47,332
עריכות
שינויים
←אמצע עד סוף המאה ה-19
* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.
* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.
* 1856-1854 הכימאי והמיקרוביולוג הצרפתי '''לואי פסטר''' נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי, ויין.
* 1856-1854 הכימאי והמיקרוביולוג הצרפתי '''לואי פסטר''' נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי, ויין.
* 1865 - הרופא והמנתח האנגלי '''ג'וזף ליסטר''', החל לקדם את השיטות של חיטוי לפצעים חתכי ניתוח וציוד רפואי כדי למנוע זיהום קטלני. עד ליישום שיטותיו של ליסטר מנותחים ופצועים רבים מתו בעקבות זיהום בפצעים או חתכים שהתפתח לדלקת חמורה. בעקבות פרסום תוצאות מחקריו של לואי פסטר, כי החיידקים גורמים לדלקות בעור, הגה ליסטר את הרעיון להשתמש בתמיסת פנול בריכוז של 5%, לחיטוי פצעים, ציוד ניתוח, תחבושות וסביבת הטיפול כדי למנוע דלקות חמורות בקרב מנותחים ופצועים דבר ששיפר בצורה משמעותית את הסיכוי שלהם לשרוד ניתוחים. עם הזמן זכו רעיונותיו להערכה בקרב רופאים. ליסטר נחשב כיום אבי שיטת החיטוי והניתוח המודרני הסטרילי.
* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות|חיידקים גורמים למחלות בבני אדם]]'''. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה.
* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות|חיידקים גורמים למחלות בבני אדם]]'''. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה.
* 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.
* 1876 - הרופא הגרמני '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו של קוך ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים.
[[קובץ:היסטוריה של תמותת ילדים מתחת לגיל חמש.PNG|ממוזער|350px|אחוז הילדים שנולדו בחיים, ומתו לפני גיל חמש, במדינות שונות בשנים 1800-2016. עד סביבות 1875 אחוז התמותה היה 40%-50% בגרמניה, כ-25% בבריטניה ובצרפת וכ- 18% בשוודיה. עם ההתקדמות של המהפכה המיקרוביולוגית ו[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] זוהו עוד ועוד חיידקים וכן החל מניעת הדבקה, טיפולים וחיסונים, והחלה ירידה דרמטית וכמעט מונוטונית בתמותה ממחלות זיהומיות ועליה ב[[תוחלת החיים]]. בהמשך דבר זה הגיע גם למדינות אחרות כמו הודו. עד 1939 תמותת הילדים ירדה מתחת ל-10% במדינות המערב האירופאיות ומתחת ל-5% בשוודיה. ב-1988 היא ירדה מתחת ל-1% במדינות המערב אירופאיות, וב-2016 היא עמדה על 0.4% אחוז או פחות. ]]
[[קובץ:היסטוריה של תמותת ילדים מתחת לגיל חמש.PNG|ממוזער|350px|אחוז הילדים שנולדו בחיים, ומתו לפני גיל חמש, במדינות שונות בשנים 1800-2016. עד סביבות 1875 אחוז התמותה היה 40%-50% בגרמניה, כ-25% בבריטניה ובצרפת וכ- 18% בשוודיה. עם ההתקדמות של המהפכה המיקרוביולוגית ו[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] זוהו עוד ועוד חיידקים וכן החל מניעת הדבקה, טיפולים וחיסונים, והחלה ירידה דרמטית וכמעט מונוטונית בתמותה ממחלות זיהומיות ועליה ב[[תוחלת החיים]]. בהמשך דבר זה הגיע גם למדינות אחרות כמו הודו. עד 1939 תמותת הילדים ירדה מתחת ל-10% במדינות המערב האירופאיות ומתחת ל-5% בשוודיה. ב-1988 היא ירדה מתחת ל-1% במדינות המערב אירופאיות, וב-2016 היא עמדה על 0.4% אחוז או פחות. ]]
* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.
* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה.
* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.
* 1884 - פרסום '''"העקרונות של קוך"''', ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר.
* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] הופכת להיות מקובלת יותר ויותר ואילו הסברים כמו מיאזמה הולכים ונעלמים.
* המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] הופכת להיות מקובלת יותר ויותר ואילו הסברים כמו מיאזמה הולכים ונעלמים.
* 1889 החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Theobald_Smith] הדבר הוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, וקדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
* 1889 החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Theobald_Smith] הדבר הוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השינה, מלריה, וקדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
* גילוי עקרונות החיסון נגד מחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.
* גילוי עקרונות החיסון נגד מחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים.
* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיינה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)
* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיינה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)
* 1897 - גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון
* 1897 - גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודות מערכת החיסון
* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]
* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]