שינויים

מונופולים וחברות באוליגופולים יכולים להגדיל את הרווח שלהם על ידי מכירת כמות קטנה יותר יחסית לשיווי משקל בשוק משוכלל, וגביית מחיר גבוה יותר. באופן כזה יש אמנם פחות קונים, אבל הרווחים שנוצרים גבוהים יותר לעומת מצב של שוק משוכלל.  

מונופולים וחברות באוליגופולים יכולים להגדיל את הרווח שלהם על ידי מכירת כמות קטנה יותר יחסית לשיווי משקל בשוק משוכלל, וגביית מחיר גבוה יותר. באופן כזה יש אמנם פחות קונים, אבל הרווחים שנוצרים גבוהים יותר לעומת מצב של שוק משוכלל.  

===קשרי הון שלטון===

===קשרי הון-שלטון===

חברות גדולות משקיעות בדרך כלל ב[[לובי פוליטי]], ב[[פרסום]] בעיתונות וב[[יחסי ציבור]], כך שיש להן השפעה הן על הפוליטיקאים, על המפלגות, על בעלי עיתונים שכותבים על הפוליטיקאים ועל בנקים שמספקים אשראי למפלגות. זאת לעומת פירמות קטנות שאינן יכולות לעשות זאת. כמו כן חברות גדולות יכולות לספק בקלות רבה יותר טובות הנאה לגורמים השונים על ידי קשרים עם פירמות אחרות, על ידי משרות עתידיות, על ידי התפקדות עובדי החברה למפלגות והצבעה בפריימריז, תרומות למועמדים וכו'. את הכוח מול השלטון החברות מסוגלות לנצל כדי לקדם חקיקה שתייצר ביקושים, שתמנע כניסת מתחרים, שתמנע הפנמת עלויות חיצוניות, תבטיח הקלות במיסוי ותפנה סובסידיות ותקציבי ממשלה ורשויות אל הפירמה.  

חברות גדולות משקיעות בדרך כלל ב[[לובי פוליטי]], ב[[פרסום]] בעיתונות וב[[יחסי ציבור]], כך שיש להן השפעה הן על הפוליטיקאים, על המפלגות, על בעלי עיתונים שכותבים על הפוליטיקאים ועל בנקים שמספקים אשראי למפלגות. זאת לעומת פירמות קטנות שאינן יכולות לעשות זאת. כמו כן חברות גדולות יכולות לספק בקלות רבה יותר טובות הנאה לגורמים השונים על ידי קשרים עם פירמות אחרות, על ידי משרות עתידיות, על ידי התפקדות עובדי החברה למפלגות והצבעה בפריימריז, תרומות למועמדים וכו'. את הכוח מול השלטון החברות מסוגלות לנצל כדי לקדם חקיקה שתייצר ביקושים, שתמנע כניסת מתחרים, שתמנע הפנמת עלויות חיצוניות, תבטיח הקלות במיסוי ותפנה סובסידיות ותקציבי ממשלה ורשויות אל הפירמה.  

===הכנסת חסמי כניסה וקשרי הון שלטון===

===הכנסת חסמי כניסה וקשרי הון-שלטון===

במקרים של [[קפיטליזם של מקורבים]] ו[[קשרי הון שלטון]] חברות קיימות בשוק מנסות להשתמש בקשרים שלהם עם השלטון כדי להציב חסמי כניסה בפני מתחרות או לדחוק החוצה חברות יריבות. גם קפיטליסטים מובהקים כמו [[איין ראנד]] הצביעו על דבר זה (בספר "מרד הנפילים"). כך לדוגמה חברות הרכב האמריקאיות השתמשו בקשרים שהיו להם מול השלטון האמריקאי כדי לחסום כניסה בפני מתחרות יפניות לשוק הרכב האמריקאי. סוגים שונים של חקיקה, ותקנים משמשים לא פעם כחסם כניסה למתחרות חדשות או מתחרות מחו"ל או כדי להחליש חלק מהמתחרות, בעיקר המתחרות הקטנות יותר, שאינן מקושרות לשלטון.

במקרים של [[קפיטליזם של מקורבים]] ו[[קשרי הון-שלטון]] חברות קיימות בשוק מנסות להשתמש בקשרים שלהם עם השלטון כדי להציב חסמי כניסה בפני מתחרות או לדחוק החוצה חברות יריבות. גם קפיטליסטים מובהקים כמו [[איין ראנד]] הצביעו על דבר זה (בספר "מרד הנפילים"). כך לדוגמה חברות הרכב האמריקאיות השתמשו בקשרים שהיו להם מול השלטון האמריקאי כדי לחסום כניסה בפני מתחרות יפניות לשוק הרכב האמריקאי. סוגים שונים של חקיקה, ותקנים משמשים לא פעם כחסם כניסה למתחרות חדשות או מתחרות מחו"ל או כדי להחליש חלק מהמתחרות, בעיקר המתחרות הקטנות יותר, שאינן מקושרות לשלטון.

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] היא ארצות הברית, במיוחד החל מתום מלחמת העולם השנייה. הספר Fighting Traffic, מאת Peter Norton מתאר כיצד [[חברות מכוניות]], צמיגים ודלק בארצות הברית קידמו שם [[פרבור]] ותכנון מוטה רכב פרטי כדי לשפר את עסקיהן. בתחילת שנות ה-20 סבלו מכירות ה[[מכונית|מכוניות]] בגלל עומסי תנועה ב[[ערים]] ובגלל ביקורת על [[תאונות דרכים|פגיעת מכוניות]] ב[[הולכי רגל]]. החברות הגיבו ב-3 אפיקי פעולה, ראשית הם האשימו את הולכי הרגל בכך שהם הולכים בצורה "מפוזרת" (jaywalking כמו שהם תמיד הלכו בעבר) ולכן הם אחראים לתאונות, נערך מסע [[יחסי ציבור]] נגד דבר כזה ועודד רשויות להוציא את הדבר מחוץ לחוק. צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים להליכה, ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות. צעד נוסף היה עידוד של הקמת [[כבישים מהירים]] שעודדו פרבור. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לייצר תשתית תחבורה מסילתית ו/או לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על [[פרבור]] להסבר). <ref>[http://www.planetizen.com/node/73177/atlas-sprawled Atlas Sprawled] prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015 </ref>

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] היא ארצות הברית, במיוחד החל מתום מלחמת העולם השנייה. הספר Fighting Traffic, מאת Peter Norton מתאר כיצד [[חברות מכוניות]], צמיגים ודלק בארצות הברית קידמו שם [[פרבור]] ותכנון מוטה רכב פרטי כדי לשפר את עסקיהן. בתחילת שנות ה-20 סבלו מכירות ה[[מכונית|מכוניות]] בגלל עומסי תנועה ב[[ערים]] ובגלל ביקורת על [[תאונות דרכים|פגיעת מכוניות]] ב[[הולכי רגל]]. החברות הגיבו ב-3 אפיקי פעולה, ראשית הם האשימו את הולכי הרגל בכך שהם הולכים בצורה "מפוזרת" (jaywalking כמו שהם תמיד הלכו בעבר) ולכן הם אחראים לתאונות, נערך מסע [[יחסי ציבור]] נגד דבר כזה ועודד רשויות להוציא את הדבר מחוץ לחוק. צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים להליכה, ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות. צעד נוסף היה עידוד של הקמת [[כבישים מהירים]] שעודדו פרבור. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לייצר תשתית תחבורה מסילתית ו/או לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על [[פרבור]] להסבר). <ref>[http://www.planetizen.com/node/73177/atlas-sprawled Atlas Sprawled] prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015 </ref>

* [[תאוריה מטבולית של אקולוגיה]]

* [[תאוריה מטבולית של אקולוגיה]]

* [[מונופול]]

* [[מונופול]]

* [[קשרי הון שלטון]]

* [[קשרי הון-שלטון]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==