שינויים

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|[[פיצול נסיעות|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה]] בקרב תושבי העיר [[תל אביב יפו]] מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. אחוז [[תחבורת אופניים בתל אביב|הרוכבים לעבודה]] גבוה בהרבה במרכז העיר יחסית לשאר האיזורים. קיים קשר בין קיום [[שבילי אופניים|תשתיות אופניים]], יוקר ה[[חנייה]] ונוחות הגעה לשירותים עירוניים במרחקי הליכה, לבין [[תחבורה פעילה]].]]

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|[[פיצול נסיעות|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה]] בקרב תושבי העיר [[תל אביב יפו]] מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. אחוז [[תחבורת אופניים בתל אביב|הרוכבים לעבודה]] גבוה בהרבה במרכז העיר יחסית לשאר האיזורים. קיים קשר בין קיום [[שבילי אופניים|תשתיות אופניים]], יוקר ה[[חנייה]] ונוחות הגעה לשירותים עירוניים במרחקי הליכה, לבין [[תחבורה פעילה]].]]

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref> לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2010, 84% מכלל בני הנוער בישראל לא קיימו מספיק פעילות גופנית (שעה ביום של פעילות נמרצת עד בינונית)[http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/physical_inactivity/atlas.html]

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיבא</ref> לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2010, 84% מכלל בני הנוער בישראל לא קיימו מספיק פעילות גופנית (שעה ביום של פעילות נמרצת עד בינונית).[http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/risk_factors/physical_inactivity/atlas.html]

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="activities2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="activities2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}. ניתן להשוות זאת ל[[השמנה]] - [[השמנה]] שגורמת ל-8.4% מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, {{הערה|שם=health2012}} ניתן להעריך באופן גס את [[סיבות מוות בישראל|כמות התמותה בישראל]] כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.  

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}. ניתן להשוות זאת ל[[השמנה]] - [[השמנה]] שגורמת ל-8.4% מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, {{הערה|שם=health2012}} ניתן להעריך באופן גס את [[סיבות מוות בישראל|כמות התמותה בישראל]] כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.  

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב-2017 כמות גבוהה של ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך{{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}  

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב-2017 כמות גבוהה של ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך. {{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}