שינויים

[[צ'ארלס דארווין]] הוביל למהפכה מחשבתית ותרבותית בעקבות פיתוח [[תורת האבולוציה]] וספריו על מוצא המינים ומוצא האדם. רעיון האבולוציה לא רק שינה כליל את ההשקפה לגבי [[ביולוגיה]] הוא גם ערער את היחס המסורתי שראה באדם נפרד מהטבע, וביתר שאת נפרד ממינים אחרים של בעלי חיים, וכן שהאדם הינו "נזר הבריאה". פיתוח תורת הביולוגיה ותורת האבולוציה אפשרו בהמשך לדון בצורה מדעית יותר ברקע לשאלות מוסריות כמו במה נבדל האדם מבעלי חיים אחרים, ולערער על המחשבה שהשליטה ביצורים אחרים היא פריבילגיה מטעם אל כלשהו.  

[[צ'ארלס דארווין]] הוביל למהפכה מחשבתית ותרבותית בעקבות פיתוח [[תורת האבולוציה]] וספריו על מוצא המינים ומוצא האדם. רעיון האבולוציה לא רק שינה כליל את ההשקפה לגבי [[ביולוגיה]] הוא גם ערער את היחס המסורתי שראה באדם נפרד מהטבע, וביתר שאת נפרד ממינים אחרים של בעלי חיים, וכן שהאדם הינו "נזר הבריאה". פיתוח תורת הביולוגיה ותורת האבולוציה אפשרו בהמשך לדון בצורה מדעית יותר ברקע לשאלות מוסריות כמו במה נבדל האדם מבעלי חיים אחרים, ולערער על המחשבה שהשליטה ביצורים אחרים היא פריבילגיה מטעם אל כלשהו.  

James Rachels כותבת שספרו של דארווין על מוצא המינים (1859) שהיצג את התאוריה של אבולוציה וברירה טבעית, יצר מהפכה בדרך שבה בני האדם ראו את הקשר שלהם למינים אחרים, לא רק שלבני האדם יש מוצא משותף או "קשרי משפחה" עם מינים אחרים, אלא גם הגילוי שלבעלי חיים אחרים יש חיים חברתיים, מנטליים ואפילו מוסריים. דארווין כתב במחברת שלו בשנת 1837: "אנחנו לא רוצים לראות בבעלי חיים - שהפכנו אותם לעבדים שלנו - כשווים לנו. האם בעלי עבדים לא מנסים להפוך את האדם השחור למין אחר"? מאוחר יותר בספרו "מוצא האדם" (1871) טען דארווין כי "אין שום הבדל יסודי בין האדם לבין יונקים גבוהים ביכולות הנפשיות שלהן" והוא ייחס לבעלי חיים את היכולת של היגיון, קבלת החלטות, זיכרון, סימפתיה ודמיון.  

James Rachels כותבת שספרו של דארווין על מוצא המינים (1859) שהציג את התאוריה של אבולוציה וברירה טבעית, יצר מהפכה בדרך שבה בני האדם ראו את הקשר שלהם למינים אחרים, לא רק שלבני האדם יש מוצא משותף או "קשרי משפחה" עם מינים אחרים, אלא גם הגילוי שלבעלי חיים אחרים יש חיים חברתיים, מנטליים ואפילו מוסריים. דארווין כתב במחברת שלו בשנת 1837: "אנחנו לא רוצים לראות בבעלי חיים - שהפכנו אותם לעבדים שלנו - כשווים לנו. האם בעלי עבדים לא מנסים להפוך את האדם השחור למין אחר"? מאוחר יותר בספרו "מוצא האדם" (1871) טען דארווין כי "אין שום הבדל יסודי בין האדם לבין יונקים גבוהים ביכולות הנפשיות שלהן" והוא ייחס לבעלי חיים את היכולת של היגיון, קבלת החלטות, זיכרון, סימפתיה ודמיון.  

Rachels כותבת שדארווין הצביע על ההשלכות המוסריות של דמיון ביכולות הקוגניטיביות, וטען עי "יחס אנושי ביחס לחיות נמוכות יותר" היא אחת מ"תכונות הנאצלות שבהם אדם מתברך". הוא התנגד בחוזקה לכל סוג של אכזריות כלפי בעלי חיים, כולל הצבת מלכודות. הוא כתב במכתב שהוא תומך בניתוח בעלי חיים עבור חקירה אמיתית על פיסיולוגיה אבל לא לשם סיפור הסקרנות לשמה. הוא העיד למען התחשבות בחיות בניתוחים. עם זאת תומכי זכויות בעלי חיים בתקופתו כמו Frances Power Cobbe לא ראו בו תומך לרעיון.  

Rachels כותבת שדארווין הצביע על ההשלכות המוסריות של דמיון ביכולות הקוגניטיביות, וטען עי "יחס אנושי ביחס לחיות נמוכות יותר" היא אחת מ"תכונות הנאצלות שבהם אדם מתברך". הוא התנגד בחוזקה לכל סוג של אכזריות כלפי בעלי חיים, כולל הצבת מלכודות. הוא כתב במכתב שהוא תומך בניתוח בעלי חיים עבור חקירה אמיתית על פיזיולוגיה אבל לא לשם סיפור הסקרנות לשמה. הוא העיד למען התחשבות בחיות בניתוחים. עם זאת תומכי זכויות בעלי חיים בתקופתו כמו Frances Power Cobbe לא ראו בו תומך לרעיון.

===הנרי סולט===

===הנרי סולט===