שינויים

[[תמונה:PhosphorusCycle.jpg|שמאל|thumb|450px|מחזור הזרחן בים.]]

[[תמונה:PhosphorusCycle.jpg|שמאל|thumb|450px|מחזור הזרחן בים.]]

'''מחזור הזרחן''' (באנגלית: '''Phosphorus Cycle''') הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] של היסוד [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%9F זרחן] בטבע. מחזור הזרחן הוא מחזור חיוני עבור חלק ניכר מהיצורים החיים כולל [[בני אדם|האדם]], ובנוסף מהווים זרם או מחזור חיוני ל[[הכלכלה האנושית|כלכלה האנושית]]. מחזורי הזרחן תוארו לראשונה על ידי ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[גונת'ר פולקה]].

'''מחזור הזרחן''' (באנגלית: '''Phosphorus Cycle''') הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] של היסוד [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%9F זרחן] בטבע. מחזור הזרחן הוא מחזור חיוני עבור חלק ניכר מהיצורים החיים כולל [[בני אדם|האדם]], ובנוסף מהווים זרם או מחזור חיוני ל[[הכלכלה האנושית|כלכלה האנושית]]. מחזורי הזרחן תוארו לראשונה על ידי ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[פולקה גונת'ר]].

[[בני אדם|האדם]] משתמש ב[[כרייה|תהליכי כרייה]] של זרחן לשלל שימושיים תעשייה ובראשם הפקת [[דשן כימי]] שחיוני לקיום של [[חקלאות תעשייתית]] ותמיכה ב[[אוכלוסיית העולם]]. עם זאת במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים אקולוגים כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור החנקן) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית, וכי הפגיעה במחזור זה [[קיימות|מסכנת את האנושות]]. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.  

[[בני אדם|האדם]] משתמש ב[[כרייה|תהליכי כרייה]] של זרחן לשלל שימושיים תעשייה ובראשם הפקת [[דשן כימי]] שחיוני לקיום של [[חקלאות תעשייתית]] ותמיכה ב[[אוכלוסיית העולם]]. עם זאת במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים אקולוגים כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור החנקן) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית, וכי הפגיעה במחזור זה [[קיימות|מסכנת את האנושות]]. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.  

לפיכך, מערכת כלכלית-חקלאית המסיעה גידולים ממקום למקום תלוייה בזרחן ממקורות חיצוניים. זרחן [[כרייה|נכרה]] מתוך האדמה ומסונתז ל[[דשנים כימיים]] המשמשים ב[[חקלאות]]. הדרישות האנרגטיות של כרייה הם עצומות (כ-10% [[משק האנרגיה העולמי|מצריכת האנרגיה העולמית]]) ולפיכך עלויות הכרייה צפויות לנסוק עם [[שיא תפוקת הנפט]] או כל מנגנון אחר של [[התייקרות אנרגטית]]. זו אחת הסיבות מדוע [[חקלאות]] שאינה מקיימת צפויה להתייקר עם התייקרות האנרגיה.  

לפיכך, מערכת כלכלית-חקלאית המסיעה גידולים ממקום למקום תלוייה בזרחן ממקורות חיצוניים. זרחן [[כרייה|נכרה]] מתוך האדמה ומסונתז ל[[דשנים כימיים]] המשמשים ב[[חקלאות]]. הדרישות האנרגטיות של כרייה הם עצומות (כ-10% [[משק האנרגיה העולמי|מצריכת האנרגיה העולמית]]) ולפיכך עלויות הכרייה צפויות לנסוק עם [[שיא תפוקת הנפט]] או כל מנגנון אחר של [[התייקרות אנרגטית]]. זו אחת הסיבות מדוע [[חקלאות]] שאינה מקיימת צפויה להתייקר עם התייקרות האנרגיה.  

במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן. לפי המדענים ערך הסף של כניסת זרחן לאוקיינוסים עומד על כ-11 מיליוני טונות בשנה, בעוד שבשנת כתיבת המאמר נכנסו לאוקיינוסים 8.5 עד 9.5 מיליוני טונות בשנה.  

במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם [[מחזור החנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן. לפי המדענים ערך הסף של כניסת זרחן לאוקיינוסים עומד על כ-11 מיליוני טונות בשנה, בעוד שבשנת כתיבת המאמר נכנסו לאוקיינוסים 8.5 עד 9.5 מיליוני טונות בשנה.  

{{בעיות סביבתיות}}

{{בעיות סביבתיות}}

קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (Ocean anoxic events -OAE)  שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהתרחשו בעבר של בעלי חיים בים.  (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.  

קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (Ocean anoxic events -OAE)  שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהתרחשו בעבר של בעלי חיים בים.  (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.