47,332
עריכות
שינויים
←גזי חממה והיקפם בכדור הארץ
===נוקסינים===
===נוקסינים===
[[תחמוצות חנקן]] N20 תורמות 9%-11% לגידול בהתחממות העולמית. רוב המקורות לתחמוצות החנקן מקורן ב[[חקלאות|אדמות חקלאיות]]. חלקים אחרים נובעים מפליטת [[זיהום אוויר מתחבורה]], תעשיות כימיקלים, מ[[מזבלות]] ומקורות וזיהום מים, מבקר ותעשיית ה[[מזון מהחי]] ומפעילות חקלאית אחרת.
[[תחמוצות חנקן]] N20 תורמות 9%-11% לגידול בהתחממות העולמית. רוב המקורות לתחמוצות החנקן מקורן ב[[חקלאות|אדמות חקלאיות]]. חלקים אחרים נובעים מפליטת [[זיהום אוויר מתחבורה]], תעשיות כימיקלים, מ[[מזבלות]] ומקורות וזיהום מים, מבקר ותעשיית ה[[מזון מהחי]] ומפעילות חקלאית אחרת.
===HFC===
[[HFC|הידרופלואורוקרבון]] (באנגלית: Hydrofluorocarbo בקיצור HFC) הוא שמה של משפחת תרכובות אורגניות, המכילות מימן ופלואור, ומשמשות כגזי קירור במזגנים ובמקררים. השימוש בחומרים אלו החליף את השימוש בגזי ה-CFC (כלורופולואורוקרבון) שנאסרו לשימוש בפרוטוקול מונטריאול משנת 1987, לאחר שהתגלה שהם גורמים ל[[פגיעה בשכבת האוזון]]. גזי ה-HFC אינם פוגעים בשכבת האוזון, אולם הם גזי חממה התורמים לשינוי האקלים, ובעלי השפעה חמורה בשיעור של פי 10,000 מפחמן דו-חמצני. בנובמבר 2016 נחתם בקיגאלי בירת רואנדה, על ידי 197 מדינות, תיקון לפרוטוקול מונטריאול, להפסקה הדרגתית של השימוש בגזי HFC. זהו הסכם מחייב מבחינה משפטית, ולכן חשיבותו רבה.
הסופר והפעיל החברתי [[פול הוקן]] פרסם בשנת 2017 את הספר DrawDown, בו דירג את כל האמצעים העומדים לרשותנו להורדת כמות גזי החממה באטמוספירה, על פי חישוב של מספר טונות של CO2 עד שנת 2050. על פי המחקר שלו, במקום הראשון נמצאים גזי ה-HFC. על פי חישוביו, השקעה גלובלית שתתפוס 87% מגזי ה-HFC ממערכות קירור היוצאות מפעולה עד שנת 2050, תמנע פליטה של HFC המקבילה ל-89.74 גיגה-טון של CO2. נתון זה גבוה יותר מהקמת טורבינות רוח יבשתיות הנמצאות במקום השני עם 84.60 גיגה-טון CO2, וצמצום בזבוז מזון הנמצא במקום השלישי עם 70.53 גיגה-טון CO2.
===גזי חממה נוספים===
===גזי חממה נוספים===
* גופרית שש-פלואורידית (SF6 - Sulfur Hexafluoride)
* גופרית שש-פלואורידית (SF6 - Sulfur Hexafluoride)
* פרפלורוקרבונים (PFC - Fluorocarbon)
* פרפלורוקרבונים (PFC - Fluorocarbon)