שינויים

המודל הליברלי ושמר על דמוקרטיה ליברלית – שבה בתי משפט, אקדמיה, עיתונות חופשית ממשלה ופרלמנט פועלים ביחד וגם במתח ביניהם, כאשר הם מאזנים זה את זה.  

המודל הליברלי ושמר על דמוקרטיה ליברלית – שבה בתי משפט, אקדמיה, עיתונות חופשית ממשלה ופרלמנט פועלים ביחד וגם במתח ביניהם, כאשר הם מאזנים זה את זה.  

מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 מודל הלאומיות הזה זה החל להתערער עם התחזקות תהליך ה[[גלובליזציה]] והתחזקות כוחם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ומוסדות אזוריים ועולמיים כמו [[האיחוד האירופי]], [[הבנק העולמי]], [[ארגון הסחר העולמי]] וכו'. אזרחים רבים גילו כי הם יכולים לבחור איזו ממשלה שהם רוצים - אבל ההחלטות נלקחות במוסדות שנמצאים מעל המדינה, וקשרי הון שלטון עיתון משפיעים בצורה חזקה יותר ויותר על תהליכים פוליטיים.  

מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 מודל הלאומיות הזה זה החל להתערער עם התחזקות תהליך ה[[גלובליזציה]] והתחזקות כוחם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ומוסדות אזוריים ועולמיים כמו [[האיחוד האירופי]], [[הבנק העולמי]], [[ארגון הסחר העולמי]] וכו'. אזרחים רבים גילו כי הם יכולים לבחור איזו ממשלה שהם רוצים - אבל ההחלטות נלקחות במוסדות שנמצאים מעל המדינה, וקשרי הון-שלטון-עיתון משפיעים בצורה חזקה יותר ויותר על תהליכים פוליטיים.  

במקביל גם נחלשו זרמי שמאל שהם פרו – לאום ונטו יותר לכיוון [[ליברליזם]] ו[[נאו-ליברליזם]]. המחשבה היתה שצדק חברתי ורווחה יושגו באמצעות הגלובליזציה וסגירת הפערים מצד המדינות העניות. כמו כן המוקד של תנועות אלה עברו למאבקים הנוגעים לזכויות אזרח ואדם הנוגעות לפרטים, בדגש על פוליטיקה של זהויות – כמו מאבקי להט"ב, נשים, מהגרים ופליטים. מגמה זו בוקרה על ידי הוגים כמו הכלכלן ג'וזף שטיגליץ. שטענו כי גלובליזציה לא תוביל לסגירת פערים.

במקביל גם נחלשו זרמי שמאל שהם פרו – לאום ונטו יותר לכיוון [[ליברליזם]] ו[[נאו-ליברליזם]]. המחשבה היתה שצדק חברתי ורווחה יושגו באמצעות הגלובליזציה וסגירת הפערים מצד המדינות העניות. כמו כן המוקד של תנועות אלה עברו למאבקים הנוגעים לזכויות אזרח ואדם הנוגעות לפרטים, בדגש על פוליטיקה של זהויות – כמו מאבקי להט"ב, נשים, מהגרים ופליטים. מגמה זו בוקרה על ידי הוגים כמו הכלכלן ג'וזף שטיגליץ. שטענו כי גלובליזציה לא תוביל לסגירת פערים.