שינויים

==  שנות ה-70 - מיקוד תשומת הלב בנקיון ברשות הרבים==

==  שנות ה-70 - מיקוד תשומת הלב בנקיון ברשות הרבים==

באמצע המאה ה-20 החלה לעלות בעיית ה[[פסולת]]. שימוש הולך וגובר בפלסטיק ונייר כדי לעטוף מוצרים וכדי לייצר מוצרים חד-פעמיים כולל כלי אוכל חד פעמיים, יצר בעיה אסטטית. אנשים זעמו על השלכת הפסולת הרבה לטבע. ארגון "[[שמרו את אמריקה יפה]]" הוקם ומומן על ידי חברות מסחריות, במטרה להפחית את בעיית הפסולת ברשות הרבים - הלכלוך שרואים ברחוב או בטבע. עד שנות ה-60 ההסברה הזו הספיקה, אבל בשנות ה-60 היה לחץ של פעילי סביבה נגד חברות מזמהות. בשנות ה-70 הארגון הכין את אחת הפרסומות הידועות ביותר בתחום - '''"פרסומת האינדאני הבוכה"''' שהרתה אנשים שמזהמים את הטבע באמצעות אריזות נייר ופלסטיק. הקפמיין מיקד את תשומת הלב בבעיה של לכלוך ברשות הרבים והתעלם מבעיות אחרות, כמו כן הקמפיין מיקד את תשומת הלב בהתנהגות של צרכנים ולא באחריות של יצרנים לנושא. דבר זה יצר רושם בקרב תושבי ארצות הברית שהביעה המרכזית היא לזרוק את הפסולת אל הפח, ובכך הבעיה תעלם. גישה זו זכתה לימים לביקורת נרחבת. בין היתר גם בגלל שהחברות שמאחורי הארגון לא חשפו את זהותן לציבור. דבר זה נחשב עד היום כדוגמה של [[גרינווש]]. {{הערה|שם=DUNAWAY|FINIS DUNAWAY, [https://www.chicagotribune.com/opinion/commentary/ct-perspec-indian-crying-environment-ads-pollution-1123-20171113-story.html The 'Crying Indian' ad that fooled the environmental movement] , chicago tribune, NOV 21, 2017}}

באמצע המאה ה-20 החלה לעלות בעיית ה[[פסולת]]. שימוש הולך וגובר בפלסטיק ונייר כדי לעטוף מוצרים וכדי לייצר מוצרים חד-פעמיים כולל כלי אוכל חד פעמיים, יצר בעיה אסטטית. אנשים זעמו על השלכת הפסולת הרבה לטבע. ארגון "[[שמרו את אמריקה יפה]]" הוקם ומומן על ידי חברות מסחריות, במטרה להפחית את בעיית הפסולת ברשות הרבים - הלכלוך שרואים ברחוב או בטבע. עד שנות ה-60 ההסברה הזו הספיקה, אבל בשנות ה-60 היה לחץ של פעילי סביבה נגד חברות מזהמות.  

 

בשנות ה-70 הארגון הכין את אחת הפרסומות הידועות ביותר בתחום - '''"פרסומת האינדאני הבוכה"''' שהציגה אנשים שמזהמים את הטבע באמצעות אריזות נייר ופלסטיק. הקפמיין מיקד את תשומת הלב בבעיה של לכלוך ברשות הרבים, והתעלם מבעיות אחרות של זיהום. כמו כן הקמפיין מיקד את תשומת הלב בהתנהגות של צרכנים ולא באחריות של יצרנים לנושא. דבר זה יצר רושם בקרב תושבי ארצות הברית שהבעיה המרכזית היא לזרוק את הפסולת אל הפח, ובכך הבעיה תעלם. גישה זו זכתה לימים לביקורת נרחבת. בין היתר גם בגלל שהחברות שמאחורי הארגון לא חשפו את זהותן לציבור. דבר זה נחשב כיום כדוגמה של [[גרינווש]] {{הערה|שם=DUNAWAY|FINIS DUNAWAY, [https://www.chicagotribune.com/opinion/commentary/ct-perspec-indian-crying-environment-ads-pollution-1123-20171113-story.html The 'Crying Indian' ad that fooled the environmental movement] , chicago tribune, NOV 21, 2017}} וכן של טכניקה ב[[יחסי ציבור]] של [[הסטת אשמה]].

== קמפיין ארגון האומות המאוחדות ==

== קמפיין ארגון האומות המאוחדות ==