שינויים

הוסרו 2 בתים ,  21:29, 7 בנובמבר 2019
מ
שורה 60: שורה 60:     
==השפעות הזיהום==
 
==השפעות הזיהום==
[[תמונה:Health effects of pollution.png |left|thumb|400px|השפעות בריאותיות של סוגי מזהמים שונים. הרשימה כוללת נזקים מ[[זיהום אוויר]] {{הערה|World Resources Institute: August 2008 Monthly Update: Air Pollution's Causes, Consequences and Solutions}}, [[זיהום מים]] {{הערה|waterhealthconnection.org > Overview of Waterborne Disease Trends By Patricia L. Meinhardt, MD, MPH, MA}} ו[[זיהום קרקע]]{{הערה|Pennsylvania State University > Potential Health Effects of Pesticides. by Eric S. Lorenz. 2007}}]]
+
[[תמונה:Health effects of pollution.png |left|thumb|400px|השפעות בריאותיות של סוגי מזהמים שונים. הרשימה כוללת נזקים מ[[זיהום אוויר]] {{הערה|World Resources Institute: August 2008 Monthly Update: Air Pollution's Causes, Consequences and Solutions}}, [[זיהום מים]] {{הערה|waterhealthconnection.org > Overview of Waterborne Disease Trends By Patricia L. Meinhardt, MD, MPH, MA}} ו[[זיהום קרקע]].{{הערה|Pennsylvania State University > Potential Health Effects of Pesticides. by Eric S. Lorenz. 2007}}]]
    
===השפעות סביבתיות של זיהום===
 
===השפעות סביבתיות של זיהום===
שורה 73: שורה 73:  
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו זיהום אוויר ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]
 
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו זיהום אוויר ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]
   −
על פי דו"ח "עניים מורעלים" (Poisoned Poor) של "הברית העולמית לבריאות וזיהום", (Global Alliance on Health and Pollution), משנת 2013, זיהום הורג בכל שנה 8.4 מיליון בני אדם - פי 3 יותר מאשר איידס, [[מלאריה]] ו[[שחפת]] גם יחד. מחקר במימון הבנק העולמי, האיחוד האירופאי ובנק הפיתוח של אסיה, טוען כי כ-200 מיליון בני אדם מושפעים באופן ישיר מהזיהום.   [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]
+
על פי דו"ח "עניים מורעלים" (Poisoned Poor) של "הברית העולמית לבריאות וזיהום", (Global Alliance on Health and Pollution), משנת 2013, זיהום הורג בכל שנה 8.4 מיליון בני אדם - פי 3 יותר מאשר איידס, [[מלאריה]] ו[[שחפת]] גם יחד. מחקר במימון הבנק העולמי, האיחוד האירופאי ובנק הפיתוח של אסיה, טוען כי כ-200 מיליון בני אדם מושפעים באופן ישיר מהזיהום. [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]
    
לדוגמה 20 מיליון אנשים מושפעים מזיהום [[עופרת]] כתוצאה מתעשיות מחזור של מצברי רכב, מכרות קטנים של [[זהב]] ברחבי העולם חושפים 17 מיליון אנשים לזיהום [[כספית]], וזיהום תעשייתי מכרום ו[[כרום שש ערכי]] משפיע על 15 מיליון בני אדם. [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]
 
לדוגמה 20 מיליון אנשים מושפעים מזיהום [[עופרת]] כתוצאה מתעשיות מחזור של מצברי רכב, מכרות קטנים של [[זהב]] ברחבי העולם חושפים 17 מיליון אנשים לזיהום [[כספית]], וזיהום תעשייתי מכרום ו[[כרום שש ערכי]] משפיע על 15 מיליון בני אדם. [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]
שורה 95: שורה 95:     
בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "[[מוצר לא כלכלי]]" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] הדבר נובע מהיותם [[מוצר דחיס]].  על פי דו"ח "עניים מורעלים", זיהום הוא גורם המוות מספר אחד במדינות העניות.
 
בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "[[מוצר לא כלכלי]]" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] הדבר נובע מהיותם [[מוצר דחיס]].  על פי דו"ח "עניים מורעלים", זיהום הוא גורם המוות מספר אחד במדינות העניות.
      
===השפעות ארוכות טווח===
 
===השפעות ארוכות טווח===
[[קובץ:Ltg3.JPG|ממוזער|400px| מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. החלק במודל המתאר את הקשרים אל ומ[[זיהום]] ו[[משאבי טבע]] ([[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]). על פי חלק מהרצות המודל, אם מניחים כי יהיו יותר משאבים מתכלים (דבר שימנע קריסה בגלל מחסור בהם), התוצאה עלולה להיות קריסה בגלל גידול בכמות הזיהום, דבר שלא יאפשר ל[[שירותי המערכת האקולוגית|מערכות הטבעיות לטהר]] כמות מספיקה של פסולת]]
+
[[קובץ:Ltg3.JPG|ממוזער|400px| מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. החלק במודל המתאר את הקשרים אל ומ[[זיהום]] ו[[משאבי טבע]] ([[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]). על פי חלק מהרצות המודל, אם מניחים כי יהיו יותר משאבים מתכלים (דבר שימנע קריסה בגלל מחסור בהם), התוצאה עלולה להיות קריסה בגלל גידול בכמות הזיהום, דבר שלא יאפשר ל[[שירותי המערכת האקולוגית|מערכות הטבעיות לטהר]] כמות מספיקה של פסולת.]]
    
נוסף ל[[השפעות חיצוניות]] שקל לצפות בהן - כמו זיהום כימי שזורם לנחל וגורם לו לריח רע ותחלואה למי ששותה או רוחץ בנחל, לזיהומי שונים יש בדרך כלל צורות סמויות ועקיפות של זיהום. לדוגמה [[דיאוקסין]] שנפלט כזיהום אוויר גורם בהמשך להרעלות של מזון מהחי ושל זיהום של מערכות אקולוגיות. הפגיעה במערכות אקולוגיות גורמת בהמשך לשורה רחבה של השפעות כלכליות וחברתיות על ידי פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לכן המחיר הכלכלי של הזיהום הוא מקיף יותר מאשר הערכות מקובלות המתבוננות במקרים בהן ניתן לקשר בקלות בין הזיהום לבין הנזקים הישירים שלו.  
 
נוסף ל[[השפעות חיצוניות]] שקל לצפות בהן - כמו זיהום כימי שזורם לנחל וגורם לו לריח רע ותחלואה למי ששותה או רוחץ בנחל, לזיהומי שונים יש בדרך כלל צורות סמויות ועקיפות של זיהום. לדוגמה [[דיאוקסין]] שנפלט כזיהום אוויר גורם בהמשך להרעלות של מזון מהחי ושל זיהום של מערכות אקולוגיות. הפגיעה במערכות אקולוגיות גורמת בהמשך לשורה רחבה של השפעות כלכליות וחברתיות על ידי פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לכן המחיר הכלכלי של הזיהום הוא מקיף יותר מאשר הערכות מקובלות המתבוננות במקרים בהן ניתן לקשר בקלות בין הזיהום לבין הנזקים הישירים שלו.  
שורה 104: שורה 103:  
בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].
 
בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].
   −
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של [[פלסטיק]], בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת וזיהום נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
+
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של [[פלסטיק]], בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת וזיהום נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
    
===נדידת מקורות הזיהום===
 
===נדידת מקורות הזיהום===