47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות, זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש-100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.
בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות, זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש-100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.
==הכחשת אקלים בישראל==
==הכחשת אקלים בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|הכחשת אקלים}}
{{הפניה לערך מורחב|הכחשת אקלים}}
* '''מדעי אקלים הזהירו אותנו בעבר מפני התקררות עולמית, זו הייתה טעות ולכן הם טועים בכל דבר אחר.''' (לדוגמה בועז ארד, 2007) למעשה [[התקררות עולמית]] הייתה תאוריה אקלימית שנויה במחלוקת בשנות ה-60 וה-70 שזכתה לחשיפה צעקנית מצד עיתונים מסחריים. בעיתונות המקצועית של מדעני האקלים היה באותו זמן ויכוח בשאלה איזו תאוריה נכונה יותר - אין שום שינוי באקלים, התחממות עולמית או התקררות עולמית. עקב הוויכוח הזה נעשו עוד מחקרים רבים מאוד, הן בתחום [[חקר האקלים]] והן בתחומים אחרים. עם הזמן הצטברו ראיות בעד התאוריה של התחממות עולמית עקב פליטת גזי חממה, ותאוריות אחרות כמו התקררות עולמית, או שינוי אקלים בגלל שינויים בשמש, נזנחו.
* '''מדעי אקלים הזהירו אותנו בעבר מפני התקררות עולמית, זו הייתה טעות ולכן הם טועים בכל דבר אחר.''' (לדוגמה בועז ארד, 2007) למעשה [[התקררות עולמית]] הייתה תאוריה אקלימית שנויה במחלוקת בשנות ה-60 וה-70 שזכתה לחשיפה צעקנית מצד עיתונים מסחריים. בעיתונות המקצועית של מדעני האקלים היה באותו זמן ויכוח בשאלה איזו תאוריה נכונה יותר - אין שום שינוי באקלים, התחממות עולמית או התקררות עולמית. עקב הוויכוח הזה נעשו עוד מחקרים רבים מאוד, הן בתחום [[חקר האקלים]] והן בתחומים אחרים. עם הזמן הצטברו ראיות בעד התאוריה של התחממות עולמית עקב פליטת גזי חממה, ותאוריות אחרות כמו התקררות עולמית, או שינוי אקלים בגלל שינויים בשמש, נזנחו.
=== פעילות אזרחית בנושא האקלים===
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את [[גרינפיס|גרינפיס - הים התיכון]], [[אדם טבע ודין]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[ידידי כדור הארץ]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[ישראל בשביל האופניים]] וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב-ארגוני ב[[קואליציית דרכים לקיימות]], שמרכז ארגון [[חיים וסביבה]]. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[בנייה ירוקה]] ועוד.
קואליציית "[[דרכים לקיימות]]" היא קואליציה של ארגוני חברה וסביבה הפועלים משנת 2002 לקידום [[פיתוח בר קיימא]] שמרוכזת על ידי ארגון [[חיים וסביבה]]. משנת 2007 מתרכזת הקואליציה בנושא התמודדות עם משבר האקלים.
ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה קואליציית "[[דרכים לקיימות]]" את המסמך "[[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל|ישראל ושינויי אקלים 2015]]" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר ל[[אנרגיות מתחדשות]], שינויים ב[[תחבורה בישראל]], בנושא [[בנייה ירוקה]] ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [http://www.sviva.net/Info.php?docId=coaliton_main]
בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש ל[[המשרד להגנת הסביבה|שר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים".
בשנים 2015 ו 2017 מגמה ירוקה גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא ועוד ארגונים ארגנו את את החלק הישראלי של מצעד האקלים העולמי. במאי 2017 מגמה ירוקה ערכה מספר פעילויות לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, כאשר היא קראה לו ולממשלת ישראל לקיים את [[הסכם פריז]]{{הערה|מעריב אונליין [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-584950 מפגינים קראו לטראמפ לחזור בו ממדיניותו האנטי סביבתית] 18.05.2017 מעריב אונליין}}
ב-2017 פרופסור יואב יאיר מהמרכז הבין תחומי בהרצליה אמר לפני פתיחת כנס בנושא היציבות במזרח התיכון, שמדיניות טראמפ בנושא האקלים מסכנת את ישראל וכי יש לארגן שיתוף פעולה בין מדינות במזרח התיכון כדי למנוע אסון{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-588611 האקדמיה נגד הנשיא: "מדיניות טראמפ ביחס לאקלים - סכנה לישראל] 20.06.2017, מעריב}}
בתחילת שנת 2018 פנו ארגוני הסביבה לראש הממשלה והשר להגנת הסביבה בדרישה להפסיק את גירוש הפליטים הם ציינו שהפליטים בישראל הם בחלק גדול פליטי אקלים ואמרו שלא כך צריך לפתור את הבעיה אלה בשיתוף פעולה{{הערה|אנשי ונשות הסביבה [https://sites.google.com/view/eco-refugees אנשי ונשות הסביבה נגד גירוש מבקשי המקלט] 29.01.2018}}.
מספר ארגוני סביבה כמו [[מגמה ירוקה]] ו[[פעולה ירוקה]] פעלו בתחומים של [[תרבות הצריכה]] והגברת [[פשטות מרצון]].
==ראו גם==
==ראו גם==