שינויים

מ
שורה 19: שורה 19:  
אין שום סימן לכך שפליטות גזי חממה תגענה לשיאן (כלומר תפסקנה לעלות) בשנים הקרובות. כל שנה של דחיה בהגעה לשיא זה, שממנו תהיה ירידה, משמעותה שנצטרך לבצע ירידות חדות ועמוקות יותר. על מנת שהעולם יהיה על נתיב העלות הנמוכה ביותר להגבלת ההתחממות העולמית להתחממות של 2 מעלות צלזיוס או פחות, צריך שהפליטות תגענה עד שנת 2030, לרמה הנמוכה ב- 25% מרמתן ב- 2018. נחוצה הפחתה של  55% בפליטות על מנת להגיע לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס. שרטוט 1 מראה את רכיבי הצמיחה השנתית הממוצעת בפעילות הכלכלית (gross domestic product- GDP)), שימושי אנרגיה ראשוניים, שימושי אנרגיה ליחידת GDP, פליטות CO2 ליחידת אנרגיה ופליטות גזי חממה מכל המקורות לחברי ה- OECD ועבור מדינות שאינן חברות ב- OECD:
 
אין שום סימן לכך שפליטות גזי חממה תגענה לשיאן (כלומר תפסקנה לעלות) בשנים הקרובות. כל שנה של דחיה בהגעה לשיא זה, שממנו תהיה ירידה, משמעותה שנצטרך לבצע ירידות חדות ועמוקות יותר. על מנת שהעולם יהיה על נתיב העלות הנמוכה ביותר להגבלת ההתחממות העולמית להתחממות של 2 מעלות צלזיוס או פחות, צריך שהפליטות תגענה עד שנת 2030, לרמה הנמוכה ב- 25% מרמתן ב- 2018. נחוצה הפחתה של  55% בפליטות על מנת להגיע לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס. שרטוט 1 מראה את רכיבי הצמיחה השנתית הממוצעת בפעילות הכלכלית (gross domestic product- GDP)), שימושי אנרגיה ראשוניים, שימושי אנרגיה ליחידת GDP, פליטות CO2 ליחידת אנרגיה ופליטות גזי חממה מכל המקורות לחברי ה- OECD ועבור מדינות שאינן חברות ב- OECD:
   −
[[תמונה:תרשים 1.png|right|thumb|400px|שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.]]
+
[[תמונה:תרשים 1.png|left|thumb|400px|שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.]]
    
== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==
 
== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==
279

עריכות