שינויים

קיימים שני "מנועים" מרכזיים להגדלת בעיות החניה בישראל לאורך זמן. האחד הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והשני הוא גידול בכמות ההחזקה והשימוש ב[[מכוניות]] לנפש על רקע [[תכנון מוטה מכוניות]]. הגידול בכמות האוכלוסיה גורר השפעות שונות כמו הגדלה הדרגתית של [[צפיפות האוכלוסין]] במדינה כולה ובערים שונות. חלק ממגמה זו היא הגדלת השימוש ב[[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. הגדלת הצפיפות העירונית יכולה להוביל לשני כיוונים מנוגדים - האחד הוא הגדלת היעילות של [[תחבורה בת קיימא]] בגלל שיפורים ביעילות של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכה ברגל]] בערים צפופות יותר. אבל בישראל מגמה זו כמעט בצורה חלשה למדי בגלל הגדלת כמות המכוניות לנפש.  

קיימים שני "מנועים" מרכזיים להגדלת בעיות החניה בישראל לאורך זמן. האחד הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והשני הוא גידול בכמות ההחזקה והשימוש ב[[מכוניות]] לנפש על רקע [[תכנון מוטה מכוניות]]. הגידול בכמות האוכלוסיה גורר השפעות שונות כמו הגדלה הדרגתית של [[צפיפות האוכלוסין]] במדינה כולה ובערים שונות. חלק ממגמה זו היא הגדלת השימוש ב[[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. הגדלת הצפיפות העירונית יכולה להוביל לשני כיוונים מנוגדים - האחד הוא הגדלת היעילות של [[תחבורה בת קיימא]] בגלל שיפורים ביעילות של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכה ברגל]] בערים צפופות יותר. אבל בישראל מגמה זו כמעט בצורה חלשה למדי בגלל הגדלת כמות המכוניות לנפש.  

[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] גוררים הקטנה ביעילות התחבורה של [[תחבורה ציבורית בישראל]] - בגלל היבטים שונים כמו הגדלת השטח ממנו אוטובוס צריך לאסוף נוסעים, "שכונות בלון" שבהן האוטובוס צריך לצאת ולהכנס מאותו רחוב ובגלל שאוטובסים נאלצים לעמוד בפקקי התנועה שנוצרים על ידי המכוניות וכמות נמוכה של נתיבי תחבורה ציבורית. במקביל יש גורמם שונים כמו [[עצים בעיר|כריתת עצים]] ובניית כבישים מהירים המתפקדים כ[[הליכתיות|חסמי הליכה]] שמובילים לירידת אחוז הולכי הרגל בישראל.  

[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] גוררים הקטנה ביעילות התחבורה של [[תחבורה ציבורית בישראל]] - בגלל היבטים שונים כמו הגדלת השטח ממנו אוטובוס צריך לאסוף נוסעים, "שכונות בלון" שבהן האוטובוס צריך לצאת ולהיכנס מאותו רחוב ובגלל שאוטובוסים נאלצים לעמוד בפקקי התנועה שנוצרים על ידי המכוניות וכמות נמוכה של נתיבי תחבורה ציבורית. במקביל יש גורמם שונים כמו [[עצים בעיר|כריתת עצים]] ובניית כבישים מהירים המתפקדים כ[[הליכתיות|חסמי הליכה]] שמובילים לירידת אחוז הולכי הרגל בישראל.  

נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה-8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ) ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון נהגים. אלו נוהגים בכ-3 מיליון מכוניות והצפי במצב של "עסקים כרגיל" הוא להמשך הגדלת השימוש במכוניות.  

נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה-8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ) ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון נהגים. אלו נוהגים בכ-3 מיליון מכוניות והצפי במצב של "עסקים כרגיל" הוא להמשך הגדלת השימוש במכוניות.  

"פתרון" אחר של הבעיה הוא [[אפקט הבייגלה]] שבו המסחר והדיור עוברים לשולי המטרופולין - היכן שמחירי החניה זולים יותר - אבל דבר זה מאיץ עוד יותר תהליכי [[פרבור]] שמגדילים עוד את כמות המכוניות. בישראל פתרון זה הוא בעייתי בגלל שהיא אחת המדינות הצפופות בעולם ודבר זה פירושו גמירה מהירה של עתודות הקרקע בצפון ובמרכז. כמו כן בעיה ידועה של פרבור היא [[נעילה טכנולוגית]] - בנייה בצפיפות נמוכה של פרברים נוחים למכוניות גוררת קושי גדול לעבור מאוחר יותר לתחבורה ציבורית.  

"פתרון" אחר של הבעיה הוא [[אפקט הבייגלה]] שבו המסחר והדיור עוברים לשולי המטרופולין - היכן שמחירי החניה זולים יותר - אבל דבר זה מאיץ עוד יותר תהליכי [[פרבור]] שמגדילים עוד את כמות המכוניות. בישראל פתרון זה הוא בעייתי בגלל שהיא אחת המדינות הצפופות בעולם ודבר זה פירושו גמירה מהירה של עתודות הקרקע בצפון ובמרכז. כמו כן בעיה ידועה של פרבור היא [[נעילה טכנולוגית]] - בנייה בצפיפות נמוכה של פרברים נוחים למכוניות גוררת קושי גדול לעבור מאוחר יותר לתחבורה ציבורית.  

היבטים חברתיים שמקשים על בעיות החניה של ישראל הן שילוב של [[שמרנות]] של מקבלי החלטות, תושבים וסוחרים, שאינם רוצים שינוי של המצב. העיריות תופסות לעיתים את החניה כמקור הכנסה משמעותי - אבל בפועל החניה עצמה באה על חשבון שימושי קרקע יקרים יותר כמו משרדים ודיור שיכולים לשלם ארנונה גבוה בהרבה. בעיות החניה והפקקים מייצרות בעיות תנועה בעיר ודבר זה פוגע במסחר. הקצאת חניות על חשבון הולכי רגל או שבילי אופניים פוגעת במתשמשי [[תחבורה רכה]] דבר שגורם לפגיעה נוספת במסחר בעיר ודרכו גם בהכנסות העיירה. יש הטוענים כי ההסבר לכך הוא [[חמדנות] של העיריות כסוג של [[שחיתות חוקית]]. עם זאת הרבה פעמים הדבר נובע משמרנות של תושבים, שרוצים לשמור על חניות בכל מחיר, וראשי ערים מפחדים לשנות את מדיניות ניהול החניות מחשש שהם ישלמו מחיר פוליטי מצד הנהגים. הנהגים עצמם מזהים את עצמם כ"נהגים" ולא כמשתמשים בעיר שיכולים להנות מתחבורה ציבורית מהירה יותר בעקבות השינוי. סוחרים (הן בישראל והן בעולם) מתארים בדרך כלל תחושה לפיה חלק גדול מהקונים שלהם מגיעים עליהם במכונית, בעוד שבערים רבות בעולם רוב הקונים מגיעים לחניות ברגל. ייתכן כי תורמת לבעיה גם קשרי הון שלטו של בלי חניונים. בנוסף לעיתים יש ריכוזיות כלכלית בבעלות על חניונים דבר שמקטין תחרות

היבטים חברתיים שמקשים על בעיות החניה של ישראל הן שילוב של [[שמרנות]] של מקבלי החלטות, תושבים וסוחרים, שאינם רוצים שינוי של המצב. העיריות תופסות לעיתים את החניה כמקור הכנסה משמעותי - אבל בפועל החניה עצמה באה על חשבון שימושי קרקע יקרים יותר כמו משרדים ודיור שיכולים לשלם ארנונה גבוה בהרבה. בעיות החניה והפקקים מייצרות בעיות תנועה בעיר ודבר זה פוגע במסחר. הקצאת חניות על חשבון הולכי רגל או שבילי אופניים פוגעת במשתמשי [[תחבורה רכה]] דבר שגורם לפגיעה נוספת במסחר בעיר ודרכו גם בהכנסות העיירה. יש הטוענים כי ההסבר לכך הוא [[חמדנות] של העיריות כסוג של [[שחיתות חוקית]]. עם זאת הרבה פעמים הדבר נובע משמרנות של תושבים, שרוצים לשמור על חניות בכל מחיר, וראשי ערים מפחדים לשנות את מדיניות ניהול החניות מחשש שהם ישלמו מחיר פוליטי מצד הנהגים. הנהגים עצמם מזהים את עצמם כ"נהגים" ולא כמשתמשים בעיר שיכולים להנות מתחבורה ציבורית מהירה יותר בעקבות השינוי. סוחרים (הן בישראל והן בעולם) מתארים בדרך כלל תחושה לפיה חלק גדול מהקונים שלהם מגיעים עליהם במכונית, בעוד שבערים רבות בעולם רוב הקונים מגיעים לחניות ברגל. ייתכן כי תורמת לבעיה גם קשרי הון שלטו של בלי חניונים. בנוסף לעיתים יש ריכוזיות כלכלית בבעלות על חניונים דבר שמקטין תחרות

==ניסיונות לפתור את בעיות החניה על ידי הגדלת הספקת החניות==

==ניסיונות לפתור את בעיות החניה על ידי הגדלת הספקת החניות==