שורה 20: |
שורה 20: |
| [[קובץ:Research on Iceberg B-15A by Josh Landis, National Science Foundation (Image 4) (NSF).jpg|ממוזער|החלק הצפוני של קרחון הים הענק B-15 שהתפרק ממדף הקרח רוס]] | | [[קובץ:Research on Iceberg B-15A by Josh Landis, National Science Foundation (Image 4) (NSF).jpg|ממוזער|החלק הצפוני של קרחון הים הענק B-15 שהתפרק ממדף הקרח רוס]] |
| | | |
− | '''[[מדף קרח|מדף הקרח]] רוס''' הוא מדף הקרח הגדול ביותר באנטרקטיקה ושטחו כיום הוא דומה לשטחה של ספרד. במרץ 2000 התפרקה ממדף הקרח רוס חתיכה ענקית המכונה קרחון B-15 . קרחון זה הוא הקרחון הימי הגדול ביותר המתועד בהיסטוריה בגודל 295X37 קילומטר, בעל שטח של 11,000 קילומטרים רבועים – גדול יותר מהאי ג'מייקה או בשטח דומה למחצית משטחה של ישראל. קרחון זה נשבר למספר קרחונים קטנים יותר שהגדול בינהם מכונה B-15A. קרחון זה נדד צפונה לתוך הים בשנת 2003 והמשיך לנדוד מאז רחוק יותר ויותר מהקוטב תוך שהוא מתמוסס לאיטו למים. נכון לשנת 2018 חלקים מקרחון הים הענק ממשיכים להתמוסס ולשוט צפונה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Iceberg_B-15] | + | '''[[מדף קרח|מדף הקרח]] רוס''' הוא מדף הקרח הגדול ביותר באנטרקטיקה ושטחו כיום הוא דומה לשטחה של ספרד. במרץ 2000 התפרקה ממדף הקרח רוס חתיכה ענקית המכונה קרחון B-15 . קרחון זה הוא הקרחון הימי הגדול ביותר המתועד בהיסטוריה בגודל 295X37 קילומטר, בעל שטח של 11,000 קילומטרים רבועים – גדול יותר מהאי ג'מייקה או בשטח דומה למחצית משטחה של ישראל. קרחון זה נשבר למספר קרחונים קטנים יותר שהגדול ביניהם מכונה B-15A. קרחון זה נדד צפונה לתוך הים בשנת 2003 והמשיך לנדוד מאז רחוק יותר ויותר מהקוטב תוך שהוא מתמוסס לאיטו למים. נכון לשנת 2018 חלקים מקרחון הים הענק ממשיכים להתמוסס ולשוט צפונה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Iceberg_B-15] |
| | | |
| '''[[מדף קרח|מדף הקרח]] פילכנר-רון''' הוא מדף קרח השני בגודלו באנטרקטיקה, ושטחו דומה לשטחה של כל עירק. בשנת 1973 נחנכה התוכנית הבינלאומית לחקר מדף הקרח פילכנר-רון.{{הערה|צעדים ראשונים לחקר תכסית הקרח האנטארקטית | | '''[[מדף קרח|מדף הקרח]] פילכנר-רון''' הוא מדף קרח השני בגודלו באנטרקטיקה, ושטחו דומה לשטחה של כל עירק. בשנת 1973 נחנכה התוכנית הבינלאומית לחקר מדף הקרח פילכנר-רון.{{הערה|צעדים ראשונים לחקר תכסית הקרח האנטארקטית |
| [http://neptune.gsfc.nasa.gov/wais/documentation/chap6.html 6.2.1. Filchner-Ronne Ice Shelf Programme]{{קישור שבור|18 באפריל 2017}}}} | | [http://neptune.gsfc.nasa.gov/wais/documentation/chap6.html 6.2.1. Filchner-Ronne Ice Shelf Programme]{{קישור שבור|18 באפריל 2017}}}} |
| [[קובץ:Iceberg A-38.jpg|ממוזער|הינתקות הר קרח A-38 ממדף הקרח רון-פילכנר בשנת 1998. שטח הקרחון שניתק הוא 7,500 קמ"ר - כשליש משטחה של ישראל]] | | [[קובץ:Iceberg A-38.jpg|ממוזער|הינתקות הר קרח A-38 ממדף הקרח רון-פילכנר בשנת 1998. שטח הקרחון שניתק הוא 7,500 קמ"ר - כשליש משטחה של ישראל]] |
− | באוקטובר 1998 ניתק הר הקרח A-38 ממדף הקרח פילכנר-רון. גודלו עמד על כ-{{כ}}50X150 ק"מ או 7,500 קמ"ר, (בערך שליש משטחה של ישראל). בהמשך נשבר הר הקרח בשלושה חלקים. התנתקות בסדר-גודל דומה שאירעה במאי 2000 יצרה הר קרח שכונה A-43, בגודל 167 על 32 ק"מ, או 5,300 קמ"ר. ב-12 ו-13 בינואר 2010 ניתק שטח גדול של קרח ים מעל מדף הקרח רון-פילכנר והתנפץ להרבה חלקים קטנים. האירוע נקלט בסדרת תמונות של ספקטרורדיומטר ההדמיה ברוזולוציה בינונית שעל לווייני [[נאס"א]] Aqua וTerra.{{הערה|1=תמונות נאס"א [http://earthobservatory.nasa.gov/IOTD/view.php?id=42302/ NASA Images]{{קישור שבור|18 באפריל 2017}}}} | + | באוקטובר 1998 ניתק הר הקרח A-38 ממדף הקרח פילכנר-רון. גודלו עמד על כ-{{כ}}50X150 ק"מ או 7,500 קמ"ר, (בערך שליש משטחה של ישראל). בהמשך נשבר הר הקרח בשלושה חלקים. התנתקות בסדר-גודל דומה שאירעה במאי 2000 יצרה הר קרח שכונה A-43, בגודל 167 על 32 ק"מ, או 5,300 קמ"ר. ב-12 ו-13 בינואר 2010 ניתק שטח גדול של קרח ים מעל מדף הקרח רון-פילכנר והתנפץ להרבה חלקים קטנים. האירוע נקלט בסדרת תמונות של ספקטרורדיומטר ההדמיה ברזולוציה בינונית שעל לווייני [[נאס"א]] Aqua וTerra.{{הערה|1=תמונות נאס"א [http://earthobservatory.nasa.gov/IOTD/view.php?id=42302/ NASA Images]{{קישור שבור|18 באפריל 2017}}}} |
| | | |
− | '''מדף הקרח לארסן''' הוא סדרה של כמה מדפי קרח שהגדול בינהם הוא מדף הקרח לארסן C. תהליכי ההתפרקות של מדף הקרח לארסן היו לא רגילים בסטנדרטים מהעבר. באופן טיפוסי מדפי קרח מאבדים מסה בגלל חיתוכים של הרי קרח ובגלל תהליכי המסה בחלק העליון והתחתון שלהם. לפי מאמר שפורסם בירחון Journal of Climate בשנת 2006, חצי האי של תחנת Faraday התחמם ב-2.94 מעלות בין השנים 1951 ל-2004. קצב חימום מהיר בהרבה משאר יבשת אנטרקטיקה ומהיר יותר מקצב החימום העולמי. התחממות מקומית זו נגרמת בגלל התחממות העולמית מעשה ידי אדם, באמצעות חיזוק הרוחות שמקיפות את אנטרקטיקה. {{הערה| Marshall, Gareth J.; Orr, Andrew; Van Lipzig, Nicole P. M.; King, John C. (2006). "The Impact of a Changing Southern Hemisphere Annular Mode on Antarctic Peninsula Summer Temperatures" (PDF). Journal of Climate. 19 (20): 5388–5404. doi:10.1175/JCLI3844.1.}} | + | '''מדף הקרח לארסן''' הוא סדרה של כמה מדפי קרח שהגדול ביניהם הוא מדף הקרח לארסן C. תהליכי ההתפרקות של מדף הקרח לארסן היו לא רגילים בסטנדרטים מהעבר. באופן טיפוסי מדפי קרח מאבדים מסה בגלל חיתוכים של הרי קרח ובגלל תהליכי המסה בחלק העליון והתחתון שלהם. לפי מאמר שפורסם בירחון Journal of Climate בשנת 2006, חצי האי של תחנת Faraday התחמם ב-2.94 מעלות בין השנים 1951 ל-2004. קצב חימום מהיר בהרבה משאר יבשת אנטרקטיקה ומהיר יותר מקצב החימום העולמי. התחממות מקומית זו נגרמת בגלל התחממות העולמית מעשה ידי אדם, באמצעות חיזוק הרוחות שמקיפות את אנטרקטיקה. {{הערה| Marshall, Gareth J.; Orr, Andrew; Van Lipzig, Nicole P. M.; King, John C. (2006). "The Impact of a Changing Southern Hemisphere Annular Mode on Antarctic Peninsula Summer Temperatures" (PDF). Journal of Climate. 19 (20): 5388–5404. doi:10.1175/JCLI3844.1.}} |
| | | |
| בשנת 1995 התפרק ונעלם מדף הקרח לארסן A. {{הערה| Fox, Douglas (2012). "Witness to an Antarctic Meltdown". Scientific American. 307 (1): 54–61. Bibcode:2012SciAm.307a..54F. doi:10.1038/scientificamerican0712-54. PMID 22779273.}} בשנת 2002 נשבר חלק ממדף הקרח לארסן B. החלק שנשבר היה בשטח של 3,250 קמ"ר של קרח בעובי 220 מטרים, שטח הדומה למדינת רוד איילנד בארצות הברית.{{הערה| Hulbe, Christina (2002). "Larsen Ice Shelf 2002, warmest summer on record leads to disintegration". Portland State University.}} מחקר שפורסם בשנת 2015 טען כי שאר מדף הקרח לארסן B יקרוס עד שנת 2020, בהתבסס על תצפיות של זרמים מהירים יותר והפיכת הקרחונים במקום לדקים יותר באיזור זה. {{הערה| "NASA Study Shows Antarctica's Larsen B Ice Shelf Nearing Its Final Act" (Press release). NASA. 14 May 2015.}} לארסן B היה יציב למשך לפחות -10,000 השנים האחרונות מאז תקופת הקרח האחרונה. {{הערה|"Ice Shelf disintegration threatens environment, Queen's study" (Press release). Kingston, Ontario: Queens University. 3 August 2005 – via American Association for the Advancement of Science's Eurekalert.}} לעומת זאת לארסן A לא היה קיים במשך רוב התקופה הזו, ונוצר מחדש לפני כ-4,000 שנה. | | בשנת 1995 התפרק ונעלם מדף הקרח לארסן A. {{הערה| Fox, Douglas (2012). "Witness to an Antarctic Meltdown". Scientific American. 307 (1): 54–61. Bibcode:2012SciAm.307a..54F. doi:10.1038/scientificamerican0712-54. PMID 22779273.}} בשנת 2002 נשבר חלק ממדף הקרח לארסן B. החלק שנשבר היה בשטח של 3,250 קמ"ר של קרח בעובי 220 מטרים, שטח הדומה למדינת רוד איילנד בארצות הברית.{{הערה| Hulbe, Christina (2002). "Larsen Ice Shelf 2002, warmest summer on record leads to disintegration". Portland State University.}} מחקר שפורסם בשנת 2015 טען כי שאר מדף הקרח לארסן B יקרוס עד שנת 2020, בהתבסס על תצפיות של זרמים מהירים יותר והפיכת הקרחונים במקום לדקים יותר באיזור זה. {{הערה| "NASA Study Shows Antarctica's Larsen B Ice Shelf Nearing Its Final Act" (Press release). NASA. 14 May 2015.}} לארסן B היה יציב למשך לפחות -10,000 השנים האחרונות מאז תקופת הקרח האחרונה. {{הערה|"Ice Shelf disintegration threatens environment, Queen's study" (Press release). Kingston, Ontario: Queens University. 3 August 2005 – via American Association for the Advancement of Science's Eurekalert.}} לעומת זאת לארסן A לא היה קיים במשך רוב התקופה הזו, ונוצר מחדש לפני כ-4,000 שנה. |
| | | |
− | לפי מדידות של לוויני רדאר, בין השנים 1992-2001 מדף הקרח לארסן C הפך דק יותר בשיעור של 0.27 עד 0.11 מטרים בשנה. סיכום דו"ח משנת 2004, היה כי למרות שמדף הקרח נראה יציב יחסית, המשך התחממות יכולה לגרום לשבירות במדף בעשור הקרוב. בנובמבר 2016 מדענים צילמו בקע גדל והולך לאורכו של מדף הקרח לארסן C, באורך של 110 קילומטרים ברוחב 91 מטרים ובעומק של 500 מטרים. עד דצמבר 2016 הבקע גדל ב-21 קילומטרים וחתיכת קרח בגודל 20 קילומטרים החזיקה את שאר הקרח במקום. התחזית היתה שבירה של 9-12% ממדף הקרח. ביוני 2017 התגלה סדק נוסף שהתרחב בקצב של 10 מטרים ביום ולאחר מכן האיץ. ביולי 2017 התנתק קרחון המכונה A-68 , בגודל 5,800 קמ"ר ממדף הקרח לארסן C. העומק שלו הוא יותר מ-200 מטרים ומשקלו מעל טריליון טונות. לקרחון זה אין השפעה מיידית על עליית פני הים. ההשפעה החשובה שלו היא בכך שהוא מפשר לקרחוני יבשה שנמצאי מאחוריו לזרום מהר יותר אל הים. אם קרחון לארסן C ימס כולו, מי הים בכל העולם יעלו בכ-10 ס"מ. [https://en.wikipedia.org/wiki/Larsen_Ice_Shelf#Larsen_C] | + | לפי מדידות של לווייני רדאר, בין השנים 1992-2001 מדף הקרח לארסן C הפך דק יותר בשיעור של 0.27 עד 0.11 מטרים בשנה. סיכום דו"ח משנת 2004, היה כי למרות שמדף הקרח נראה יציב יחסית, המשך התחממות יכולה לגרום לשבירות במדף בעשור הקרוב. בנובמבר 2016 מדענים צילמו בקע גדל והולך לאורכו של מדף הקרח לארסן C, באורך של 110 קילומטרים ברוחב 91 מטרים ובעומק של 500 מטרים. עד דצמבר 2016 הבקע גדל ב-21 קילומטרים וחתיכת קרח בגודל 20 קילומטרים החזיקה את שאר הקרח במקום. התחזית היתה שבירה של 9-12% ממדף הקרח. ביוני 2017 התגלה סדק נוסף שהתרחב בקצב של 10 מטרים ביום ולאחר מכן האיץ. ביולי 2017 התנתק קרחון המכונה A-68 , בגודל 5,800 קמ"ר ממדף הקרח לארסן C. העומק שלו הוא יותר מ-200 מטרים ומשקלו מעל טריליון טונות. לקרחון זה אין השפעה מיידית על עליית פני הים. ההשפעה החשובה שלו היא בכך שהוא מפשר לקרחוני יבשה שנמצאי מאחוריו לזרום מהר יותר אל הים. אם קרחון לארסן C ימס כולו, מי הים בכל העולם יעלו בכ-10 ס"מ. [https://en.wikipedia.org/wiki/Larsen_Ice_Shelf#Larsen_C] |
| | | |
| בשנת 2019 התפרק קרחון המכונה D-28 ממדף הקרח של '''Amery Ice Shelf'''. שטח הקרחון שהתפרק היה 1,636 קמ"ר - פי שתיים משטחה של העיר ניו יורק. יש כוונה לנטר קרחון זה בגלל הסכנה שהוא מציב לנתיבי שייט. [https://en.wikipedia.org/wiki/Amery_Ice_Shelf] | | בשנת 2019 התפרק קרחון המכונה D-28 ממדף הקרח של '''Amery Ice Shelf'''. שטח הקרחון שהתפרק היה 1,636 קמ"ר - פי שתיים משטחה של העיר ניו יורק. יש כוונה לנטר קרחון זה בגלל הסכנה שהוא מציב לנתיבי שייט. [https://en.wikipedia.org/wiki/Amery_Ice_Shelf] |