שינויים

דו"ח פערי פליטות 2019. Emissions Gap Report 2019

'''דו"ח פערי פליטות 2019''' הוא דוח שהופק על ידי האו"ם. את תקציר המנהלים של הדוח המקורי, ניתן למצוא [https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/30798/EGR19ESEN.pdf?sequence=13 בקישור זה.]

תרגום תקציר מנהלים. את תקציר המנהלים המקורי ניתן למצא [https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/30798/EGR19ESEN.pdf?sequence=13 בקישור זה.]

זה הפרסום העשירי של דו"ח פערי הפליטות של התכנית הסביבתית של האו"ם UNEP. הוא בוחן את המחקרים המדעיים העדכניים העוסקים ברמות גזי חממה בהווה ובעתיד וכן משווה נתונים אלו עם רמות הפליטה הנחוצות לעולם על מנת להתקדם בנתיב העלות הנמוכה ביותר להשגת מטרות הסכם פריז. ההפרש בין "המקום שבו אנו נמצאים והמקום שבו עלינו להיות" ידוע כ"פער הפליטות".  

זה הפרסום העשירי של דו"ח פערי הפליטות של התכנית הסביבתית של האו"ם UNEP. הוא בוחן את המחקרים המדעיים העדכניים העוסקים ברמות גזי חממה GHG בהווה ובעתיד וכן משווה נתונים אלו עם רמות הפליטה הנחוצות לעולם על מנת להתקדם בנתיב העלות הנמוכה ביותר להשגת מטרות הסכם פריז. ההפרש בין "המקום שבו אנו נמצאים והמקום שבו עלינו להיות" ידוע כ"פער הפליטות".  

 

בספטמבר פורסם דו"ח מסכם לכבוד יום השנה העשירי לפרסום דוחות, שכותרתו "שיעורים מעשור הערכות פערי פליטות", עבור ועידת הפסגה לפעולה אקלימית של המזכ"ל.  

בספטמבר פורסם דו"ח מסכם לכבוד יום השנה העשירי לפרסום דוחות, שכותרתו "שיעורים מעשור הערכות פערי פליטות", עבור ועידת הפסגה לפעולה אקלימית של המזכ"ל.  

הממצאים עגומים. כל המדינות אינן מצליחות לעצור את הגידול בפליטת גזי חממה. לכן הקיצוצים הנדרשים היום גדולים ומהירים יותר. אולם, מאחורי הכותרות הקודרות  עולה גם מסר שונה מסיכום העשור. כמה התפתחויות מעודדות קרו והמיקוד הפוליטי במשבר האקלימי גדל במספר מדיניות, עם מצביעים ומפגינים, במיוחד צעירים, המבהירים שזה הנושא החשוב ביותר עבורם. בנוסף, הטכנולוגיות להפחתת פליטות מהירה ויעילה כלכלית השתפרו באופן משמעותי.  

הממצאים עגומים. כל המדינות אינן מצליחות לעצור את הגידול בפליטת גזי חממה. לכן הקיצוצים הנדרשים היום גדולים ומהירים יותר. אולם, מאחורי הכותרות הקודרות  עולה גם מסר שונה מסיכום העשור. כמה התפתחויות מעודדות קרו והמיקוד הפוליטי במשבר האקלימי גדל במספר מדיניות, עם מצביעים ומפגינים, במיוחד צעירים, המבהירים שזה הנושא החשוב ביותר עבורם. בנוסף, הטכנולוגיות להפחתת פליטות מהירה ויעילה כלכלית השתפרו באופן משמעותי.  

כמו בשנים קודמות, דו"ח זה בוחן כמה מהחלופות הניתנות ליישום הזמינות לארצות על מנת לגשר על הפער, יחד עם מיקוד על איך ניתן ליצור שינוי טרנספורמטיבי ומעברים הוגנים. בבחינה של סך מסקנות הדו"ח, ברור ששינויים הדרגתיים לא יספיקו וכי יש צורך בפעולה טרנספורמטיבית מהירה.  

כמו בשנים קודמות, דו"ח זה בוחן כמה מהחלופות הניתנות ליישום הזמינות לארצות על מנת לגשר על הפער, יחד עם מיקוד על איך ניתן ליצור שינוי טרנספורמטיבי ומעברים הוגנים. בבחינה של סך מסקנות הדו"ח, ברור ששינויים הדרגתיים לא יספיקו וכי יש צורך בפעולה טרנספורמטיבית מהירה.  

ההבט הפוליטי נשלט ב- 2019 ע"י ועידת הפסגה לפעולה אקלימית של מזכ"ל האו"ם, בספטמבר. בועידה זו התכנסו ממשלות, נציגי השוק הפרטי, החברה האזרחית, רשויות מקומיות וארגונים בינלאומיים. מטרתה הייתה לעורר לפעולה ובמיוחד להבטיח את התחיבות המדינות להגדיל את תרומתן nationally determined contributions=NDCs עד 2020 ולשאוף לאפס פליטות עד 2050.  

ההבט הפוליטי נשלט ב- 2019 ע"י ועידת הפסגה לפעולה אקלימית של מזכ"ל האו"ם, בספטמבר. בועידה זו התכנסו ממשלות, נציגי השוק הפרטי, החברה האזרחית, רשויות מקומיות וארגונים בינלאומיים. מטרתה הייתה לעורר לפעולה ובמיוחד להבטיח את התחיבות המדינות להגדיל את תרומתן nationally determined contributions=NDCs עד 2020 ולשאוף לאפס פליטות עד 2050.  

 

לפי הפרסום לעיתונות, כ- 70 מדינות הודיעו, בתום ועידת הפסגה, על כוונתן להגיש NDCs משופרות עד 2020, ו-65 כלכלות תת-מדינתיות התחייבו לעבוד לקראת אפס פליטות עד 2050. בנוסף, מספר חברות פרטיות, מוסדות פיננסים וערים מרכזיות הודיעו על צעדים מעשיים להפחתת פליטות והסטת השקעות לטכנולוגיות ברמת פחמן נמוכה. מטרתה המרכזית של ועידת הפסגה, להבטיח את התחייבות המדינות לשפר את ה-NDCs, הושגה במידה מסוימת, אבל בעיקר ע"י כלכלות קטנות יותר. בשל ההעדרות הבולטת לעין של מרבית חברי ה- G20, ההשפעה על פערי הפליטה, תהיה כנראה מוגבלת.  

לפי הפרסום לעיתונות, כ- 70 מדינות הודיעו, בתום ועידת הפסגה, על כוונתן להגיש NDCs משופרות עד 2020, ו-65 כלכלות תת-מדינתיות התחייבו לעבוד לקראת אפס פליטות עד 2050. בנוסף, מספר חברות פרטיות, מוסדות פיננסים וערים מרכזיות הודיעו על צעדים מעשיים להפחתת פליטות והסטת השקעות לטכנולוגיות ברמת פחמן נמוכה. מטרתה המרכזית של ועידת הפסגה, להבטיח את התחייבות המדינות לשפר את ה-NDCs, הושגה במידה מסוימת, אבל בעיקר ע"י כלכלות קטנות יותר. בשל ההעדרות הבולטת לעין של מרבית חברי ה- G20, ההשפעה על פערי הפליטה, תהיה כנראה מוגבלת.  

באשר לנקודת המבט המדעית, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלימי, ה- IPCC, הוציא שני דו"חות מיוחדים ב-2019: הדו"ח על השינוי האקלימי והיבשה, שעסק בשינוי האקלימי, מידבור, דגרדציה של הקרקע, ניהול קרקע מקיים, בטחון תזונתי ותנועות גזי חממה בבתי גידול יבשתיים, והדו"ח על האוקינוסים והקריוספרה באקלים משתנה. שני הדו"חות הביעו דאגה עמוקה לגבי השינויים הנצפים והחזויים כתוצאה מהשינוי האקלימי ונתנו בסיס מדעי אפילו חזק יותר, התומך בחשיבות מטרות הטמפרטורה של הסכם פריז והצורך להבטיח כי הפליטות הן במסלול המבטיח השגת מטרות אלו.

באשר לנקודת המבט המדעית, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלימי, ה- IPCC, הוציא שני דו"חות מיוחדים ב-2019: הדו"ח על השינוי האקלימי והיבשה, שעסק בשינוי האקלימי, מידבור, דגרדציה של הקרקע, ניהול קרקע מקיים, בטחון תזונתי ותנועות גזי חממה בבתי גידול יבשתיים, והדו"ח על האוקינוסים והקריוספרה באקלים משתנה. שני הדו"חות הביעו דאגה עמוקה לגבי השינויים הנצפים והחזויים כתוצאה מהשינוי האקלימי ונתנו בסיס מדעי אפילו חזק יותר, התומך בחשיבות מטרות הטמפרטורה של הסכם פריז והצורך להבטיח כי הפליטות הן במסלול המבטיח השגת מטרות אלו.

דו"ח פערי הפליטות הנוכחי הוכן בידי צוות בינלאומי של מדענים מובילים שהעריכו את כל המידע הזמין, כולל זה שפורסם בהקשר של הדו"חות המיוחדים של ה- IPCC, וכן מידע שפורסם במחקרים מדעיים עדכניים. תהליך ההערכה היה שקוף ומשתף. שיטת ההערכה והממצאים הראשוניים היו זמינים לממשלות וארצות המוזכרים באופן ספציפי בדו"ח, כדי לאפשר להם הזדמנות להעיר על הממצאים.

דו"ח פערי הפליטות הנוכחי הוכן בידי צוות בינלאומי של מדענים מובילים שהעריכו את כל המידע הזמין, כולל זה שפורסם בהקשר של הדו"חות המיוחדים של ה- IPCC, וכן מידע שפורסם במחקרים מדעיים עדכניים. תהליך ההערכה היה שקוף ומשתף. שיטת ההערכה והממצאים הראשוניים היו זמינים לממשלות וארצות המוזכרים באופן ספציפי בדו"ח, כדי לאפשר להם הזדמנות להעיר על הממצאים.

 

פליטות גזי חממה ממשיכות לגדול, למרות האזהרות המדעיות וההתחיבויות הפוליטיות

פליטות גזי חממה ממשיכות לגדול, למרות האזהרות המדעיות וההתחיבויות הפוליטיות

שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.

שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.

 

הצמיחה הכלכלית הייתה חזקה הרבה יותר במדינות שאינן חברות ב- OECD, שגדלו ביותר מ- 4.5% כל שנה בעשור האחרון, בהשוואה ל-2% לשנה של חברי ה- OECD. מאחר והיו ירידות בכמות האנרגיה שנצרכה לכל יחידת פעילות כלכלית, גם לחברי וגם וללא חברי ה- OECD, גידול חזק יותר משמעותו שהשימוש באנרגיה ראשונית גדל מהר הרבה יותר במדינות שאינן חברות ה- OECD (2.8% לשנה) בהשוואה לחברות ה- OECD (0.3% לשנה).

הצמיחה הכלכלית הייתה חזקה הרבה יותר במדינות שאינן חברות ב- OECD, שגדלו ביותר מ- 4.5% כל שנה בעשור האחרון, בהשוואה ל-2% לשנה של חברי ה- OECD. מאחר והיו ירידות בכמות האנרגיה שנצרכה לכל יחידת פעילות כלכלית, גם לחברי וגם וללא חברי ה- OECD, גידול חזק יותר משמעותו שהשימוש באנרגיה ראשונית גדל מהר הרבה יותר במדינות שאינן חברות ה- OECD (2.8% לשנה) בהשוואה לחברות ה- OECD (0.3% לשנה).

מדינות ה- OECD כבר משתמשות בפחות אנרגיה לכל יחידת פעילות כלכלית, מה שמעלה את האפשרות שלמדינות שאינן חברות ב- OECD יש פוטנציאל להאיץ שיפורים אפילו יחד עם צמיחה, תיעוש ועיור הכלכלות שלהן, תוך כדי השגת מטרות הפיתוח שלהן.

מדינות ה- OECD כבר משתמשות בפחות אנרגיה לכל יחידת פעילות כלכלית, מה שמעלה את האפשרות שלמדינות שאינן חברות ב- OECD יש פוטנציאל להאיץ שיפורים אפילו יחד עם צמיחה, תיעוש ועיור הכלכלות שלהן, תוך כדי השגת מטרות הפיתוח שלהן.

שרטוט 3: פליטות משויכות לנקודת פליטה (טריטוריאליות) ונקודת צריכה. מצד שמאל סה"כ הפליטות ומימין פליטות לנפש

שרטוט 3: פליטות משויכות לנקודת פליטה (טריטוריאליות) ונקודת צריכה. מצד שמאל סה"כ הפליטות ומימין פליטות לנפש

 

חברות ה- G20 תורמות 78% מפליטות גזי החממה העולמיות.  ביחד הן במסלול להשיג את התחיבותיהן ל-2020 מועידת קנקון. אולם שבע מדינות אינן במסלול להשגת התחיבויות ה- NDC שלהן ל-2030 ועבור שלוש מדינות נוספות אין אפשרות לקבע.  

חברות ה- G20 תורמות 78% מפליטות גזי החממה העולמיות.  ביחד הן במסלול להשיג את התחיבותיהן ל-2020 מועידת קנקון. אולם שבע מדינות אינן במסלול להשגת התחיבויות ה- NDC שלהן ל-2030 ועבור שלוש מדינות נוספות אין אפשרות לקבע.  

מאחר וחברות ה- G20 תורמות לכ- 78% מפליטות גזי חממה (כולל שימושי קרקע), הן קובעות בגדול את מגמות הפליטה העולמיות ואת המידה שבה פער הפליטות ייסגר ב- 2030. לכן, דו"ח זה בוחן בקפידה את המדינות החברות ה- G20.  

מאחר וחברות ה- G20 תורמות לכ- 78% מפליטות גזי חממה (כולל שימושי קרקע), הן קובעות בגדול את מגמות הפליטה העולמיות ואת המידה שבה פער הפליטות ייסגר ב- 2030. לכן, דו"ח זה בוחן בקפידה את המדינות החברות ה- G20.  

חמש חברות ב- G20 (האיחוד האירופאי וארבע חברים אינדיבידואליים) התחייבו למטרות ארוכות טווח של אפס פליטות, מתוכן שלוש נמצאות בתהליכי חקיקה ושתיים העבירו חקיקה מתאימה. שאר 15 חברות ה- G20 לא התחייבו ליעד של אפס פליטות.

חמש חברות ב- G20 (האיחוד האירופאי וארבע חברים אינדיבידואליים) התחייבו למטרות ארוכות טווח של אפס פליטות, מתוכן שלוש נמצאות בתהליכי חקיקה ושתיים העבירו חקיקה מתאימה. שאר 15 חברות ה- G20 לא התחייבו ליעד של אפס פליטות.

 

טבלה 1: סך פליטות גזי החממה העולמיות ב- 2030 בתרחישים שונים (חציון וטווח עשרת ו-90 האחוזונים), השלכות על הטמפרטורה ופער הפליטות.

טבלה 1: סך פליטות גזי החממה העולמיות ב- 2030 בתרחישים שונים (חציון וטווח עשרת ו-90 האחוזונים), השלכות על הטמפרטורה ופער הפליטות.

אילו התחילה פעולה אקלימית רצינית ב-2010, הקיצוצים הנדרשים לשנה להשגת רמות הפליטות של 2 ו-1.5 מעלות צלזיוס, היו רק 0.7% ו-3.3% לשנה בלבד בהתאמה. אולם, מאחר וזה לא קרה, הקיצוצים בפליטות הנחוצים כעת הם 2.7% לשנה החל מ-2020 עבור המטרה של 2 מעלות צלזיוס ו-7.6% לשנה בממוצע עבור המטרה של 1.5 מעלות צלזיוס. ברור שככל שהפעולה תידחה, יידרשו קיצוצים גדולים יותר.

אילו התחילה פעולה אקלימית רצינית ב-2010, הקיצוצים הנדרשים לשנה להשגת רמות הפליטות של 2 ו-1.5 מעלות צלזיוס, היו רק 0.7% ו-3.3% לשנה בלבד בהתאמה. אולם, מאחר וזה לא קרה, הקיצוצים בפליטות הנחוצים כעת הם 2.7% לשנה החל מ-2020 עבור המטרה של 2 מעלות צלזיוס ו-7.6% לשנה בממוצע עבור המטרה של 1.5 מעלות צלזיוס. ברור שככל שהפעולה תידחה, יידרשו קיצוצים גדולים יותר.

המשך דחיית ההפחתות הנדרשות על מנת להשיג את המטרות, משמעותה הפחתות עתידיות של פליטות והסרה של דו תחמוצת הפחמן מהאטמוספירה בסדר גודל כזה, שהתוצאה תהיה סטייה רצינית מהמסלולים הזמינים כיום. זה, יחד עם פעילות ההסתגלות הנחוצה, סטייה כזו מהווה סיכון לפגיעה קשה בכלכלה העולמית ופגיעה באבטחת המזון והמגוון הביולוגי.

המשך דחיית ההפחתות הנדרשות על מנת להשיג את המטרות, משמעותה הפחתות עתידיות של פליטות והסרה של דו תחמוצת הפחמן מהאטמוספירה בסדר גודל כזה, שהתוצאה תהיה סטייה רצינית מהמסלולים הזמינים כיום. זה, יחד עם פעילות ההסתגלות הנחוצה, סטייה כזו מהווה סיכון לפגיעה קשה בכלכלה העולמית ופגיעה באבטחת המזון והמגוון הביולוגי.

 

שיפור הפעולה ע"י חברות ה- G20 חיונית עבור מאמצי ההפחתה העולמיים.

שיפור הפעולה ע"י חברות ה- G20 חיונית עבור מאמצי ההפחתה העולמיים.

דו"ח זה מתמקד במיוחד בחברות ה- G20 ומשקף בכך את חשיבותן למאמצי ההפחתה העולמיים. פרק 4, במיוחד, מתמקד בהתקדמות ובהזדמנויות לשיפור שאיפות ההפחתה של שבע חברות נבחרות מבין ה- G20: ארגנטינה, ברזיל, סין, האיחוד האירופאי, הודו, יפן וארה"ב, שייצגו 56% מהפליטות העולמיות ב- 2017. פרק זה, שפורסם מוקדם יותר, עבור פסגת פעולת האקלים, מציג בחינה מפורטת של פעולה וחוסר פעולה במגזרי מפתח ומראה שלמרות שיש כמה רצים קדמיים, התמונה הכללית קודרת למדי.

דו"ח זה מתמקד במיוחד בחברות ה- G20 ומשקף בכך את חשיבותן למאמצי ההפחתה העולמיים. פרק 4, במיוחד, מתמקד בהתקדמות ובהזדמנויות לשיפור שאיפות ההפחתה של שבע חברות נבחרות מבין ה- G20: ארגנטינה, ברזיל, סין, האיחוד האירופאי, הודו, יפן וארה"ב, שייצגו 56% מהפליטות העולמיות ב- 2017. פרק זה, שפורסם מוקדם יותר, עבור פסגת פעולת האקלים, מציג בחינה מפורטת של פעולה וחוסר פעולה במגזרי מפתח ומראה שלמרות שיש כמה רצים קדמיים, התמונה הכללית קודרת למדי.

למרות שמדינות רבות, כולל מרבית חברות ה- G20, התחייבו למטרות של אפס כריתת יערות בעשורים האחרונים, התחיבויות אילו אינן מגובות ע"י פעולה בשטח.

למרות שמדינות רבות, כולל מרבית חברות ה- G20, התחייבו למטרות של אפס כריתת יערות בעשורים האחרונים, התחיבויות אילו אינן מגובות ע"י פעולה בשטח.

מספר תחומים זוהו כחיוניים ובעלי השפעה, בהתבסס על הערכות פוטנציאל ההפחתה באותן שבע המדינות המוזכרות מעלה (ראה טבלה 2). מטרת ההמלצות היא להראות את הפוטנציאל, לעורר את הטיפול ולהקל על החלטות פוליטיות לגבי הנדרש ליישום הפעולה הנחוצה. כל מדינה תהיה אחראית לתכנון המדיניות והפעולה שלה.

מספר תחומים זוהו כחיוניים ובעלי השפעה, בהתבסס על הערכות פוטנציאל ההפחתה באותן שבע המדינות המוזכרות מעלה (ראה טבלה 2). מטרת ההמלצות היא להראות את הפוטנציאל, לעורר את הטיפול ולהקל על החלטות פוליטיות לגבי הנדרש ליישום הפעולה הנחוצה. כל מדינה תהיה אחראית לתכנון המדיניות והפעולה שלה.

 

דה-קרבוניזציה של הכלכלה העולמית תדרוש שינויים מבניים משמעותיים, שיש לתכנן כך שיביאו את מירב היתרונות הנילווים לאנושות ולמערכות התמיכה של כדור הארץ.

דה-קרבוניזציה של הכלכלה העולמית תדרוש שינויים מבניים משמעותיים, שיש לתכנן כך שיביאו את מירב היתרונות הנילווים לאנושות ולמערכות התמיכה של כדור הארץ.

באם יובנו היתרונות הנילווים בנוסף לסגירת פערי הפליטה, המעבר הנדרש יתרום באופן חיוני להשגת האג'נדה של האו"ם ל-2030 ו-17 המטרות לפיתוח בר-קיימא (SDGs).  

באם יובנו היתרונות הנילווים בנוסף לסגירת פערי הפליטה, המעבר הנדרש יתרום באופן חיוני להשגת האג'נדה של האו"ם ל-2030 ו-17 המטרות לפיתוח בר-קיימא (SDGs).  

הגנה על האקלים והשקעה בהסתגלות יהפכו לתנאי מקדים לשלום ויציבות. ידרשו מאמצים חסרי תקדים לשנות חברות, כלכלות, תשתיות מוסדות ומדיניות. יחד עם זאת, תהליכי דה-קרבוניזציה עמוקים ומהירים, משמעותם שנדרשים שינויים מבניים במגזרים כלכליים, חברות, שוק התעסוקה ודגמי סחר.

הגנה על האקלים והשקעה בהסתגלות יהפכו לתנאי מקדים לשלום ויציבות. ידרשו מאמצים חסרי תקדים לשנות חברות, כלכלות, תשתיות מוסדות ומדיניות. יחד עם זאת, תהליכי דה-קרבוניזציה עמוקים ומהירים, משמעותם שנדרשים שינויים מבניים במגזרים כלכליים, חברות, שוק התעסוקה ודגמי סחר.

זה בהכרח יגרור שינויים משמעותיים באופני הביקוש והאספקה של אנרגיה, מזון, שרותים מבוססי-חומרי גלם, ע"י ממשלות, עסקים ושווקים. מערכות אספקה אילו משולבות עם ההעדפות, הפעולות והביקוש של צרכנים, אזרחים וקהילות.  שינויים שורשיים בערכים, נורמות, תרבות צרכנית והשקפות עולם הם חלק בלתי נמנע מטרנספורמציית הקיימות הגדולה. הלגיטימיות של דה-קרבוניזציה דורשת לפי-כך התגייסות חברתית מסיבית והשקעה בלכידות חברתית על מנת להימנע מהדרה והתנגדות לשינוי. יש לפתח תהליכי שינוי צודקים ובזמן הנכון לקראת קיימות, תוך התחשבות בזכויות ובאינטרסים של אנשים הפגיעים להשפעות השינוי האקלימי, אנשים ואזורים שבהם דה-קרבוניזציה דורשת שינויים מבניים ושל הדורות העתידיים.

זה בהכרח יגרור שינויים משמעותיים באופני הביקוש והאספקה של אנרגיה, מזון, שרותים מבוססי-חומרי גלם, ע"י ממשלות, עסקים ושווקים. מערכות אספקה אילו משולבות עם ההעדפות, הפעולות והביקוש של צרכנים, אזרחים וקהילות.  שינויים שורשיים בערכים, נורמות, תרבות צרכנית והשקפות עולם הם חלק בלתי נמנע מטרנספורמציית הקיימות הגדולה. הלגיטימיות של דה-קרבוניזציה דורשת לפי-כך התגייסות חברתית מסיבית והשקעה בלכידות חברתית על מנת להימנע מהדרה והתנגדות לשינוי. יש לפתח תהליכי שינוי צודקים ובזמן הנכון לקראת קיימות, תוך התחשבות בזכויות ובאינטרסים של אנשים הפגיעים להשפעות השינוי האקלימי, אנשים ואזורים שבהם דה-קרבוניזציה דורשת שינויים מבניים ושל הדורות העתידיים.

למזלנו, ניתן לתכנן את הטרנספורמציה העמוקה הנדרשת על מנת לסגור את פער הפליטת בין המגמות המבוססות על המדיניות בהווה ובין הסכם פריז, כך שתביא איתה יתרונות נילווים רבים לאנושות ולמערכות התמיכה של כדור הארץ. יתרונות אילו, החל מהפחתת זיהום אויר, שיפור בריאות הציבור, ביסוס מערכות אנרגיה ותהליכים תעשייתיים מקיימים, הפיכת הצרכנות והשרותים ליעילים יותר, שימוש בתהליכים חקלאיים אינטנסיביים פחות והפחתה של איבוד מגוון ביולוגי בערים שניתן לחיות בהן.

למזלנו, ניתן לתכנן את הטרנספורמציה העמוקה הנדרשת על מנת לסגור את פער הפליטת בין המגמות המבוססות על המדיניות בהווה ובין הסכם פריז, כך שתביא איתה יתרונות נילווים רבים לאנושות ולמערכות התמיכה של כדור הארץ. יתרונות אילו, החל מהפחתת זיהום אויר, שיפור בריאות הציבור, ביסוס מערכות אנרגיה ותהליכים תעשייתיים מקיימים, הפיכת הצרכנות והשרותים ליעילים יותר, שימוש בתהליכים חקלאיים אינטנסיביים פחות והפחתה של איבוד מגוון ביולוגי בערים שניתן לחיות בהן.

 

הדו"ח של השנה בוחן 6 נקודות כניסה להתקדמות לקראת סגירת פערי הפליטות דרך שינוי טרנספורמטיבי בתחומים הבאים: (א) זיהום אויר, איכות אויר ובריאות (ב) עיור (ג) ממשל, חינוך ותעסוקה (ד) דיגיטליזציה (ה) שרותים יעילי אנרגיה וחומר להעלאת רמת החיים, ו-(ו) שימושי קרקע, בטחון מזון וביואנרגיה. על בסיס סקירה כללית זו, בפרק 6 מוצג דיון מפורט יותר של מעברים במגזר האנרגיה.

הדו"ח של השנה בוחן 6 נקודות כניסה להתקדמות לקראת סגירת פערי הפליטות דרך שינוי טרנספורמטיבי בתחומים הבאים: (א) זיהום אויר, איכות אויר ובריאות (ב) עיור (ג) ממשל, חינוך ותעסוקה (ד) דיגיטליזציה (ה) שרותים יעילי אנרגיה וחומר להעלאת רמת החיים, ו-(ו) שימושי קרקע, בטחון מזון וביואנרגיה. על בסיס סקירה כללית זו, בפרק 6 מוצג דיון מפורט יותר של מעברים במגזר האנרגיה.

שימוש אינטנסיבי יותר, אורך חיים גדול יותר, שימוש חוזר ברכיבים, יצור חוזר ותיקון כאסטרטגיות להשגת יותר שרות ממוצרים מבוססי חומרים.

שימוש אינטנסיבי יותר, אורך חיים גדול יותר, שימוש חוזר ברכיבים, יצור חוזר ותיקון כאסטרטגיות להשגת יותר שרות ממוצרים מבוססי חומרים.

הדו"ח מרחיב ודן בפרטים עבור מגזר הדיור והרכב ומראה שגידול ביעילות חומרים יכול להפחית פליטות שנתיות מבניה והפעלה של בניינים ויצור ושימוש בכלי רכב לנוסעים. בכך הוא יכול לתרום עוד שווה ערך של כשני ג'יגהטון פחמן דו חמצני לשנה בהפחתת פליטות ותרומה למאמצי הפחתת פליטות עולמית עד 2030.

הדו"ח מרחיב ודן בפרטים עבור מגזר הדיור והרכב ומראה שגידול ביעילות חומרים יכול להפחית פליטות שנתיות מבניה והפעלה של בניינים ויצור ושימוש בכלי רכב לנוסעים. בכך הוא יכול לתרום עוד שווה ערך של כשני ג'יגהטון פחמן דו חמצני לשנה בהפחתת פליטות ותרומה למאמצי הפחתת פליטות עולמית עד 2030.