שינויים

מבחינה כלכלית, אסון בופאל הוא דוגמה ל[[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] - כל עוד היו רווחים הם זרמו לבעלי המניות ובעלי השליטה בתאגיד יוניון קרבייד. לאחר התרחשות האסון, הנזק והעלויות נפלו בעיקר על הציבור הרחב והלא מאורגן. מבחינת כלכלה פוליטית הדבר מגדים את הבעיה של [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבה קבוצה קטנה מצליחה לפגוע בציבור הרחב בזכות היותה מלוכדת ורבת עוצמה.  

מבחינה כלכלית, אסון בופאל הוא דוגמה ל[[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] - כל עוד היו רווחים הם זרמו לבעלי המניות ובעלי השליטה בתאגיד יוניון קרבייד. לאחר התרחשות האסון, הנזק והעלויות נפלו בעיקר על הציבור הרחב והלא מאורגן. מבחינת כלכלה פוליטית הדבר מגדים את הבעיה של [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבה קבוצה קטנה מצליחה לפגוע בציבור הרחב בזכות היותה מלוכדת ורבת עוצמה.  

האסון הוא גם דוגמה למגבלה של גישה של [[הפנמת עלויות]] עקב [[השפעות חיצוניות]] - שכן גישה זו אינה מכסה מקרים שבהם הנזק שנגרם גבוה בהרבה מהפעילות הכלכלית שיצרה אותו. בספר [[התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד מקרים נוספים של דבר זה - מקרים של [[כרייה|חברות לכריית]] [[זהב]] שבהם פיצוי לחקלאים נפגעים הוא פחות משתלם לאומת אופציה של פשיטת רגל לחברה.  

האסון הוא גם דוגמה למגבלה של גישה של [[הפנמת עלויות]] עקב [[השפעות חיצוניות]] - שכן גישה זו אינה מכסה מקרים שבהם הנזק שנגרם גבוה בהרבה מהפעילות הכלכלית שיצרה אותו. בספר [[התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד מקרים נוספים של דבר זה - מקרים של [[כרייה|חברות לכריית]] [[זהב]] שבהם פיצוי לחקלאים נפגעים הוא פחות משתלם לעומת אופציה של פשיטת רגל לחברה.  

מבחינה פוליטית ותקשורתית האסון הוא דוגמה ל[[הכחשת זיהום]] וכן לבעיות של [[גלובליזציה]] לא שוויונית - כאשר עובדים, צרכנים או שכנים עניים נפגעים עקב פעילות של [[תאגיד רב לאומי]] שההנהלה שלו או בעלי המניות שלו מוגנים מתוקף [[הסכמי סחר בינלאומיים]], [[קשרי הון-שלטון]] ו[[ההיסטוריה של התאגיד|זכויות שהוענקו לתאגידים במהלך ההיסטוריה]]. זהו אחד המקרים  שמראים את הקושי של מערכת המשפט להתמודד עם נזקי הזיהום ולספק הגנה או פיצוי לציבור רחב (ועני) מול גורמים חזקים.  

מבחינה פוליטית ותקשורתית האסון הוא דוגמה ל[[הכחשת זיהום]] וכן לבעיות של [[גלובליזציה]] לא שוויונית - כאשר עובדים, צרכנים או שכנים עניים נפגעים עקב פעילות של [[תאגיד רב לאומי]] שההנהלה שלו או בעלי המניות שלו מוגנים מתוקף [[הסכמי סחר בינלאומיים]], [[קשרי הון-שלטון]] ו[[ההיסטוריה של התאגיד|זכויות שהוענקו לתאגידים במהלך ההיסטוריה]]. זהו אחד המקרים  שמראים את הקושי של מערכת המשפט להתמודד עם נזקי הזיהום ולספק הגנה או פיצוי לציבור רחב (ועני) מול גורמים חזקים.

==ראו גם==

==ראו גם==