שינויים

* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה שוב את '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]''' - תאוריה זו הוצעה עוד בעבר על ידי רופאים ערבים, אבל באירופה שלטה תאוריית מיאזמה לפיה מחלות נגרמו בעיקר עקב "אוויר רע".  

* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה שוב את '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]''' - תאוריה זו הוצעה עוד בעבר על ידי רופאים ערבים, אבל באירופה שלטה תאוריית מיאזמה לפיה מחלות נגרמו בעיקר עקב "אוויר רע".  

* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.

* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.

* 1849 - הרופא האנגלי '''ג'ון סנואו''' מפרס מאמר בשם, "על דרך התקשורת של כולרה",בו הוא מעלה את החשד כי מים מזוהמים, ולא אוויר מזוהם, מעבירים את מחלת הכולרה. בשנת 1855 פרסם מסה ובה תוצאות חקירתו בנושא תפקיד אספקת המים במגפת הכולרה בסוהו בשנת 1854 עקב שתיית מים שהזדהמו במי ביוב. עדיין לא פותחה כראוי תאוריית החיידקים, ולכן סנואו לא הבין את המנגנון שבאמצעותו הועברה המחלה. הדבר הזה היה אחת הסיבות להתקדמות להקמת מערכות ביוב מודרניות. סנואו נחשב לאחד ממייסדי האפידמיולוגיה המודרנית.  [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%A1%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%95_(%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90)]

* 1849 - הרופא האנגלי '''ג'ון סנואו''' מפרסם מאמר בשם "על דרך התקשורת של כולרה", בו הוא מעלה את החשד כי מים מזוהמים, ולא אוויר מזוהם, מעבירים את מחלת הכולרה. בשנת 1855 פרסם מסה ובה תוצאות חקירתו בנושא תפקיד אספקת המים במגפת הכולרה בסוהו בשנת 1854 עקב שתיית מים שהזדהמו במי ביוב. בתקופתו עדיין לא פותחה כראוי תאוריית החיידקים, ולכן סנואו לא הבין את המנגנון שבאמצעותו הועברה המחלה. הדבר הזה היה אחת הסיבות להתקדמות להקמת מערכות ביוב מודרניות. סנואו נחשב לאחד ממייסדי האפידמיולוגיה המודרנית.  [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%A1%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%95_(%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90)]

* 1856-1854 הכימאי והמיקרוביולוג הצרפתי '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי, ויין.  

* 1856-1854 הכימאי והמיקרוביולוג הצרפתי '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי, ויין.  

* 1865 - הרופא והמנתח האנגלי '''ג'וזף ליסטר''', החל לקדם את השיטות של חיטוי לפצעים חתכי ניתוח וציוד רפואי כדי למנוע זיהום קטלני. עד ליישום שיטותיו של ליסטר מנותחים ופצועים רבים מתו בעקבות זיהום בפצעים או חתכים שהתפתח לדלקת חמורה. בעקבות פרסום תוצאות מחקריו של לואי פסטר, כי החיידקים גורמים לדלקות בעור, הגה ליסטר את הרעיון להשתמש בתמיסת פנול בריכוז של 5%, לחיטוי פצעים, ציוד ניתוח, תחבושות וסביבת הטיפול כדי למנוע דלקות חמורות בקרב מנותחים ופצועים דבר ששיפר בצורה משמעותית את הסיכוי שלהם לשרוד ניתוחים. עם הזמן זכו רעיונותיו להערכה בקרב רופאים. ליסטר נחשב כיום אבי שיטת החיטוי והניתוח המודרני הסטרילי.

* 1865 - הרופא והמנתח האנגלי '''ג'וזף ליסטר''', החל לקדם את השיטות של חיטוי לפצעים חתכי ניתוח וציוד רפואי כדי למנוע זיהום קטלני. עד ליישום שיטותיו של ליסטר מנותחים ופצועים רבים מתו בעקבות זיהום בפצעים או חתכים שהתפתח לדלקת חמורה. בעקבות פרסום תוצאות מחקריו של לואי פסטר, כי החיידקים גורמים לדלקות בעור, הגה ליסטר את הרעיון להשתמש בתמיסת פנול בריכוז של 5%, לחיטוי פצעים, ציוד ניתוח, תחבושות וסביבת הטיפול כדי למנוע דלקות חמורות בקרב מנותחים ופצועים דבר ששיפר בצורה משמעותית את הסיכוי שלהם לשרוד ניתוחים. עם הזמן זכו רעיונותיו להערכה בקרב רופאים. ליסטר נחשב כיום אבי שיטת החיטוי והניתוח המודרני הסטרילי.