שינויים

נוספו 31 בתים ,  19:37, 26 באפריל 2020
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[Image:Sfc.contrail.1.26.01.JPG|thumb|300px|left|
+
[[Image:Sfc.contrail.1.26.01.JPG|ממוזער|3000px|שמאל|
תצלום מאת [[נאסא]] של [[פס התעבות|פסי התעבות]] ועננים טבעיים. הפסקת הטיסות הזמנית בעקבות ההתקפות של 11 בספטמבר 2001, והעלייה של הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה בתקופה זו, העניקה ראייה אמפירית להשפעה של  ענני הקרח הדקים על פני השטח של כדור הארץ]]
+
תצלום מאת [[נאסא]] של [[פס התעבות|פסי התעבות]] ועננים טבעיים. הפסקת הטיסות הזמנית בעקבות ההתקפות של 11 בספטמבר 2001, והעלייה של הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה בתקופה זו, העניקה ראייה אמפירית להשפעה של  ענני הקרח הדקים על פני השטח של כדור הארץ.]]
 
'''עמעום עולמי''' הוא הירידה ההדרגתית בכמות הקרינה המגיעה לפני השטח של [[כדור הארץ]].  הירידה נצפית מאז תחילת המדידות השיטתיות בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20. הירידה משתנה על פי המיקום הגאוגרפי, אבל הממוצע העולמי עומד על כ-5% של הפחתה בשלושת העשורים שבין 1960 ל-1990. מגמה זו התהפכה בעשור האחרון.  
 
'''עמעום עולמי''' הוא הירידה ההדרגתית בכמות הקרינה המגיעה לפני השטח של [[כדור הארץ]].  הירידה נצפית מאז תחילת המדידות השיטתיות בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20. הירידה משתנה על פי המיקום הגאוגרפי, אבל הממוצע העולמי עומד על כ-5% של הפחתה בשלושת העשורים שבין 1960 ל-1990. מגמה זו התהפכה בעשור האחרון.  
    
העמעום עולמי גורם להתקררות, ולכן ממתן את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]], אולם דבר זה גם עשוי למסך את העוצמה האמיתית שבה תורמים [[גז חממה|גזי חממה]] להתחממות העולמית. יתכן גם כי העמעום העולמי משפיע על דפוסי ירידת ה[[גשם|גשמים]], בעיקר באזורים ה[[אקלים טרופי|טרופיים]], דבר התורם ל[[בצורת|בצורות]] ול[[שיטפון|שטפונות]].
 
העמעום עולמי גורם להתקררות, ולכן ממתן את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]], אולם דבר זה גם עשוי למסך את העוצמה האמיתית שבה תורמים [[גז חממה|גזי חממה]] להתחממות העולמית. יתכן גם כי העמעום העולמי משפיע על דפוסי ירידת ה[[גשם|גשמים]], בעיקר באזורים ה[[אקלים טרופי|טרופיים]], דבר התורם ל[[בצורת|בצורות]] ול[[שיטפון|שטפונות]].
 
==גורמים והשפעות==
 
==גורמים והשפעות==
 +
השערה נפוצה היא שהעמעום העולמי נגרם כתוצאה מנוכחות מוגברת של חלקיקי אירוסול ב[[אטמוספירה]]. חלקיקי אירוסול וחלקיקי זיהום אחרים סופגים את אנרגיית השמש ומתנהגים כמו מראות המחזירות את אור השמש חזרה לחלל החיצון. החלקיקים יכולים גם להפוך ל[[גרעין התעבות|גרעיני התעבות]] עבור טיפות [[ענן|עננים]]. [[זיהום אוויר]] מוגבר, הגורם ליותר חלקיקים, יוצר עננים המורכבים מכמות גדולה יותר של טיפות קטנות יותר, דבר שמוביל לכך שעננים אלו מתפקדים כ[[אלבדו|מחזירי אור]] טובים יותר, ולכן מחזירים יותר אור שמש חזרה לחלל.
 
{{התחממות עולמית}}
 
{{התחממות עולמית}}
השערה נפוצה היא שהעמעום העולמי נגרם כתוצאה מנוכחות מוגברת של חלקיקי אירוסול ב[[אטמוספירה]]. חלקיקי אירוסול וחלקיקי זיהום אחרים סופגים את אנרגיית השמש ומתנהגים כמו מראות המחזירות את אור השמש חזרה לחלל החיצון. החלקיקים יכולים גם להפוך ל[[גרעין התעבות|גרעיני התעבות]] עבור טיפות [[ענן|עננים]]. [[זיהום אוויר]] מוגבר, הגורם ליותר חלקיקים, יוצר עננים המורכבים מכמות גדולה יותר של טיפות קטנות יותר, דבר שמוביל לכך שעננים אלו מתפקדים כ[[אלבדו|מחזירי אור]] טובים יותר, ולכן מחזירים יותר אור שמש חזרה לחלל.
  −
   
עננים מונעים מעבר חום אשר מגיע מהשמש וגם חום אשר נפלט מכדור הארץ. ההשפעות שלהם מורכבות ומשתנות על פי זמן, מיקום וגובה. במשך היום עצירת החום מהשמש היא המשמעותית יותר, דבר הגורם להשפעה מקררת. לעומת זאת, בלילה קרינת החום החוזרת מן העננים אל פני הקרקע מאיטה את בריחת החום מפני כדור הארץ.
 
עננים מונעים מעבר חום אשר מגיע מהשמש וגם חום אשר נפלט מכדור הארץ. ההשפעות שלהם מורכבות ומשתנות על פי זמן, מיקום וגובה. במשך היום עצירת החום מהשמש היא המשמעותית יותר, דבר הגורם להשפעה מקררת. לעומת זאת, בלילה קרינת החום החוזרת מן העננים אל פני הקרקע מאיטה את בריחת החום מפני כדור הארץ.
   שורה 25: שורה 24:     
===פרויקט אינדואקס===
 
===פרויקט אינדואקס===
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נערך פרויקט בינלאומי של מדידות ב[[אוקיינוס ההודי|האוקיינוס ההודי]] בשם פרויקט אינדואקס (INDOEX). הפרויקט שבו השתתפו עשרות מדענים ושבראשו עמד ורבהדרן רמתהן, כלל אלפי מדידות מסוגים שונים, ערך 4 שנים, ועלה 25 מיליון דולר.[http://www-indoex.ucsd.edu] הוא נועד לבדוק כיצד משפיעים המזהמים המאקרוסקופיים שהוסעו דרומה מ[[הודו]] על עמעום השמש ב[[המלדיביים|איים המלדיביים]].  
+
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נערך פרויקט בינלאומי של מדידות ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]] בשם פרויקט אינדואקס (INDOEX). הפרויקט שבו השתתפו עשרות מדענים ושבראשו עמד ורבהדרן רמתהן, כלל אלפי מדידות מסוגים שונים, ערך 4 שנים, ועלה 25 מיליון דולר.[http://www-indoex.ucsd.edu] הוא נועד לבדוק כיצד משפיעים המזהמים המאקרוסקופיים שהוסעו דרומה מ[[הודו]] על עמעום השמש ב[[המלדיביים|איים המלדיביים]].  
    
השוואה בין האזור של האיים הצפוניים לאזור האיים הדרומיים הראתה שהזיהום מהודו גרם להיווצרות שכבת עננים בעובי 3 קילומטרים. דבר זה הוביל לעמעום של כ-10% מאור השמש שהגיע לפני השטח באזור מתחת לענן - הפחתה גדולה בהרבה ממה שהמדענים שיערו. המודלים של רמהתן לדוגמה, חזו עמעום של כחצי אחוז עד אחוז לכל היותר. הפרויקט הראה באופו מפורט כיצד תעורבות של סולפות, פיח, ומזהמים אחרים חוסמת באופן ישיר את השמש, וחשוב מכך, גורמת ליצירת עננים המתפקדים כמחזירי אור שמש לחלל.<ref>http://www.pbs.org/wgbh/nova/sun/dimm-nf.html</ref>
 
השוואה בין האזור של האיים הצפוניים לאזור האיים הדרומיים הראתה שהזיהום מהודו גרם להיווצרות שכבת עננים בעובי 3 קילומטרים. דבר זה הוביל לעמעום של כ-10% מאור השמש שהגיע לפני השטח באזור מתחת לענן - הפחתה גדולה בהרבה ממה שהמדענים שיערו. המודלים של רמהתן לדוגמה, חזו עמעום של כחצי אחוז עד אחוז לכל היותר. הפרויקט הראה באופו מפורט כיצד תעורבות של סולפות, פיח, ומזהמים אחרים חוסמת באופן ישיר את השמש, וחשוב מכך, גורמת ליצירת עננים המתפקדים כמחזירי אור שמש לחלל.<ref>http://www.pbs.org/wgbh/nova/sun/dimm-nf.html</ref>
שורה 33: שורה 32:     
==ההשפעות על דפוסי ירידת גשמים==
 
==ההשפעות על דפוסי ירידת גשמים==
יתכן שהעמעום העולמי גרם לשינויים מאסיביים בדפוסי [[מזג האוויר]]. מודלים אקלימיים מצביעים על האפשרות שההפחתה בכמות קרינת השמש המגיע לפני השטח תרמה לעצירתם של גשמי המונסון ב[[אפריקה]] שמדרום ל[[סהרה|מדבר סהרה]]. בשנות ה-70 וה-80, דבר שתרם ל[[בצורת]] ול[[רעב המוני]] באזור הסהל באפריקה.  
+
יתכן שהעמעום העולמי גרם לשינויים מאסיביים בדפוסי [[מזג האוויר]]. מודלים אקלימיים מצביעים על האפשרות שההפחתה בכמות קרינת השמש המגיע לפני השטח תרמה לעצירתם של גשמי המונסון ב[[אפריקה]] שמדרום ל[[סהרה|מדבר סהרה]] בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, דבר שתרם ל[[בצורת]] ול[[רעב המוני]] באזור הסהל באפריקה.  
    
[[רצועת הגשם הטרופית]] נעה צפונה ודרומה בהתאם לעונות השנה, ועם עלייתה צפונה היא מביאה את גשמי ה[[מונסון]] לאפריקה ולאסיה. לפי ההשערה, זיהום אוויר שמקורו ב[[אירופה]] וב[[אמריקה הצפונית]] הביא להתקררות של אזורים מעל [[האוקיינוס האטלנטי]], אויר קר זה הקשה על רצועת הגשם הטרופית לנדוד צפונה, ועקב כך להעתקת גשמי המונסון לקווי רוחב דרומיים יותר. דבר זה הוביל לבצורת מתמשכת באזור אפריקה. הרעב ההמוני באזור הסהל הוביל למותם של מיליון איש, והשפיעה על חייהם של 50 מיליון איש.  טענה זו אינה מקובלת על כולם, וקשה מאוד לבדוק אותה.  
 
[[רצועת הגשם הטרופית]] נעה צפונה ודרומה בהתאם לעונות השנה, ועם עלייתה צפונה היא מביאה את גשמי ה[[מונסון]] לאפריקה ולאסיה. לפי ההשערה, זיהום אוויר שמקורו ב[[אירופה]] וב[[אמריקה הצפונית]] הביא להתקררות של אזורים מעל [[האוקיינוס האטלנטי]], אויר קר זה הקשה על רצועת הגשם הטרופית לנדוד צפונה, ועקב כך להעתקת גשמי המונסון לקווי רוחב דרומיים יותר. דבר זה הוביל לבצורת מתמשכת באזור אפריקה. הרעב ההמוני באזור הסהל הוביל למותם של מיליון איש, והשפיעה על חייהם של 50 מיליון איש.  טענה זו אינה מקובלת על כולם, וקשה מאוד לבדוק אותה.