שינויים

==התפתחות המדע במאה ה-18 ==

==התפתחות המדע במאה ה-18 ==

* מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים.

* מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים.

* מחקרים גאוגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן.  

* מחקרים גאוגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליסטית, גילוי ארצות.  

* 1747, ד"ר '''ג'יימס לינד''' (Lind) מבצע את '''הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה''' במטרה לגלות תרופה למחלת הצפדינה. עד לאותה תקופה צפדינה הייתה מחלה מסוכנת מאד שחיסלה המוני מלחים, במיוחד בהפלגות ממושכות, אבל לא ידעו מה מקורה בערך שני שליש מהמלחים מתו ממנה לדוגמה במלחמת 7 השנים מתו 1,500 מלחים בריטים בקרבות ומאה אלף מתו ממחלת הצפדינה.‏‎[http://www.sci-princess.info/wp-content/uploads/2010/03/Lemon%20to%20copaxone.pdf] לינד היה רופא על סיפון האנייה 'סוליסברי' ששטה לים התיכון. אחרי כשני חודשי הפלגה זיהה לינד שנים עשר מלחים שנשאו את סימני מחלת הצפדינה. הוא נתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו: חצי ליטר מי ים ביום, כמה טיפות של חומצה גופרתית, סיידר תפוח ; תערובת של חומץ שום, חרדל וצנון; לימון ושני תפוזים ביום. רק המלחים שקיבלו פירות הדר נרפאו. {{הערה|קארין בשארה, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה], מכון דוידסון, 2017}} רבים לא השתכנעו מהניסוי של לינד, אבל מאוחר ג'יימס קוק השתכנע. במסע שלו שנערך 20 שנה לאחר מכן, (1768) קוק לקח כרוב כבוש ואילץ את הצוות לאכול פירות וירקות טריים רבים ככל האפשר. כתוצאה מכך אף אחד מהמלחים לא חלה בצפדינה במהלך המסע הממושך שלו. דבר זה שיכנע את הצי הבריטי בנכונות הממצאים של לינד. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]]}}

* 1747, ד"ר '''ג'יימס לינד''' (Lind) מבצע את '''הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה''' במטרה לגלות תרופה למחלת הצפדינה. עד לאותה תקופה צפדינה הייתה מחלה מסוכנת מאד שחיסלה המוני מלחים, במיוחד בהפלגות ממושכות, אבל לא ידעו מה מקורה בערך שני שליש מהמלחים מתו ממנה לדוגמה במלחמת 7 השנים מתו 1,500 מלחים בריטים בקרבות ומאה אלף מתו ממחלת הצפדינה.‏‎[http://www.sci-princess.info/wp-content/uploads/2010/03/Lemon%20to%20copaxone.pdf] לינד היה רופא על סיפון האנייה 'סוליסברי' ששטה לים התיכון. אחרי כשני חודשי הפלגה זיהה לינד שנים עשר מלחים שנשאו את סימני מחלת הצפדינה. הוא נתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו: חצי ליטר מי ים ביום, כמה טיפות של חומצה גופרתית, סיידר תפוח ; תערובת של חומץ שום, חרדל וצנון; לימון ושני תפוזים ביום. רק המלחים שקיבלו פירות הדר נרפאו. {{הערה|קארין בשארה, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה], מכון דוידסון, 2017}} רבים לא השתכנעו מהניסוי של לינד, אבל מאוחר ג'יימס קוק השתכנע. במסע שלו שנערך 20 שנה לאחר מכן, (1768) קוק לקח כרוב כבוש ואילץ את הצוות לאכול פירות וירקות טריים רבים ככל האפשר. כתוצאה מכך אף אחד מהמלחים לא חלה בצפדינה במהלך המסע הממושך שלו. דבר זה שיכנע את הצי הבריטי בנכונות הממצאים של לינד. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]]}}

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]].]]

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]].]]