שינויים

'''קבלת החלטות בקונצנזוס''' הוא [[תהליך]] קבלת החלטות שמנסה לא רק להגיע להסכמה של רוב המשתתפים, אלא גם לפתור או להפחית את ההתנגדות של המיעוט כדי להשיג את ההחלטה המוסכמת ביותר (מתוך שאיפה לנסות להגיע גם לתוצאה הטובה ביותר). '''[[קונצנזוס]]''' מוגדר בדרך כלל הן כהסכמה כללית, והן כתהליך של הגעה לאותה הסכמה. קבלת החלטות בקונצנזוס, עוסקת איפה ב[[תהליך]] זה.  

'''קבלת החלטות בקונצנזוס''' הוא [[תהליך]] קבלת החלטות שמנסה לא רק להגיע להסכמה של רוב המשתתפים, אלא גם לפתור או להפחית את ההתנגדות של המיעוט כדי להשיג את ההחלטה המוסכמת ביותר (מתוך שאיפה לנסות להגיע גם לתוצאה הטובה ביותר). '''[[קונצנזוס]]''' מוגדר בדרך כלל הן כהסכמה כללית, והן כתהליך של הגעה לאותה הסכמה. קבלת החלטות בקונצנזוס, עוסקת איפה ב[[תהליך]] זה.  

בעוד שתהליך זה אינו נפוץ כמו פרוצדורות אחרות של קבלת החלטות, כמו הצבעות רוב, מגוון גדול של קבוצות משתמשות בתהליך של קבלת החלטות בקונצנזוס. כתות דתיות כמו [[אגודת הידידים]], גופי מדיניות כלכלית כמו [[מודל פולדר]] ההולנדית ו[[ברית ערי הנזה]], קבוצות [[אנרכיזם|אנרכיסטיות]] כמו [[אוכל במקום פצצות]], ו[[אינפושופ|אינפושופס]], [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]] רבים, ואפילו אומות שלמות כמו האודינוסואוני השתמשו בקבלת החלטות בקונצנזוס. במערכות הפוליטיות של כמה דמוקרטיות קבלת החלטה ברוב נחשבת כמפלט אחרון, כאשר קבלת החלטה בקונצנזוס הוא התהליך המועדף.

בעוד שתהליך זה אינו נפוץ כמו פרוצדורות אחרות של קבלת החלטות, כמו הצבעות רוב, מגוון גדול של קבוצות משתמשות בתהליך של קבלת החלטות בקונצנזוס. כתות דתיות כמו [[אגודת הידידים]], גופי מדיניות כלכלית כמו [[מודל פולדר]] ההולנדית ו[[ברית ערי הנזה]], קבוצות [[אנרכיזם|אנרכיסטיות]] כמו [[אוכל במקום פצצות]], [[אינפושופ|אינפושופס]][https://en.wikipedia.org/wiki/Infoshop], [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]] רבים, ואפילו אומות שלמות כמו האודינוסואוני השתמשו בקבלת החלטות בקונצנזוס. במערכות הפוליטיות של כמה דמוקרטיות קבלת החלטה ברוב נחשבת כמפלט אחרון, כאשר קבלת החלטה בקונצנזוס הוא התהליך המועדף.

==מהו תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס?==

==מהו תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס?==

==מי מחליט כאשר לא מגיעים להסכמה פה אחד==

==מי מחליט כאשר לא מגיעים להסכמה פה אחד==

תהליך בריא של קבלת החלטות בקונצנזוס מעודד בדרך כלל גילוי מוקדם של חילוקי דעות, בנסיון להגדיל למקסימום את הסיכוי להכלה של נקודות המבט של כל בעלי דעות המיעוט. לדוגמה על ידי מינוי של חבר בקבוצה לתפקיד פרקליט השטן.  

תהליך בריא של קבלת החלטות בקונצנזוס מעודד בדרך כלל גילוי מוקדם של חילוקי דעות, בניסיון להגדיל למקסימום את הסיכוי להכלה של נקודות המבט של כל בעלי דעות המיעוט. לדוגמה על ידי מינוי של חבר בקבוצה לתפקיד פרקליט השטן.  

היות ויש קושי להגיע להסכמה פה-אחד, או אחדות דעים, במיוחד בקבוצות גדולות, או שהסכמה כזו עלולה להיות תוצאה של כפייה, פחד, חוסר יכולת להבין חלופות או פשוט חוסר סבלנות מתהליך הדיון,גופים המקבלים החלטות בקונצנזוס משתמשים בתנאי סף חלופיים לקונצנזוס. אשר כוללים:

היות ויש קושי להגיע להסכמה פה-אחד, או אחדות דעים, במיוחד בקבוצות גדולות, או שהסכמה כזו עלולה להיות תוצאה של כפייה, פחד, חוסר יכולת להבין חלופות או פשוט חוסר סבלנות מתהליך הדיון,גופים המקבלים החלטות בקונצנזוס משתמשים בתנאי סף חלופיים לקונצנזוס. אשר כוללים:

אלו התומכים בשיטה של קבלת החלטות בקונצנזוס רואים מספר חסרונות בתהליך של הצבעת רוב.

אלו התומכים בשיטה של קבלת החלטות בקונצנזוס רואים מספר חסרונות בתהליך של הצבעת רוב.

הצבעה נחשבת תהליך [[תחרות|תחרותי]] בניגוד ל[[שיתוף פעולה|שיתופי]], דבר שמעצב את תהליך קבלת ההחלטות בדיכוטומיה של [[נצחון]]/[[מפלה]] שמתעלמת מהאפשרות של [[פשרה]] או של אפשרויות פוטנציאליות אחרות.<ref>[http://www.oikoumene.org/en/news/news-management/all-news-english/display-single-english-news/browse/4/article/1634/consensus-a-colourful-fa-1.html Consensus: a colourful farewell to majority rule] Friedrich Degenhardt, World Council of Churches, 2006</ref>

הצבעה נחשבת תהליך [[תחרות|תחרותי]] בניגוד ל[[שיתוף פעולה|שיתופי]], דבר שמעצב את תהליך קבלת ההחלטות בדיכוטומיה של [[ניצחון]]/[[מפלה]] שמתעלמת מהאפשרות של [[פשרה]] או של אפשרויות פוטנציאליות אחרות.<ref>[http://www.oikoumene.org/en/news/news-management/all-news-english/display-single-english-news/browse/4/article/1634/consensus-a-colourful-fa-1.html Consensus: a colourful farewell to majority rule] Friedrich Degenhardt, World Council of Churches, 2006</ref>

בנוסף, שלטון הרוב נתפס לרוב כמנחשל (ההפך מ[[העצמה]]) או כ[[הדרה|מדיר]], שכן המיעוט כפוף לרצונו של הרוב. <ref>[http://seedsforchange.org.uk/free/consens#wrong What's wrong with majority voting?] Seeds for Change,  2005</ref>

בנוסף, שלטון הרוב נתפס לרוב כמנחשל (ההפך מ[[העצמה]]) או כ[[הדרה|מדיר]], שכן המיעוט כפוף לרצונו של הרוב. <ref>[http://seedsforchange.org.uk/free/consens#wrong What's wrong with majority voting?] Seeds for Change,  2005</ref>

[[מפלגה ירוקה|מפלגות ירוקות]] במובן הצר, הן מפלגות שאינן מחוייבות רק לערך של [[סביבתנות]] אלא גם לערכים  של  [[צדק חברתי]], [[אי אלימות]] ו[[דמוקרטיה שורשית]], מסיבה זו מקובל במפלגות אלה לקבל החלטות בקונצנזוס.<ref>לדוגמה ראו הסבר באתר [http://www.vagreenparty.org/consensus.html המפלגה הירוקה של וירג'יניה]</ref>

[[מפלגה ירוקה|מפלגות ירוקות]] במובן הצר, הן מפלגות שאינן מחוייבות רק לערך של [[סביבתנות]] אלא גם לערכים  של  [[צדק חברתי]], [[אי אלימות]] ו[[דמוקרטיה שורשית]], מסיבה זו מקובל במפלגות אלה לקבל החלטות בקונצנזוס.<ref>לדוגמה ראו הסבר באתר [http://www.vagreenparty.org/consensus.html המפלגה הירוקה של וירג'יניה]</ref>

התארגנויות אנרכיסטיות וקרובות לאנרכיזם כמו [[אוכל במקום פצצות]], [[אינפו שופס]] ו[[קבוצת אחווה|קבוצות אחווה]] משתמשות לרוב בדמוקרטיה ישירה ובקבלת החלטות בקונצנזוס.  

התארגנויות אנרכיסטיות וקרובות לאנרכיזם כמו [[אוכל במקום פצצות]], [[אינפושופס|אינפושופס]][https://en.wikipedia.org/wiki/Infoshop] ו[[קבוצת אחווה|קבוצות אחווה]] משתמשות לרוב בדמוקרטיה ישירה ובקבלת החלטות בקונצנזוס.  

בשנים האחרונות הוקמו מספר יוזמות אזרחיות במדינות מערביות (מדינות באירופה, האיחוד האירופי, ארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה) הנקראות [[כנס קונצנזוס|כנסי קונצנזוס]] (Consensus conference). בגופים אלה משתתפים כמה אזרחים בדיון אודות [[מדיניות ציבורית]] מורכבת וטעונה כמו [[הנדסה גנטית]] או [[ניסויים בבני אדם]]. האזרחים הינם הדיוטות אשר בדומה ל[[מושבעים]] במשפט, מנסים להגיע להחלטה מושכלת בהתאם לערכיהם. יש לחברים בגופים אלה יכולת לנסח שאלות ולזמן מומחים בתחום שיעידו על נושאים הקשורים בשאלות אלה (אולם אין להם מנדט לנסח עובדות). לבסוף מנסים חברי הגוף לגבש קונצנזוס סביב נייר עמדה. בכמה מדינות ניירות עמדה אלה השפיעו על החקיקה. <ref>[http://www.amonline.net.au/consensus/02.htm What is a Consensus Conference?] Australia's first consensus conference on Gene Technology in the Food Chain. 1999</ref><ref>[http://www.ethicaltools.info/content/ET4%20Manual%20CC%20(Binnenwerk%2040p).pdf Consensus Conference Manual] Annika P. Nielsen et al,  The Hague, 2006</ref> בשווייץ גופים אלה נקראים פורוםציבורי (PubliForum).<ref>[http://www.publiforum.ch/framesetiex_e.htm PubliForum]</ref><ref>[http://pages.unibas.ch/ifgem/jagee%20Ingensiep%20Skorupinski.pdf Consensus Conferences -A Case study: PubliForum in Switzerland] Barbara Skorupinski, Hans Werner Ingensiep, Marc Meinhardt, Heike Baranzke,  Unit of Ethics in Biosciences, The University of Basel</ref>

בשנים האחרונות הוקמו מספר יוזמות אזרחיות במדינות מערביות (מדינות באירופה, האיחוד האירופי, ארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה) הנקראות [[כנס קונצנזוס|כנסי קונצנזוס]] (Consensus conference). בגופים אלה משתתפים כמה אזרחים בדיון אודות [[מדיניות ציבורית]] מורכבת וטעונה כמו [[הנדסה גנטית]] או [[ניסויים בבני אדם]]. האזרחים הינם הדיוטות אשר בדומה ל[[מושבעים]] במשפט, מנסים להגיע להחלטה מושכלת בהתאם לערכיהם. יש לחברים בגופים אלה יכולת לנסח שאלות ולזמן מומחים בתחום שיעידו על נושאים הקשורים בשאלות אלה (אולם אין להם מנדט לנסח עובדות). לבסוף מנסים חברי הגוף לגבש קונצנזוס סביב נייר עמדה. בכמה מדינות ניירות עמדה אלה השפיעו על החקיקה. <ref>[http://www.amonline.net.au/consensus/02.htm What is a Consensus Conference?] Australia's first consensus conference on Gene Technology in the Food Chain. 1999</ref><ref>[http://www.ethicaltools.info/content/ET4%20Manual%20CC%20(Binnenwerk%2040p).pdf Consensus Conference Manual] Annika P. Nielsen et al,  The Hague, 2006</ref> בשווייץ גופים אלה נקראים פורום ציבורי (PubliForum).<ref>[http://www.publiforum.ch/framesetiex_e.htm PubliForum]</ref><ref>[http://pages.unibas.ch/ifgem/jagee%20Ingensiep%20Skorupinski.pdf Consensus Conferences -A Case study: PubliForum in Switzerland] Barbara Skorupinski, Hans Werner Ingensiep, Marc Meinhardt, Heike Baranzke,  Unit of Ethics in Biosciences, The University of Basel</ref>

==מודלים לקבלת החלטות בקונצנזוס==

==מודלים לקבלת החלטות בקונצנזוס==

===מודל הקונצנזוס הגס של IETF ===

===מודל הקונצנזוס הגס של IETF ===

ב"כוח המשימה ההנדסי של האינטרנט",([[IETF]]), ההחלטות מבוצעות על ידי "[[קונצנזוס גס]]".<ref>RFC 2418. "IETF Working Group Guidelines and Procedures." </ref> ה-IETF נמנע מלהגדיר מתודה מכניסטית שתבטיח קונצנזוס כזה, כנראה מתוך אמונה שכל ניסוח פורמלי כזה יוביל לנסיונות "לתחמן" את המערכת. תחת זאת, ראש של קבוצת עבודה (WG) או של קבוצת דיון (BoF) אמור לנסח את "התחושה של הקבוצה".  

ב"כוח המשימה ההנדסי של האינטרנט",([[IETF]]), ההחלטות מבוצעות על ידי "[[קונצנזוס גס]]".<ref>RFC 2418. "IETF Working Group Guidelines and Procedures." </ref> ה-IETF נמנע מלהגדיר מתודה מכניסטית שתבטיח קונצנזוס כזה, כנראה מתוך אמונה שכל ניסוח פורמלי כזה יוביל לניסיונות "לתחמן" את המערכת. תחת זאת, ראש של קבוצת עבודה (WG) או של קבוצת דיון (BoF) אמור לנסח את "התחושה של הקבוצה".  

מסורת אחת שתומכת בקונצנזוס גס היא המסורת של [[הימהום]] במקום הרמת ידיים (ספירה מדוייקת); דבר זה מאפשר לקבוצה לזהות במהירות את ההבדל בין "מתנגד אחד או שניים" לבין "קהילה מפולגת באופן חד", בלי להקל על גלישה לתחום של "שלטון הרוב".<ref>[http://www.ietf.org/tao.html The Tao of IETF: A Novice's Guide to the Internet Engineering Task Force] The Internet Society, 2006</ref>

מסורת אחת שתומכת בקונצנזוס גס היא המסורת של [[הימהום]] במקום הרמת ידיים (ספירה מדוייקת); דבר זה מאפשר לקבוצה לזהות במהירות את ההבדל בין "מתנגד אחד או שניים" לבין "קהילה מפולגת באופן חד", בלי להקל על גלישה לתחום של "שלטון הרוב".<ref>[http://www.ietf.org/tao.html The Tao of IETF: A Novice's Guide to the Internet Engineering Task Force] The Internet Society, 2006</ref>

משמעות הכרטיסים הצבעוניים היא:

משמעות הכרטיסים הצבעוניים היא:

* '''אדום''': במהלך דיון, משתמשים בכרטיס אדום כדי לסמל הפרת נקודה בתהליך בפרוצזדורה כמו זיהוי של דיון שאינו בנושא הדיון, דוברים שעוברים על מסגרת הזמן המותר, או הפרות אחרות. בזמן קריאה לקונצנזוס הכרטיס האדום מסמן התנגדות של חבר הקבוצה (לרוב "התנגדות עקרונית") להצעה הנידונה. כאשר חבר או חברים משתמשים בכרטיס אדום, יש עליהם אחריות לעבוד עם התומכים כדי למצוא פתרון שישביע את רצון כל החברים.  

* '''אדום''': במהלך דיון, משתמשים בכרטיס אדום כדי לסמל הפרת נקודה בתהליך בפרוצדורה כמו זיהוי של דיון שאינו בנושא הדיון, דוברים שעוברים על מסגרת הזמן המותר, או הפרות אחרות. בזמן קריאה לקונצנזוס הכרטיס האדום מסמן התנגדות של חבר הקבוצה (לרוב "התנגדות עקרונית") להצעה הנידונה. כאשר חבר או חברים משתמשים בכרטיס אדום, יש עליהם אחריות לעבוד עם התומכים כדי למצוא פתרון שישביע את רצון כל החברים.  

* '''צהוב''': בשלב הדיון, הכרטיס הצהוב משמש כדי לסמן שהחבר נושא הכרטיס יכול להבהיר נקודה או לענות על שאלה שהוצגה. בזמן קריאה לקונצנזוס, כרטיס צהוב מסמל "הליכה הצידה" מההצעה או כדי לציין הסתייגות מההצעה באופן רשמי.  

* '''צהוב''': בשלב הדיון, הכרטיס הצהוב משמש כדי לסמן שהחבר נושא הכרטיס יכול להבהיר נקודה או לענות על שאלה שהוצגה. בזמן קריאה לקונצנזוס, כרטיס צהוב מסמל "הליכה הצידה" מההצעה או כדי לציין הסתייגות מההצעה באופן רשמי.  

* '''ירוק''': חבר קבוצה יכול להשתמש בכרטיס ירוק בזמן דיון כדי לצרף את עצמו לרשימת הדוברים. בזמן קריאה לקונצנזוס, הכרטיס הירוק מסמל הסכמה.  

* '''ירוק''': חבר קבוצה יכול להשתמש בכרטיס ירוק בזמן דיון כדי לצרף את עצמו לרשימת הדוברים. בזמן קריאה לקונצנזוס, הכרטיס הירוק מסמל הסכמה.  

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[קבלת החלטות]]

*[[קבלת החלטות]]

*[[שיטת דלפי]] - שיטה לגיבוש קונצזוס של מומחים  

*[[שיטת דלפי]] - שיטה לגיבוש קונצנזוס של מומחים  

*[[בחירות]]

*[[בחירות]]

*[[בחירות בשיטה הרובנית]]

*[[בחירות בשיטה הרובנית]]