שורה 1: |
שורה 1: |
| {{מאמר דעה|האזרח דרור}} | | {{מאמר דעה|האזרח דרור}} |
| | | |
− | המחקר הכלכלי מבוסס על הנחות אידאולוגיות ופילוסופיות שלא עומדות בקנה אחד עם מדעי הטבע. המאמר מציע בסיס אחר (מדעי משולב), ומסה להראות מדוע חלק מבסיס זה (השכבה הביולוגית) גורר את הניתוח חזרה לכלכלה הפוליטית ומדוע מכיל השוק המשוכלל אי יעילות, גם ללא תנאים מגבילים כמו מידע לא סימטרי. | + | [[חקר הכלכלה|המחקר הכלכלי]] מבוסס על הנחות אידאולוגיות ופילוסופיות שלא עומדות בקנה אחד עם מדעי הטבע. המאמר מציע בסיס אחר (מדעי משולב), ומסה להראות מדוע חלק מבסיס זה (השכבה הביולוגית) גורר את הניתוח חזרה לכלכלה הפוליטית ומדוע מכיל [[שוק משוכלל|השוק המשוכלל]] אי יעילות, גם ללא תנאים מגבילים כמו מידע לא סימטרי. |
| + | ==העוני של הפילוסופיה== |
| + | פילוסופיה היא המקור העתיק של כל ענפי המחקר והמדע. בליבת הפילוסופיה עומדת החשיבה הביקורתית על עצם החשיבה עצמה והטלת ספק במובן מאליו. בגלל היבט זה הפילוסופיה תישאר עימנו תמיד, הן לצורך חשיבה כללית על טבע האדם והיקום, הן לצורך מוסר וגיבוש השקפה לחיי היומיום, והן לשם חשיבה על המדע עצמו ועזרה בבחינה של מתודות וממצאים מדעיים. |
| | | |
− | ==העוני של הפילוסופיה==
| + | עם זאת, ההתקדמות הגדולה בתחומי מדעי הטבע, התרחשה במקביל להפקעתם של תחומים אלו מהתחום הכללי של פילוסופיה "הטהורה" של ההיקש הלוגי, אל השילוב של היקש הלוגי עם ניסויים אמפיריים. הנחות לוגיות מובילות לניסויים חדשים שמניבים תצפיות מפתיעות, שגורמות לניסוח מחדש של הכללים הישנים ולפרשנות מחודשת של התצפיות הקודמות. |
− | פילוסופיה היא "הסבתא" של כל ענפי המחקר והמדע. בליבת הפילוסופיה עומדת החשיבה הביקורתית על עצם החשיבה עצמה והטלת ספק במובן מאליו. בגלל היבט זה הפילוסופיה תישאר עימנו תמיד, הן לצורך חשיבה כללית על טבע האדם והיקום, הן לצורך מוסר וגיבוש השקפה לחיי היומיום, והן לשם חשיבה על המדע עצמו ועזרה בבחינה של מתודות וממצאים מדעיים. | |
| | | |
− | עם זאת, ההתקדמות הגדולה בתחומי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה, התרחשה במקביל להפקעתם של תחומים אלו מהתחום הכללי של פילוסופיה "הטהורה" של ההיקש הלוגי, אל השילוב של היקש הלוגי עם ניסויים אמפיריים. הנחות לוגיות מובילות לניסויים חדשים שמניבים תצפיות מפתיעות, שגורמות לניסוח מחדש של הכללים הישנים ולפרשנות מחודשת של התצפיות הקודמות.
| + | פילוסוף מנסה לקיים מבנה לוגי סגור – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. בניגוד לכך טען קרל פופר כי תאוריה מדעית מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא שיבנה תאוריה חדשה. |
| | | |
− | פילוסוף מנסה לקיים מבנה לוגי סגור – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. בניגוד לכך טען קרל פופר כי תאוריה מדעית מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא.
| + | מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם [[כלכלה נאו קלאסית]], מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על [[הסביבה הטבעית|הטבע]], על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות. |
| | | |
− | מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם הכלכלה, מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על הטבע, על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות.
| + | לדוגמה ההנחה [[ראציונאליזם|שבני אדם מתנהגים בצורה רציונלית]]. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות, [[הטיה קוגנטיבית]] והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי. |
| | | |
− | קחו לדוגמה את ההנחה שבני האדם מתנהגים בצורה רציונלית. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של כהנמן וטברסקי ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי תמיד. במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, היתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו.
| + | במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, היתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. לדוגמה אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו, וגם זה תוך התעלמות ממגבלות אחרות של המוח. |
| | | |
− | אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת בספר [[קיצור תולדות האנושות]] "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את השכל הישר שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהיריות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוונטים. השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה. | + | אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת בספר [[קיצור תולדות האנושות]] "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את "השכל הישר" שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהירויות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוונטים. השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה. |
| | | |
| ==היררכיה מדעית== | | ==היררכיה מדעית== |