שינויים

בשנת 1974, בסיוע קרן רוקפלר, ייסד בראון את '''[[מכון וורלד ווטש]]''' מוסד המחקר הראשון שמוקדש למחקר של נושאי סביבה עולמיים. המכון יזם את הפרסומים של וולד ווטש: דו"חות שנתיים על מצב העולם, הירחון "וורלד ווטש", "סימני חיים: המגמות שמעצבות את עתידנו",  ואת סדרת הספרים "הזעקה סביבתית". חלק מהדו"חות תורגמו לעברית ונוספו להם התאמות לישראל על ידי [[מרכז השל]].  

בשנת 1974, בסיוע קרן רוקפלר, ייסד בראון את '''[[מכון וורלד ווטש]]''' מוסד המחקר הראשון שמוקדש למחקר של נושאי סביבה עולמיים. המכון יזם את הפרסומים של וולד ווטש: דו"חות שנתיים על מצב העולם, הירחון "וורלד ווטש", "סימני חיים: המגמות שמעצבות את עתידנו",  ואת סדרת הספרים "הזעקה סביבתית". חלק מהדו"חות תורגמו לעברית ונוספו להם התאמות לישראל על ידי [[מרכז השל]].  

ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון"  (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.  

ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון"  (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תיגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.  

במאי 2001 הוא ייסד בוושינגטון את '''[[המכון למדיניות כדור הארץ]]''' כדי שיספק חזון ומפת דרכים להשגת [[כלכלה בת קיימא]]. בנובמבר של אותה שנה הוא פרסם את ספרו '''[[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]]'''. ספרו האחרון הוא [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]].

במאי 2001 הוא ייסד בוושינגטון את '''[[המכון למדיניות כדור הארץ]]''' כדי שיספק חזון ומפת דרכים להשגת [[כלכלה בת קיימא]]. בנובמבר של אותה שנה הוא פרסם את ספרו '''[[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]]'''. ספרו האחרון הוא [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]].