שינויים

==חינוך==

==חינוך==

{{הפניה לערך מורחב|מערכת החינוך בפינלנד}}

{{הפניה לערך מורחב|מערכת החינוך בפינלנד}}

פינלנד נחשבת למדינה בעלת אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם. מאפיינים ייחודים של המערכת לעומת מערכות לימוד אחרות בעולם היא מעט שעות לימוד, מעט שיעורי בית, דגש על עצמאות גבוהה של התלמידים, וקשר ארוך טווח של המורים עם התלמידים [http://hadkeren.co.il/?p=1742] [http://cafe.themarker.com/topic/2493292/]<ref name="rozental">[http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg החינוך בפינלנד - הטוב בעולם] מיקי רוזנטל, דודו בוקר, ערוץ 10, דצמבר, 2011</ref>

פינלנד נחשבת למדינה בעלת אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם. מאפיינים ייחודים של המערכת לעומת מערכות לימוד אחרות בעולם היא מעט שעות לימוד, מעט שיעורי בית, דגש על עצמאות גבוהה של התלמידים, וקשר ארוך טווח של המורים עם התלמידים. [http://hadkeren.co.il/?p=1742] [http://cafe.themarker.com/topic/2493292/]<ref name="rozental">[http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg החינוך בפינלנד - הטוב בעולם] מיקי רוזנטל, דודו בוקר, ערוץ 10, דצמבר, 2011</ref>

במבדקי פיז"ה להשוואת הישגים של תלמידים התלמידים הפינים מדורגים במקום הראשון במתמטיקה, מדעים והבנת הנקרא. (לעומת זאת התלמיד הישראלי נמצא במקום ה-41, ה-41 וה-36 בהתאמה). הפינים נעזרים במחקרים עדכניים על החינוך ובבסיס נתונים נרחב ומשפרים את ההוראה בהתאם. לדוגמה מחקרים מראים כי בגיל צעיר מספר התלמידים למורה ומספר התלמידים לכיתה הוא נתון חשוב, אבל בגיל מבוגר יותר דבר זה הוא פחות חשוב. בהתאם לכך הכיתות בגיל הרך הן קטנות ויש 15 תלמידים למורה. גודל הכיתות ניתן גם לשינוי בהתאם לצורכי בית הספר. הפינים ראו שהישגי התלמידים יורדים בבתי ספר נוקשים, ומנסים לעדכן את בתי הספר כך שיהיו מעניינים לתלמידים. בהתאם לכך היחס של המורים אינו בהכרח פורמלי, ניתן דגש על התרגעות וסביבה נעימה וזמן רב מוקדש למשחקים בחוץ.<ref name="rozental"/>

במבדקי פיז"ה להשוואת הישגים של תלמידים התלמידים הפינים מדורגים במקום הראשון במתמטיקה, מדעים והבנת הנקרא. (לעומת זאת התלמיד הישראלי נמצא במקום ה-41, ה-41 וה-36 בהתאמה). הפינים נעזרים במחקרים עדכניים על החינוך ובבסיס נתונים נרחב ומשפרים את ההוראה בהתאם. לדוגמה מחקרים מראים כי בגיל צעיר מספר התלמידים למורה ומספר התלמידים לכיתה הוא נתון חשוב, אבל בגיל מבוגר יותר דבר זה הוא פחות חשוב. בהתאם לכך הכיתות בגיל הרך הן קטנות ויש 15 תלמידים למורה. גודל הכיתות ניתן גם לשינוי בהתאם לצורכי בית הספר. הפינים ראו שהישגי התלמידים יורדים בבתי ספר נוקשים, ומנסים לעדכן את בתי הספר כך שיהיו מעניינים לתלמידים. בהתאם לכך היחס של המורים אינו בהכרח פורמלי, ניתן דגש על התרגעות וסביבה נעימה וזמן רב מוקדש למשחקים בחוץ.<ref name="rozental"/>

;פחות עומס ללימוד יסודי יותר:

;פחות עומס ללימוד יסודי יותר:

השוואת השעות של תלמידי כיתות ד' לאלו של תלמידים ישראלים בבית ספר בחיפה מראה שהתלמידים בפינלנד לומדים את אותן שעות למקצועות הליבה, 25 שעות בשבוע, אבל התלמידים בישראל לומדים גם תנ"ך, מולדת, ומוזיקה ועוד, כך שהם לומדים 32 שעות. הפינים מלמדים את התלמידים פחות שעות ופחות מקצועות, אבל מלמדים את המקצועות האלה בצורה הכי טובה שאפשר, לימוד בצורה מעניינת ומגרה, במטרה לתת בסיס טוב.<ref name="rozental"/>  

השוואת השעות של תלמידי כיתות ד' לאלו של תלמידים ישראלים בבית ספר בחיפה מראה שהתלמידים בפינלנד לומדים את אותן שעות למקצועות הליבה, 25 שעות בשבוע, אבל התלמידים בישראל לומדים גם תנ"ך, מולדת, ומוזיקה ועוד, כך שהם לומדים 32 שעות. הפינים מלמדים את התלמידים פחות שעות ופחות מקצועות, אבל מלמדים את המקצועות האלה בצורה הכי טובה שאפשר, לימוד בצורה מעניינת ומגרה, במטרה לתת בסיס טוב.<ref name="rozental"/>

;מעורבות התלמידים:

;מעורבות התלמידים:

הפינים שמים דגש רב על מעורבות של התלמידים בלימוד. במקצועות יסוד כמו הבנת הנקרא, כתיבה או מתמטיקה שאותן חייבים ללמד, המורה מלמדת רק חצי מהזמן בהוראה פרונטלית, וביתר הזמן היא מסייעת באופן פרטני לתלמיד בודד. שאר התלמידים ממשיכים ללמוד באותו זמן. זאת לעומת ישראל שבה המורים מלמדים הוראה פרונטלית 85% מהזמן. מחקרים מראים שלימוד פעיל של התלמידים יותר אפקטיבי.<ref name="rozental"/>

הפינים שמים דגש רב על מעורבות של התלמידים בלימוד. במקצועות יסוד כמו הבנת הנקרא, כתיבה או מתמטיקה שאותן חייבים ללמד, המורה מלמדת רק חצי מהזמן בהוראה פרונטלית, וביתר הזמן היא מסייעת באופן פרטני לתלמיד בודד. שאר התלמידים ממשיכים ללמוד באותו זמן. זאת לעומת ישראל שבה המורים מלמדים הוראה פרונטלית 85% מהזמן. מחקרים מראים שלימוד פעיל של התלמידים יותר אפקטיבי.<ref name="rozental"/>  

בכיתות גבוהות יותר מנסים לתת לתלמידים כישורים חיים וכישורי למדיה. מלמדים על ידי פרוייקטים והתנסות כמו בניית רובוט במשותף, והתלמידים לומדים כישורים לחיים, עבודת צוות, יכולות חברתיות ועוד על ידי ביצוע משימות ביחידים ובצוותים. כמו כן יש דברים רבים שבהם תלמידים מלמדים תלמידים אחרים, הדבר הזה חוסך כוחות הוראה לבית הספר, מאמן את התלמידים ביכולות לימוד חשובות, מאתגר אותם להיות פעילים בבית הספר ולאחר מכן בקהילה.<ref name="rozental"/>  

בכיתות גבוהות יותר מנסים לתת לתלמידים כישורים חיים וכישורי למדיה. מלמדים על ידי פרוייקטים והתנסות כמו בניית רובוט במשותף, והתלמידים לומדים כישורים לחיים, עבודת צוות, יכולות חברתיות ועוד על ידי ביצוע משימות ביחידים ובצוותים. כמו כן יש דברים רבים שבהם תלמידים מלמדים תלמידים אחרים, הדבר הזה חוסך כוחות הוראה לבית הספר, מאמן את התלמידים ביכולות לימוד חשובות, מאתגר אותם להיות פעילים בבית הספר ולאחר מכן בקהילה.<ref name="rozental"/>

;אמון בתלמיד ליצירת אחריות:

;אמון בתלמיד ליצירת אחריות:

רוב התרגול העצמי מבוצע בכיתה. אין לחץ לבצע את שיעורי הבית. הרעיון הפדגוגי הוא לתת אמון בתלמיד, ללמד אותו לקחת אחריות על הצלחתו. המורה שואל את התלמידים אם הכינו שיעורי בית, אבל הוא לא בודק אם הכינו אותם, הרעיון הוא לבנות מערכת [[אמון]] בין התלמיד למורה. גם ההורים לא בודקים שיעורים כי הם סומכים על מערכת החינוך.  

רוב התרגול העצמי מבוצע בכיתה. אין לחץ לבצע את שיעורי הבית. הרעיון הפדגוגי הוא לתת אמון בתלמיד, ללמד אותו לקחת אחריות על הצלחתו. המורה שואל את התלמידים אם הכינו שיעורי בית, אבל הוא לא בודק אם הכינו אותם, הרעיון הוא לבנות מערכת [[אמון]] בין התלמיד למורה. גם ההורים לא בודקים שיעורים כי הם סומכים על מערכת החינוך.

מנהל בית ספר היסודי, וסה ארסיה, מעיד כי בבית הספר אין בכלל מבחנים, שכן הדבר החשוב ביותר בבית הספר הוא אמון, על כולם לבטוח זה בזה. יש שיטות הערכה אחרות לבדוק שהתלמידים הבינו את החומר ללא מבחנים. בחינות לדעת הפיני היא שיטת הערכת גרועה שכן התלמיד לומד כדי לעבור את הבחינה ולא כדי לדעת ולהבין. <ref name="rozental"/>

מנהל בית ספר היסודי, וסה ארסיה, מעיד כי בבית הספר אין בכלל מבחנים, שכן הדבר החשוב ביותר בבית הספר הוא אמון, על כולם לבטוח זה בזה. יש שיטות הערכה אחרות לבדוק שהתלמידים הבינו את החומר ללא מבחנים. בחינות לדעת הפיני היא שיטת הערכת גרועה שכן התלמיד לומד כדי לעבור את הבחינה ולא כדי לדעת ולהבין. <ref name="rozental"/>

;חינוך מיוחד ויחס אישי:

;חינוך מיוחד ויחס אישי:

;חינוך מקצועי:

;חינוך מקצועי:

החינוך במערב בנוי על מושג התחרות. בפינלנד אין תחרות בין תלמידים או בין בתי ספר. המפגש הראשון עם תחרות הוא בכניסה לתיכון. עיקר התחרותיות היא בין התלמיד לבין עצמו. בפינלנד שיעור הזכאים לבגרות הוא 85%, לעומת 45% בישראל.<ref name="rozental"/>  

החינוך במערב בנוי על מושג התחרות. בפינלנד אין תחרות בין תלמידים או בין בתי ספר. המפגש הראשון עם תחרות הוא בכניסה לתיכון. עיקר התחרותיות היא בין התלמיד לבין עצמו. בפינלנד שיעור הזכאים לבגרות הוא 85%, לעומת 45% בישראל. <ref name="rozental"/>

בגיל 16 הפינים הולכים לבית ספר תיכון. 40% מבוגרי בית הספר היסודי הולכים לבתי ספר מקצועיים. המערכת לא מכשירה את התלמידים רק במטרה שיוכלו לעבור בחינות של האוניברסיטה אלא מאפשרת להם גם לבחור מקצוע. הלימוד בבתי הספר המקצועיים הוא מקצועי ומכשיר עובדים בעלי כישורי עבודה וידע מקצועי גבוהים. מלימודים אלה אפשר להמשיך אם רוצים גם ללימודים באוניברסיטה.<ref name="rozental"/>  

בגיל 16 הפינים הולכים לבית ספר תיכון. 40% מבוגרי בית הספר היסודי הולכים לבתי ספר מקצועיים. המערכת לא מכשירה את התלמידים רק במטרה שיוכלו לעבור בחינות של האוניברסיטה אלא מאפשרת להם גם לבחור מקצוע. הלימוד בבתי הספר המקצועיים הוא מקצועי ומכשיר עובדים בעלי כישורי עבודה וידע מקצועי גבוהים. מלימודים אלה אפשר להמשיך אם רוצים גם ללימודים באוניברסיטה. <ref name="rozental"/>

;איכות המורים:

;איכות המורים:

בניגוד לישראל שבה רוב המורים מגיעים מהשליש התחתון של בוגרי האוניברסיטה, בפינלנד יש תחרות רבה על מקצועות ההוראה, והם נחשבים יוקרתיים. המורים באים מהעשירון העליון של בוגרי האוניברסיטה ולרובם יש תואר שני. מושם דגש על הישגים אקדמיים של המורה, על יכולות תקשורתיות ועל רצון להוראה. בישראל לשם השוואה נערך מחקר שמצא כי רבע מהמורים מצטערים שבחרו במקצוע.<ref name="rozental"/> מיון המורים קפדני וההכשרה המקצועית שלהם ממושכת ושמה דגש על כישורי הוראה. ההכשרה המקצועית של המורים משלבת ניסיון מעשי עם לימוד תאורטי. המורים נהנים משכר הוגן ומעמד חברתי גבוה.<ref name="rozental"/>  

בניגוד לישראל שבה רוב המורים מגיעים מהשליש התחתון של בוגרי האוניברסיטה, בפינלנד יש תחרות רבה על מקצועות ההוראה, והם נחשבים יוקרתיים. המורים באים מהעשירון העליון של בוגרי האוניברסיטה ולרובם יש תואר שני. מושם דגש על הישגים אקדמיים של המורה, על יכולות תקשורתיות ועל רצון להוראה. בישראל לשם השוואה נערך מחקר שמצא כי רבע מהמורים מצטערים שבחרו במקצוע.<ref name="rozental"/> מיון המורים קפדני וההכשרה המקצועית שלהם ממושכת ושמה דגש על כישורי הוראה. ההכשרה המקצועית של המורים משלבת ניסיון מעשי עם לימוד תאורטי. המורים נהנים משכר הוגן ומעמד חברתי גבוה. <ref name="rozental"/>

;אחריות וחופש למורה:

;אחריות וחופש למורה:

;משאבים:

;משאבים:

ההשקעה בחינוך כחלק מהתמ"ג היא 6.5%  מהתמ"ג זאת לעומת ישראל שמשקיעה 8% מהתמ"ג וארצות הברית עם השקעה של 7%. לעומת זאת מספר הילדים למשפחה קטן יותר, פינית ממוצעת יולדת 1.8 ילדים במהלך חייה לעומת 2.8 ילדים בישראל.  

ההשקעה בחינוך כחלק מהתמ"ג היא 6.5%  מהתמ"ג זאת לעומת ישראל שמשקיעה 8% מהתמ"ג וארצות הברית עם השקעה של 7%. לעומת זאת מספר הילדים למשפחה קטן יותר, פינית ממוצעת יולדת 1.8 ילדים במהלך חייה לעומת 2.8 ילדים בישראל.  

המערכת הפינית חסכונית יותר - בפינלנד אין מפקחים על החינוך ויש פחות אדמיניסטרציה פחות שעות הוראה ופחות מקצועות מאפשרים יותר השקעה בכל תלמיד.<ref name="rozental"/>

המערכת הפינית חסכונית יותר - בפינלנד אין מפקחים על החינוך ויש פחות אדמיניסטרציה פחות שעות הוראה ופחות מקצועות מאפשרים יותר השקעה בכל תלמיד. <ref name="rozental"/>

==תרבות==

==תרבות==