שינויים

'''הנשק החם בארצות הברית''' הוא התפוצה והשימוש הרבים ב[[נשק קל]] ב[[ארצות הברית]]. כ-30% מכלל הבוגרים בארצות הברית מחזיקים נשק כמו אקדחים, רובים ותתי מקלע. כמעט שני שליש מהתושבים בארצות הברית חיו בשלב כלשהו של חייהם בבית שהיה בו נשק חם.{{הערה|שם=pew2013}} לדבר זה השפעות חמורה על שיעור הרציחות, התאונות וההתאבדויות מנשק חם. מעל 33 אלף מתושבי ארה"ב מתים בכל שנה עקב ירי בנשק קל.{{הערה|שם=Wallace}} שיעור המוות מנשק חם גבוהה בארצות הברית לעומת מדינות מערביות אחרות גבוה פי 7. שיעור הרצח בארצות הברית שמעורב בו נשק חם גבוה פי 19 לעומת מדינות מערביות אחרות, וגם מקרי ההתאבדויות והתאונות מנשק חם גבוהים במאות אחוזים. <ref name="Richardson2011"/>  

'''הנשק החם בארצות הברית''' הוא התפוצה והשימוש הרבים ב[[נשק קל]] ב[[ארצות הברית]]. כ-30% מכלל הבוגרים בארצות הברית מחזיקים נשק כמו אקדחים, רובים ותתי מקלע. כמעט שני שליש מהתושבים בארצות הברית חיו בשלב כלשהו של חייהם בבית שהיה בו נשק חם.{{הערה|שם=pew2013}} לדבר זה השפעות חמורה על שיעור הרציחות, התאונות וההתאבדויות מנשק חם. מעל 33 אלף מתושבי ארה"ב מתים בכל שנה עקב ירי בנשק קל.{{הערה|שם=Wallace}} שיעור המוות מנשק חם גבוהה בארצות הברית לעומת מדינות מערביות אחרות גבוה פי 7. שיעור הרצח בארצות הברית שמעורב בו נשק חם גבוה פי 19 לעומת מדינות מערביות אחרות, וגם מקרי ההתאבדויות והתאונות מנשק חם גבוהים במאות אחוזים. <ref name="Richardson2011"/>  

בנוסף למקרים רבים של ירי סתמי באנשים, התפוצה הקלה של נשק קל בארצות הברית תורמת לתופעה נוספת של מקרי ירי המוני על אנשים במרחב הציבורי, בבתי ספר ועוד. תופעה שהופכת פופולרית יותר בשנים האחרונות וגובה כמות גדולה יותר של קורבנות בכל שנה. עם זאת כמות המוות היומית מנשק חם היא בממוצע כ-90 אנשים ביום -כמות גדולה יותר מכל פיגוע המוני.  

בנוסף למקרים רבים של ירי סתמי באנשים, התפוצה הקלה של נשק קל בארצות הברית תורמת לתופעה נוספת של מקרי ירי המוני על אנשים במרחב הציבורי, בבתי ספר ועוד. תופעה שהופכת פופולרית יותר בשנים האחרונות וגובה כמות גדולה יותר של קורבנות בכל שנה. עם זאת כמות המוות היומית מנשק חם היא בממוצע כ-90 אנשים ביום -כמות גדולה יותר מכל פיגוע המוני.  

התפוצה והנשיאה של נשק קל מעוגנת לכאורה בתיקון השני לחוקה של ארצות הברית. בנוסף רבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש. עם זאת יש פערים ניכרים בנושא זה בין אנשים שונים. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאוד בארצות הברית כיום. מלבד ההשפעה של מי שנהרגו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר ומעודדת יצירת [[תרבות של פחד]]. 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו או איימו עם נשק עליהם או על אדם ממשפחתם.{{הערה|שם=pew2017}} פחד זה עשוי לדרבן אנשים לקנות עוד נשקים.  

התפוצה והנשיאה של נשק קל מעוגנת לכאורה בתיקון השני לחוקה של ארצות הברית. בנוסף רבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש. עם זאת יש פערים ניכרים בנושא זה בין אנשים שונים. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאוד בארצות הברית כיום. מלבד ההשפעה של מי שנהרגו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר ומעודדת יצירת [[תרבות של פחד]]. 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו או איימו עם נשק עליהם או על אדם ממשפחתם.{{הערה|שם=pew2017}} פחד זה עשוי לדרבן אנשים לקנות עוד נשקים.  

בנוסף [[חברות הנשק]] מפעילות במשך שנים [[לובי פוליטי]], שיווק והפצת [[תעמולה]] כדי לעודד את הרכישה של נשק קל, ולמנוע כל שינוי לכיוון של הפחתת כמות הנשקים, מגבלות על נשיאת נשקים ואפילו איסוף מידע ברור על כמות הקורבנות של ירי מנשק קל.{{הערה|שם=Wallace}} יש תחומים שבהם יש פערי עמדות גדולים בין כלל הציבור הבוגר לבין 30 אחוז מהתושבים שהם בעלי נשק חם, אבל יש תחומים כמו איסור מכירת נשק לבעלי בעיות נפשיות, ומגבלות אחרות על נשקים שבהם אין כמעט הבדל באוכלוסיה ויש תמיכה רחבה בקידום מגבלות נשק אלה. עם זאת [[קשרי הון-שלטון]] ולובי מאסיבי של חברות הנשק מונע קידום של נושאים אלה. הדבר מזכיר את [[הכחשת נזקי העישון]], שם [[חברות טבק]] מצליחות לשמור על אינטרסים שלהם חרף קונצזוס לכאורה לפיו העישון מסוכן וכי [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] הוא לא חוקי ולא מוסרי. [[קשרי הון שלטון]] בשני המקרים משפיעים יותר על הנושא מאשר מחלוקת ציבורית.  

בנוסף [[חברות הנשק]] מפעילות במשך שנים [[לובי פוליטי]], שיווק והפצת [[תעמולה]] כדי לעודד את הרכישה של נשק קל, ולמנוע כל שינוי לכיוון של הפחתת כמות הנשקים, מגבלות על נשיאת נשקים ואפילו איסוף מידע ברור על כמות הקורבנות של ירי מנשק קל.{{הערה|שם=Wallace}} יש תחומים שבהם יש פערי עמדות גדולים בין כלל הציבור הבוגר לבין 30 אחוז מהתושבים שהם בעלי נשק חם, אבל יש תחומים כמו איסור מכירת נשק לבעלי בעיות נפשיות, ומגבלות אחרות על נשקים שבהם אין כמעט הבדל באוכלוסיה ויש תמיכה רחבה בקידום מגבלות נשק אלה. עם זאת [[קשרי הון-שלטון]] ולובי מאסיבי של חברות הנשק מונע קידום של נושאים אלה. הדבר מזכיר את [[הכחשת נזקי העישון]], שם [[חברות טבק]] מצליחות לשמור על אינטרסים שלהם חרף קונצנזוס לכאורה לפיו העישון מסוכן וכי [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] הוא לא חוקי ולא מוסרי. [[קשרי הון-שלטון]] בשני המקרים משפיעים יותר על הנושא מאשר מחלוקת ציבורית.  

הנשק הקל בארצות הברית הוא דוגמה ל[[נעילה טכנולוגית]] - היות והוא נפוץ כל כך אזרחים רבים מרגישים איום על חייהם מצד פושעים, ונושאים את הנשק כדי לנסות להתגונן מפניו. עם זאת מחקרים מצביעים על כך שהנשק אינו תורם להפחתת כמות הפשיעה, וכן שאזרחים שומרי חוק הנושאים נשק נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגע מירי של פושעים, בין היתר בגלל בטחון עצמי מופרז וניסיונות לאיים על פושעים שמסתיימים ברוב המקרים בירי על האזרח. תפוצת הנשק היא גם דוגמה ל[[כלכלת התמכרות]] - יתרון אבולוציוני של מוצרים ממכרים. כמו כן תפוצה זו קשורה ל[[גזענות]] בארצות הברית. יצירת תרבות פחד ואובדן הבטחון של הליכה ברחוב מדגימים את [[משבר המוצרים הציבוריים]] שנחזה עוד בשנות ה-50 בספר "[[חברת השפע]]" - דחיקה החוצה ומחסור ב[[מוצר ציבורי]] (בטחון במרחב הציבורי, תחושת בטחון כללית) עקב השפעות של [[מוצר פרטי]]. כמו כן הנסיון הכושל להתמודד עם פשיעה באמצעות נשקים מדגימה כשלון של [[שיטת הטיפול המאוחר]] בהקשר של פשיעה, ומדגימה צורך בחיזוק גישה של [[מניעת פשיעה]].  

הנשק הקל בארצות הברית הוא דוגמה ל[[נעילה טכנולוגית]] - היות והוא נפוץ כל כך אזרחים רבים מרגישים איום על חייהם מצד פושעים, ונושאים את הנשק כדי לנסות להתגונן מפניו. עם זאת מחקרים מצביעים על כך שהנשק אינו תורם להפחתת כמות הפשיעה, וכן שאזרחים שומרי חוק הנושאים נשק נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגע מירי של פושעים, בין היתר בגלל בטחון עצמי מופרז וניסיונות לאיים על פושעים שמסתיימים ברוב המקרים בירי על האזרח. תפוצת הנשק היא גם דוגמה ל[[כלכלת התמכרות]] - יתרון אבולוציוני של מוצרים ממכרים. כמו כן תפוצה זו קשורה ל[[גזענות]] בארצות הברית. יצירת תרבות פחד ואובדן הביטחון של הליכה ברחוב מדגימים את [[משבר המוצרים הציבוריים]] שנחזה עוד בשנות ה-50 בספר "[[חברת השפע]]" - דחיקה החוצה ומחסור ב[[מוצר ציבורי]] (בטחון במרחב הציבורי, תחושת בטחון כללית) עקב השפעות של [[מוצר פרטי]]. כמו כן הניסיון הכושל להתמודד עם פשיעה באמצעות נשקים מדגימה כישלון של [[שיטת הטיפול המאוחר]] בהקשר של פשיעה, ומדגימה צורך בחיזוק גישה של [[מניעת פשיעה]].  

==תעשיית הנשק בארצות הברית==

==תעשיית הנשק בארצות הברית==

כמחצית מבין הגברים הלבנים בארצות הברית מחזיקים נשק. רבע מבין הגברים הלא-לבנים בארצות הברית מחזיקים בנשק חם. רבע מבין הנשים הלבנות מחזיקות בנשק. 16% מבין הנשים הלא לבנות מחזיקות בנשק. יש גם הבדלים בהשכלה שניכרים במיוחד בקרב לבנים - 41% מבין הלבנים ללא תואר ראשון מחזיקים נשק חם לעומת 26% בקרב מי שיש לו לפחות תואר ראשון. אנשים בצפון ארצות הברית מחזיקים פחות נשקים מאשר בדרום ארצות הברית. יש הבדל גדול בתפוצת הנשק ביחס לצפיפות העירונית. מבין התושבים שחיים באיזורים כפריים, 46% אומרים שבבעלותם כלי נשק, מבין אלו שגרים ב[[פרבור|פרברים]] רק 28% מחזיקים בנשק ואלו שחיים באיזור העירוני מחזיקים רק 19% {{הערה|שם=pew2017}}  

כמחצית מבין הגברים הלבנים בארצות הברית מחזיקים נשק. רבע מבין הגברים הלא-לבנים בארצות הברית מחזיקים בנשק חם. רבע מבין הנשים הלבנות מחזיקות בנשק. 16% מבין הנשים הלא לבנות מחזיקות בנשק. יש גם הבדלים בהשכלה שניכרים במיוחד בקרב לבנים - 41% מבין הלבנים ללא תואר ראשון מחזיקים נשק חם לעומת 26% בקרב מי שיש לו לפחות תואר ראשון. אנשים בצפון ארצות הברית מחזיקים פחות נשקים מאשר בדרום ארצות הברית. יש הבדל גדול בתפוצת הנשק ביחס לצפיפות העירונית. מבין התושבים שחיים באיזורים כפריים, 46% אומרים שבבעלותם כלי נשק, מבין אלו שגרים ב[[פרבור|פרברים]] רק 28% מחזיקים בנשק ואלו שחיים באיזור העירוני מחזיקים רק 19% {{הערה|שם=pew2017}}  

בעשרות השנים האחרונות יש ירידה בכמות הנשקים (אקדח או רובה) שמוחזיקים במשק הבית. בשנת 1973 עמד נתון זה על 49% - כמעט חצי ממשקי הבית, עד 2010 ירדה כמות זו ל-34% ומאז הייתה עליה קלה ל-37%. יש ירידה גם בכמות המשיבים כי ברשותם יש אקדח או רובה - מ-29% בשנת 1980 לשיא שלילי של 22% בשנת 2010. {{הערה|שם=pew2013|[http://www.pewresearch.org/fact-tank/2013/06/04/a-minority-of-americans-own-guns-but-just-how-many-is-unclear/ A minority of Americans own guns, but just how many is unclear], Pew Research Center,JUNE 4, 2013}}

בעשרות השנים האחרונות יש ירידה בכמות הנשקים (אקדח או רובה) שמוחזקים במשק הבית. בשנת 1973 עמד נתון זה על 49% - כמעט חצי ממשקי הבית, עד 2010 ירדה כמות זו ל-34% ומאז הייתה עליה קלה ל-37%. יש ירידה גם בכמות המשיבים כי ברשותם יש אקדח או רובה - מ-29% בשנת 1980 לשיא שלילי של 22% בשנת 2010. {{הערה|שם=pew2013|[http://www.pewresearch.org/fact-tank/2013/06/04/a-minority-of-americans-own-guns-but-just-how-many-is-unclear/ A minority of Americans own guns, but just how many is unclear], Pew Research Center,JUNE 4, 2013}}

כמעט שני שליש מהתושבים בארצות הברית חיו בשלב כלשהו של חייהם בבית שהיה בו נשק חם. 48% מהתושבים גדלו בבית שהיה בו נשק חם. כ-70% מהתושבים הבוגרים בארצות הברית ירו באקדח או רובה בשלב כלשהו בחייהם. דבר זה כולל 55% מתוך התושבים שאין להם נשק. {{הערה|שם=pew2017}}

כמעט שני שליש מהתושבים בארצות הברית חיו בשלב כלשהו של חייהם בבית שהיה בו נשק חם. 48% מהתושבים גדלו בבית שהיה בו נשק חם. כ-70% מהתושבים הבוגרים בארצות הברית ירו באקדח או רובה בשלב כלשהו בחייהם. דבר זה כולל 55% מתוך התושבים שאין להם נשק. {{הערה|שם=pew2017}}

[[קובץ:World map of civilian gun ownership - 2nd color scheme.svg|ממוזער|מפה של הערכת כמות הנשק החם בידי אזרחים, ביחס למאה תושבים, נכון לשנת 2017]]

[[קובץ:World map of civilian gun ownership - 2nd color scheme.svg|ממוזער|מפה של הערכת כמות הנשק החם בידי אזרחים, ביחס למאה תושבים, נכון לשנת 2017.]]

קיימות הערכות לגבי כמות הנשקים במדינות שונות שהם בידי אזרחים. יש הבדלים גדולים מאד בין מדינות שונות. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Estimated_number_of_civilian_guns_per_capita_by_country הערכה של כמות הרובים לנפש לפי מדינה], ויקיפדיה באנגלית}}  

קיימות הערכות לגבי כמות הנשקים במדינות שונות שהם בידי אזרחים. יש הבדלים גדולים מאד בין מדינות שונות. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Estimated_number_of_civilian_guns_per_capita_by_country הערכה של כמות הרובים לנפש לפי מדינה], ויקיפדיה באנגלית}}  

[[נשק בארצות הברית|כמות הנשק החם בידי אזרחים בארצות הברית]] היא הגבוה בעולם, עם 120 נשקים לכל 100 תושבים, כולל ילדים ותינוקות. שתי מדינות נוספות עם כמות גדולה של נשק אזרחי הן איי פוקלנד (62 נשקים למאה תושבים)ותימן (52). יש עוד כמה מדינות בעלות כמות של כ-30 נשקים ל-100 תושבים, ביניהן מדינות עם היסטוריה של מלחמת אזרחים כמו לבנון, בוסניה-הרצגובניה, מונטנגרו וסרביה. יש כ-65 מדינות, ביניהן מדינות אירופה שבהם כמות הנשק ל-100 תושבים היא בין 10 ל-25 נשקים למאה תושבים. ועוד כ-40 מדינות בהן כמות הנשק למאה תושבים היא בין 5 ל-10 רובים - כולל מדינות באפריקה, אסיה ואירופה. כמות הרובים והאקדחים בידי אזרחים בישראל מוערכת ב-6.7 למאה תושבים - במקום 108 מבין 230 מדינות. עוד כ-70 מדינות הן בעלות שיעור החזקת נשק של 1-5 נשקים למאה תושבים. ועוד כ-35 מדינות עם כמות נשקים של פחות מ-1 למאה תושבים. מספר מדינות הן בעלות כמות אפסית של נשקים למאה תושבים כולל יפן, סינגפור, דרום קוריאה, אינדונזיה וטיוואן.  

[[נשק בארצות הברית|כמות הנשק החם בידי אזרחים בארצות הברית]] היא הגבוה בעולם, עם 120 נשקים לכל 100 תושבים, כולל ילדים ותינוקות. שתי מדינות נוספות עם כמות גדולה של נשק אזרחי הן איי פוקלנד (62 נשקים למאה תושבים)ותימן (52). יש עוד כמה מדינות בעלות כמות של כ-30 נשקים ל-100 תושבים, ביניהן מדינות עם היסטוריה של מלחמת אזרחים כמו לבנון, בוסניה-הרצגובניה, מונטנגרו וסרביה. יש כ-65 מדינות, ביניהן מדינות אירופה שבהם כמות הנשק ל-100 תושבים היא בין 10 ל-25 נשקים למאה תושבים. ועוד כ-40 מדינות בהן כמות הנשק למאה תושבים היא בין 5 ל-10 רובים - כולל מדינות באפריקה, אסיה ואירופה. כמות הרובים והאקדחים בידי אזרחים בישראל מוערכת ב-6.7 למאה תושבים - במקום 108 מבין 230 מדינות. עוד כ-70 מדינות הן בעלות שיעור החזקת נשק של 1-5 נשקים למאה תושבים. ועוד כ-35 מדינות עם כמות נשקים של פחות מ-1 למאה תושבים. מספר מדינות הן בעלות כמות אפסית של נשקים למאה תושבים כולל יפן, סינגפור, דרום קוריאה, אינדונזיה וטייוואן.  

תומכים של החזקת נשק קל טוענים לפעמים כי יש מדינות מערביות שבהן יש תפוצה גבוהה של נשקים - כמו ישראל או שווייץ וטוענים כי דבר זה מצביע על חוסר קשר בין החזקת נשק לבין מקרי היפגעות מנשק. אולם בשתי המדינות הללו החזקת נשקים מבוצעת בעיקר על ידי חיילים לצרכים צבאיים. אין אפשרות קלה לקנות אקדחים או רובים כשהמטרה היא מניעת פשיעה, הגישה לנשק היא קשה יחסית, ואין נשיאה של הנשק כ"זכות חוקתית". נשק בידי חיילים בישראל מוגבל בעיקר לחיילים קרביים (שהם קבוצה קטנה יחסית מתוך כלל החיילים) או קצינים, ואילו חיילי מילואים או חיילים בסדיר שאינם קרביים אינם נושאים נשק, מלבד נשק זה עד לשנים האחרונות המדינה הגבילה את החזקת הנשקים בידי אזרחים. כאמור כמות הנשקים האזרחיים למאה תושבים בישראל עומדת על 6.7 נשקים ל-מאה תושבים - לא שיעור שנחשב גבוה. בשווייץ יש לתושבים נשק אבל הוא מאופסן לשם שימוש צבאי בשעת חירום ואין עידוד של נשיאת נשק בגלוי או החזקת נשק לשם צרכים אחרים, אין גישה קלה של האזרחים לנשק. כמו כן הן בשווייץ והן בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מקרי מוות מירי ביחס למדינות מערביות אחרות. כמו כן ניתן לראות כי במדינות עם כמות נמוכה של נשקים - כמו יפן לדוגמה - יש גם כמות נמוכה מאד של מקרי רצח.

תומכים של החזקת נשק קל טוענים לפעמים כי יש מדינות מערביות שבהן יש תפוצה גבוהה של נשקים - כמו ישראל או שווייץ וטוענים כי דבר זה מצביע על חוסר קשר בין החזקת נשק לבין מקרי היפגעות מנשק. אולם בשתי המדינות הללו החזקת נשקים מבוצעת בעיקר על ידי חיילים לצרכים צבאיים. אין אפשרות קלה לקנות אקדחים או רובים כשהמטרה היא מניעת פשיעה, הגישה לנשק היא קשה יחסית, ואין נשיאה של הנשק כ"זכות חוקתית". נשק בידי חיילים בישראל מוגבל בעיקר לחיילים קרביים (שהם קבוצה קטנה יחסית מתוך כלל החיילים) או קצינים, ואילו חיילי מילואים או חיילים בסדיר שאינם קרביים אינם נושאים נשק, מלבד נשק זה עד לשנים האחרונות המדינה הגבילה את החזקת הנשקים בידי אזרחים. כאמור כמות הנשקים האזרחיים למאה תושבים בישראל עומדת על 6.7 נשקים ל-מאה תושבים - לא שיעור שנחשב גבוה. בשווייץ יש לתושבים נשק אבל הוא מאופסן לשם שימוש צבאי בשעת חירום ואין עידוד של נשיאת נשק בגלוי או החזקת נשק לשם צרכים אחרים, אין גישה קלה של האזרחים לנשק. כמו כן הן בשווייץ והן בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מקרי מוות מירי ביחס למדינות מערביות אחרות. כמו כן ניתן לראות כי במדינות עם כמות נמוכה של נשקים - כמו יפן לדוגמה - יש גם כמות נמוכה מאד של מקרי רצח.

בשנת 2018 נהרגו בארצות הברית מעל 36 אלף בני אדם מנשק חם - 14,600 בני אדם נהרגו בתאונות ומקרי ירי ורצח מכוון, בנוסף להערכה של כ-22 אלף מקרי התאבדות בשנה (שאינה נאספת על ידי  

בשנת 2018 נהרגו בארצות הברית מעל 36 אלף בני אדם מנשק חם - 14,600 בני אדם נהרגו בתאונות ומקרי ירי ורצח מכוון, בנוסף להערכה של כ-22 אלף מקרי התאבדות בשנה (שאינה נאספת על ידי  

Gun Violence Archive). סך הכל, היו כ- 57 אלף תקריות ירי (ללא התאבדויות) שבהם נהרגו כאמור מעל 14 אלף אנשים ונפצעו 28 אלף אנשים. מספר הילדים שמתו (בגיל 0-11) עמד על 666. מספר בני הנוער שמתו (בגילאים 12-17) היה 2830. היו 340 מקרים של ירי המוני - ירי שבו יש לפחות ארבעה נפגעי מירי. [https://www.gunviolencearchive.org/past-tolls]

Gun Violence Archive). סך הכל, היו כ-57 אלף תקריות ירי (ללא התאבדויות) שבהם נהרגו כאמור מעל 14 אלף אנשים ונפצעו 28 אלף אנשים. מספר הילדים שמתו (בגיל 0-11) עמד על 666. מספר בני הנוער שמתו (בגילאים 12-17) היה 2,830. היו 340 מקרים של ירי המוני - ירי שבו יש לפחות ארבעה נפגעי מירי. [https://www.gunviolencearchive.org/past-tolls]

בשנת 2014 מתו בארצות הברית כ-34 אלף אנשים מנשק חם. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2015 מתו 33,594 בני אדם בארצות הברית מנשק חם, תמותה דומה לתמותה מתמותה מתאונות. באותה שנה נפצעו מנשקים בארצות הברית 85 אלף בני אדם, כולל כמעט 10,000 ילדים.{{הערה|שם=Wallace |Lacey Wallace [http://theconversation.com/why-is-there-so-little-research-on-guns-in-the-us-6-questions-answered-92163 Why is there so little research on guns in the US? 6 questions answered], the conversation, February 21, 2018}}

בשנת 2014 מתו בארצות הברית כ-34 אלף אנשים מנשק חם. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2015 מתו 33,594 בני אדם בארצות הברית מנשק חם, תמותה דומה לתמותה מתמותה מתאונות. באותה שנה נפצעו מנשקים בארצות הברית 85 אלף בני אדם, כולל כמעט 10,000 ילדים.{{הערה|שם=Wallace |Lacey Wallace [http://theconversation.com/why-is-there-so-little-research-on-guns-in-the-us-6-questions-answered-92163 Why is there so little research on guns in the US? 6 questions answered], the conversation, February 21, 2018}}

שיעורי המוות מתאונות מנשק חם היו גבוהים בארה"ב פי 5.2 ביחס למדינות העשירות האחרות. שיעור ההתאבדות הכללי בארה"ב נמוך ב-30% לעומת שאר המדינות, אבל שיעור ההתאבדות בנשק חם גבוה פי 5.8.<ref name="Richardson2011"/>  

שיעורי המוות מתאונות מנשק חם היו גבוהים בארה"ב פי 5.2 ביחס למדינות העשירות האחרות. שיעור ההתאבדות הכללי בארה"ב נמוך ב-30% לעומת שאר המדינות, אבל שיעור ההתאבדות בנשק חם גבוה פי 5.8.<ref name="Richardson2011"/>  

[[קובץ:מקרי מוות מנשק חם 40 מדינות מובילות.PNG|350px|ממוזער|כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש ב-40 המדינות המובילות בעולם בשכיחות המוות מנשק חם. הנתונים נכונים לשנים 2011-2013 במדינות מערביות, בחלק מהמדינות העניות הנתונים פחות אמינים ופחות מעודכנים]]

[[קובץ:מקרי מוות מנשק חם 40 מדינות מובילות.PNG|350px|ממוזער|כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש ב-40 המדינות המובילות בעולם בשכיחות המוות מנשק חם. הנתונים נכונים לשנים 2011-2013 במדינות מערביות, בחלק מהמדינות העניות הנתונים פחות אמינים ופחות מעודכנים.]]

בהשוואה בין-לאומית, ארצות הברית נמצאת במקום גבוה יחסית של כמות ההרוגים מנשק חם. השוואה כזו לא כוללת חלק מהמדינות שבהן מתקיימת מלחמה או מלחמת אזרחים כמו תימן, סוריה, עיראק או חלק ממדינות אפריקה. מבין המדינות שבהן בוצעו מדידות, יש כמות גבוהה של הרוגים מנשק חם במדינות דרום אמריקה ומרכז אמריקה כמו הונדורס, ברזיל, קולומביה ומקסיקו שגם בהן יש תפוצה גבוהה וקלה של נשק חם. ארצות הברית מדורגת במקום ה-12 בעולם בכמות ההרוגים ל-100 אלף איש - מעל 10 אנשים ל-100 אלף איש בשנה - המדינה המערבית עם מספר מקרי המוות הגבוה ביותר עקב ירי. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_firearm-related_death_rate#]

בהשוואה בין-לאומית, ארצות הברית נמצאת במקום גבוה יחסית של כמות ההרוגים מנשק חם. השוואה כזו לא כוללת חלק מהמדינות שבהן מתקיימת מלחמה או מלחמת אזרחים כמו תימן, סוריה, עיראק או חלק ממדינות אפריקה. מבין המדינות שבהן בוצעו מדידות, יש כמות גבוהה של הרוגים מנשק חם במדינות דרום אמריקה ומרכז אמריקה כמו הונדורס, ברזיל, קולומביה ומקסיקו שגם בהן יש תפוצה גבוהה וקלה של נשק חם. ארצות הברית מדורגת במקום ה-12 בעולם בכמות ההרוגים ל-100 אלף איש - מעל 10 אנשים ל-100 אלף איש בשנה - המדינה המערבית עם מספר מקרי המוות הגבוה ביותר עקב ירי. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_firearm-related_death_rate#]

שיעור כלל מקרי הרצח בארצות הברית עומד על 5.3 מקרי רצח למאה אלף תושבים. שיעור זה גבוה בהרבה מרוב המדינות המערביות. השיעור בקנדה עומד על 1.8. בישראל השיעור עומד על 1.36, בצרפת 1.3, ב[[דנמרק]] ובאנגליה השיעור הוא 1.2, בגרמניה שיעור הרצח הוא 1 למאה אלף תושבים. בדרום קוריאה 0.6, בסינגפור וביפן 0.2. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_intentional_homicide_rate שיעור מקרי הרצח לפי מדינה], בויקיפדיה באנגלית}} ייתכן כי שיעור נמוך של רציחות ותחושה של בטחון גורמים לדרישה נמוכה מצד האוכלוסיה לנשקים. ייתכן גם כי כמות נשקים נמוכה יחסית גורמת לפחות רציחות. ייתכן כי גורם שלישי משפיע על שני הנושאים - לדוגמה חינוך, [[מניעת פשיעה]], [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ועוד.

שיעור כלל מקרי הרצח בארצות הברית עומד על 5.3 מקרי רצח למאה אלף תושבים. שיעור זה גבוה בהרבה מרוב המדינות המערביות. השיעור בקנדה עומד על 1.8. בישראל השיעור עומד על 1.36, בצרפת 1.3, ב[[דנמרק]] ובאנגליה השיעור הוא 1.2, בגרמניה שיעור הרצח הוא 1 למאה אלף תושבים. בדרום קוריאה 0.6, בסינגפור וביפן 0.2. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_intentional_homicide_rate שיעור מקרי הרצח לפי מדינה], בוויקיפדיה האנגלית}} ייתכן כי שיעור נמוך של רציחות ותחושה של בטחון גורמים לדרישה נמוכה מצד האוכלוסייה לנשקים. ייתכן גם כי כמות נשקים נמוכה יחסית גורמת לפחות רציחות. ייתכן כי גורם שלישי משפיע על שני הנושאים - לדוגמה חינוך, [[מניעת פשיעה]], [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ועוד.

===השוואה לגורמי תמותה אחרים===

===השוואה לגורמי תמותה אחרים===

מחקר קלאסי של Richard Nisbett, [[פסיכולוג חברתי]] מאוניברסיטת מישיגן, פורסם ב-American Psychologist בשנת 1993. ניסבט בחן את שיעורי האלימות הגבוהים יותר בדרום ארצות הברית. הוא בחן הסברים כמו עוני, מורשת העבדות, ואפילו אקלים חם יותר. ההסבר שלו לבסוף הוא "תרבות של כבוד" שבה התושבים נותנים חשיבות גבוהה לתדמית אישית, משפחה ורכוש. איומים על היבטים אלה עלולים לגרום תגובה אלימה שגורמים לשיעור גבוה יותר של רציחות ואלימות בבית. {{הערה|Richard Nisbett, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8512156 Violence and U.S. regional culture.] Am Psychol. 1993 Apr;48(4):441-9.}} מחקר משנת 2009 מצא כי "תרבות של כבוד" קשורה לסיכוי מוגבר שתלמידים יביאו נשק לבתי הספר וכן לסיכוי שיהיו בו תקריות ירי. המחקר קשר בין תוקפנות בבית הספר לבין פעילות נקמה עקב הרגשת איום על הזהות.{{הערה|Ryan P. Brown, Lindsey L. Osterman, Collin D. Barnes, [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1111/j.1467-9280.2009.02456.x School Violence and the Culture of Honor], Psychological Science , Vol 20, Issue 11, pp. 1400 - 1405, November 1, 2009}}[https://www.theatlantic.com/national/archive/2011/01/the-psychogeography-of-gun-violence/69353/]

מחקר קלאסי של Richard Nisbett, [[פסיכולוג חברתי]] מאוניברסיטת מישיגן, פורסם ב-American Psychologist בשנת 1993. ניסבט בחן את שיעורי האלימות הגבוהים יותר בדרום ארצות הברית. הוא בחן הסברים כמו עוני, מורשת העבדות, ואפילו אקלים חם יותר. ההסבר שלו לבסוף הוא "תרבות של כבוד" שבה התושבים נותנים חשיבות גבוהה לתדמית אישית, משפחה ורכוש. איומים על היבטים אלה עלולים לגרום תגובה אלימה שגורמים לשיעור גבוה יותר של רציחות ואלימות בבית. {{הערה|Richard Nisbett, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8512156 Violence and U.S. regional culture.] Am Psychol. 1993 Apr;48(4):441-9.}} מחקר משנת 2009 מצא כי "תרבות של כבוד" קשורה לסיכוי מוגבר שתלמידים יביאו נשק לבתי הספר וכן לסיכוי שיהיו בו תקריות ירי. המחקר קשר בין תוקפנות בבית הספר לבין פעילות נקמה עקב הרגשת איום על הזהות.{{הערה|Ryan P. Brown, Lindsey L. Osterman, Collin D. Barnes, [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1111/j.1467-9280.2009.02456.x School Violence and the Culture of Honor], Psychological Science , Vol 20, Issue 11, pp. 1400 - 1405, November 1, 2009}}[https://www.theatlantic.com/national/archive/2011/01/the-psychogeography-of-gun-violence/69353/]

מחקר של ריצ'רד פלורידה (Richard Florida) משנת 2012 ניסה למצוא קשרים בין אחוז מקרי המוות מירי (תאונות, התאבדויות, ירי להגנה עצמית ורציחות) במדינות שונות, לבין גורמים חברתיים שונים. הוא לא מצא קשר לצריכת סמים, רמות [[מתח נפשי]], או הפרעות נוירוטיות במדינות, וגם לא קשר ל[[אבטלה]] או ל[[אי שוויון כלכלי]] בתוך המדינה. לעומת זאת הוא כן מצא כי חוקים לפיקוח על נשק כמו איסור על רובי סער, דרישה לנצרות וחובה לאפסון בטוח קשורים לכמות קטנה יותר של מוות מירי. {{הערה|Richard Florida, [https://www.citylab.com/equity/2012/07/geography-gun-violence/2655/ The Geography of Gun Violence], citylab.com, JUL 20, 2012}} הנרי מורץ ועוד מחקרים של פלורידה בדקו היבטים נוספים של השוואת אלימות בערים. [https://nextcity.org/daily/entry/urban-nation-narrowing-the-gun-violence-map][https://www.citylab.com/equity/2012/12/geography-gun-violence-cities-versus-metros/4044/]

מחקר של ריצ'רד פלורידה (Richard Florida) משנת 2012 ניסה למצוא קשרים בין אחוז מקרי המוות מירי (תאונות, התאבדויות, ירי להגנה עצמית ורציחות) במדינות שונות, לבין גורמים חברתיים שונים. הוא לא מצא קשר לצריכת סמים, רמות [[מתח נפשי]], או הפרעות נוירוטיות במדינות, וגם לא קשר ל[[אבטלה]] או ל[[אי שוויון כלכלי]] בתוך המדינה. לעומת זאת הוא כן מצא כי חוקים לפיקוח על נשק כמו איסור על רובי סער, דרישה לנצרות וחובה לאפסון בטוח קשורים לכמות קטנה יותר של מוות מירי. {{הערה|Richard Florida, [https://www.citylab.com/equity/2012/07/geography-gun-violence/2655/ The Geography of Gun Violence], citylab.com, JUL 20, 2012}} הנרי מורץ ועוד מחקרים של פלורידה בדקו היבטים נוספים של השוואת אלימות בערים. [https://nextcity.org/daily/entry/urban-nation-narrowing-the-gun-violence-map][https://www.citylab.com/equity/2012/12/geography-gun-violence-cities-versus-metros/4044/]

===מעשי טבח - ירי המוני===

===מעשי טבח - ירי המוני===

*''' הירי מהמגדל של אוניברסיטת טקסס''' - ב-1 באוגוסט 1966, צ'ארלס ג'וזף ויטמן, שהיה צלף צבאי בעברו, ביצע מסע רצח מקומת התצפית של המגדל המרכזי באוניברסיטת טקסס באוסטין. סך הכל רצח ויטמן 18 בני אדם (כולל את אשתו ואמו אותן רצח מספר שעות קודם לכן) ופצע 31 אנשים נוספים. לאחר 96 דקות של ירי הצליחה המשטרה לירות ברוצח.  

*''' הירי מהמגדל של אוניברסיטת טקסס''' - ב-1 באוגוסט 1966, צ'ארלס ג'וזף ויטמן, שהיה צלף צבאי בעברו, ביצע מסע רצח מקומת התצפית של המגדל המרכזי באוניברסיטת טקסס באוסטין. סך הכל רצח ויטמן 18 בני אדם (כולל את אשתו ואמו אותן רצח מספר שעות קודם לכן) ופצע 31 אנשים נוספים. לאחר 96 דקות של ירי הצליחה המשטרה לירות ברוצח.  

* '''רונלד ג'ין סימונס''' היה רס"ר בחיל האוויר האמריקאי שרצח 16 בני אדם במסע רצח שנמשך שבוע בשנת 1987. 14 קרבנותיו הראשונים היו כל בני משפחתו - אשתו, בניו ובתו, כלתו וחתנו ונכדיו.

* '''רונלד ג'ין סימונס''' היה רס"ר בחיל האוויר האמריקאי שרצח 16 בני אדם במסע רצח שנמשך שבוע בשנת 1987. 14 קרבנותיו הראשונים היו כל בני משפחתו - אשתו, בניו ובתו, כלתו וחתנו ונכדיו.

* '''הירי בתיכון ת'ורסטון באורגון''' - קיפלנד פיליפ קינקל היה תלמיד בן 15, שביצע רצח המוני ב-21 במאי 1998. הוא רצח את הוריו ולאחר מכן שניים מחבריו לכיתה, ופצע 25 תלמידים אחרים ב- בתיכון ת'ורסטון בספרינגפילד, במדינת אורגון. לקינקל היה עניין חזק באקדחים ובפצצות מגיל מוקדם. בהתחלה, אביו התנגד לזה, אך מאחור יותר הוא רשם את בנו לשיעורי נשק, קנה לו רובה קליבר 22 ובסוף אקדח 9 מ"מ גלוק. יום לפני הרצח סולק קינקל מתיכון ת'ורסטון על אחזקת אקדח אותו גנב חברו מאביו של אחד התלמידים האחרים.

* '''הירי בתיכון ת'ורסטון באורגון''' - קיפלנד פיליפ קינקל היה תלמיד בן 15, שביצע רצח המוני ב-21 במאי 1998. הוא רצח את הוריו ולאחר מכן שניים מחבריו לכיתה, ופצע 25 תלמידים אחרים ב- בתיכון ת'ורסטון בספרינגפילד, במדינת אורגון. לקינקל היה עניין חזק באקדחים ובפצצות מגיל מוקדם. בהתחלה, אביו התנגד לזה, אך מאחור יותר הוא רשם את בנו לשיעורי נשק, קנה לו רובה קליבר 22 ובסוף אקדח 9 מ"מ גלוק. יום לפני הרצח סולק קינקל מתיכון ת'ורסטון על אחזקת אקדח אותו גנב חברו מאביו של אחד התלמידים האחרים.

* '''הטבח בתיכון קולומביין''' - התרחש ב-20 באפריל 1999, בבית הספר התיכון "קולומביין" במחוז ג'פרסון שבקולורדו, ליד הערים דנבר וליטלטון. שני תלמידים, אריק האריס בן ה-18 ודילן קלבולד בן ה-17, ביצעו טבח ירי המוני וגרמו למותם של 12 תלמידים ומורה אחד, ולפציעתם של 24 אחרים, ולאחר מכן התאבדו.  

* '''הטבח בתיכון קולומביין''' - התרחש ב-20 באפריל 1999, בבית הספר התיכון "קולומביין" במחוז ג'פרסון שבקולורדו, ליד הערים דנבר וליטלטון. שני תלמידים, אריק האריס בן ה-18 ודילן קלבולד בן ה-17, ביצעו טבח ירי המוני וגרמו למותם של 12 תלמידים ומורה אחד, ולפציעתם של 24 אחרים, ולאחר מכן התאבדו.  

* '''הטבח בווירג'יניה טק''' - התרחש ב-16 באפריל 2007 בקמפוס אוניברסיטת "וירג'יניה טק" בעיר בלקסבורג שבמדינת וירג'יניה. סונג-הוי צ'ו, סטודנט באוניברסיטה בן 23, השתמש בשני אקדחים חצי אוטומטיים, כדי לרצוח 32 תלמידים ומרצים והתאבד בירייה.  

* '''הטבח בווירג'יניה טק''' - התרחש ב-16 באפריל 2007 בקמפוס אוניברסיטת "וירג'יניה טק" בעיר בלקסבורג שבמדינת וירג'יניה. סונג-הוי צ'ו, סטודנט באוניברסיטה בן 23, השתמש בשני אקדחים חצי אוטומטיים, כדי לרצוח 32 תלמידים ומרצים והתאבד בירייה.  

יש מספר נושאים של הגבלות ברכישת נשק שבהם יש הסכמה רחבה בקרב כלל האוכלוסייה ואין בהם פערים בין בעלי אקדחים לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה 89% אחוז מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית מתנגדים למכירת נשק לאנשים עם בעיות נפשיות, ואין הבדל בתחום זה בין בעלי אקדחים לשאר הציבור. 84% בעד ביצוע בדיקות רקע על קונים של נשק בעת ירידי נשק. ועל מגבלות שונות של נשק. בנושאים אחרים יש פערים בין הציבורים אבל עדיין יש תמיכה ציבורית רחבה בקיומם - כמו איסור מכירה של רובי-סער (68%), קיום בסיס נתונים על מכירות נשקים (71%), ואיסור מכירה של מחסניות גדולות (65%) {{הערה|שם=pew2017}} למרות שהסכמה זו חוצת מחנות, הם אינם מקודמים עקב לובי פוליטי של חברות הנשק.  

יש מספר נושאים של הגבלות ברכישת נשק שבהם יש הסכמה רחבה בקרב כלל האוכלוסייה ואין בהם פערים בין בעלי אקדחים לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה 89% אחוז מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית מתנגדים למכירת נשק לאנשים עם בעיות נפשיות, ואין הבדל בתחום זה בין בעלי אקדחים לשאר הציבור. 84% בעד ביצוע בדיקות רקע על קונים של נשק בעת ירידי נשק. ועל מגבלות שונות של נשק. בנושאים אחרים יש פערים בין הציבורים אבל עדיין יש תמיכה ציבורית רחבה בקיומם - כמו איסור מכירה של רובי-סער (68%), קיום בסיס נתונים על מכירות נשקים (71%), ואיסור מכירה של מחסניות גדולות (65%) {{הערה|שם=pew2017}} למרות שהסכמה זו חוצת מחנות, הם אינם מקודמים עקב לובי פוליטי של חברות הנשק.  

לפי הערכה של Center for Responsive Politics, [[איגוד הרובאים הלאומי]], ה-NRA, הוציא כ-59 מיליון דולר עבור פעולות לובי ומימון חיצוני בשנת 2016. סכום זה גבוה בהרבה לעומת סכומים שהוציאו תומכים בהגבלות על נשק. כמו כן זהו סכום גדול יחסית לגודלה של התעשייה ביחס למספר המועסקים שלה. עם זאת מדובר בסכום קטן יחסית מסך ההוצאות למימון קמפיינים פוליטיים. ההוצאות להשפעה על הבחירות הפדרליות בארצות הברית בשנת 2016 הגיעו ל-6.4 מיליארד דולר - סכום גבוה יותר מפי 100 יחסית לכספים שמוציא איגוד הרובאים הלאומי. למרות זאת ההשפעה של הלובי גבוהה מאוד והוא מצליח לחסום מאמצי חקיקה שונים להגבלות על נשק - גם כאלו שזוכים לתמיכה מצד הציבור שקונה נשקים. {{הערה|שם=economist2017}}

לפי הערכה של Center for Responsive Politics, [[איגוד הרובאים הלאומי]], ה-NRA, הוציא כ-59 מיליון דולר עבור פעולות לובי ומימון חיצוני בשנת 2016. סכום זה גבוה בהרבה לעומת סכומים שהוציאו תומכים בהגבלות על נשק. כמו כן זהו סכום גדול יחסית לגודלה של התעשייה ביחס למספר המועסקים שלה. עם זאת מדובר בסכום קטן יחסית מסך ההוצאות למימון קמפיינים פוליטיים. ההוצאות להשפעה על הבחירות הפדרליות בארצות הברית בשנת 2016 הגיעו ל-6.4 מיליארד דולר - סכום גבוה יותר מפי 100 יחסית לכספים שמוציא איגוד הרובאים הלאומי. למרות זאת ההשפעה של הלובי גבוהה מאוד והוא מצליח לחסום מאמצי חקיקה שונים להגבלות על נשק - גם כאלו שזוכים לתמיכה מצד הציבור שקונה נשקים. {{הערה|שם=economist2017}}

===הטלת מגבלות על המחקר===

===הטלת מגבלות על המחקר===

==איסוף נתונים על תקריות ירי==

==איסוף נתונים על תקריות ירי==

בשנת 2013 הוקם גוף עצמאי בשם Gun Violence Archive, שאוסף נתונים מפורטים על תקריות ירי ברחבי ארצות הברית. המידע נוגע לאירועי רצח, הרג ותאונות ולא כולל מידע על התאבדויות. המידע נאסף ממגוון גדול של מקורות - מעל 2500 מקורות הכוללים גופי תקשורת, שוטרים, מידע ממשלתי ומסחרי ומספק הן מידע מפורט, הן סיכומים שנתיים ובחתכים שונים, והן מידע קרוב לזמן-אמת. באופן מכוון הגוף לא נוקט שום עמדה בעד או נגד סוגיות הקשורות לנשק. [https://www.gunviolencearchive.org/about]

בשנת 2013 הוקם גוף עצמאי בשם Gun Violence Archive, שאוסף נתונים מפורטים על תקריות ירי ברחבי ארצות הברית. המידע נוגע לאירועי רצח, הרג ותאונות ולא כולל מידע על התאבדויות. המידע נאסף ממגוון גדול של מקורות - מעל 2,500 מקורות הכוללים גופי תקשורת, שוטרים, מידע ממשלתי ומסחרי ומספק הן מידע מפורט, הן סיכומים שנתיים ובחתכים שונים, והן מידע קרוב לזמן-אמת. באופן מכוון הגוף לא נוקט שום עמדה בעד או נגד סוגיות הקשורות לנשק. [https://www.gunviolencearchive.org/about]

הגוף מציג חיתוכים של ירי לפי שנים וגם בתצוגה על גבי מפות - ירי לא מכוון, ירי למטרות הגנה, ירי במסגרת "פלישה לבתים", נערים שנהרגו או נפצעו מירי, ילדים שנהרגו או נפצעו מירי, כלל הנפצעים מירי, כלל ההרוגים מירי, תקריות ירי, שוטרים שנורו למוות, ומקרי ירי המוני. [https://www.gunviolencearchive.org/charts-and-maps]

הגוף מציג חיתוכים של ירי לפי שנים וגם בתצוגה על גבי מפות - ירי לא מכוון, ירי למטרות הגנה, ירי במסגרת "פלישה לבתים", נערים שנהרגו או נפצעו מירי, ילדים שנהרגו או נפצעו מירי, כלל הנפצעים מירי, כלל ההרוגים מירי, תקריות ירי, שוטרים שנורו למוות, ומקרי ירי המוני. [https://www.gunviolencearchive.org/charts-and-maps]