שינויים

אין שום סימן לכך שפליטות גזי חממה תגענה לפסגה שלהן (שממנה תרדנה) בשנים הקרובות. כל שנה של דחיה בהגעה לפסגה זו, שממנה תהיה ירידה, משמעותה שנצטרך לבצע ירידות חדות ועמוקות יותר. על מנת שהעולם יהיה נתיב העלות הנמוכה ביותר, להגבלת ההתחממות העולמית להתחממות של 2 מעלות צלזיוס או פחות, צריך שהפליטות תגענה, עד שנת 2030, לרמה נמוכה ב- 25% מהרמה ב- 2018. נחוצה הפחתה של  55% בפליטות על מנת להגיע לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס. שרטוט 1 מראה את רכיבי הצמיחה השנתית הממוצעת בפעילות הכלכלית (gross domestic product- GDP)), שימושי אנרגיה ראשוניים, שימושי אנרגיה ליחידת GDP, פליטות CO2 ליחידת אנרגיה ופליטות גזי חממה מכל המקורות לחברי ה- OECD ועבור מדינות שאינן חברות ב- OECD:

אין שום סימן לכך שפליטות גזי חממה תגענה לפסגה שלהן (שממנה תרדנה) בשנים הקרובות. כל שנה של דחיה בהגעה לפסגה זו, שממנה תהיה ירידה, משמעותה שנצטרך לבצע ירידות חדות ועמוקות יותר. על מנת שהעולם יהיה נתיב העלות הנמוכה ביותר, להגבלת ההתחממות העולמית להתחממות של 2 מעלות צלזיוס או פחות, צריך שהפליטות תגענה, עד שנת 2030, לרמה נמוכה ב- 25% מהרמה ב- 2018. נחוצה הפחתה של  55% בפליטות על מנת להגיע לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס. שרטוט 1 מראה את רכיבי הצמיחה השנתית הממוצעת בפעילות הכלכלית (gross domestic product- GDP)), שימושי אנרגיה ראשוניים, שימושי אנרגיה ליחידת GDP, פליטות CO2 ליחידת אנרגיה ופליטות גזי חממה מכל המקורות לחברי ה- OECD ועבור מדינות שאינן חברות ב- OECD:

[[תמונה:תרשים 1.png|left|thumb|400px|שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.]]

[[תמונה:תרשים 1.png|right|thumb|400px|שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.]]

== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==

== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==

הערכות של פליטות המבוססות על צריכה, הידועות גם כטביעת רגל פחמנית, מתאימות את הפליטות הטריטוריאליות לפי יבוא ויצוא ובכך מאפשרות לקובעי מדיניות הבנה עמוקה יותר לתפקיד של צריכה, סחר ותלות הדדית בין מדינות. שרטוט 3 מראה שזרימת הפחמן המתואמת בדרך זו, היא מארצות מתפתחות למפותחות. מכאן יש להבין כי הפליטות לנפש באיחוד האירופאי, למשל, הן בפועל גבוהות מאילו של סין, אם כוללים את הפליטות מבוססות הצריכה. יש לציין כי פליטות מבוססות צריכה אינן נכללות בהקשר של הסכם המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ה- UNFCCC.

הערכות של פליטות המבוססות על צריכה, הידועות גם כטביעת רגל פחמנית, מתאימות את הפליטות הטריטוריאליות לפי יבוא ויצוא ובכך מאפשרות לקובעי מדיניות הבנה עמוקה יותר לתפקיד של צריכה, סחר ותלות הדדית בין מדינות. שרטוט 3 מראה שזרימת הפחמן המתואמת בדרך זו, היא מארצות מתפתחות למפותחות. מכאן יש להבין כי הפליטות לנפש באיחוד האירופאי, למשל, הן בפועל גבוהות מאילו של סין, אם כוללים את הפליטות מבוססות הצריכה. יש לציין כי פליטות מבוססות צריכה אינן נכללות בהקשר של הסכם המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ה- UNFCCC.

[[תמונה:תרשים 3.png|left|thumb|400px|שרטוט 3: פליטות משויכות לנקודת פליטה (טריטוריאליות) ונקודת צריכה. מצד שמאל סה"כ הפליטות ומימין פליטות לנפש]]

[[תמונה:תרשים 3.png|right|thumb|400px|שרטוט 3: פליטות משויכות לנקודת פליטה (טריטוריאליות) ונקודת צריכה. מצד שמאל סה"כ הפליטות ומימין פליטות לנפש]]

== חשיבות מדינות הג'י 20 ==

== חשיבות מדינות הג'י 20 ==

תרחישי ה- NDCs (nationally determined contributions) של הדו"ח של שנה זו מבוססים על המידע המעודכן מאותם מקורות ששימשו לתרחישי המדיניות הנוכחיים והם מדווחים ב- 12 קבוצות מודלים. רמות ה- NDC לכמה ארצות, במיוחד סין והודו, תלויות במגמות הפליטות לאחרונה או תחזיות צמיחת התמ"ג שהן כנראה לא מעודכנות במחקרים ישנים יותר. לכן, מחקרים שפורסמו ב- 2015, לפני קבלת הסכם פריז, הוצאו מעדכון שנה זו. להוצאת מחקרים אילו הייתה השפעה קטנה על התחזיות לרמות הפליטה העולמיות  

תרחישי ה- NDCs (nationally determined contributions) של הדו"ח של שנה זו מבוססים על המידע המעודכן מאותם מקורות ששימשו לתרחישי המדיניות הנוכחיים והם מדווחים ב- 12 קבוצות מודלים. רמות ה- NDC לכמה ארצות, במיוחד סין והודו, תלויות במגמות הפליטות לאחרונה או תחזיות צמיחת התמ"ג שהן כנראה לא מעודכנות במחקרים ישנים יותר. לכן, מחקרים שפורסמו ב- 2015, לפני קבלת הסכם פריז, הוצאו מעדכון שנה זו. להוצאת מחקרים אילו הייתה השפעה קטנה על התחזיות לרמות הפליטה העולמיות  

[[תמונה:שרטוט 4.png|left|thumb|400px|שרטוט 4: פליטות גזי חממה עולמיות בתרחישים שונים של פער הפליטות ב-2030]]

[[תמונה:שרטוט 4.png|right|thumb|400px|שרטוט 4: פליטות גזי חממה עולמיות בתרחישים שונים של פער הפליטות ב-2030]]

של תרחישי ה- NDC, שהם דומים מאד לאילו שהוצגו בדו"ח פערי הפליטות 2018 של UNEP.

של תרחישי ה- NDC, שהם דומים מאד לאילו שהוצגו בדו"ח פערי הפליטות 2018 של UNEP.

סיכום קצר של ההבטים העיקריים של כל שינוי מוצג בטבלה 3

סיכום קצר של ההבטים העיקריים של כל שינוי מוצג בטבלה 3

[[תמונה:תבלה 3.png|left|thumb|400px|טבלה 3: סיכום של חלופות השינויים האנרגיה.]]

[[תמונה:תבלה 3.png|right|thumb|400px|טבלה 3: סיכום של חלופות השינויים האנרגיה.]]

[[תמונה:מקורות אנרגיה.png|left|thumb|400px|שרטוט 5: שינויים בעלות המשוקללת העולמית של אנרגיה עבור טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת 2010-2018]]

[[תמונה:מקורות אנרגיה.png|left|thumb|400px|שרטוט 5: שינויים בעלות המשוקללת העולמית של אנרגיה עבור טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת 2010-2018]]

יעילות חומרים ואסטרטגיות החלפה משפיעות לא רק על צריכת האנרגיה והפליטות בזמן תהליך היצור, אלא יש להן גם פוטנציאל השפעה על האנרגיה התפעולית הנצרכת בזמן השימוש בתוצרי חומרים אילו. מכאן שעל מנת לנתח אסטרטגיות כאילו נדרשת נקודת מבט של ניתוח מחזור חיים. מספר בדיקות של יעילות חומר התמקדו באסטרטגיות שיש להן רק מעט השפעה על תהליכים, כלומר התעלמו מהפשרות והסינרגיות. להרבה אסטרטגיות התיעלות יש השלכות על החומרים בשימוש, למשל דרישה מוגברת לחומרי בידוד לבניינים, או מעבר לחומרים הדורשים יותר אנרגיה בכלי רכב שמשקלם קל. בעוד שפליטות נוספות אילו, הקשורות לחומרים, מובנות היטב ממחקרים טכנולוגיים, הן לעיתים קרובות לא נכללות במודלים של הערכה משולבת שתוצאותיהם הם תרחישים כמו אילו הנידונים בדו"ח זה.  

יעילות חומרים ואסטרטגיות החלפה משפיעות לא רק על צריכת האנרגיה והפליטות בזמן תהליך היצור, אלא יש להן גם פוטנציאל השפעה על האנרגיה התפעולית הנצרכת בזמן השימוש בתוצרי חומרים אילו. מכאן שעל מנת לנתח אסטרטגיות כאילו נדרשת נקודת מבט של ניתוח מחזור חיים. מספר בדיקות של יעילות חומר התמקדו באסטרטגיות שיש להן רק מעט השפעה על תהליכים, כלומר התעלמו מהפשרות והסינרגיות. להרבה אסטרטגיות התיעלות יש השלכות על החומרים בשימוש, למשל דרישה מוגברת לחומרי בידוד לבניינים, או מעבר לחומרים הדורשים יותר אנרגיה בכלי רכב שמשקלם קל. בעוד שפליטות נוספות אילו, הקשורות לחומרים, מובנות היטב ממחקרים טכנולוגיים, הן לעיתים קרובות לא נכללות במודלים של הערכה משולבת שתוצאותיהם הם תרחישים כמו אילו הנידונים בדו"ח זה.  

[[תמונה:שרטוט 6.png|left|thumb|400px|שרטוט 6: פליטות גזי חממה ב- GtCO2e הקשורות ליצור חומרים לפי סוג החומר (משמאל) ולפי השימוש הראשון בחומר בתהליכי היצור הבאים או בצריכה הסופית (מימין)]]

[[תמונה:שרטוט 6.png|right|thumb|400px|שרטוט 6: פליטות גזי חממה ב- GtCO2e הקשורות ליצור חומרים לפי סוג החומר (משמאל) ולפי השימוש הראשון בחומר בתהליכי היצור הבאים או בצריכה הסופית (מימין)]]