שורה 18: |
שורה 18: |
| [[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|130px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. שטח האגם התכווץ ל-10% מגודלו המקורי]] | | [[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|130px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. שטח האגם התכווץ ל-10% מגודלו המקורי]] |
| * '''אגם אורימה''' (Lake Urmia) או ימת אורמיה הוא האגם הגדול ביותר בתחומי איראן ובעבר הוא הייתה גם האגם המלוח הגדול ביותר במזרח התיכון. שטח האגם היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון. הוא נמצא בצפון מערב המדינה, כ-20 קילומטר ממזרח לעיר אורמיה. אורכו מצפון לדרום 140 ק"מ ורוחבו נע בין 20 ק"מ למעל 50 ק"מ. עומק המים נע בין 6 ל-16 מטר בלבד. אגם אורמיה מתכווץ בשיעור של 0.6 – 1 מטר בשנה והוא הוכרז כשמורת טבע מוגנת בינלאומית הן כאתר ראמסאר והן כשמורה ביוספרית. מחקרים על התכווצות האגם נערכים בעזרת מעקב לווייני. האגם הצטמק ל-10% מגודלו הקודם בעיקר בשל סכר הנהרות הזורמים אליו, ושאיבת מי התהום מהאזור שמסביב על ידי אלפי בארות השקייה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Urmia] סיבה נוספת להתכווצות האגם היא [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] שגמרה לבצורת ולהגברת האידוי במקום.{{הערה|שם=NG2018}} בנוסף להתכווצות האגם יש בו בעיה של התפשטות אצות אדומות שצובעות את המים באדום. האגם היה מקום תיירות במשך דורות רבים, אבל מאז שנות ה-1980 אחוז התיירים במקום הצטמצם ב-80%. בשנים האחרונות שלטונות איראן מנסות לצמצם את ההשקיה ממקורות מים אל האגם בנסיון להמנע מפגיעה נוספת ומהשלכות שהיו בדומה לימאת אראל. {{הערה|שם=NG2018}} | | * '''אגם אורימה''' (Lake Urmia) או ימת אורמיה הוא האגם הגדול ביותר בתחומי איראן ובעבר הוא הייתה גם האגם המלוח הגדול ביותר במזרח התיכון. שטח האגם היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון. הוא נמצא בצפון מערב המדינה, כ-20 קילומטר ממזרח לעיר אורמיה. אורכו מצפון לדרום 140 ק"מ ורוחבו נע בין 20 ק"מ למעל 50 ק"מ. עומק המים נע בין 6 ל-16 מטר בלבד. אגם אורמיה מתכווץ בשיעור של 0.6 – 1 מטר בשנה והוא הוכרז כשמורת טבע מוגנת בינלאומית הן כאתר ראמסאר והן כשמורה ביוספרית. מחקרים על התכווצות האגם נערכים בעזרת מעקב לווייני. האגם הצטמק ל-10% מגודלו הקודם בעיקר בשל סכר הנהרות הזורמים אליו, ושאיבת מי התהום מהאזור שמסביב על ידי אלפי בארות השקייה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Urmia] סיבה נוספת להתכווצות האגם היא [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] שגמרה לבצורת ולהגברת האידוי במקום.{{הערה|שם=NG2018}} בנוסף להתכווצות האגם יש בו בעיה של התפשטות אצות אדומות שצובעות את המים באדום. האגם היה מקום תיירות במשך דורות רבים, אבל מאז שנות ה-1980 אחוז התיירים במקום הצטמצם ב-80%. בשנים האחרונות שלטונות איראן מנסות לצמצם את ההשקיה ממקורות מים אל האגם בנסיון להמנע מפגיעה נוספת ומהשלכות שהיו בדומה לימאת אראל. {{הערה|שם=NG2018}} |
− | * '''ימת המלח הגדולה''' (באנגלית: Great Salt Lake) היא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בחלקה הצפוני של מדינת יוטה בארצות הברית. האגם משתרע על שטח של כ-4,400 קמ"ר, והוא האגם הגדול ביותר בארצות הברית ממערבית למיסיסיפי. אורכה של ימת המלח הגדולה הוא 120 ק"מ, רוחבה 45 ק"מ, ועומקה המרבי בערך 10 מטר. אף שהיא מכונה "ים המוות של אמריקה" הימה היא מקום המחייה של מיליוני ציפורים מקומיות (כולל אוכלוסיה גדולה של המין "שחיינית וילסון"), וסרטנים זעירים (ארטמיה). | + | * '''ימת המלח הגדולה''' (באנגלית: Great Salt Lake) היא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בחלקה הצפוני של מדינת יוטה בארצות הברית. האגם משתרע על שטח של כ-4,400 קמ"ר, והוא האגם הגדול ביותר בארצות הברית ממערבית למיסיסיפי. אורכה של ימת המלח הגדולה הוא 120 ק"מ, רוחבה 45 ק"מ, ועומקה המרבי בערך 10 מטר. אף שהיא מכונה "ים המוות של אמריקה" הימה היא מקום המחייה של מיליוני ציפורים מקומיות (כולל אוכלוסיה גדולה של המין "שחיינית וילסון"), וסרטנים זעירים (ארטמיה). [https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Salt_Lake] רמת המלח באגם הולכת ועולה שכן האגם הולך ומתייבש. והוא איבד כ-50% מהנפח שלו מאז אמצע המאה ה-19. {{הערה|שם=NG2018}} |
− | [https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Salt_Lake] רמת המלח באגם הולכת ועולה שכן האגם הולך ומתייבש. והוא איבד כ-50% מהנפח שלו מאז אמצע המאה ה-19. {{הערה|שם=NG2018}} | |
| * '''אגם פּוֹיָאנְג''' (Poyang lake) הוא אגם המים המתוקים הגדול ביותר בסין. גודל השטח עליו משתרע האגם משתנה מאוד בין עונת הגשמים לעונת היבשה. בממוצע שטח פני האגם הוא 3,585 קילומטרים רבועים, עומקו 8 מטרים ונפחו כ-25 קילומטרים מעוקבים.האגם ניזון מהנהרות גאן ושְׂיוֹ ומחובר ליאנגצה בתעלה שאורכה קילומטר אחד. האגם מווסת את גובה פני המים ביאנגצה כשהוא קולט עודפים ממי הנהר או מתרוקן אליו. לפי פקיד בכיר במחוז Jiangxi, שהתראיין בשנת 2016, שטח גדול מהאגם הופך יבש בחלק מהשנה בגלל ניצול יתר של מים במעלה הזרם. חלקי האגם כה יבשים עד כי השלטונות נאלצו להזהיר את התושבים מפני שריפות שעלולות להתרחש בשטחי העשב שנחשפו. באגם אחר לאורך הנהר, Dongting lake, היתה ירידה של 40% בספיקת הנהר. - ראו גם התייבשות נהר היאנגצה {{הערה|[https://www.scmp.com/news/china/policies-politics/article/1903298/yangtze-lakes-drying-chinas-water-crisis-spreads Yangtze lakes drying up as China’s water crisis spreads], South China Morning Post, 19 Jan, 2016}} | | * '''אגם פּוֹיָאנְג''' (Poyang lake) הוא אגם המים המתוקים הגדול ביותר בסין. גודל השטח עליו משתרע האגם משתנה מאוד בין עונת הגשמים לעונת היבשה. בממוצע שטח פני האגם הוא 3,585 קילומטרים רבועים, עומקו 8 מטרים ונפחו כ-25 קילומטרים מעוקבים.האגם ניזון מהנהרות גאן ושְׂיוֹ ומחובר ליאנגצה בתעלה שאורכה קילומטר אחד. האגם מווסת את גובה פני המים ביאנגצה כשהוא קולט עודפים ממי הנהר או מתרוקן אליו. לפי פקיד בכיר במחוז Jiangxi, שהתראיין בשנת 2016, שטח גדול מהאגם הופך יבש בחלק מהשנה בגלל ניצול יתר של מים במעלה הזרם. חלקי האגם כה יבשים עד כי השלטונות נאלצו להזהיר את התושבים מפני שריפות שעלולות להתרחש בשטחי העשב שנחשפו. באגם אחר לאורך הנהר, Dongting lake, היתה ירידה של 40% בספיקת הנהר. - ראו גם התייבשות נהר היאנגצה {{הערה|[https://www.scmp.com/news/china/policies-politics/article/1903298/yangtze-lakes-drying-chinas-water-crisis-spreads Yangtze lakes drying up as China’s water crisis spreads], South China Morning Post, 19 Jan, 2016}} |
| * '''אגם מונו''' (Mono Lake) בקליפורניה. בשנת 1941 החלו הרשויות בקליפורניה להטות את מקורות המים של האגם לכיוון לוס אנג'לס. נפחו של האגם ירד לחצי והמליחות בו גדלה פי שתיים. עד 1961, מפלס המים באגם ירד ב-25 רגל. עד 1995 המפלס ירד ב-40 רגל. כדי למנוע אסון סביבתי במקום הקים David Gaine את האגודה למען אגם מונו (Mono Lake Committee) בשנת 1978. האגודה צברה מעל 20 אלף תומכים. האגודה פועלת כיום לנסות למנוע נזק נוסף ואף לשקם את האגם. [https://www.monolake.org/about/story] | | * '''אגם מונו''' (Mono Lake) בקליפורניה. בשנת 1941 החלו הרשויות בקליפורניה להטות את מקורות המים של האגם לכיוון לוס אנג'לס. נפחו של האגם ירד לחצי והמליחות בו גדלה פי שתיים. עד 1961, מפלס המים באגם ירד ב-25 רגל. עד 1995 המפלס ירד ב-40 רגל. כדי למנוע אסון סביבתי במקום הקים David Gaine את האגודה למען אגם מונו (Mono Lake Committee) בשנת 1978. האגודה צברה מעל 20 אלף תומכים. האגודה פועלת כיום לנסות למנוע נזק נוסף ואף לשקם את האגם. [https://www.monolake.org/about/story] |