שורה 1: |
שורה 1: |
− | לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי ובריאותי מסוים. נושא זה הוא זירה לוויכוח ציבורי גדול כי מצד אחד המסקנות יכולות להיות שכדי לפתור את משבר האקלים צריך גם [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולעבור לצריך [[כלכלת מצב יציב]]. מצד שני חברות הגז הנפט והפחם מגיעים בעקבותם למסקנה שצריך להשאר עם הדלקים הפוסיליים ויכולות להיות שצריך להישאר עם דלקים פוסיליים. לכן מדברים עליהם גם הארגונים המזוהים כ"ירוק כהה" וגם תומכי הדלקים הפוסיליים כמו לדוגמה דונלד טראמפ. כנראה שבגלל 2 הסיבות האלה גופים כמו הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים וארגוני סביבה שונים לא כל כך אוהבים לדבר עליהם. אחת הטענות של משרד התשתיות בישראל כאשר שואלים אותו למה הוא נשאר עם הגז, היא שהוא היה רוצה לעבור למתחדשות אבל הארגונים הירוקים לא רוצים פגיעה בציפורים ובשטחים הפתוחים. יש חוסר הסכמה מסועם בין ארגונים כמו גרינפיס ומגמה ירוקה אשר תומכים באנרגיות מתחדשות לארגונים כמו חברה להגנת הטבע ושות הטבע והגנים אשר רוצות לשמור קודם כל על השחים הפתוחים. לכן חשוב להבין היטב מה המצב. | + | '''לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי בריאותי וחברתי''' מסוים. נושא זה הוא זירה לוויכוח ציבורי גדול כי מצד אחד המסקנות יכולות להיות שכדי לפתור את משבר האקלים צריך גם [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולעבור לצריך [[כלכלת מצב יציב]]. מצד שני חברות הגז הנפט והפחם מצדיקות באמצעות טענות אלה המשך שימוש ב[[דלק מחצבי]] |
| + | |
| + | על ההשפעות מדברים עליהם גם הארגונים המזוהים כ"ירוק כהה" או ארגונים ל[[שמירת טבע]] וגם תומכי הדלקים הפוסיליים כמו לדוגמה דונלד טראמפ. כנראה שבגלל שתי הסיבות האלה גופים כמו [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] וארגוני סביבה שונים לא כל כך אוהבים לדבר עליהם. אחת הטענות של משרד התשתיות בישראל כאשר שואלים אותו למה הוא נשאר עם [[גז טבעי]], היא שהוא היה רוצה לעבור למתחדשות אבל הארגונים הירוקים לא רוצים פגיעה בציפורים ובשטחים הפתוחים. יש חוסר הסכמה מסויים בין ארגונים כמו [[גרינפיס]] ו[[מגמה ירוקה]] אשר תומכים ב[[אנרגיות מתחדשות]] לארגונים [[שמירת טבע]] כמו [[החברה להגנת הטבע]] או רשות הטבע והגנים אשר רוצות לשמור קודם כל על השחים הפתוחים. לכן חשוב להבין היטב מה המצב. |
| | | |
| == פליטת גזי חממה == | | == פליטת גזי חממה == |
− | לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בדוח שלו מ-2014 | + | לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בדוח שלו מ-2014 פליטת [[גזי החממה]] ממקורות שונים להפקת אנרגיה הם אלה: |
− | פליטת גזי החממה ממקורות שונים להפקת אנרגיה הם אלה: | |
− | | |
| | | |
| {| class="wikitable" | | {| class="wikitable" |
שורה 10: |
שורה 10: |
| ! השיטה להפקת האנרגיה !! כמה גזי החממה שנפלטים מהפקת קילוואט-שעה אחד של אנרגיה באמצעות שיטה זו, באקוויוולנט של גרמים פחמן דו חמצני | | ! השיטה להפקת האנרגיה !! כמה גזי החממה שנפלטים מהפקת קילוואט-שעה אחד של אנרגיה באמצעות שיטה זו, באקוויוולנט של גרמים פחמן דו חמצני |
| |- | | |- |
− | | פחם || 820 גרם | + | | [[פחם]] || 820 גרם |
| |- | | |- |
− | | גז || 490 גרם | + | | [[גז טבעי]]|| 490 גרם |
| |- | | |- |
− | | שמש || 41-48 גרם | + | | [[אנרגיית שמש]] || 41-48 גרם |
| |- | | |- |
| | מים || 24 גרם | | | מים || 24 גרם |
| |- | | |- |
− | | אנרגיה גרעינית || 12 גרם | + | | [[אנרגיה גרעינית]] || 12 גרם |
| |- | | |- |
− | | רוח || 11-12 גרם | + | | [[אנרגיית רוח]] || 11-12 גרם |
| |} | | |} |
| | | |
− | פרט לנתונים האלה יש הרבה מחקרים אחרים שהכותבים שלהם רוצים להוכיח שאנרגיית מים או אנרגיה גרעינית יותר טובה מהמתחדשות אבל המחקרים האלא הרבה פחות פופולריים בקהילה המדעית{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Life-cycle_greenhouse-gas_emissions_of_energy_sources Life-cycle greenhouse-gas emissions of energy sources]}}. | + | פרט לנתונים האלה יש הרבה מחקרים אחרים שהכותבים שלהם רוצים להוכיח שאנרגיית מים או [[אנרגיה גרעינית]] יותר טובה מהמתחדשות אבל המחקרים האלא הרבה פחות פופולריים בקהילה המדעית{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Life-cycle_greenhouse-gas_emissions_of_energy_sources Life-cycle greenhouse-gas emissions of energy sources]}}. |
| | | |
| | | |
− | אפשר לראות שכאשר מייצרים חשמל מפנלים סולריים נפלטים פי 11 פחות גזי חממה ביחס לייצור חשמל מגז ופי 18 פחות בהשוואה לייצור מפחם. לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]](עמוד 24 בדוח הסינטזיס שלו מ-2014) עד 2100 צפויה הצריכה לעלות פי 7 עם אפשרות של עלייה גבוהה יותר{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the
| + | מנתונים אלה עולה שייצור חשמל מ[[פנל סולארי|פנלים סולריים]] נפלטים פי 11 פחות גזי חממה ביחס לייצור חשמל מגז ופי 18 פחות בהשוואה לייצור מפחם. לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]](עמוד 24 בדוח הסינטזיס שלו מ-2014) עד 2100 צפויה הצריכה לעלות פי 7 עם אפשרות של עלייה גבוהה יותר{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the |
| Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}, מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא כל כך בהרבה. ופה צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז. | | Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}, מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא כל כך בהרבה. ופה צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז. |
| | | |
שורה 49: |
שורה 49: |
| | | |
| == קרינה == | | == קרינה == |
− |
| |
| כמו כל מכשיר חשמלי פנלים סולאריים ותחנות רוח חשמליות פולטים קרינה. לכן המשרד להגנת הסביבה מחייב התקנת פנלים על גגות בתקן קרינה. | | כמו כל מכשיר חשמלי פנלים סולאריים ותחנות רוח חשמליות פולטים קרינה. לכן המשרד להגנת הסביבה מחייב התקנת פנלים על גגות בתקן קרינה. |
| | | |
| == תפישת שטחים פתוחים == | | == תפישת שטחים פתוחים == |
| | | |
− | רלוונטי בעיקר לאנרגיית רוח ואנרגיית שמש מתחנות כוח ולא על גגות. זו הסיבה לכך שחלק מהארגונים הסביבתיים בישראל בישראל מתנגדים לתחנות כוח סולאריות. משנת 2016 פותחו מספר טכנולוגיות היכולות לגרום לכך שפנל שייצר 330 וואט מייצר כמעט 500 וואט. חלק מההמצאטות האלה כנראה יורידו את השטח הדרוש - פנל דו צדדי, לגבי חלק זה לא ברור, לדוגמה חציית הפנל ל-2. אם יש מרחק בין 2 החצאים יצטרכו יותר שטח. כמו כן לא ברור מה תהיה ההשפה על םליטת גזי החמה וההשפעה על המאזן האנרגטי. מצד אחד צריך פחות פנלים מצד שני צריך אנרגיה כדי לייצר את כל ההמצאות האלה ולא ברור איך זה ישפיע על האלבדו, קליטת אור המצאות צמחים מסביב{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.7182575 מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת] 30 לאפריל 2019, דה מרקר}}. | + | רלוונטי בעיקר לאנרגיית רוח ואנרגיית שמש מתחנות כוח ולא על גגות. זו הסיבה לכך שחלק מהארגונים הסביבתיים בישראל בישראל מתנגדים לתחנות כוח סולאריות. משנת 2016 פותחו מספר טכנולוגיות היכולות לגרום לכך שפנל שייצר 330 וואט מייצר כמעט 500 וואט. חלק מההמצאות האלה כנראה יורידו את השטח הדרוש - פנל דו צדדי, לגבי חלק זה לא ברור, לדוגמה חציית הפנל ל-2. אם יש מרחק בין 2 החצאים יצטרכו יותר שטח. כמו כן לא ברור מה תהיה ההשפה על םליטת גזי החמה וההשפעה על המאזן האנרגטי. מצד אחד צריך פחות פנלים מצד שני צריך אנרגיה כדי לייצר את כל ההמצאות האלה ולא ברור איך זה ישפיע על האלבדו, קליטת אור המצאות צמחים מסביב{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.7182575 מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת] 30 לאפריל 2019, דה מרקר}}. |
| | | |
| לפי תחשיב שנעשה ב-2009 עד שנת 2030 כדי לספק את כל האנארגיה של העולם מפנלים סולאריים, יהיה צורך בשטח של כ-4 96,803 קילומטר בערך כמו השטח של ספרד. בשנת 2015 מעל הפוסט נכתב שדברים השתנו אבל התחשיבים העיקריים נשארו כמו שהם. בסוף הפוסט נרשם בעידכונים ששיפורים ביעילות הפנלים הורידו שטח זה ל-315,000 קילומטרים רבועים{{הערה|landartgenerator [https://landartgenerator.org/blagi/archives/127 TOTAL SURFACE AREA REQUIRED TO FUEL THE WORLD WITH SOLAR] 13 לאוגוסט 2009}}{{הערה|1=Science Insider [https://www.youtube.com/watch?v=dazqiq5eoTo How Many Solar Panels Would It Take To Power The World?] 8 לאוגוסט 2018 יוטיוב}}. | | לפי תחשיב שנעשה ב-2009 עד שנת 2030 כדי לספק את כל האנארגיה של העולם מפנלים סולאריים, יהיה צורך בשטח של כ-4 96,803 קילומטר בערך כמו השטח של ספרד. בשנת 2015 מעל הפוסט נכתב שדברים השתנו אבל התחשיבים העיקריים נשארו כמו שהם. בסוף הפוסט נרשם בעידכונים ששיפורים ביעילות הפנלים הורידו שטח זה ל-315,000 קילומטרים רבועים{{הערה|landartgenerator [https://landartgenerator.org/blagi/archives/127 TOTAL SURFACE AREA REQUIRED TO FUEL THE WORLD WITH SOLAR] 13 לאוגוסט 2009}}{{הערה|1=Science Insider [https://www.youtube.com/watch?v=dazqiq5eoTo How Many Solar Panels Would It Take To Power The World?] 8 לאוגוסט 2018 יוטיוב}}. |
שורה 71: |
שורה 70: |
| טורבינות הרוח גורמים לרעש ורעידות. כמו כן המתקנים האלה לטענת תושבים רבים גורמים לפגיעה נופית{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Renewable_energy_debate Renewable energy debate]}}. | | טורבינות הרוח גורמים לרעש ורעידות. כמו כן המתקנים האלה לטענת תושבים רבים גורמים לפגיעה נופית{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Renewable_energy_debate Renewable energy debate]}}. |
| == הערות שוליים == | | == הערות שוליים == |
| + | {{הערות שוליים}} |