שינויים

'''חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים''' (באנגלית: '''Vision zero''') הוא חזון להקטנה משמעותית של מספר ההרוגים והפצועים הקשים ב[[תאונות הדרכים]]. חזון אפס מכונה גם '''בטיחות מערכתית''' (Systematic safty) או   '''בטיחות בת קייימא''' {{הערה|1=ראו [https://youtu.be/Cglyz7eBCwU?t=373 וובינר בנושא מיתןו תנועה], מאת Mobycon, שבו 3 המושגים משמשים לציון של אותו דבר , שנת 2020}} והוא מבוסס על מספר עקרונות בסיס ועל כלים כמו תכנון ערים, עיצוב רחובות וכבישים, ושילוב טכנולוגיות כדי למנוע הזדמנויות להתרחשות של תאונות דרכים קשות וקטלניות. בניגוד לגישה המסורתית למניעת תאונות, בטיחות מערכתית לא מנסה לגרום לכך שאנשים ינהגו או ילכו בצורה מושלמת (על ידי הסברה או חקיקה), אלא מכיר בכך שאנשים הם יצורים לא מושלמים שתמיד יעשו טעויות. המיקוד הוא בתכנון מערכתי שמונע את ההזדמנות לבצע טעות מסוכנת, או במקרה שטעות כזו נעשתה, שתאונה לא תתפתח לאירוע קטלני. לפי גישה זו האחריות על מניעת תאונה קטלנית היא קודם כל על המתכנן הציבורי, לפני שהיא אחריות של משתמשי הדרך. לפי חזון אפס, מערכת שבנויה על סמך ההנחה שאף אדם לא יטעה לעולם, אינה מערכת בטוחה. [[ערך חברתית|מבחינה ערכית]], חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה ללימודים לקניות או לחברים - ומתכנן את המערכת בהתאם להנחה זו. כמו כן חזון אפס מתאים לגישה מתפתחת של [[מניעת פשיעה]] שמנסה להקטין פשיעה או את השלכותיה עוד לפני שזו התרחשה, ופחות על ידי שימוש במערכת המשפט הפלילי וכוחות משטרה.  

'''חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים''' (באנגלית: '''Vision zero''') הוא חזון להקטנה משמעותית של מספר ההרוגים והפצועים הקשים ב[[תאונות הדרכים]]. חזון אפס מכונה גם '''בטיחות מערכתית''' (Systematic safty) או '''בטיחות בת קיימא''' {{הערה|1=ראו [https://youtu.be/Cglyz7eBCwU?t=373 וובינר בנושא מיתון תנועה], מאת Mobycon, שבו 3 המושגים משמשים לציון של אותו דבר, שנת 2020}} והוא מבוסס על מספר עקרונות בסיס ועל כלים כמו תכנון ערים, עיצוב רחובות וכבישים, ושילוב טכנולוגיות כדי למנוע הזדמנויות להתרחשות של תאונות דרכים קשות וקטלניות. בניגוד לגישה המסורתית למניעת תאונות, בטיחות מערכתית לא מנסה לגרום לכך שאנשים ינהגו או ילכו בצורה מושלמת (על ידי הסברה או חקיקה), אלא מכיר בכך שאנשים הם יצורים לא מושלמים שתמיד יעשו טעויות. המיקוד הוא בתכנון מערכתי שמונע את ההזדמנות לבצע טעות מסוכנת, או במקרה שטעות כזו נעשתה, שתאונה לא תתפתח לאירוע קטלני. לפי גישה זו האחריות על מניעת תאונה קטלנית היא קודם כל על המתכנן הציבורי, לפני שהיא אחריות של משתמשי הדרך. לפי חזון אפס, מערכת שבנויה על סמך ההנחה שאף אדם לא יטעה לעולם, אינה מערכת בטוחה. [[ערך חברתית|מבחינה ערכית]], חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה ללימודים לקניות או לחברים - ומתכנן את המערכת בהתאם להנחה זו. כמו כן חזון אפס מתאים לגישה מתפתחת של [[מניעת פשיעה]] שמנסה להקטין פשיעה או את השלכותיה עוד לפני שזו התרחשה, ופחות על ידי שימוש במערכת המשפט הפלילי וכוחות משטרה.  

חזון אפס קיים מאז 1997 ב[[הולנד]] ו[[שוודיה]] ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומספר ערים גדולות בארצות הברית. בשנת 2020 הכריזה מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), רחל טבת-ויזל, על כך שהארגון מתכוון לקדם בטיחות מערכתית גם בישראל. {{הערה|[https://www.facebook.com/citis4Humans/videos/2612747112272282 סרטון חלק ממצגת של רחל טבת-ויזל בכנסת], יולי 2020, עמוד "חזון אפס בישראל"}}

חזון אפס קיים מאז 1997 ב[[הולנד]] ו[[שוודיה]] ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומספר ערים גדולות בארצות הברית. בשנת 2020 הכריזה מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), רחל טבת-ויזל, על כך שהארגון מתכוון לקדם בטיחות מערכתית גם בישראל. {{הערה|[https://www.facebook.com/citis4Humans/videos/2612747112272282 סרטון חלק ממצגת של רחל טבת-ויזל בכנסת], יולי 2020, עמוד "חזון אפס בישראל"}}

בכל שנה מתים מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] ברחבי העולם. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 373 בני אדם, ונפצעו 145 אלף אנשים, מהם 2,000 פצועים קשים (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-22 מיליארד ש"ח בשנה.{{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3749053,00.html מחיר הקטל בכבישים: יותר מ־22 מיליארד שקל בשנה], כלכליסט, 05.11.2018}} לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

בכל שנה מתים מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] ברחבי העולם. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 373 בני אדם, ונפצעו 145 אלף אנשים, מהם 2,000 פצועים קשים (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-22 מיליארד ש"ח בשנה.{{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3749053,00.html מחיר הקטל בכבישים: יותר מ־22 מיליארד שקל בשנה], כלכליסט, 05.11.2018}} לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, היקף [[תאונות דרכים בישראל]] נמצא בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית למדינות מערביות נוספות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בתכנון רחובות וכבישים, ושיפורים בשירותי חירום ורפואה. היבטים כמו כיכרות תנועה, פסי האטה, הפרדה לתנועה חד-סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות (וחלקם נובע מהשפעה של חזון אפס). לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת, מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל לא נמצא במגמת ירידה משמעותית מאז שנת 2012, ואין גם מגמת ירידה במספר הפצועים הקשים . בשנת 1997 [[הולנד]] ושוודיה אימצו מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בשיעור הנפגעים שם. מדיניות זו מאומצת ביותר ויותר מדינות מערביות ופורומים בינלאומיים.

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, היקף [[תאונות דרכים בישראל]] נמצא בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית למדינות מערביות נוספות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בתכנון רחובות וכבישים, ושיפורים בשירותי חירום ורפואה. היבטים כמו כיכרות תנועה, פסי האטה, הפרדה לתנועה חד-סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות (וחלקם נובע מהשפעה של חזון אפס). לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת, מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל לא נמצא במגמת ירידה משמעותית מאז שנת 2012, ואין גם מגמת ירידה במספר הפצועים הקשים. בשנת 1997 [[הולנד]] ושוודיה אימצו מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בשיעור הנפגעים שם. מדיניות זו מאומצת ביותר ויותר מדינות מערביות ופורומים בינלאומיים.

הגישה המקובלת בישראל ושהייתה מקובלת במדינות רבות אחרות בעבר היא "הגישה הראקטיבית". גישה זו שונה מהגישה של בטיחות מערכתית במספר היבטים היבטים מרכזיים: {{הערה|שם=Furth2015}}  

הגישה המקובלת בישראל ושהייתה מקובלת במדינות רבות אחרות בעבר היא "הגישה הראקטיבית". גישה זו שונה מהגישה של בטיחות מערכתית במספר היבטים היבטים מרכזיים: {{הערה|שם=Furth2015}}  

כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות אפשר להתמקד ב-3 שיטות משלימות:  

כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות אפשר להתמקד ב-3 שיטות משלימות:  

# '''צעדים להורדת הנזק מכלי רכב''' - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], שיפור מודעות ל[[רכיבת אופניים בטוחה]], [[הליכתיות|שיפורי בטיחות הולכי רגל]], [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.  

# '''צעדים להורדת הנזק מכלי רכב''' - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], שיפור מודעות ל[[רכיבת אופניים בטוחה]], [[הליכתיות|שיפורי בטיחות הולכי רגל]], [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.  

# '''שימוש באמצעי תחבורה בטוחים יותר''' - הקטנת השימוש ברכב פרטי ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] ואמצעים נוספים של [[תחבורה רכה]], שימוש ב[[מכוניות אוטונומית]], שימוש ברכבות לתובלה בין ערים ו[[תובלה באופניים]] לחלולקת מוצרים בתוך הערים ועוד. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.

# '''שימוש באמצעי תחבורה בטוחים יותר''' - הקטנת השימוש ברכב פרטי ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] ואמצעים נוספים של [[תחבורה רכה]], שימוש ב[[מכוניות אוטונומית]], שימוש ברכבות לתובלה בין ערים ו[[תובלה באופניים]] לחלוקת מוצרים בתוך הערים ועוד. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.

# '''צמצום כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]] (על ידי [[עירוניות מתחדשת]]), [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] ועבודה מהבית, שימוש ברחפנים כדי להוביל מוצרים ומשלוחים ללקוחות.

# '''צמצום כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]] (על ידי [[עירוניות מתחדשת]]), [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] ועבודה מהבית, שימוש ברחפנים כדי להוביל מוצרים ומשלוחים ללקוחות.

* [[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] - איזור של כמה רחובות עם שטח תחום קטן יחסית שבו יש מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש.  

* [[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] - איזור של כמה רחובות עם שטח תחום קטן יחסית שבו יש מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש.  

* "שולחנות חצייה" (Crossing tables) לאורך כבישים ראשיים.  

* "שולחנות חצייה" (Crossing tables) לאורך כבישים ראשיים.  

* [[מעבר חצייה בטוח|איי חצייה]]. (Crossing islands)- אי תנועה באמצע מעבר חציה בין שני נתיבים.  

* [[מעבר חצייה בטוח|איי חצייה]]. (Crossing islands)- אי תנועה באמצע מעבר חציה בין שני נתיבים.  

* מעגלי תנועה. מעגלי תנועה בהולנד קיימים לא רק בצמתים קטנים שם הם החליפו צמתים ללא רמזור אלא גם בצמתים ראשיים יותר.  

* מעגלי תנועה. מעגלי תנועה בהולנד קיימים לא רק בצמתים קטנים שם הם החליפו צמתים ללא רמזור אלא גם בצמתים ראשיים יותר.  

* "[[דיאטת כבישים]]" - הצרה או ביטול של כבישים.  

* "[[דיאטת כבישים]]" - הצרה או ביטול של כבישים.  

===ארצות הברית===

===ארצות הברית===

משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית. העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז אימצו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התחייבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנג'לס, שיקאגו, דנבר, וושינגטון הבירה, מיניאפוליס,יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/]

משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית. העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז אימצו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התחייבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנג'לס, שיקאגו, דנבר, וושינגטון הבירה, מיניאפוליס, יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/]

===קנדה===

===קנדה===

===הפורום לתחבורה בינלאומית===

===הפורום לתחבורה בינלאומית===

בשנת 2016 פרסם "הפורום לתחבורה בינלאומית" מסמך חזון אפס. הפורום הוא ארגון בינלאומי עם 59 מדינות והוא פועל כצוות חשיבה למדיניות תחבורה ומארגן ישיבה שנתית של שרי תחבורה. זהו ארגון שפועל בצורה אדמיניסטריבית עם OECD אבל הוא עצמי מבחינת המדיניות שלו. {{הערה|[https://www.itf-oecd.org/about-itf אודות ITF]}} הדו"ח בשם "Zero Road Deaths and Serious Injuries" מתאר שינוי פרדיגמה בחשיבה על מדיניות בטיחות בדרכים וזאת בסיס של עקרונות של מערכת בטוחה. {{הערה|[https://www.itf-oecd.org/zero-road-deaths Zero Road Deaths and Serious Injuries],  International Transport Forum, OECD, 2016}}

בשנת 2016 פרסם "הפורום לתחבורה בינלאומית" מסמך חזון אפס. הפורום הוא ארגון בינלאומי עם 59 מדינות והוא פועל כצוות חשיבה למדיניות תחבורה ומארגן ישיבה שנתית של שרי תחבורה. זהו ארגון שפועל בצורה אדמיניסטרטיבית עם OECD אבל הוא עצמי מבחינת המדיניות שלו. {{הערה|[https://www.itf-oecd.org/about-itf אודות ITF]}} הדו"ח בשם "Zero Road Deaths and Serious Injuries" מתאר שינוי פרדיגמה בחשיבה על מדיניות בטיחות בדרכים וזאת בסיס של עקרונות של מערכת בטוחה. {{הערה|[https://www.itf-oecd.org/zero-road-deaths Zero Road Deaths and Serious Injuries],  International Transport Forum, OECD, 2016}}

===מדינות נוספות===

===מדינות נוספות===

נורווגיה אימצה צעדים רבים של חזון אפס. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד באוסלו, בירת [[נורווגיה]], עיר עם 690 אלף תושבים ומטרופולין של מיליון וחצי תושבים.  

נורווגיה אימצה צעדים רבים של חזון אפס. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד באוסלו, בירת [[נורווגיה]], עיר עם 690 אלף תושבים ומטרופולין של מיליון וחצי תושבים.  

בשנת 2015 עיריית אוסלו הודיעה על הכוונה להגביל מכוניות משטח במרכז העיר בשטח של מייל רבוע ועל גביית [[מס גודש]] על כניסה וחניה במרכז העיר. בשנת 2017 העירייה העלתה את המס, הסירה 700 מקומות חניה וסללה במקומם 37 מייל של [[שבילי אופניים]] ו"פארקלטים" (גינות קטנות ברחוב). איסור הכניסה למרכז העיר במכונית נכס לתוקפו בתחילת שנת 2019 למרות התנגדויות אבל הוא נחשב כמודל לחיקוי בערים אחרות כחצי שנה לאחר מכן. בשנת 2020 התברר כי אוסלו מתקרבת לחזון אפס עם הרוג אחד בתאונות דרכים - נהג שהתנגש במעקה, ועם אפס הרוגים הולכי רגל או רוכבים אופניים בכל שנת 2019. [https://www.independent.co.uk/news/world/europe/oslo-traffic-road-deaths-accidents-norway-a9269441.html], [https://usa.streetsblog.org/2020/01/03/vision-zero-norwegian-capital-completely-quashes-road-deaths/]. לשם השוואה [[תאונות דרכים בישראל|לערים בישראל]], בתאונות דרכים בתל אביב בחמש השנים 2015-2019 נהרגו בממוצע 13 אנשים בשנה, ובירושלים 10 אנשים בשנה. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1qW-Dface9DdIYNS3O-IbPXgfwS64PTR7aHQLaXnImIM/edit#gid=0]

בשנת 2015 עיריית אוסלו הודיעה על הכוונה להגביל מכוניות משטח במרכז העיר בשטח של מייל רבוע ועל גביית [[מס גודש]] על כניסה וחניה במרכז העיר. בשנת 2017 העירייה העלתה את המס, הסירה 700 מקומות חניה וסללה במקומם 37 מייל של [[שבילי אופניים]] ו"פארקלטים" (גינות קטנות ברחוב). איסור הכניסה למרכז העיר במכונית נכס לתוקפו בתחילת שנת 2019 למרות התנגדויות אבל הוא נחשב כמודל לחיקוי בערים אחרות כחצי שנה לאחר מכן. בשנת 2020 התברר כי אוסלו מתקרבת לחזון אפס עם הרוג אחד בתאונות דרכים - נהג שהתנגש במעקה, ועם אפס הרוגים הולכי רגל או רוכבים אופניים בכל שנת 2019. [https://www.independent.co.uk/news/world/europe/oslo-traffic-road-deaths-accidents-norway-a9269441.html], [https://usa.streetsblog.org/2020/01/03/vision-zero-norwegian-capital-completely-quashes-road-deaths/]. לשם השוואה [[תאונות דרכים בישראל|לערים בישראל]], בתאונות דרכים בתל אביב בחמש השנים 2015-2019 נהרגו בממוצע 13 אנשים בשנה, ובירושלים 10 אנשים בשנה. [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1qW-Dface9DdIYNS3O-IbPXgfwS64PTR7aHQLaXnImIM/edit#gid=0]

==יעדי פיצול נסיעות==

==יעדי פיצול נסיעות==

* '''נטיעת [[עצים בעיר|עצים לאורך המדרכות]]''' והוספת היבטים אחרים [[טבע עירוני]] לשם מתן צל, הפחתת [[אי חום עירוני]], טיהור אוויר והקלה על הליכה.

* '''נטיעת [[עצים בעיר|עצים לאורך המדרכות]]''' והוספת היבטים אחרים [[טבע עירוני]] לשם מתן צל, הפחתת [[אי חום עירוני]], טיהור אוויר והקלה על הליכה.

* '''פיתוח [[מדרחוב|מדרחובים]]''' ואיזורים ללא מכוניות במרכזי ערים, לעידוד ביטחון הולכי הרגל והקטנת התמריץ להיכנס לעיר ברכב פרטי. אזורים אלה קיימים כבר היום בעיר העתיקה בירושלים, במדרחוב בירושלים וכן במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב.

* '''פיתוח [[מדרחוב|מדרחובים]]''' ואיזורים ללא מכוניות במרכזי ערים, לעידוד ביטחון הולכי הרגל והקטנת התמריץ להיכנס לעיר ברכב פרטי. אזורים אלה קיימים כבר היום בעיר העתיקה בירושלים, במדרחוב בירושלים וכן במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב.

* שיפור הביטחון האישי של הולכי רגל על ידי '''[[עירוב שימושי קרקע]]''' וחזיתות חנויות שפונות אל הרחוב. צעד זה כמו צעדים נוספים של [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]] מוביל להקטנת כמות הפשיעה ושיפור הרגשת הביטחון האישי בהליכה ברחוב. כמו כן חזיתות חנויות שפונות לרחוב גורמות לכך שהרחוב מעניין לנעים יותר.

* שיפור הביטחון האישי של הולכי רגל על ידי '''[[עירוב שימושי קרקע]]''' וחזיתות חנויות שפונות אל הרחוב. צעד זה כמו צעדים נוספים של [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]] מוביל להקטנת כמות הפשיעה ושיפור הרגשת הביטחון האישי בהליכה ברחוב. כמו כן חזיתות חנויות שפונות לרחוב גורמות לכך שהרחוב מעניין לנעים יותר.

* '''בלוקים עירוניים קצרים''' ופתיחת שבילי הליכה בין בתים במטרה לקצר מרחקי הליכה ולמנוע בעיות של עיקופים ענקיים שהולכי רגל נדרשים לפעמים לבצע.  

* '''בלוקים עירוניים קצרים''' ופתיחת שבילי הליכה בין בתים במטרה לקצר מרחקי הליכה ולמנוע בעיות של עיקופים ענקיים שהולכי רגל נדרשים לפעמים לבצע.  

* הגדלת הבטיחות של הולכי רגל ושיפור חווית ההליכה על ידי הרחבת מדרכות על חשבון כבישים וחנייה למכוניות.

* הגדלת הבטיחות של הולכי רגל ושיפור חווית ההליכה על ידי הרחבת מדרכות על חשבון כבישים וחנייה למכוניות.

כדי לראות כמה משמעותיים צעדים אלה יכולים להיות אפשר להסתכל על [[הולנד]]. נכון לשנת 2016, 18% מתוך [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] לעבודה בהולנד הם הולכי רגל. {{הערה|שם=facts|[https://www.government.nl/documents/reports/2018/04/01/cycling-facts-2018 Cycling facts], משרד התשתיות וניהול המים, הולנד, 2018}}  

כדי לראות כמה משמעותיים צעדים אלה יכולים להיות אפשר להסתכל על [[הולנד]]. נכון לשנת 2016, 18% מתוך [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] לעבודה בהולנד הם הולכי רגל. {{הערה|שם=facts|[https://www.government.nl/documents/reports/2018/04/01/cycling-facts-2018 Cycling facts], משרד התשתיות וניהול המים, הולנד, 2018}}  

שיעור הולכי רגל כפול ישראל (8%). לעומת זאת שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בהולנד עומד על 3 אנשים למיליון תושבים. זהו השיעור הנמוך ביותר באירופה (יחד עם שוודיה ונורווגיה). זהו שיעור נמוך פי 2 לעומת גרמניה, בלגיה, שוויץ, בריטניה, ודנמרק {{הערה|[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} השיעור הזה נמוך פי 4 לעומת ישראל (12 הרוגים למיליון).

שיעור הולכי רגל כפול ישראל (8%). לעומת זאת שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בהולנד עומד על 3 אנשים למיליון תושבים. זהו השיעור הנמוך ביותר באירופה (יחד עם שוודיה ונורווגיה). זהו שיעור נמוך פי 2 לעומת גרמניה, בלגיה, שווייץ, בריטניה, ודנמרק {{הערה|[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} השיעור הזה נמוך פי 4 לעומת ישראל (12 הרוגים למיליון).

===פיתוח תחבורת אופניים===

===פיתוח תחבורת אופניים===

===כבישי 2+1 - מניעת התנגשות חזיתית בכבישים בין עירוניים צרים===

===כבישי 2+1 - מניעת התנגשות חזיתית בכבישים בין עירוניים צרים===

{{הפניה לערך מורחב|כביש 2+1}}

{{הפניה לערך מורחב|כביש 2+1}}

תאונות חזית בין מכוניות בכבישים בין עירוניים שאין בהם הפרדה גורמות להרוגים רבים. עד שנות ה-90 ההגיון בשוודיה היה שכאשר אין הפרדה פיזית בין מסלולי הנסיעה יש להגביל את המהירות המותרת בכבישים כאלה, ובמקביל להשקיע בכבישים מהירים עם מסלולים בעלי הפרדה. שוודיה היא מדינה ענקית כך שדבר זה הוא איטי מאוד. כמו כן הפתרון הזה יקר ולא יישים בקרבת יישובים בעלי תושבים מעטים. לפי הגישה הישנה נהג שעבר את המהירות המותרת או סטה מהנתיב בצורה מסוכנת והתנגש ברכב שבא ממול אחראי לתאונה ולמדינה אין אחריות. חסרונות של גישה זו היא הרג של הנהג עצמו וכן הרג של אנשים אחרים שהיו מעורבים בתאונה, לרבות הנוסעים במכונית השנייה. {{הערה|שם=setbro}}

תאונות חזית בין מכוניות בכבישים בין עירוניים שאין בהם הפרדה גורמות להרוגים רבים. עד שנות ה-90 ההגיון בשוודיה היה שכאשר אין הפרדה פיזית בין מסלולי הנסיעה יש להגביל את המהירות המותרת בכבישים כאלה, ובמקביל להשקיע בכבישים מהירים עם מסלולים בעלי הפרדה. שוודיה היא מדינה ענקית כך שדבר זה הוא איטי מאוד. כמו כן הפתרון הזה יקר ולא ישים בקרבת יישובים בעלי תושבים מעטים. לפי הגישה הישנה נהג שעבר את המהירות המותרת או סטה מהנתיב בצורה מסוכנת והתנגש ברכב שבא ממול אחראי לתאונה ולמדינה אין אחריות. חסרונות של גישה זו היא הרג של הנהג עצמו וכן הרג של אנשים אחרים שהיו מעורבים בתאונה, לרבות הנוסעים במכונית השנייה. {{הערה|שם=setbro}}

טינגוואל הציע פתרון שכינה "כבישי 2+1". מדובר בכבישים רגילים, ברוחב 13 מטר, שהוסבו להיות כבישים של שלושה מסלולים. שניים בכיוון אחד ואחד בכיוון השני, כאשר ביניהם יש גדר הפרדה. בכל כמה קילומטרים מתחלף הכיוון שבו יש שני מסלולים. כך נהגים שתקועים מאחורי רכב איטי יותר יכולים לבצע עקיפה בצורה בטוחה. הרעיון הבסיסי היה להוריד את מספר ההרוגים בהתנגשויות חזיתיות באמצעות גדר הפרדה ללא צורך בהשקעות ענק. הצעתו זו עוררה התנגדות מקיר לקיר, שכללה גורמים ממשלתיים, מומחי תחבורה ועיתונאים, שטענו שכבישים כאלה יהיו מסוכנים יותר. הוחלט לבצע ניסוי בחלק מכביש E4 בשוודיה. הניסוי הצליח. לדברי טינגוואל, כ-80 חיי אדם בשנה ניצלים בזכות כבישי ה-2+1. {{הערה|שם=setbro}}

טינגוואל הציע פתרון שכינה "כבישי 2+1". מדובר בכבישים רגילים, ברוחב 13 מטר, שהוסבו להיות כבישים של שלושה מסלולים. שניים בכיוון אחד ואחד בכיוון השני, כאשר ביניהם יש גדר הפרדה. בכל כמה קילומטרים מתחלף הכיוון שבו יש שני מסלולים. כך נהגים שתקועים מאחורי רכב איטי יותר יכולים לבצע עקיפה בצורה בטוחה. הרעיון הבסיסי היה להוריד את מספר ההרוגים בהתנגשויות חזיתיות באמצעות גדר הפרדה ללא צורך בהשקעות ענק. הצעתו זו עוררה התנגדות מקיר לקיר, שכללה גורמים ממשלתיים, מומחי תחבורה ועיתונאים, שטענו שכבישים כאלה יהיו מסוכנים יותר. הוחלט לבצע ניסוי בחלק מכביש E4 בשוודיה. הניסוי הצליח. לדברי טינגוואל, כ-80 חיי אדם בשנה ניצלים בזכות כבישי ה-2+1. {{הערה|שם=setbro}}

===צעדים נוספים===

===צעדים נוספים===

* רכישת רכבים בטוחים יותר על ידי הממשלה וגופים גדולים אחרים. ממשלת שוודיה נקטה במדיניות זו כדי לעודד יצירת נורמה חברתית של רכישת מכוניות בטוחות. רכבי הממשלה נמכרים גם כרכבים משומשים לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות מכונית חדשה. [https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/special-broadcast-2017/VOD-eacff043a4bab51006.htm]

* רכישת רכבים בטוחים יותר על ידי הממשלה וגופים גדולים אחרים. ממשלת שוודיה נקטה במדיניות זו כדי לעודד יצירת נורמה חברתית של רכישת מכוניות בטוחות. רכבי הממשלה נמכרים גם כרכבים משומשים לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות מכונית חדשה. [https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/special-broadcast-2017/VOD-eacff043a4bab51006.htm]

* צפצוף התרעה במקרה של אי חגירות חגורות. כחלק משיתוף הפעולה עם חברת וולבו, השוודים הכניסו את הטכנולוגיה של צפצוף התרעה במקרה של רכב עם נוסע ללא חגורות בטוחות. זאת מתוך תפיסה שחגורות הן אמצעי חיוני לבטיחות בנסיעה. הדבר הזה הפך לסטנדרט שהתפשט לרוב תעשיית המכוניות בעולם. [https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/special-broadcast-2017/VOD-eacff043a4bab51006.htm]

* צפצוף התרעה במקרה של אי חגירות חגורות. כחלק משיתוף הפעולה עם חברת וולבו, השוודים הכניסו את הטכנולוגיה של צפצוף התרעה במקרה של רכב עם נוסע ללא חגורות בטוחות. זאת מתוך תפיסה שחגורות הן אמצעי חיוני לבטיחות בנסיעה. הדבר הזה הפך לסטנדרט שהתפשט לרוב תעשיית המכוניות בעולם. [https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/special-broadcast-2017/VOD-eacff043a4bab51006.htm]

* בדיקת אלכוהול לשם התנעת המכונית - השוודים הכניסו מכשיר לבדיקת אלכוהול בדם אל ידי משאף, אם הבדיקה מגלה אלכוהול הדבר מונע את התנעת הרכב. נהגים שמתקינים את המתקן ברכב מקבלים הנחה בביטוח. התקנת המכשיר היא חובה עבור נהגי משאיות ואוטובוסים. [https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/special-broadcast-2017/VOD-eacff043a4bab51006.htm]

* בדיקת אלכוהול לשם התנעת המכונית - השוודים הכניסו מכשיר לבדיקת אלכוהול בדם אל ידי משאף, אם הבדיקה מגלה אלכוהול הדבר מונע את התנעת הרכב. נהגים שמתקינים את המתקן ברכב מקבלים הנחה בביטוח. התקנת המכשיר היא חובה עבור נהגי משאיות ואוטובוסים. [https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/special-broadcast-2017/VOD-eacff043a4bab51006.htm]

* שינוי מיסוי ותקצוב כך שמשתמשי רכב פרטי ישלמו מחיר ריאלי יותר על השימוש ברכב הפרטי, כולל עלות החנייה, והעברת התקציבים ממיסוי זה לפיתוח חלופות.

* שינוי מיסוי ותקצוב כך שמשתמשי רכב פרטי ישלמו מחיר ריאלי יותר על השימוש ברכב הפרטי, כולל עלות החנייה, והעברת התקציבים ממיסוי זה לפיתוח חלופות.

===מכוניות אוטונומיות===

===מכוניות אוטונומיות===

[[מכוניות אוטונומיות]] וטכנולוגיות דומות כמו אוטובוסים משאיות בנהיגה אוטונומית צפויים להפחית בצורה ניכרת תאונות דרכים. זאת בגלל ניטרול של טעויות אנוש הנובעים מעייפות, חוסר תשומת לב, שעמום, הסחת דעת וכו', שאינם קיימים במערכת ממוחשבת. כמו כן מערכות אלה צפויות לעבור [[אבולוציה|שיפור אבולוציוני]] - אם יתברר שיש טעות שמגדילה את הסיכוי לתאונה במצב מסויים, קל יחסית להתמודד איתה בדור הבא של התוכנה או החומרה - וזאת להבדיל מנהג אנושי, שעבורו כל נהג לומד באופן עצמאי ואין כמעט תהליך של תיקון רוחבי אבולוציוני. {{הערה| רועי צזנה, המדריך לעתיד, ר. צזנה 2013, ע' 83}} עם זאת לא ברור מתי ובאיזה קצב יכנסו מכוניות אוטונומיות ומה יהיה אורכה של תקופת הביניים שבה מכוניות כאלה יפעלו לצד מכוניות רגילות. יש תחזיות לתחילת כניסת שיווק המוני של מכונית כאלה בשנת 2025 אך יש מומחים שסבורים שמועד זה אופטימי.

[[מכוניות אוטונומיות]] וטכנולוגיות דומות כמו אוטובוסים משאיות בנהיגה אוטונומית צפויים להפחית בצורה ניכרת תאונות דרכים. זאת בגלל ניטרול של טעויות אנוש הנובעים מעייפות, חוסר תשומת לב, שעמום, הסחת דעת וכו', שאינם קיימים במערכת ממוחשבת. כמו כן מערכות אלה צפויות לעבור [[אבולוציה|שיפור אבולוציוני]] - אם יתברר שיש טעות שמגדילה את הסיכוי לתאונה במצב מסויים, קל יחסית להתמודד איתה בדור הבא של התוכנה או החומרה - וזאת להבדיל מנהג אנושי, שעבורו כל נהג לומד באופן עצמאי ואין כמעט תהליך של תיקון רוחבי אבולוציוני. {{הערה| רועי צזנה, המדריך לעתיד, ר. צזנה 2013, ע' 83}} עם זאת לא ברור מתי ובאיזה קצב יכנסו מכוניות אוטונומיות ומה יהיה אורכה של תקופת הביניים שבה מכוניות כאלה יפעלו לצד מכוניות רגילות. יש תחזיות לתחילת כניסת שיווק המוני של מכונית כאלה בשנת 2025 אך יש מומחים שסבורים שמועד זה אופטימי.

===צעדים אפשריים נוספים הדורשים בחינה===

===צעדים אפשריים נוספים הדורשים בחינה===

ארגונים וקבוצות ברחבי העולם נאבקים למען קידום חזון אפס במדינות או בערים שלהם.  

ארגונים וקבוצות ברחבי העולם נאבקים למען קידום חזון אפס במדינות או בערים שלהם.  

דוגמה לכך הן הפגנות "20 זה הרבה" (20 מייל בשעה - 30 קמ"ש) בעיר ניו יורק בשנת 2014. [https://www.theepochtimes.com/brooklyn-pushes-for-home-rule-in-traffic-safety-regulation_484334.html] [https://nypost.com/2014/03/17/nyc-residents-install-rogue-20-is-plenty-speed-limit-signs/][http://www.bikeblognyc.com/2014/02/20-is-plenty-as-cyclist-is-critically-injured-near-street-safety-demonstration/] והמשך המאבק בעיר על ידי "משפחות למען רחובות בטוחים". [https://www.facebook.com/pg/NYCSafeStreets/about/?ref=page_internal] [https://www.transalt.org/familiesforsafestreets][https://www.amny.com/news/park-slope-march-1.17229200] [https://www.amny.com/news/park-slope-march-1.17229200] וארגון "Transportation Alternatives" [https://www.transalt.org/]

דוגמה לכך הן הפגנות "20 זה הרבה" (20 מייל בשעה - 30 קמ"ש) בעיר ניו יורק בשנת 2014. [https://www.theepochtimes.com/brooklyn-pushes-for-home-rule-in-traffic-safety-regulation_484334.html] [https://nypost.com/2014/03/17/nyc-residents-install-rogue-20-is-plenty-speed-limit-signs/][http://www.bikeblognyc.com/2014/02/20-is-plenty-as-cyclist-is-critically-injured-near-street-safety-demonstration/] והמשך המאבק בעיר על ידי "משפחות למען רחובות בטוחים". [https://www.facebook.com/pg/NYCSafeStreets/about/?ref=page_internal] [https://www.transalt.org/familiesforsafestreets][https://www.amny.com/news/park-slope-march-1.17229200] [https://www.amny.com/news/park-slope-march-1.17229200] וארגון "Transportation Alternatives" [https://www.transalt.org/]

בקנדה פועל ארגון "חזון אפס קנדה" [https://visionzero.ca/]  

בקנדה פועל ארגון "חזון אפס קנדה" [https://visionzero.ca/]  

==יוזמות בטיחות אחרות==

==יוזמות בטיחות אחרות==

===EuroRAP באיחוד האירופי===

===EuroRAP באיחוד האירופי===

ברחבי אירופה מקודם [[EuroRAP]], תוכנית הערכת האירופאית לדרכים. תכנית זו היא שותפות של יצרני רכב, מועדוני מכוניות ורשויות בטיחות. התכנית מיועדת להקטין מקרי מוות ופציעות קשות באמצעות תכנית להערכה מערכתית של סיכונים, וזיהוי של בעיות מרכזיות שניתן לטפל בהן בכלים פרקטיים של שיפורי בטיחות בדרכים. {{הערה|[https://www.eurorap.org/about-us/ עמוד "אודות" של EuroRAP]}} במסמך משנת 2011 שהוצא מטעם האיחוד האירופי בשם "Roadmap to a Single European Transport Area" יש יעד לפיו עד 2050 המטרה היא לנוע קרוב לאפס הרוגים בתאונות דרכים. בהתאם למטרה זו האיחוד האירופי מתכוון להפחית בחצי את ההרוגים בתאונות עד שנת 2020. {{הערה|1=[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=COM:2011:0144:FIN:en:PDF WHITE PAPER : Roadmap to a Single European Transport Area – Towards a competitive and resource efficient transport system]}}

ברחבי אירופה מקודם [[EuroRAP]], תוכנית הערכת האירופאית לדרכים. תכנית זו היא שותפות של יצרני רכב, מועדוני מכוניות ורשויות בטיחות. התכנית מיועדת להקטין מקרי מוות ופציעות קשות באמצעות תכנית להערכה מערכתית של סיכונים, וזיהוי של בעיות מרכזיות שניתן לטפל בהן בכלים פרקטיים של שיפורי בטיחות בדרכים. {{הערה|[https://www.eurorap.org/about-us/ עמוד "אודות" של EuroRAP]}} במסמך משנת 2011 שהוצא מטעם האיחוד האירופי בשם "Roadmap to a Single European Transport Area" יש יעד לפיו עד 2050 המטרה היא לנוע קרוב לאפס הרוגים בתאונות דרכים. בהתאם למטרה זו האיחוד האירופי מתכוון להפחית בחצי את ההרוגים בתאונות עד שנת 2020. {{הערה|1=[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=COM:2011:0144:FIN:en:PDF WHITE PAPER : Roadmap to a Single European Transport Area – Towards a competitive and resource efficient transport system]}}

===האומות המאוחדות ===

===האומות המאוחדות ===

לאומות המאוחדות יש יעדים צנועים יותר. ההחלטה על קיום "עשור לפעולה על בטיחות בדרכים" מבוססת על מטרה "להייצב ואז להקטין" את ההרוגים בתאונות דרכים עד שנת 2020. הארגון הקים את "הקרן לבטיחות בדרכים" (Road Safety Fund) לעודד תורמים, הסקטור הפרטי ותמיכה ציבורית ביישום של תכנית פעולה עולמית. {{הערה|[http://www.roadsafetyfund.org/UnDecadeOfAction/Pages/default.aspx UN Decade of Action for Road Safety 2011-2020] FIA foundation / WHO}}

לאומות המאוחדות יש יעדים צנועים יותר. ההחלטה על קיום "עשור לפעולה על בטיחות בדרכים" מבוססת על מטרה "לייצב ואז להקטין" את ההרוגים בתאונות דרכים עד שנת 2020. הארגון הקים את "הקרן לבטיחות בדרכים" (Road Safety Fund) לעודד תורמים, הסקטור הפרטי ותמיכה ציבורית ביישום של תכנית פעולה עולמית. {{הערה|[http://www.roadsafetyfund.org/UnDecadeOfAction/Pages/default.aspx UN Decade of Action for Road Safety 2011-2020] FIA foundation / WHO}}

===האיגוד הלאומי של פקידי התחבורה בעיר בארצות הברית===

===האיגוד הלאומי של פקידי התחבורה בעיר בארצות הברית===

* דיויד סטברו, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.5937055 המטרה: אפס הרוגים בתאונות דרכים עד 2050], דה-מרקר (מתורגם),23 במרץ 2018

* דיויד סטברו, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.5937055 המטרה: אפס הרוגים בתאונות דרכים עד 2050], דה-מרקר (מתורגם),23 במרץ 2018

* Lloyd Alter, [https://www.treehugger.com/cars/vision-zero-failure-its-time-stop-de-kindermoord.html  Vision Zero is a failure; it’s time to Stop de Kindermoord], tree hugger, March 8, 2018

* Lloyd Alter, [https://www.treehugger.com/cars/vision-zero-failure-its-time-stop-de-kindermoord.html  Vision Zero is a failure; it’s time to Stop de Kindermoord], tree hugger, March 8, 2018

* [https://worldlandscapearchitect.com/global-street-design-guide-launched-as-a-free-download/? Global Street Design Guide launched as a free download] מדריך לעיצוב רחובות בטוחים יותר של The National Association of City Transportation Officials (NACTO)

* [https://worldlandscapearchitect.com/global-street-design-guide-launched-as-a-free-download/? Global Street Design Guide launched as a free download] מדריך לעיצוב רחובות בטוחים יותר של The National Association of City Transportation Officials (NACTO)

;חזון אפס בשוודיה:

;חזון אפס בשוודיה:

* [https://www.trafikverket.se/en/startpage/operations/Operations-road/vision-zero-academy/ אקדמיית חזון אפס], משרד התחבורה השוודי

* [https://www.trafikverket.se/en/startpage/operations/Operations-road/vision-zero-academy/ אקדמיית חזון אפס], משרד התחבורה השוודי

* [https://www.trafikverket.se/en/visionzero/vision-zero-conference-2017/news/2017/2017-05/the-number-of-fatalities-on-swedish-roads-is-not-decreasing/ מספר ההרוגים בשוודיה לא יורד בשנת 2017]

* [https://www.trafikverket.se/en/visionzero/vision-zero-conference-2017/news/2017/2017-05/the-number-of-fatalities-on-swedish-roads-is-not-decreasing/ מספר ההרוגים בשוודיה לא יורד בשנת 2017]

;סרטונים:

;סרטונים:

* [https://www.youtube.com/watch?v=EkcAZQOzJV0&t=76s Vision Zero - Safety at every turn], Business Sweden

* [https://www.youtube.com/watch?v=EkcAZQOzJV0&t=76s Vision Zero - Safety at every turn], Business Sweden

* [https://www.youtube.com/watch?v=tNLhODzpd6w&t=55s Vision Zero in New York], the Swedish Transport Administration, יוני 2015

* [https://www.youtube.com/watch?v=tNLhODzpd6w&t=55s Vision Zero in New York], the Swedish Transport Administration, יוני 2015

* יואב לימור, [https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/special-broadcast-2017/VOD-eacff043a4bab51006.htm אפס הרוגים], סרטון של 43 דקות, על מצב התאונות בישראל לעומת שוודיה, מאקו, 26/04/17

* יואב לימור, [https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/special-broadcast-2017/VOD-eacff043a4bab51006.htm אפס הרוגים], סרטון של 43 דקות, על מצב התאונות בישראל לעומת שוודיה, מאקו, 26.04.2017

;בישראל:

;בישראל: