שינויים

[[קובץ:Thomas Piketty, 2015 (cropped).jpg|250px|ממוזער|תומס פיקטי, 2015]]

[[קובץ:Thomas Piketty, 2015 (cropped).jpg|250px|ממוזער|תומס פיקטי, 2015]]

'''תומס''' (מבוטא ״תומא״) '''פיקטי''' (בצרפתית: '''Thomas Piketty''') הוא [[חקר הכלכלה|כלכלן]] צרפתי, המתמחה בחקר [[אי שוויון כלכלי]]. הוא משמש מנהל המחקרים בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה, בד בבד לצד היותו יושב ראש עמית ב-École d'économie de Paris (בית הספר לכלכלה של פריז). ב-2014 יצא לאור ספרו [[הון במאה ה-21]].  

'''תומס''' (מבוטא ״תומא״) '''פיקטי''' (בצרפתית: '''Thomas Piketty''') הוא [[חקר הכלכלה|כלכלן]] צרפתי, המתמחה בחקר [[אי שוויון כלכלי]] וכן בנושא של [[הון]] והקשר בין רכוש ופוליטיקה. הוא משמש מנהל המחקרים בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה, בד בבד לצד היותו יושב ראש עמית ב-École d'économie de Paris (בית הספר לכלכלה של פריז). פיקטי זכה לפרסום עולמי בזכות ספרו "[[הון במאה ה-21]]", שבחן את התנודות הגדולות באי-שוויון הכלכלי במערב במאתיים השנים האחרונות, ויצא נגד רעיונות מקובלים באמצעות מידע רב שפורסם בו. ספר אחר התפרסם בשנת 2020 בשם "הון ואידיאולוגיה",בו הוא בודק את הקשר בין הסדרים פוליטיים שונים וקבוצות לחץ שונות לבין חלוקת ההון והעושר. פיקטי מציין שרכוש הוא לא רק תוצאה של מזל כשרון או "הסדרים טבעיים" כלשהם אלא תוצר של חוקים שונים בחברה. כדוגמה הוא נותן את הסדר החובות בו תושבי אהיטי שהיו עבדים נאלצו לשלם במשך עשרות שנים החזרי חובות כדי לפצות את בעלי העבדים על "רכושם" שעבד.  

פיקטי אסף [[תהליך ארוך טווח|נתונים ארוכי-טווח]] על חלוקת ההכנסות של אזרחים במספר רב של מדינות שנאספו על ידי רשויות המיסים. על בסיס ניתוח של נתונים אלה הוא הגיע לתוצאות יוצאות דופן. לטענתו, אי השוויון גובר הוא חלק מבני מהמערכת [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]], היות וה[[רווח כלכלי|רווחים]] מ[[הון]] גדלים מהר יותר יחסית לקצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]], והרווחים של [[תאגיד רב לאומי|הפירמות הגדולות]] גדל מהר יותר יחסית לפירמות הקטנות ([[יתרון לגודל]]). [[קפיטליזם של מקורבים]], ו[[שחיתות פוליטית|שחיתות ממשלתית]] שניהם יכולים לתרום עוד ל[[תהליך]] זה אבל הוא מתקיים גם ללא התערבות הממשלה, גם ב[[שוק חופשי]].  

ב-2014 יצא לאור ספרו [[הון במאה ה-21]]. פיקטי אסף [[תהליך ארוך טווח|נתונים ארוכי-טווח]] על חלוקת ההכנסות של אזרחים במספר רב של מדינות שנאספו על ידי רשויות המיסים. על בסיס ניתוח של נתונים אלה הוא הגיע לתוצאות יוצאות דופן. לטענתו, אי השוויון גובר הוא חלק מבני מהמערכת [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]], היות וה[[רווח כלכלי|רווחים]] מ[[הון]] גדלים מהר יותר יחסית לקצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]], והרווחים של [[תאגיד רב לאומי|הפירמות הגדולות]] גדל מהר יותר יחסית לפירמות הקטנות ([[יתרון לגודל]]). [[קפיטליזם של מקורבים]], ו[[שחיתות פוליטית|שחיתות ממשלתית]] שניהם יכולים לתרום עוד ל[[תהליך]] זה אבל הוא מתקיים גם ללא התערבות הממשלה, גם ב[[שוק חופשי]].  

לפי פיקטי, תהליך זה של הצטברות ההון הגיע לשיא (ככל שידוע מהנתונים) בסוף המאה ה-19 באירופה. אי הגידול בשוויון הופרע על ידי מלחמות העולם של המאה ה-20 בגלל הרס נרחב של ה[[הון]] וחלוקה מחדש של ההון. אבל אי השוויון הגדל חוזר כיום. בעוד שבעבר צמיחה כלכלית מהירה החלישה את הצטברות העושר בידי מעטים, כיום הצמיחה איטית יותר ולכן תהליכים אלה בולטים יותר ומפריעים יותר. פיקטי מזהיר שהמשך התרחבות הפערים יערער את ה[[דמוקרטיה]]. כתרופה לבעיות אלה מציע פיקטי להטיל [[מס פרוגרסיבי]] בשיעור גבוה על ההון ומס גבוה על ההכנסות הגבוהות כדי להקשות על הצטברות עושר בידי מעטים.  

לפי פיקטי, תהליך זה של הצטברות ההון הגיע לשיא (ככל שידוע מהנתונים) בסוף המאה ה-19 באירופה. אי הגידול בשוויון הופרע על ידי מלחמות העולם של המאה ה-20 בגלל הרס נרחב של ה[[הון]] וחלוקה מחדש של ההון. אבל אי השוויון הגדל חוזר כיום. בעוד שבעבר צמיחה כלכלית מהירה החלישה את הצטברות העושר בידי מעטים, כיום הצמיחה איטית יותר ולכן תהליכים אלה בולטים יותר ומפריעים יותר. פיקטי מזהיר שהמשך התרחבות הפערים יערער את ה[[דמוקרטיה]]. כתרופה לבעיות אלה מציע פיקטי להטיל [[מס פרוגרסיבי]] בשיעור גבוה על ההון ומס גבוה על ההכנסות הגבוהות כדי להקשות על הצטברות עושר בידי מעטים.