שינויים

[[רונית קן]] היתה הממונה על הגבלים עסקיים בשנים 2005 - 2011 בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש זה ונתנה לשותפות "פטור מהסדר כובל" תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של [[ליגד רוטלוי]], הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם רוטלוי ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}} לאחר פרישתה, מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> אי ההכרזה על הסדר כובל על ידי קן הוא הרקע להחלטת דוד גילה להכריז על הסדר כובל בתחום הגז בשנת 2014, דבר שהיווה את הרקע ל[[מתווה הגז]].  

[[רונית קן]] היתה הממונה על הגבלים עסקיים בשנים 2005 - 2011 בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש זה ונתנה לשותפות "פטור מהסדר כובל" תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של [[ליגד רוטלוי]], הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם רוטלוי ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}} לאחר פרישתה, מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> אי ההכרזה על הסדר כובל על ידי קן הוא הרקע להחלטת דוד גילה להכריז על הסדר כובל בתחום הגז בשנת 2014, דבר שהיווה את הרקע ל[[מתווה הגז]].  

בספטמבר 2011 החליטה [[הרשות להגבלים עסקיים]] בראשותו של פרופ' [[דיויד גילה]] לבדוק חשד להתקשרות ב[[הסדר כובל]] בין בעלי מאגר לווייתן. ב-13 בנובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא הייתה להכרזה משמעות משפטית היות שהחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי שטרן|כתובת = http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/|כותרת = הממונה על ההגבלים העסקיים: "תמר" הוא מונופול|אתר = אתר "תשתיות"|תאריך = 13 בנובמבר 2012}}</ref>. במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. ב-23 בדצמבר 2014 שינה גילה את דעתו בעקבות הערות שקיבל בשימוע ציבורי ולאור נתונים עדכניים של הרשות. בעקבות הנסיגה מטיוטת המתווה המוסכם, גילה אמר כי ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן בגלל חשד למעבר על החוק.{{הערה|שם=bizportal|{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}}}בעקבות דבר זה הוקם "צוות קנדל" שדן ב"[[מתווה הגז|מתווה גז]]" שיהיה מקובל על החברות וכביכול לא היה לו כל מעמד חוקי. צוות קנדל פעל לא מינוי וללא פרוטוקולים מסודרים ולמעשה החליף את רשות להגבלים עסקיים. גילה שעבד בתחילה עם הצוות פרש ממנו. לאחר מכן היה נסיון להפעיל את סעיף 52 בחוק כדי לעקוף את הממונה בטענה בטחונית. לאחר פרסום "[[מתווה הגז]]" התפטר גילה בטענה שחשב שהוא צריך לקבל גיבוי מהממשלה ולא קיבל גיבוי כזה .<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> מתווה הגז המשיך להיות מקודם במסגרת הממשלה.  

בספטמבר 2011 החליטה [[הרשות להגבלים עסקיים]] בראשותו של פרופ' [[דיויד גילה]] לבדוק חשד להתקשרות ב[[הסדר כובל]] בין בעלי מאגר לווייתן. ב-13 בנובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא הייתה להכרזה משמעות משפטית היות שהחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי שטרן|כתובת = http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/|כותרת = הממונה על ההגבלים העסקיים: "תמר" הוא מונופול|אתר = אתר "תשתיות"|תאריך = 13 בנובמבר 2012}}</ref>. במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. ב-23 בדצמבר 2014 שינה גילה את דעתו בעקבות הערות שקיבל בשימוע ציבורי ולאור נתונים עדכניים של הרשות. בעקבות הנסיגה מטיוטת המתווה המוסכם, גילה אמר כי ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן המחזיקות ב[[מאגר לוויתן]] בגלל חשד למעבר על החוק.{{הערה|שם=bizportal|{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}}}בעקבות דבר זה הוקם "צוות קנדל" שדן ב"[[מתווה הגז|מתווה גז]]" שיהיה מקובל על החברות וכביכול לא היה לו כל מעמד חוקי. צוות קנדל פעל לא מינוי וללא פרוטוקולים מסודרים ולמעשה החליף את רשות להגבלים עסקיים. גילה שעבד בתחילה עם הצוות פרש ממנו. לאחר מכן היה נסיון להפעיל את סעיף 52 בחוק כדי לעקוף את הממונה בטענה בטחונית. לאחר פרסום "[[מתווה הגז]]" התפטר גילה בטענה שחשב שהוא צריך לקבל גיבוי מהממשלה ולא קיבל גיבוי כזה .<ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> מתווה הגז המשיך להיות מקודם במסגרת הממשלה.  

[[מיכל הלפרין]]. הלפרין מונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], בשנת 2016 חשף עיתון דה מרקר כי הלפרין ייצגה כעורכת דין פרטית את חברת הגז ישראמקו, והיתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. נוסף לכך דבר זה לא דווח לציבור, וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702] הדבר גרם להפגנות מול ביתה של הלפרין על ידי פעילי מאבק הגז [http://www.themarker.com/dynamo/1.2947035]

[[מיכל הלפרין]]. הלפרין מונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], בשנת 2016 חשף עיתון דה מרקר כי הלפרין ייצגה כעורכת דין פרטית את חברת הגז ישראמקו, והיתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. נוסף לכך דבר זה לא דווח לציבור, וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702] הדבר גרם להפגנות מול ביתה של הלפרין על ידי פעילי מאבק הגז [http://www.themarker.com/dynamo/1.2947035]