבבלי כמעין הסכמה כללית שאמנם איננה מחייבת ממש, אך מאחר שהיה ידוע לפוסקים בדורות מאוחרים יותר כי חכמי התלמוד הבבלי היו חכמים מהם, לא יחלקו על דבריהם. אחרים סברו כי כל דיני התלמוד נפסקו בבית דין גדול בהכרעת רוב, ולכן רק בית דין גדול אחר (שלא קיים בימינו) יכול לבטל את פסקיהם. דעה שלישית סבורה כי עצם התקבלותם של פסקי התלמוד הבבלי על חכמי ישראל כולם, הוא זה שנותן להם את התוקף ההלכתי ולכן אסור לחלוק עליו. לפי דעה זו, גם הפסיקה כבבלי בניגוד לירושלמי תוסבר כך. דעות אחרות יסבירו זאת בכך שהבבלי מאוחר מהירושלמי ולכן אנו בטוחים שלא היו פוסקים החכמים כפי שפסקו לולא בחנו את פסקי הירושלמי והיו בטוחים שאלה אינם נכונים.</div>
<noinclude>
{{תיעוד תבנית}}
</noinclude>