שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:Official medallion of the British Anti-Slavery Society (1795).jpg|ממוזער|'האם איני בן אדם ואח?' - אחד מסמליה הבולטים של התנועה לביטול העבדות בבריטניה שיצר ג'וזאיה וג'ווד, בשנת 1795. תנועה זו צמחה על רקע [[עידן הנאורות]] במערב אירופה ובארצות הברית במאה ה-19.]] | | [[קובץ:Official medallion of the British Anti-Slavery Society (1795).jpg|ממוזער|'האם איני בן אדם ואח?' - אחד מסמליה הבולטים של התנועה לביטול העבדות בבריטניה שיצר ג'וזאיה וג'ווד, בשנת 1795. תנועה זו צמחה על רקע [[עידן הנאורות]] במערב אירופה ובארצות הברית במאה ה-19.]] |
− | '''התנועה לביטול העבדות''' (באנגלית: '''Abolitionism''' או '''the abolitionist movement''') היא אידאולוגיה, וכן תנועה חברתית (רשמית ולא רשמית) לחיסול [[עבדות|העבדות]] וה[[צמיתות]]. באירופה המערבית וביבשות אירופה מדובר בתנועות היסטוריות ששאפו להביא לקיצו של סחר העבדים האטלנטי שנמשך במשך 400 שנה, ולהביא לשחרור העבדים לחופשי. בעקבות תנועה זו בוטלה גם העבדות ב[[קולוניאליזם|קולוניות ]] שונות, בעיקר של צרפת ובריטניה, ובהמשך גם במקומות בהן עבדות היתה נוהג וותיק עוד יותר כמו ברחבי המרחב המוסלמי, במזרח התיכון ובאפריקה. התנועות לביטול העבדות הושפעו הן מהזרם הקוויקרי ומזרמים דומים בנצרות שהתנגדו לעבדות, ובהמשך גם מתנועת הנאורות ו[[המהפכה הצרפתית]] שראו בכל אדם אזרח שווה זכויות. כמו כן [[המהפכה התעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] הביאו לצמיחת חלופות לעבדות ויצרו מעמדות חברתיים שדחפו לביטולה. | + | '''התנועה לביטול העבדות''' (באנגלית: '''Abolitionism''' או '''the abolitionist movement''') היא אידאולוגיה, וכן תנועה חברתית (רשמית ולא רשמית) לחיסול [[עבדות|העבדות]] וה[[צמיתות]]. באירופה המערבית וביבשות אירופה מדובר בתנועות היסטוריות ששאפו להביא לקיצו של סחר העבדים האטלנטי שנמשך במשך 400 שנה, ולהביא לשחרור העבדים לחופשי. בעקבות תנועה זו בוטלה גם העבדות ב[[קולוניאליזם|קולוניות ]] שונות, בעיקר של צרפת ובריטניה, ובהמשך גם במקומות בהן עבדות הייתה נוהג וותיק עוד יותר כמו ברחבי המרחב המוסלמי, במזרח התיכון ובאפריקה. התנועות לביטול העבדות הושפעו הן מהזרם הקוויקרי ומזרמים דומים בנצרות שהתנגדו לעבדות, ובהמשך גם מתנועת הנאורות ו[[המהפכה הצרפתית]] שראו בכל אדם אזרח שווה זכויות. כמו כן [[המהפכה התעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] הביאו לצמיחת חלופות לעבדות ויצרו מעמדות חברתיים שדחפו לביטולה. |
| | | |
− | מתנגדי העבדות היו התנועה החברתית הגדולה הראשונה בבריטניה. הערכים החברתיים העיקריים שלהם של חופש ושווין השפיעו על קמפיינים לרפורמות נוספות בבריטניה ובעולם כולו כמו זכות ההצבעה, הזכות להקים איגודי עובדים והקמת [[התנועה הפמיניסטית]]. הטכניקות שלהם של [[חרם צרכנים]] ו[[עצומות]] משמשים עדיין כיום. [http://abolition.e2bn.org/people_27.html] | + | מתנגדי העבדות היו התנועה החברתית הגדולה הראשונה בבריטניה. הערכים החברתיים העיקריים שלהם של חופש ושוויון השפיעו על קמפיינים לרפורמות נוספות בבריטניה ובעולם כולו כמו זכות ההצבעה, הזכות להקים איגודי עובדים והקמת [[התנועה הפמיניסטית]]. הטכניקות שלהם של [[חרם צרכנים]] ו[[עצומות]] משמשים עדיין כיום. [http://abolition.e2bn.org/people_27.html] |
| | | |
| עיקר ביטול העבדות היה [[תהליך]] שתקיים במהלך המאה ה-19, בעיקר בעידודה של אנגליה. ברוב המדינות ביטול העבדות קודם בהדרגה וללא שפיכות דמים - ראשית צומצם ובוטל הסחר הימי שהביא עבדים חדשים, בהמשך קודם "חוק הרחם החופשי" ששיחרר בני עבדים ובהמשך היא בוטלה כליל. בשני מקומות ביטול העבדות היה כרוך בלחימה - בהאיטי ובארצות הברית. במזרח אירופה נאסרה [[צמיתות|הצמיתות]] ב-1861. העבדות נאסרה בחוק הבינלאומי רק בשנת 1948 בעקבות [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. עם זאת העבדות נמשכה במדינות עם מסורת של עבדות, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון, גם לאחר מכן. לדוגמה העבדות הסתיימה במדינות המזרח התיכון בין שנות 1930- ל-1970. באופן רשמי העבדות הסתיימה בכל מדינות העולם בשנת 2007 כאשר מאוריטניה אסרה על עבדות. עם זאת, [[סחר בבני אדם]] למטרות עבודה ומין, שנעשה באופן בלתי חוקי, נמשך גם כיום ומשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים, במיוחד על נשים. לפי הערכה כיום יש כ-40 מיליון אנשים שחיים בצורה כלשהי של [[עבדות מודרנית]]. | | עיקר ביטול העבדות היה [[תהליך]] שתקיים במהלך המאה ה-19, בעיקר בעידודה של אנגליה. ברוב המדינות ביטול העבדות קודם בהדרגה וללא שפיכות דמים - ראשית צומצם ובוטל הסחר הימי שהביא עבדים חדשים, בהמשך קודם "חוק הרחם החופשי" ששיחרר בני עבדים ובהמשך היא בוטלה כליל. בשני מקומות ביטול העבדות היה כרוך בלחימה - בהאיטי ובארצות הברית. במזרח אירופה נאסרה [[צמיתות|הצמיתות]] ב-1861. העבדות נאסרה בחוק הבינלאומי רק בשנת 1948 בעקבות [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. עם זאת העבדות נמשכה במדינות עם מסורת של עבדות, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון, גם לאחר מכן. לדוגמה העבדות הסתיימה במדינות המזרח התיכון בין שנות 1930- ל-1970. באופן רשמי העבדות הסתיימה בכל מדינות העולם בשנת 2007 כאשר מאוריטניה אסרה על עבדות. עם זאת, [[סחר בבני אדם]] למטרות עבודה ומין, שנעשה באופן בלתי חוקי, נמשך גם כיום ומשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים, במיוחד על נשים. לפי הערכה כיום יש כ-40 מיליון אנשים שחיים בצורה כלשהי של [[עבדות מודרנית]]. |
| | | |
− | העבדות וביטולה השפיעו באופן משמעותי על חלקים גדולים מהעולם - במיוחד על אפריקה, המזרח התיכון, ויבשות אמריקה. השפעות העבדות וביטולה נמשכות עד היום להשפיע על התרבות הפוליטיקה והכלכלה של מדינות כמו ארצות הברית, ברזיל ואפריקה. התנועה לביטול העבדות השפיעה על ה[[ליברליזם]], ו[[צמיחת הפמיניזם]] היתה קשורה אליו במהלך המאה ה-19 לפחות. היא גם השפיע משמעותי על הגזענות בארצות הברית ועל פוליטיקה של שמאל וימין במדינה זו. | + | העבדות וביטולה השפיעו באופן משמעותי על חלקים גדולים מהעולם - במיוחד על אפריקה, המזרח התיכון, ויבשות אמריקה. השפעות העבדות וביטולה נמשכות עד היום להשפיע על התרבות הפוליטיקה והכלכלה של מדינות כמו ארצות הברית, ברזיל ואפריקה. התנועה לביטול העבדות השפיעה על ה[[ליברליזם]], ו[[צמיחת הפמיניזם]] הייתה קשורה אליו במהלך המאה ה-19 לפחות. היא גם השפיע משמעותי על הגזענות בארצות הברית ועל פוליטיקה של שמאל וימין במדינה זו. |
| | | |
− | התנועה לביטול העבדות השפיעה על תנועות אחרות לזכויות אדם, והושפעה מנקודות השקפה של [[אוניבריסליזם]], דמוקרטיה, ו[[ליברליזם]], במיוחד היא השפיעה על קידום התנועה לזכויות נשים בארצות הברית. [[המהפכה התעשייתית]] סייעה לביטול העבדות בעיקר על ידי יצירת מעמדות ומדינות (במיוחד אנגליה וצפון מזרח ארצות הברית) שעברו לכלכלה תעשייתית ויכלו לדרוש את הפסקת העבדות ללא חשש שדבר זה יפגע בפרנסתם או ברווחתם. במקביל מהפכה זו העלתה את הביקוש לעובדים מיומנים בעלי [[הון אנושי]] וכן הובילה לצמיחת מודעות לחשיבות של [[זכויות עובדים]] ולדרישה גוברת של [[שוויון]] באופן מערכתי יותר התעוש ושימוש ב[[דלק מחצבי]] אפשרו להחליף עבודה אנושית מייגעת במכונות, ובמיוחד בתחום של [[מיכון חקלאי|מכונות חקלאיות]], אם כי דווקא לדברים אלה לא היתה השפעה ישירה על ביטול העבדות במאה ה-19. | + | התנועה לביטול העבדות השפיעה על תנועות אחרות לזכויות אדם, והושפעה מנקודות השקפה של [[אוניבריסליזם]], דמוקרטיה, ו[[ליברליזם]], במיוחד היא השפיעה על קידום התנועה לזכויות נשים בארצות הברית. [[המהפכה התעשייתית]] סייעה לביטול העבדות בעיקר על ידי יצירת מעמדות ומדינות (במיוחד אנגליה וצפון מזרח ארצות הברית) שעברו לכלכלה תעשייתית ויכלו לדרוש את הפסקת העבדות ללא חשש שדבר זה יפגע בפרנסתם או ברווחתם. במקביל מהפכה זו העלתה את הביקוש לעובדים מיומנים בעלי [[הון אנושי]] וכן הובילה לצמיחת מודעות לחשיבות של [[זכויות עובדים]] ולדרישה גוברת של [[שוויון]] באופן מערכתי יותר התיעוש ושימוש ב[[דלק מחצבי]] אפשרו להחליף עבודה אנושית מייגעת במכונות, ובמיוחד בתחום של [[מיכון חקלאי|מכונות חקלאיות]], אם כי דווקא לדברים אלה לא הייתה השפעה ישירה על ביטול העבדות במאה ה-19. |
| | | |
| ==ההיסטוריה של ביטול העבדות== | | ==ההיסטוריה של ביטול העבדות== |
שורה 14: |
שורה 14: |
| '''סחר העבדים הערבי''' התקיים במשך מאות שנים, לפחות משנת 600 לספירה. הוא צמח בהדרגה בתקופת הקולוניאליזם. כמה היסטוריונים מעריכים כי כ-17 מיליון אנשים נמכרו לעבדות בחופי האוקיאנוס ההודי, המזרח התיכון, וצפון אפריקה בתקופה בין 1500 ל-1900. | | '''סחר העבדים הערבי''' התקיים במשך מאות שנים, לפחות משנת 600 לספירה. הוא צמח בהדרגה בתקופת הקולוניאליזם. כמה היסטוריונים מעריכים כי כ-17 מיליון אנשים נמכרו לעבדות בחופי האוקיאנוס ההודי, המזרח התיכון, וצפון אפריקה בתקופה בין 1500 ל-1900. |
| | | |
− | הסחר בעבדים בעולם, כולל יצוא לקולוניות אירופאית צמח מאד. בתקופה שנמשכה מתחילת המאה ה-16 ועד לסוף המאה ה-19 התקיים '''סחר העבדים האטלנטי ''' ( The Atlantic slave trade) שהוביל לשעבודם של מיליונים מתושביה השחורים של אפריקה, ולהעברתם בכפייה ליבשות אמריקה, שם התבססה כלכלת מטעים לגידול מוצרי צריכה אירופאים ובראשם קנה סוכר. העבדים הובלו בספינות בתנאים קשים מאד, בעיקר לאיים הקריביים ולברזיל, שם עונו ונמכרו תמורת זהב או סחורות בהתאם לאיכותם. בשלבים מאוחרים יותר של סחר העבדים נשלט הסחר בידי סוחרים ברזילאים והולנדים. ההערכה היא כי למעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו ליבשות אמריקה ולאיים הקריביים, וכ-15% מהם נספו במהלך המסע. לפי עדויות של החוקר הגאוגרפי לויינגסטון חלק מהעבדים נרצחו עוד בדרך לאוניות משום שלא יכלו לעמוד בקצב ההליכה או מסיבות אחרות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Arab_slave_trade] | + | הסחר בעבדים בעולם, כולל יצוא לקולוניות אירופאית צמח מאד. בתקופה שנמשכה מתחילת המאה ה-16 ועד לסוף המאה ה-19 התקיים '''סחר העבדים האטלנטי''' (The Atlantic slave trade) שהוביל לשעבודם של מיליונים מתושביה השחורים של אפריקה, ולהעברתם בכפייה ליבשות אמריקה, שם התבססה כלכלת מטעים לגידול מוצרי צריכה אירופאים ובראשם קנה סוכר. העבדים הובלו בספינות בתנאים קשים מאד, בעיקר לאיים הקריביים ולברזיל, שם עונו ונמכרו תמורת זהב או סחורות בהתאם לאיכותם. בשלבים מאוחרים יותר של סחר העבדים נשלט הסחר בידי סוחרים ברזילאים והולנדים. ההערכה היא כי למעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו ליבשות אמריקה ולאיים הקריביים, וכ-15% מהם נספו במהלך המסע. לפי עדויות של החוקר הגאוגרפי לויינגסטון חלק מהעבדים נרצחו עוד בדרך לאוניות משום שלא יכלו לעמוד בקצב ההליכה או מסיבות אחרות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Arab_slave_trade] |
| | | |
− | עוד כ-5 מיליון אפריקאים נסחרו על ידי סוחרי עבדים מוסלמים דרך הים האדום, האוקינוס ההודי ומדבר סהרה לחלקים אחרים של העולם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Arab_slave_trade] | + | עוד כ-5 מיליון אפריקאים נסחרו על ידי סוחרי עבדים מוסלמים דרך הים האדום, האוקיינוס ההודי ומדבר סהרה לחלקים אחרים של העולם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Arab_slave_trade] |
| | | |
| === ביטול העבדות בצרפת וספרד וגינוי על ידי הוותיקן=== | | === ביטול העבדות בצרפת וספרד וגינוי על ידי הוותיקן=== |
− | מלך צרפת, לואי העשירי, אסר על עבדות בצרפת גופה בשנת 1315. מלך ספרד, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עשה כמותו בממלכת ספרד ב-1542, אבל חוק זה לא היה תקף ב[[קולוניאליזם|מושבות ספרד]]. Lourenço da Silva de Mendouça שהיה תושב ברזיל, נסע לרומא, והגיש עצומות לוותיקן בהן תאר את אכזריות העבדות בשנת 1682, בתמיכת המסדר הקפוצ'יני, הדבר הביא את אינוקנטיוס האחד עשר להחלטה משנת 1686 שבה הכנסייה הקתולית מגנה גינוי רשמי את סחר העבדים. כמו כן, שנים מאוחר יותר האפיפיור גרגוריוס השישה עשר תקף באופן נמרץ את העבדות ב-1839. | + | מלך צרפת, לואי העשירי, אסר על עבדות בצרפת גופה בשנת 1315. מלך ספרד, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עשה כמותו בממלכת ספרד ב-1542, אבל חוק זה לא היה תקף ב[[קולוניאליזם|מושבות ספרד]]. Lourenço da Silva de Mendouça שהיה תושב ברזיל, נסע לרומא, והגיש עצומות לוותיקן בהן תיאר את אכזריות העבדות בשנת 1682, בתמיכת המסדר הקפוצ'יני, הדבר הביא את אינוקנטיוס האחד עשר להחלטה משנת 1686 שבה הכנסייה הקתולית מגנה גינוי רשמי את סחר העבדים. כמו כן, שנים מאוחר יותר האפיפיור גרגוריוס השישה עשר תקף באופן נמרץ את העבדות ב-1839. |
| | | |
| ===ביטול העבדות בבריטניה ומושבותיה=== | | ===ביטול העבדות בבריטניה ומושבותיה=== |
− | בעלי מטעים שהתבססו על עבדים וכן סוחרי עבדים או סוחרים שעסקו בסחורות שהופקו באמצעות עבדים היו בין האנשים העשירים ביותר בבריטניה במאה ה-18. רווחים מפעילויות אלה סייעו להקמת הקולג' באוקספורד, להקים בנקים רבים כמו בנק ברקליס, ולממן ניסויים כמו אלו של גיימס וואט ששכלל את מנוע הקיטור. כלכלת מטעי העבדים שגשגה תודות להגדלת הצריכה באנגליה והולנד במהלך המאה ה-17. עובדים רבים החלו לקבל כסף בתמורה לעבודתם במקום לעבוד במשק אותרקי. האליטות קנו יין או משי. אבל אפילו עובדים פשוטים יותר שקיבלו שכר יומי יכלו לקנות טבק וסוכר. דבר זה יצר ביקוש שגדל במהירות, וסוחרים הקימו מטעי עבדים במושבות כמו וירג'יניה והאיים הקריביים. רוב הציבור לא ידע כלל על המחיר האנושי העצום שמעורב בייצור המוצרים שהוא צרך. יש הטוענים כי הגידול בצריכת מוצרי המותרות החדשים האלה, סייע להתניע את המהפכה התעשייתית באנגליה, הן דרך כספים שהשוקעו במיזמים שונים באנגליה והן בגלל ששוק הסחורות הגדל סייע לעודד עוד אנשים להכנס לכלכלת הכסף הקפיטליסטית של עבודה תמורת שכר. {{הערה| [http://www.bbc.co.uk/history/british/abolition/industrialisation_article_01.shtml Enslavement and Industrialisation], BBC}} | + | בעלי מטעים שהתבססו על עבדים וכן סוחרי עבדים או סוחרים שעסקו בסחורות שהופקו באמצעות עבדים היו בין האנשים העשירים ביותר בבריטניה במאה ה-18. רווחים מפעילויות אלה סייעו להקמת הקולג' באוקספורד, להקים בנקים רבים כמו בנק ברקליס, ולממן ניסויים כמו אלו של גיימס וואט ששכלל את מנוע הקיטור. כלכלת מטעי העבדים שגשגה תודות להגדלת הצריכה באנגליה והולנד במהלך המאה ה-17. עובדים רבים החלו לקבל כסף בתמורה לעבודתם במקום לעבוד במשק אותרקי. האליטות קנו יין או משי. אבל אפילו עובדים פשוטים יותר שקיבלו שכר יומי יכלו לקנות טבק וסוכר. דבר זה יצר ביקוש שגדל במהירות, וסוחרים הקימו מטעי עבדים במושבות כמו וירג'יניה והאיים הקריביים. רוב הציבור לא ידע כלל על המחיר האנושי העצום שמעורב בייצור המוצרים שהוא צרך. יש הטוענים כי הגידול בצריכת מוצרי המותרות החדשים האלה, סייע להתניע את המהפכה התעשייתית באנגליה, הן דרך כספים שהושקעו במיזמים שונים באנגליה והן בגלל ששוק הסחורות הגדל סייע לעודד עוד אנשים להיכנס לכלכלת הכסף הקפיטליסטית של עבודה תמורת שכר. {{הערה| [http://www.bbc.co.uk/history/british/abolition/industrialisation_article_01.shtml Enslavement and Industrialisation], BBC}} |
| | | |
− | כתנועה חברתית, התנועה לביטול העבדות החלה בעיקרה בסוף המאה ה-18 כאשר קוויקרים מאנגליה ומארצות הברית החלו לערער על מוסריות העבדות. המורה הקווייקר, אנטוני בנזט (ראו פרטים בהמשך) שהתנגד לעבדות משנת 1750 השפיע על מספר אישים בבריטניה שהפכו למתנגדי העבדות. James Oglethorpe שהיה נדבן, איש פרלמנט ופעיל החברתי בבריטניה, היה בין הראשונים שניסחו טיעונים בשם [[עידן הנאורות|הנאורות]] נגד העבדות. כמייסד של מושבת ג'ורג'יה, הוא אסר על העבדות שם מטעמים הומניטריים. הוא גם טען נגד העבדות בפרלמנט הבריטי. הוא גם עודד את חבריו Granville Sharp ו-חנה מור (Hannah More) לתמוך במאבק זה בעקשנות. זמן קצר לאחר מותו, ב-1785, שארפ ומור איחדו כוחות עם ויליאם וילברפורס (William Wilberforce) ואחרים והקימו את Clapham Sect, קבוצת רפורמיסטים נוצרים ששאפו לבטל את העבדות כמו גם רפורמות נוספות. בשנת 1787 נוצרה בלונדון האגודה לביטול סחר העבדים (the Society for Effecting the Abolition of the Slave Trade). | + | כתנועה חברתית, התנועה לביטול העבדות החלה בעיקרה בסוף המאה ה-18 כאשר קוויקרים מאנגליה ומארצות הברית החלו לערער על מוסריות העבדות. המורה הקווייקר, אנטוני בנזט (ראו פרטים בהמשך) שהתנגד לעבדות משנת 1750 השפיע על מספר אישים בבריטניה שהפכו למתנגדי העבדות. James Oglethorpe שהיה נדבן, איש פרלמנט ופעיל החברתי בבריטניה, היה בין הראשונים שניסחו טיעונים בשם [[עידן הנאורות|הנאורות]] נגד העבדות. כמייסד של מושבת ג'ורג'יה, הוא אסר על העבדות שם מטעמים הומניטריים. הוא גם טען נגד העבדות בפרלמנט הבריטי. הוא גם עודד את חבריו Granville Sharp ו-חנה מור (Hannah More) לתמוך במאבק זה בעקשנות. זמן קצר לאחר מותו, ב-1785, שארפ ומור איחדו כוחות עם ויליאם וילברפורס (William Wilberforce) ואחרים והקימו את Clapham Sect, קבוצת רפורמיסטים נוצרים ששאפו לבטל את העבדות כמו גם רפורמות נוספות. בשנת 1787 נוצרה בלונדון האגודה לביטול סחר העבדים (the Society for Effecting the Abolition of the Slave Trade). |
| | | |
| ב-1807, לאחר מאבק פוליטי ממושך, נחקק בבריטניה (שכללה גם את אירלנד באותה תקופה) חוק האוסר על סחר בינלאומי בעבדים, אם כי הותרה עדיין בעלות על עבדים. החל מ-1808 החוק נכנס לתוקף גם במושבות הבריטיות באמריקה הצפונית. באותה שנה הקונגרס האמריקני הטיל איסור על סחר בעבדים אפריקנים. בעשורים שלאחר חקיקתו יצאה בריטניה, באמצעות הצי הבריטי החזק, למאבק בסחר העבדים הטרנס אטלנטי. | | ב-1807, לאחר מאבק פוליטי ממושך, נחקק בבריטניה (שכללה גם את אירלנד באותה תקופה) חוק האוסר על סחר בינלאומי בעבדים, אם כי הותרה עדיין בעלות על עבדים. החל מ-1808 החוק נכנס לתוקף גם במושבות הבריטיות באמריקה הצפונית. באותה שנה הקונגרס האמריקני הטיל איסור על סחר בעבדים אפריקנים. בעשורים שלאחר חקיקתו יצאה בריטניה, באמצעות הצי הבריטי החזק, למאבק בסחר העבדים הטרנס אטלנטי. |
שורה 30: |
שורה 30: |
| ספרה האוטוביוגרפי של מרי פרינס: "The History of Mary Prince; A West-Indians Slave", שיצא ב-1831, ומגולל את ההתעללויות שעברה שפחה מהאיים הקאריביים,- תרם לעיצוב חוות הדעת של הקהל בבריטניה, שהגיש תלונות רבות בעקבות קריאת הספר.{{הערה|רות אלמוג, "[https://www.haaretz.co.il/literature/1.1454393 מרי פרינס, שבזכותה בוטלה העבדות בבריטניה]", [[הארץ]], 31 באוקטובר 2007}} פרינס כתבה כי "הייתי שפחה בעצמי, ולכן אני יודעת מה חשתי כשפחה ומה חשים כל שפחה או עבד, על פי הסיפורים שסיפרו לי. מי שטוען, שעבדים יכולים להיות די מאושרים בעבדות, משום שאינם רוצים את החופש – הוא או בור או שקרן. מעולם לא שמעתי עבד שאומר כך, ומעולם לא שמעתי אדם לבן שאומר כך, עד שהגעתי לאנגליה." ספרה של פרינס סלל את הדרך להתנגדות חריפה יותר לעבדות בבריטניה. | | ספרה האוטוביוגרפי של מרי פרינס: "The History of Mary Prince; A West-Indians Slave", שיצא ב-1831, ומגולל את ההתעללויות שעברה שפחה מהאיים הקאריביים,- תרם לעיצוב חוות הדעת של הקהל בבריטניה, שהגיש תלונות רבות בעקבות קריאת הספר.{{הערה|רות אלמוג, "[https://www.haaretz.co.il/literature/1.1454393 מרי פרינס, שבזכותה בוטלה העבדות בבריטניה]", [[הארץ]], 31 באוקטובר 2007}} פרינס כתבה כי "הייתי שפחה בעצמי, ולכן אני יודעת מה חשתי כשפחה ומה חשים כל שפחה או עבד, על פי הסיפורים שסיפרו לי. מי שטוען, שעבדים יכולים להיות די מאושרים בעבדות, משום שאינם רוצים את החופש – הוא או בור או שקרן. מעולם לא שמעתי עבד שאומר כך, ומעולם לא שמעתי אדם לבן שאומר כך, עד שהגעתי לאנגליה." ספרה של פרינס סלל את הדרך להתנגדות חריפה יותר לעבדות בבריטניה. |
| | | |
− | ב-1833 נאסרה העבדות במושבות האימפריה הבריטית במסגרת Slavery Abolition Act. הדבר נגע בעיקר למטעי הסוכר באיים הקריביים. עם זאת דבר זה לא כלל את הודו, שהיתה המושבות הגדולה והחשובה ביותר. באותו זמן בריטניה החלה ללחוץ על מדינות אחרות לבטל את העבדות כליל. | + | ב-1833 נאסרה העבדות במושבות האימפריה הבריטית במסגרת Slavery Abolition Act. הדבר נגע בעיקר למטעי הסוכר באיים הקריביים. עם זאת דבר זה לא כלל את הודו, שהייתה המושבות הגדולה והחשובה ביותר. באותו זמן בריטניה החלה ללחוץ על מדינות אחרות לבטל את העבדות כליל. |
| | | |
| ===חסימת הסחר האטלנטי בעבדים=== | | ===חסימת הסחר האטלנטי בעבדים=== |
שורה 39: |
שורה 39: |
| היו מספר מקומות בהם בריטניה ניסתה לחסום את סחר העבדים דרך מניעת העברתם בספינות. בתחילה, בריטניה הטילה סגר על נהר גלינס בבריטניה, כדי לחסום את הסחר דרך הספינות אשר עברו בו והעבירו עבדים. בהמשך, מספר שליטים מקומיים באזור חתמו על אמנה אשר מבטלת את הסחר בעבדים מה שהביא לסילוק רוב סוחרי העבדים מחוץ לארץ ושחרור רוב העבדים. חתימה לביטול סחר בעבדים באזור נחתמה בשנית כמה שנים לאחר מכן, על מנת לנסות ולנקות את העבדות לחלוטין, מה שהיווה מקור לפעילות דומה גם במקומות אחרים. בהמשך, בריטניה ניהלה משא ומתן לביטול הסחר בעבדים גם בדהומיי, הטילה סגר עליו אבל נכשלו. לאחר הכישלון בדהומיי ניסו הבריטים להפסיק את הסחר בעבדים גם בלאגוס. לאחר שמלך לגוס לא הסכים להפסיק את הסחר בעבדים, הוטל הסגר ימי על לאגוס. הבריטים תקפו מספר פעמים את לאגוס ולבסוף המלך סולק והמלך הקודם הוחזר לכס השלטון וחתם על הסכם לביטול הסחר בעבדים. | | היו מספר מקומות בהם בריטניה ניסתה לחסום את סחר העבדים דרך מניעת העברתם בספינות. בתחילה, בריטניה הטילה סגר על נהר גלינס בבריטניה, כדי לחסום את הסחר דרך הספינות אשר עברו בו והעבירו עבדים. בהמשך, מספר שליטים מקומיים באזור חתמו על אמנה אשר מבטלת את הסחר בעבדים מה שהביא לסילוק רוב סוחרי העבדים מחוץ לארץ ושחרור רוב העבדים. חתימה לביטול סחר בעבדים באזור נחתמה בשנית כמה שנים לאחר מכן, על מנת לנסות ולנקות את העבדות לחלוטין, מה שהיווה מקור לפעילות דומה גם במקומות אחרים. בהמשך, בריטניה ניהלה משא ומתן לביטול הסחר בעבדים גם בדהומיי, הטילה סגר עליו אבל נכשלו. לאחר הכישלון בדהומיי ניסו הבריטים להפסיק את הסחר בעבדים גם בלאגוס. לאחר שמלך לגוס לא הסכים להפסיק את הסחר בעבדים, הוטל הסגר ימי על לאגוס. הבריטים תקפו מספר פעמים את לאגוס ולבסוף המלך סולק והמלך הקודם הוחזר לכס השלטון וחתם על הסכם לביטול הסחר בעבדים. |
| | | |
− | ב-1819 נחתם הסכם בין ארצות הברית ובריטניה להקמת שייטת אמריקאית נגד ספינות עבדים "שייטת אפריקה". הסכם נוסף, הסכם ובסטר-אשברטון, נחתם ב-1842. עם זאת שייטת זו היתה בלתי משמעותית, בין היתר בגלל השפעת אנשי דרום ארצות הברית על הצי. | + | ב-1819 נחתם הסכם בין ארצות הברית ובריטניה להקמת שייטת אמריקאית נגד ספינות עבדים "שייטת אפריקה". הסכם נוסף, הסכם ובסטר-אשברטון, נחתם ב-1842. עם זאת שייטת זו הייתה בלתי משמעותית, בין היתר בגלל השפעת אנשי דרום ארצות הברית על הצי. |
| | | |
| משנת 1838 הבריטים השקיעו מאמצים רבים על מנת להקטין את העבדות באפריקה ולמחוק אותה כליל. בשנות החמישים של המאה ה-19 הודבר סחר העבדים באזור זה כמעט לגמרי על ידי הבריטים מבסיסם בקולוניה סיירה לאון ועל ידי הליבריאנים. | | משנת 1838 הבריטים השקיעו מאמצים רבים על מנת להקטין את העבדות באפריקה ולמחוק אותה כליל. בשנות החמישים של המאה ה-19 הודבר סחר העבדים באזור זה כמעט לגמרי על ידי הבריטים מבסיסם בקולוניה סיירה לאון ועל ידי הליבריאנים. |
| | | |
| ===ביטול העבדות בקנדה=== | | ===ביטול העבדות בקנדה=== |
− | המושבה נובה סקוטיה (כיום חלק מקנדה) הפכה למקום מקלט לעבדים שברחו ממדינות אמריקה הלטינית ומארצות הברית (דרך "רכבת החופש"). החוקים נגד מסחר בעבדים השפיעו על המושבה ב-1772 וב-1778. ב-1788 מתנגד העבדות James Drummond MacGregor החל לפרסם ספרות נגד עבדות בקנדה. בשנת 1790 John Burbidge שחרר את עבדיו. בהנהגת Richard John Uniacke , המושבה נובה סקוטיה סרבה להפוך את העבדות לחוקית ב-1778 וכן ב-1808. שני השופטים הראשיים Thomas Andrew Lumisden Strange ו- Sampson Salter Blowers היו בעלי תפקידי מפתח בשחרור עבדים מבעליהם. עד סוף המלחמה של 1812 והגעתם של פליטים שחורים נשארו מעט מאד עבדים במושבה. בשנת 1807 נאסר הסחר בעבדים במושבות הבריטיות ובשנת 1833 נאסרה העבדות כליל. | + | המושבה נובה סקוטיה (כיום חלק מקנדה) הפכה למקום מקלט לעבדים שברחו ממדינות אמריקה הלטינית ומארצות הברית (דרך "רכבת החופש"). החוקים נגד מסחר בעבדים השפיעו על המושבה ב-1772 וב-1778. ב-1788 מתנגד העבדות James Drummond MacGregor החל לפרסם ספרות נגד עבדות בקנדה. בשנת 1790 John Burbidge שחרר את עבדיו. בהנהגת Richard John Uniacke, המושבה נובה סקוטיה סרבה להפוך את העבדות לחוקית ב-1778 וכן ב-1808. שני השופטים הראשיים Thomas Andrew Lumisden Strange ו- Sampson Salter Blowers היו בעלי תפקידי מפתח בשחרור עבדים מבעליהם. עד סוף המלחמה של 1812 והגעתם של פליטים שחורים נשארו מעט מאד עבדים במושבה. בשנת 1807 נאסר הסחר בעבדים במושבות הבריטיות ובשנת 1833 נאסרה העבדות כליל. |
| | | |
| ===ביטול העבדות במושבותיה של צרפת=== | | ===ביטול העבדות במושבותיה של צרפת=== |
− | בעקבות המהפכה הצרפתית, בוטלה העבדות בשנת 1794 בכל מושבותיה של צרפת. עם זאת, ב-1802 נפוליאון החזיר את העבדות. ב-1804 התרחש מרד עבדים בסנטו דומינגו הצרפתית. בעקבות המרד קמה המדינה האיטי והעבדות בה נאסרה. נפוליאון ניסה לכבוש מחדש את האי אבל משלחת צבאית ששלח נכשלה, בעיקר בגלל תחלואה בקדחת צהובה. למרות עצמאותה, האיטי נותרה מדינה עניה מאוד מאז ועד היום. ב-1848 העבדות בוטלה מחדש בכל מושבותיה של צרפת. | + | בעקבות המהפכה הצרפתית, בוטלה העבדות בשנת 1794 בכל מושבותיה של צרפת. עם זאת, ב-1802 נפוליאון החזיר את העבדות. ב-1804 התרחש מרד עבדים בסנטו דומינגו הצרפתית. בעקבות המרד קמה המדינה האיטי והעבדות בה נאסרה. נפוליאון ניסה לכבוש מחדש את האי אבל משלחת צבאית ששלח נכשלה, בעיקר בגלל תחלואה בקדחת צהובה. למרות עצמאותה, האיטי נותרה מדינה ענייה מאוד מאז ועד היום. ב-1848 העבדות בוטלה מחדש בכל מושבותיה של צרפת. |
| | | |
| ===ביטול העבדות ברוב מדינות אמריקה הלטינית=== | | ===ביטול העבדות ברוב מדינות אמריקה הלטינית=== |
שורה 55: |
שורה 55: |
| | | |
| ===העבדות וביטולה בארצות הברית=== | | ===העבדות וביטולה בארצות הברית=== |
− | רוב שנות 1600, כלכלת ארצות הברית היתה מבוססת על חקלאות, של מהגרים עניים מאנגליה שהגיעו כדי לחפש את מזלם במקום קרקע זולה. עם זאת באזור 1680 כלכלת אנגליה התפתחה, הביקוש לעובדים גדל והיתה ירידה בהגירה למושבות. דבר זה עודד ביקוש לעבדים בעיבוד הקרקע. בתקופה הקולוניאלית יובאו כ-350,000 עבדים לשלוש עשרה המושבות שהפכו עם השנים לארצות הברית. הם היוו פחות מ-5% מכ-12 מיליון העבדים שיובאו מאפריקה ליבשת אמריקה בתקופה הקולוניאלית. רוב רובם של האפריקנים המשועבדים הועברו למושבות הסוכר באיים הקריביים ובברזיל. בשנת 1776 היו בארצות הברית כ-700,000 עבדים שחורים, בשל תנאי החיים הסבירים ביחס לאלו שבאמריקה הלטינית מספר העבדים במושבות גדל במהירות והגיע לכ-4 מיליון עד שנת 1860. מחיר העבדים גם עלה עם השנים. אם בסוף המאה ה-17 עבד בארצות הברית נמכר במחיר של 5-10 דולר, המחיר באמצע המאה ה-19 עמד על 1200-1500 דולר. [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy] | + | רוב שנות 1600, כלכלת ארצות הברית הייתה מבוססת על חקלאות, של מהגרים עניים מאנגליה שהגיעו כדי לחפש את מזלם במקום קרקע זולה. עם זאת באזור 1680 כלכלת אנגליה התפתחה, הביקוש לעובדים גדל והייתה ירידה בהגירה למושבות. דבר זה עודד ביקוש לעבדים בעיבוד הקרקע. בתקופה הקולוניאלית יובאו כ-350,000 עבדים לשלוש עשרה המושבות שהפכו עם השנים לארצות הברית. הם היוו פחות מ-5% מכ-12 מיליון העבדים שיובאו מאפריקה ליבשת אמריקה בתקופה הקולוניאלית. רוב רובם של האפריקנים המשועבדים הועברו למושבות הסוכר באיים הקריביים ובברזיל. בשנת 1776 היו בארצות הברית כ-700,000 עבדים שחורים, בשל תנאי החיים הסבירים ביחס לאלו שבאמריקה הלטינית מספר העבדים במושבות גדל במהירות והגיע לכ-4 מיליון עד שנת 1860. מחיר העבדים גם עלה עם השנים. אם בסוף המאה ה-17 עבד בארצות הברית נמכר במחיר של 5-10 דולר, המחיר באמצע המאה ה-19 עמד על 1200-1500 דולר. [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy] |
| | | |
− | אנטוני בנזט (Anthony Benezet) היה מורה קוויקרי, סופר ומתנגד לעבדות מאמריקה, שהיה פעיל בפילדלפיה, פנסילבניה. בשנת 1750 הוא החל בפעילות פומבית נגד עבדות. בשנת 1775 הוא הקים את אחת האגודות הראשונות בעולם נגד עבדות, " Society for the Relief of Free Negroes Unlawfully Held in Bondage" שהפכה מאוחר יותר לאגודה של פנסילבניה לקידום ביטול העבדות. הוא פתח את בית הספר הראשון לבנות בצפון אמריקה ואת בית הספר הראשון לשחורים בפילדלפיה שפעל במהלך המאה ה-19. הוא נולד למשפחה פרוטסטנטית בצרפת. כשהיה בן שנתיים משפחתו עברה לאנגליה ולאחר מכן לאמריקה כשהיה בן 17. הוא הצטרף לקווקרים בפילדלפיה ופעל לשכנע אחרים שהחזקת עבדים היתה בניגוד לכתבי הנצרות. בשנת 1739 הוא החל ללמד. ב-1750 הוא החל בנוסף לעבודת היום שלו, לקיים בביתו שיעור ערב לילדים שחורים עניים. תלמידיו הצליחו ובכך סתרו את המיתוס על אי יכולת בגלל מוצא שחור. למרות שחי בארצות הברית השפעתו היתה גדולה על התנועה לביטול העבדות בבריטניה. הוא השפיע בין היתר על John Wesley, על Granville Sharp ועל תומס קלאקרסון שפעלו שם. | + | אנטוני בנזט (Anthony Benezet) היה מורה קוויקרי, סופר ומתנגד לעבדות מאמריקה, שהיה פעיל בפילדלפיה, פנסילבניה. בשנת 1750 הוא החל בפעילות פומבית נגד עבדות. בשנת 1775 הוא הקים את אחת האגודות הראשונות בעולם נגד עבדות, "Society for the Relief of Free Negroes Unlawfully Held in Bondage" שהפכה מאוחר יותר לאגודה של פנסילבניה לקידום ביטול העבדות. הוא פתח את בית הספר הראשון לבנות בצפון אמריקה ואת בית הספר הראשון לשחורים בפילדלפיה שפעל במהלך המאה ה-19. הוא נולד למשפחה פרוטסטנטית בצרפת. כשהיה בן שנתיים משפחתו עברה לאנגליה ולאחר מכן לאמריקה כשהיה בן 17. הוא הצטרף לקווקרים בפילדלפיה ופעל לשכנע אחרים שהחזקת עבדים הייתה בניגוד לכתבי הנצרות. בשנת 1739 הוא החל ללמד. ב-1750 הוא החל בנוסף לעבודת היום שלו, לקיים בביתו שיעור ערב לילדים שחורים עניים. תלמידיו הצליחו ובכך סתרו את המיתוס על אי יכולת בגלל מוצא שחור. למרות שחי בארצות הברית השפעתו הייתה גדולה על התנועה לביטול העבדות בבריטניה. הוא השפיע בין היתר על John Wesley, על Granville Sharp ועל תומס קלאקרסון שפעלו שם. |
| | | |
− | בשנת 1775 קמה בפילדלפיה "האגודה לביטול העבדות בפנסילבניה" שהיתה האגודה הראשונה לביטול העבדות במושבות שיהיו ארצות הברית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_abolition_of_slavery_and_serfdom] בין מקימה ותומכיה היו אנתוני בנזט, [[תומס פיין]], בנג'מין ראש, שני האחרונים היו דמויות חשובות בפוליטיקה של ארצות הברית. הכרזת העצמאות האמריקאית ב-1776 ומגילת הזכויות של ארצות הברית שאושררה ב-1791 לא אסרו את העבדות ולא העניקו זכויות לשחורים. יתר על כן, השחורים בארצות הברית נספרו כאזרחים (או שני שליש אזרחים) לצורך חישוב האלקטורים, אף כי לא יכלו להצביע, ודבר זה נתן יותר כוח למושבות הדרומיות כדי לחוקק חוקים נגד השחורים ולשמור על קיום העבדות. בנג'מין פרנקלין שבתחילת חייו תמך בעבדות הפך למתנגד לה, ועם הזמן התנגדתו לה החריפה, כולל מאמרים שכתב לקונגרס בשנת 1790. | + | בשנת 1775 קמה בפילדלפיה "האגודה לביטול העבדות בפנסילבניה" שהייתה האגודה הראשונה לביטול העבדות במושבות שיהיו ארצות הברית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_abolition_of_slavery_and_serfdom] בין מקימה ותומכיה היו אנתוני בנזט, [[תומס פיין]], בנג'מין ראש, שני האחרונים היו דמויות חשובות בפוליטיקה של ארצות הברית. הכרזת העצמאות האמריקאית ב-1776 ומגילת הזכויות של ארצות הברית שאושררה ב-1791 לא אסרו את העבדות ולא העניקו זכויות לשחורים. יתר על כן, השחורים בארצות הברית נספרו כאזרחים (או שני שליש אזרחים) לצורך חישוב האלקטורים, אף כי לא יכלו להצביע, ודבר זה נתן יותר כוח למושבות הדרומיות כדי לחוקק חוקים נגד השחורים ולשמור על קיום העבדות. בנג'מין פרנקלין שבתחילת חייו תמך בעבדות הפך למתנגד לה, ועם הזמן התנגדותו לה החריפה, כולל מאמרים שכתב לקונגרס בשנת 1790. |
| | | |
| במושבות ארצות הברית מרבית העבדים עסקו בחקלאות, כאשר 90% מהעבדים השחורים התרכזו במושבות הדרומיות. במרבית מדינות הצפון שיעור העבדים היה נמוך מאשר במדינות הדרום, אחת הסיבות לכך היא הגידול הבדלים בענפי הכלכלה ותיעוש רב יותר של החקלאות בצפון. בהתאם לכך ולהבדלים נוספים, בין המושבות והמדינות היו חוקים שונים ביחס לעבדות. במערב התיכון, לא הייתה קיימת עבדות כבר בימיה הראשונים של ארצות הברית. במסצ'וסטס החליט בית המשפט העליון של המדינה ב-1783: "החוקה סולדת לחלוטין מן הרעיון שבני האדם נולדו עבדים". עד שנת 1804 כל המדינות הצפוניות בארצות הברית אסרו על עבדות בתחומן, דבר שהחל לייצר מתחים עם מדינות הדרום. למרות ביטול העבדות, העבדים המשוחררים היו כפופים להפרדה גזעית ולאפליה במושבות הצפוניות. במדינת ניו יורק נאסרה העבדות רק ב-1827, וגם אז הותרה עבור עבדים שנולדו לפני 1799. באותן שנים, העבדות במדינות הדרום נותרה חוקית. | | במושבות ארצות הברית מרבית העבדים עסקו בחקלאות, כאשר 90% מהעבדים השחורים התרכזו במושבות הדרומיות. במרבית מדינות הצפון שיעור העבדים היה נמוך מאשר במדינות הדרום, אחת הסיבות לכך היא הגידול הבדלים בענפי הכלכלה ותיעוש רב יותר של החקלאות בצפון. בהתאם לכך ולהבדלים נוספים, בין המושבות והמדינות היו חוקים שונים ביחס לעבדות. במערב התיכון, לא הייתה קיימת עבדות כבר בימיה הראשונים של ארצות הברית. במסצ'וסטס החליט בית המשפט העליון של המדינה ב-1783: "החוקה סולדת לחלוטין מן הרעיון שבני האדם נולדו עבדים". עד שנת 1804 כל המדינות הצפוניות בארצות הברית אסרו על עבדות בתחומן, דבר שהחל לייצר מתחים עם מדינות הדרום. למרות ביטול העבדות, העבדים המשוחררים היו כפופים להפרדה גזעית ולאפליה במושבות הצפוניות. במדינת ניו יורק נאסרה העבדות רק ב-1827, וגם אז הותרה עבור עבדים שנולדו לפני 1799. באותן שנים, העבדות במדינות הדרום נותרה חוקית. |
| | | |
− | עד לעצמאות ארצות הברית רוב מדינות הדרום גידלו טבק שיוצא לבריטניה. המלחמה גרמה לכך שבריטניה עצרה את יבוא הטבק כך שרוב המגדלים עברו לגידול רווחי אחר והוא הכותנה. קטיף הכותנה והנפטה שלה (הוצאת הזרע מהמוך) היו עבודות קשות. באותו זמן הומצאה מנפטת הכונתה שביצעה את ההנפטה בצורה יעילה יותר. דבר זה יחד עם פיתוח מכונות טוויה הוזילו את ייצור בדי כותנה והביקוש לבדי כונתה עלה ([[ביקוש מושרה]]) - דבר זה שגרם לחסכון עבודה על ידי מיכון - הגדיל את הביקוש לגידול הכותנה עצמה והוביל לגידול אדיר בגידול הכותנה בכלל ולשימוש בעבדים בתחום. בין 1801 ל-1835 כמות כדורי הכותנה שיצאו עלתה ממאה אלף ליותר ממיליון. [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy] | + | עד לעצמאות ארצות הברית רוב מדינות הדרום גידלו טבק שיוצא לבריטניה. המלחמה גרמה לכך שבריטניה עצרה את יבוא הטבק כך שרוב המגדלים עברו לגידול רווחי אחר והוא הכותנה. קטיף הכותנה והנפטה שלה (הוצאת הזרע מהמוך) היו עבודות קשות. באותו זמן הומצאה מנפטת הכונתה שביצעה את ההנפטה בצורה יעילה יותר. דבר זה יחד עם פיתוח מכונות טוויה הוזילו את ייצור בדי כותנה והביקוש לבדי כונתה עלה ([[ביקוש מושרה]]) - דבר זה שגרם לחסכון עבודה על ידי מיכון - הגדיל את הביקוש לגידול הכותנה עצמה והוביל לגידול אדיר בגידול הכותנה בכלל ולשימוש בעבדים בתחום. בין 1801 ל-1835 כמות כדורי הכותנה שיצאו עלתה ממאה אלף ליותר ממיליון. [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy] |
| | | |
| '''חוק העבד הנמלט 1793''' (Fugitive Slave Act of 1793) היה חוק שקבע כלים לישום "סעיף העבד הנמלט" בחוקת ארצות הברית (סעיף 4 בפרק השלישי) - כדי להבטיח את זכותו של בעל עבדים להשיב אליו עבד שנמלט. לדוגמה שפחה בשם אונה ג'אדג', אחת מן השפחות בשרותה של מרתה וושינגטון, נמלטה בשנת 1796. ג'ורג' וושינגטון ניסה לתוספה אבל נכשל. השפחה הנמלטת ג'אדג' סיפרה על כך בראיון לכומר בנג'מין צ'ייס, אשר התפרסם כמכתב למערכת בעיתון שיצא כנגד העבדות, The Liberator, ב-1 בינואר 1847. במאמר כתב צ'ייס שהעובדה שחלפו 50 שנה מעת שנמלטה לא תושיע אותה אם יורשיה של מרתה וושינגטון ירצו לפעול נגדה על פי החוק. היו מקרים רבים שבהם שחורים חופשיים שחיו במדינות הצפון, ומעולם לא היו עבדים, נתפסו והובאו למדינות הדרום, שם נמכרו לעבדות. אחד מן המקרים הללו היה סולומון נורת'ופ שנמכר לעבדות בשנת 1841. בשנת 1855 נורת'ופ פרסם ספר זכרונות "שתים עשרה שנים של עבדות", שעובד בשנת 2013 לסרט. | | '''חוק העבד הנמלט 1793''' (Fugitive Slave Act of 1793) היה חוק שקבע כלים לישום "סעיף העבד הנמלט" בחוקת ארצות הברית (סעיף 4 בפרק השלישי) - כדי להבטיח את זכותו של בעל עבדים להשיב אליו עבד שנמלט. לדוגמה שפחה בשם אונה ג'אדג', אחת מן השפחות בשרותה של מרתה וושינגטון, נמלטה בשנת 1796. ג'ורג' וושינגטון ניסה לתוספה אבל נכשל. השפחה הנמלטת ג'אדג' סיפרה על כך בראיון לכומר בנג'מין צ'ייס, אשר התפרסם כמכתב למערכת בעיתון שיצא כנגד העבדות, The Liberator, ב-1 בינואר 1847. במאמר כתב צ'ייס שהעובדה שחלפו 50 שנה מעת שנמלטה לא תושיע אותה אם יורשיה של מרתה וושינגטון ירצו לפעול נגדה על פי החוק. היו מקרים רבים שבהם שחורים חופשיים שחיו במדינות הצפון, ומעולם לא היו עבדים, נתפסו והובאו למדינות הדרום, שם נמכרו לעבדות. אחד מן המקרים הללו היה סולומון נורת'ופ שנמכר לעבדות בשנת 1841. בשנת 1855 נורת'ופ פרסם ספר זכרונות "שתים עשרה שנים של עבדות", שעובד בשנת 2013 לסרט. |
| | | |
− | התנועה לביטול העבדות בארצות הברית המשיכה לפעול בצורה נמרצת, בשכנוע דעת הקהל, נסיונות חקיקה והברחת עבדים .כמאה אלף עבדים נמלטו למדינות הצפון ולקנדה בסיוע ארגון "מסילת הרכבת המחתרתית". בשנת 1845 יצא לאור הספר '''פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו''' (באנגלית: Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave) חיבור אוטוביוגרפי ומסה בזכות ביטול העבדות שנכתבה על ידי הנואם והעבד המשוחרר, פרדריק דאגלס, הסיפור נחשבת לידועה ביותר מבין מספר סיפורים שכתבו עבדים משוחררים במרוצת אותה תקופה בארצות הברית. בשנת 1852 יצא הספר '''אוהל הדוד תום''' (Uncle Tom's Cabin; מילולית: "בקתת הדוד תום") מאת הארייט ביצ'ר סטואו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל בארצות הברית נגד תופעת העבדות בארצות הברית. הספר הוא תיאור נוגע ללב של ייסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מועבר מיד ליד ובסופו של דבר נופל לידיו של אדון אכזר ורע לב. גם במצבו החדש הוא מקבל על עצמו את הדין ואין הוא מוחה למרות ההשפלות והמכות שהן מנת חלקו. שני הספרים, במיוחד אוהל הדוד תום, שהיה רב מכר, השפיעו רבות על התנועה לביטול העבדות בארצות הברית. | + | התנועה לביטול העבדות בארצות הברית המשיכה לפעול בצורה נמרצת, בשכנוע דעת הקהל, ניסיונות חקיקה והברחת עבדים. כמאה אלף עבדים נמלטו למדינות הצפון ולקנדה בסיוע ארגון "מסילת הרכבת המחתרתית". בשנת 1845 יצא לאור הספר '''פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו''' (באנגלית: Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave) חיבור אוטוביוגרפי ומסה בזכות ביטול העבדות שנכתבה על ידי הנואם והעבד המשוחרר, פרדריק דאגלס, הסיפור נחשבת לידועה ביותר מבין מספר סיפורים שכתבו עבדים משוחררים במרוצת אותה תקופה בארצות הברית. בשנת 1852 יצא הספר '''אוהל הדוד תום''' (Uncle Tom's Cabin; מילולית: "בקתת הדוד תום") מאת הארייט ביצ'ר סטואו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל בארצות הברית נגד תופעת העבדות בארצות הברית. הספר הוא תיאור נוגע ללב של ייסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מועבר מיד ליד ובסופו של דבר נופל לידיו של אדון אכזר ורע לב. גם במצבו החדש הוא מקבל על עצמו את הדין ואין הוא מוחה למרות ההשפלות והמכות שהן מנת חלקו. שני הספרים, במיוחד אוהל הדוד תום, שהיה רב מכר, השפיעו רבות על התנועה לביטול העבדות בארצות הברית. |
| | | |
| ב-1850 העביר הקונגרס את חוק העבדים הנמלטים שהקל על בעלי עבדים לשבות את עבדיהם לשעבר. ב־22 במאי 1856 תקף סנטור דמוקרטי דרומי עם מקל סנטור צפוני רפובליקני. ב-1857 קבע בית המשפט העליון כי אין בכניסתו של עבד למדינה שהעבדות בה אסורה כדי לשחרר אותו מבעלות אדונו. המתח סביב סוגיית העבדות העמיק. כניסתו של אברהם לינקולן לבית הלבן ב-1861 הובילה למשבר חריף עם מדינות הדרום. לינקולן לא תבע לכפות את שחרור העבדים בדרום, אך הוא עמד בתוקף על כך שהעבדות תוגבל רק למקומות שבהן היא כבר קיימת. הדבר הוביל לפרישת מדינות הדרום ופרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית. בשנת 1865 נאסרה העבדות בארצות הברית בתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית (עם היתר להמשיך עבדות של אסירים). | | ב-1850 העביר הקונגרס את חוק העבדים הנמלטים שהקל על בעלי עבדים לשבות את עבדיהם לשעבר. ב־22 במאי 1856 תקף סנטור דמוקרטי דרומי עם מקל סנטור צפוני רפובליקני. ב-1857 קבע בית המשפט העליון כי אין בכניסתו של עבד למדינה שהעבדות בה אסורה כדי לשחרר אותו מבעלות אדונו. המתח סביב סוגיית העבדות העמיק. כניסתו של אברהם לינקולן לבית הלבן ב-1861 הובילה למשבר חריף עם מדינות הדרום. לינקולן לא תבע לכפות את שחרור העבדים בדרום, אך הוא עמד בתוקף על כך שהעבדות תוגבל רק למקומות שבהן היא כבר קיימת. הדבר הוביל לפרישת מדינות הדרום ופרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית. בשנת 1865 נאסרה העבדות בארצות הברית בתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית (עם היתר להמשיך עבדות של אסירים). |
שורה 76: |
שורה 76: |
| | | |
| בשנת 1849 פרסם יהודי בשם Solomon Heydenfelt מאלבמה מנשר נגד העבדות. אם או בלי קשר למנשר זה הוא עזב את אלבמה לקליפורניה שנה לאחר מכן. {{הערה|שם= Kohler | Kohler, Max J. (1901). "[https://en.wikipedia.org/wiki/Publications_of_the_American_Jewish_Historical_Society Jews and the American Anti-Slavery Movement II]". Publications of the American Jewish Historical Society (9). pp. 45-56! at pp. 49–50. JSTOR 43058844.}} | | בשנת 1849 פרסם יהודי בשם Solomon Heydenfelt מאלבמה מנשר נגד העבדות. אם או בלי קשר למנשר זה הוא עזב את אלבמה לקליפורניה שנה לאחר מכן. {{הערה|שם= Kohler | Kohler, Max J. (1901). "[https://en.wikipedia.org/wiki/Publications_of_the_American_Jewish_Historical_Society Jews and the American Anti-Slavery Movement II]". Publications of the American Jewish Historical Society (9). pp. 45-56! at pp. 49–50. JSTOR 43058844.}} |
− | בשנים לפני מלחמת האזרחים בארצות הברית, מנהיגים יהודים דתיים בולטים במדינה זו, עסקו בוויכוחים ציבוריים, בעיקר בכתב, אותו העבדות. יש הטוענים כי יותר מאשר עמדה בעד או נגד העבדות, היהודים דאגו שמה הוויכוח יגרום לפיצול המדינה. {{הערה|שם= Kohler }} באופן כללי רבנים ממדינות דרומיות תמכו בעבדות ואלו במדינות צפוניות התנגדו לה. הוויכוח הבולט ביותר היה בין הרב האורתודוקסי מוריס ראפל שתמך בעבדות וטען כי גם התנ"ך תומך בה, לבין הרב הרפורמי דוד איינהורן ומיכאל הפלרין שהתנגדו לה. בשנת 1861 יהודי ניו יורק היו ברובם הגדול בעד הדרום, בעד העבדות ונגד לינקונלן. בבולטימור נאלץ אינהורן לברוח מהמון שרצה לכסותו בזפת ונוצות בגלל התנגדותו לעבדות, ואילו בפילדפיה נמלט הלפרין מהמון זועם שהכה אותו נמרצות וכמעט עשה בו לינ'ץ. {{הערה|שם= Kohler }} | + | בשנים לפני מלחמת האזרחים בארצות הברית, מנהיגים יהודים דתיים בולטים במדינה זו, עסקו בוויכוחים ציבוריים, בעיקר בכתב, אותו העבדות. יש הטוענים כי יותר מאשר עמדה בעד או נגד העבדות, היהודים דאגו שמה הוויכוח יגרום לפיצול המדינה. {{הערה|שם= Kohler }} באופן כללי רבנים ממדינות דרומיות תמכו בעבדות ואלו במדינות צפוניות התנגדו לה. הוויכוח הבולט ביותר היה בין הרב האורתודוקסי מוריס ראפל שתמך בעבדות וטען כי גם התנ"ך תומך בה, לבין הרב הרפורמי דוד איינהורן ומיכאל הלפרין שהתנגדו לה. בשנת 1861 יהודי ניו יורק היו ברובם הגדול בעד הדרום, בעד העבדות ונגד לינקונלן. בבולטימור נאלץ אינהורן לברוח מהמון שרצה לכסותו בזפת ונוצות בגלל התנגדותו לעבדות, ואילו בפילדפיה נמלט הלפרין מהמון זועם שהכה אותו נמרצות וכמעט עשה בו לינ'ץ. {{הערה|שם= Kohler }} |
| | | |
| ===העבדות וביטולה בקובה=== | | ===העבדות וביטולה בקובה=== |
− | העבדות בקובה היתה קשורה לגידולי קנה סוכר. החל מהמאה ה-16. מעל מיליון שחורים הובאו מאפריקה לקובה. עד אמצע המאה ה-19 בגלל לחץ מצד הבריטים, בעלי מטעים הביאו לאי מעל 100 אלף עובדים סינים. העבדות באי בוטלה ב-1886 אבל סחר העבדים נמשך עד 1867. כמות העבדים באי הייתה גדולה כך שייתכן שרוב תושבי האי הם צאצאי העבדים. העבדות באי הייתה רווחית במיוחד לאחר המרד בהאיטי, שלאחריו התושבים שם יצאו משוק קנה הסוכר. | + | העבדות בקובה הייתה קשורה לגידולי קנה סוכר. החל מהמאה ה-16. מעל מיליון שחורים הובאו מאפריקה לקובה. עד אמצע המאה ה-19 בגלל לחץ מצד הבריטים, בעלי מטעים הביאו לאי מעל 100 אלף עובדים סינים. העבדות באי בוטלה ב-1886 אבל סחר העבדים נמשך עד 1867. כמות העבדים באי הייתה גדולה כך שייתכן שרוב תושבי האי הם צאצאי העבדים. העבדות באי הייתה רווחית במיוחד לאחר המרד בהאיטי, שלאחריו התושבים שם יצאו משוק קנה הסוכר. |
| | | |
| ===ביטול העבדות בברזיל=== | | ===ביטול העבדות בברזיל=== |
שורה 86: |
שורה 86: |
| כשנתיים לאחר שנסה משפחת המלוכה הפורטוגלית לברזיל מפני כיבושו של נפוליאון את חצי האי האיברי (1808), הסכים ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, כמעשה של הכרת תודה כלפי הבריטים שסייעו למילוטו, לעיקרון של סיום הדרגתי של סחר העבדים ברחבי האימפריה הפורטוגזית. צעד ראשון זה קיבל משנה תוקף בינואר 1815, כאשר פורטוגל הסכימה להגביל את סחר העבדים לאזור שמדרום לקו המשווה. יחד עם זאת, הסחר בעבדים נמשך ללא הפרעה ואף גדל פי שניים ויותר. | | כשנתיים לאחר שנסה משפחת המלוכה הפורטוגלית לברזיל מפני כיבושו של נפוליאון את חצי האי האיברי (1808), הסכים ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, כמעשה של הכרת תודה כלפי הבריטים שסייעו למילוטו, לעיקרון של סיום הדרגתי של סחר העבדים ברחבי האימפריה הפורטוגזית. צעד ראשון זה קיבל משנה תוקף בינואר 1815, כאשר פורטוגל הסכימה להגביל את סחר העבדים לאזור שמדרום לקו המשווה. יחד עם זאת, הסחר בעבדים נמשך ללא הפרעה ואף גדל פי שניים ויותר. |
| | | |
− | בריטניה, התנתה בשנת 1826 את הכרתה בעצמאות האימפריה הברזילאית, שקמה ב-1822, בחתימת ההסכם הבריטי-ברזילאי. הסכם זה נחתם ב-23 בנובמבר 1826 בריו דה ז'ניירו, ואסר על ברזילאים להשיט עבדים על פני האוקיינוס האטלנטי החל 1830. בשנים שלאחר חתימת החוזה חלה עליה משמעותית בסחר העבדים, בגלל חשש ממחסור בעבדים. החוק לאכיפת ההסכם נחקק רק ב-7 בנובמבר 1831. בתחילה נראה היה כי החוק השיג את ייעודו: מספר העבדים שנכנסו לברזיל ירד לרבע מהתקופה לפני ההסכם. אם זאת בהמשך החוק לא נאכף. החל מ-1836-1837 התחדש סחר ברמות גבוהות גם אם באופן בלתי חוקי. | + | בריטניה, התנתה בשנת 1826 את הכרתה בעצמאות האימפריה הברזילאית, שקמה ב-1822, בחתימת ההסכם הבריטי-ברזילאי. הסכם זה נחתם ב-23 בנובמבר 1826 בריו דה ז'ניירו, ואסר על ברזילאים להשיט עבדים על פני האוקיינוס האטלנטי החל מ-1830. בשנים שלאחר חתימת החוזה חלה עליה משמעותית בסחר העבדים, בגלל חשש ממחסור בעבדים. החוק לאכיפת ההסכם נחקק רק ב-7 בנובמבר 1831. בתחילה נראה היה כי החוק השיג את ייעודו: מספר העבדים שנכנסו לברזיל ירד לרבע מהתקופה לפני ההסכם. אם זאת בהמשך החוק לא נאכף. החל מ-1836-1837 התחדש סחר ברמות גבוהות גם אם באופן בלתי חוקי. |
| | | |
| כתוצאה מכך, במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 העבדות התקיימה על-פני שטח גאוגרפי גדול יותר מאי פעם, וכ-6 מיליון אפריקנים הוחזקו בשבי. בתקופה זו היו בין 2 ל-2 וחצי מיליון עבדים בברזיל, ועבדות נמצאה בכל אזורי הארץ בשנים הללו. היא שימשה מרכיב משמעותי בחקלאות הברזילאית, וכן הועסקו עבדים רבים בערים המרכזיות בתור משרתים אישיים, בנאים, סבלים ואף בזנות. ריו זה ז'ניירו הייתה עיר עבדים בתקופה זו, כאשר הם היוו בין 40 ל-50 אחוז מהאוכלוסייה הכללית בה. | | כתוצאה מכך, במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 העבדות התקיימה על-פני שטח גאוגרפי גדול יותר מאי פעם, וכ-6 מיליון אפריקנים הוחזקו בשבי. בתקופה זו היו בין 2 ל-2 וחצי מיליון עבדים בברזיל, ועבדות נמצאה בכל אזורי הארץ בשנים הללו. היא שימשה מרכיב משמעותי בחקלאות הברזילאית, וכן הועסקו עבדים רבים בערים המרכזיות בתור משרתים אישיים, בנאים, סבלים ואף בזנות. ריו זה ז'ניירו הייתה עיר עבדים בתקופה זו, כאשר הם היוו בין 40 ל-50 אחוז מהאוכלוסייה הכללית בה. |
שורה 92: |
שורה 92: |
| הדעה החזקה של בריטניה כנגד הסחר בעבדים הדהדה ברחבי העולם ובשנת 1848 הסחר בעבדים בארצות הברית אל קולוניות הבריטיות ואל שאר הקולוניות האירופאיות הגיע לכדי סיום והוכרז רשמית כלא חוקי. למרות זאת, בשנה זו הסחר האפריקני בעבדים הלך וגדל לשני יעדים גדולים: ברזיל והקולוניה הספרדית קובה. ב-14 בנובמבר 1850, הכריז הקיסר פדרו השני על חוק סיום סחר העבדים כתקף, והפעם פעל על מנת ליישם אותו. לאחר תאריך זה נכנסו לברזיל עוד כ-1,300 עבדים בלבד, והעבד האפריקאי האחרון שנכנס לברזיל היה בשנת 1858. כבמקומות אחרים, השלב הראשון בדרך לסיום העבדות הושלם עם סיום סחר העבדים. אף על פי כן, הדרך ליעד הסופי נמשכה עוד כ-40 שנה. ב-3 מדינות באמריקה העבדות נמשכה עד לתקופה מאוחרת יותר: העבדות בוטלה בפורטו ריקו ב-1873, ב-1886 בקובה וב-1888 בברזיל. | | הדעה החזקה של בריטניה כנגד הסחר בעבדים הדהדה ברחבי העולם ובשנת 1848 הסחר בעבדים בארצות הברית אל קולוניות הבריטיות ואל שאר הקולוניות האירופאיות הגיע לכדי סיום והוכרז רשמית כלא חוקי. למרות זאת, בשנה זו הסחר האפריקני בעבדים הלך וגדל לשני יעדים גדולים: ברזיל והקולוניה הספרדית קובה. ב-14 בנובמבר 1850, הכריז הקיסר פדרו השני על חוק סיום סחר העבדים כתקף, והפעם פעל על מנת ליישם אותו. לאחר תאריך זה נכנסו לברזיל עוד כ-1,300 עבדים בלבד, והעבד האפריקאי האחרון שנכנס לברזיל היה בשנת 1858. כבמקומות אחרים, השלב הראשון בדרך לסיום העבדות הושלם עם סיום סחר העבדים. אף על פי כן, הדרך ליעד הסופי נמשכה עוד כ-40 שנה. ב-3 מדינות באמריקה העבדות נמשכה עד לתקופה מאוחרת יותר: העבדות בוטלה בפורטו ריקו ב-1873, ב-1886 בקובה וב-1888 בברזיל. |
| | | |
− | כמו ברוב המדינות, גם בברזיל תהליך ביטול העבדות היה הדרגתי. ההזדמנות הראשונה לשיחרור עבדים היתה בסכסוך הצבאי הגדול מלחמת הברית המשולשת בין השנים 1864 ו-1870. הממשלה ניסתה לעודד גיוס עבדים בתשלום אולם רק כ-4,000 עבדים שוחררו כך. ב-28 בספטמבר 1871, חוקק הפרלמנט האימפריאלי את "חוק הרחם החופשי", הידוע גם כ"חוק ריו ברנקו" החוק קבע כי החל מתאריך החקיקה, כל התינוקות שנולדו לאמהות שהן שפחות לא יגדלו להיות עבדים בעצמם. החוק קבע את גיל 8 כנקודת הזמן בה היה על בעל העבדים להחליט בין שחרור הילד בתמורה לפיצוי מהמדינה, או להחזיק בו עד לגיל 21, עת הוא ישוחרר ללא כל פיצוי. רק מעטים שוחררו בגיל 8. השלב הבא בתהליך השחרור ההדרגתי היה "חוק בני השישים" (Sexagenário), אשר שחרר בשנת 1885 את כל העבדים שגילם עלה על 60. ב-13 במאי 1888, חתמה הנסיכה איזבל על חוק הזהב (Lei Áurea), אשר סיים סופית ובצורה מוחלטת את העבדות בברזיל. גם כך, ברזיל היתה המדינה האחרונה ביבשות אמריקה שבה בוטלה העבדות. | + | כמו ברוב המדינות, גם בברזיל תהליך ביטול העבדות היה הדרגתי. ההזדמנות הראשונה לשיחרור עבדים הייתה בסכסוך הצבאי הגדול מלחמת הברית המשולשת בין השנים 1864 ו-1870. הממשלה ניסתה לעודד גיוס עבדים בתשלום אולם רק כ-4,000 עבדים שוחררו כך. ב-28 בספטמבר 1871, חוקק הפרלמנט האימפריאלי את "חוק הרחם החופשי", הידוע גם כ"חוק ריו ברנקו" החוק קבע כי החל מתאריך החקיקה, כל התינוקות שנולדו לאמהות שהן שפחות לא יגדלו להיות עבדים בעצמם. החוק קבע את גיל 8 כנקודת הזמן בה היה על בעל העבדים להחליט בין שחרור הילד בתמורה לפיצוי מהמדינה, או להחזיק בו עד לגיל 21, עת הוא ישוחרר ללא כל פיצוי. רק מעטים שוחררו בגיל 8. השלב הבא בתהליך השחרור ההדרגתי היה "חוק בני השישים" (Sexagenário), אשר שחרר בשנת 1885 את כל העבדים שגילם עלה על 60. ב-13 במאי 1888, חתמה הנסיכה איזבל על חוק הזהב (Lei Áurea), אשר סיים סופית ובצורה מוחלטת את העבדות בברזיל. גם כך, ברזיל הייתה המדינה האחרונה ביבשות אמריקה שבה בוטלה העבדות. |
| | | |
| ===ביטול העבדות והצמיתות ברוסיה ובמזרח אירופה=== | | ===ביטול העבדות והצמיתות ברוסיה ובמזרח אירופה=== |
שורה 100: |
שורה 100: |
| | | |
| ===ביטול העבדות בעולם הערבי והמוסלמי=== | | ===ביטול העבדות בעולם הערבי והמוסלמי=== |
− | עבדות היתה דבר נפוצה ומקובלת בעולם הערבי והמוסלמי במשך זמן רב. ערבים תפסו או קנו שחורים מאפריקה לפחות משנת 600 לספירה, וכלכלת עבדים היתה נפוצה מאד, כולל שווקי עבדים. מבחינה דתית לא היתה מגבלה מעשית על החזקה או סחר בעבדים. בימי הביניים המוסלמים ערכו פשיטות גם על מדינות אירופה כדי להשיג עבדים, ובאופן זה מעל מיליון אירופאים הגיעו לעבדות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Arab_slave_trade] הסחר בעבדים במזרח התיכון נמשך עד לשלהי המאה ה-19 ולפעמים גם עד המאה ה-20. | + | עבדות הייתה דבר נפוצה ומקובלת בעולם הערבי והמוסלמי במשך זמן רב. ערבים תפסו או קנו שחורים מאפריקה לפחות משנת 600 לספירה, וכלכלת עבדים הייתה נפוצה מאד, כולל שווקי עבדים. מבחינה דתית לא הייתה מגבלה מעשית על החזקה או סחר בעבדים. בימי הביניים המוסלמים ערכו פשיטות גם על מדינות אירופה כדי להשיג עבדים, ובאופן זה מעל מיליון אירופאים הגיעו לעבדות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Arab_slave_trade] הסחר בעבדים במזרח התיכון נמשך עד לשלהי המאה ה-19 ולפעמים גם עד המאה ה-20. |
| | | |
| באיסטנבול המכירה של נשים שחורות וצ'רקסיות בוצעה באופן פומבי עד לקיום החוקה בשנת 1908. במהלך המאה ה-19 וה-20 בוצעו מהלכים הדרגתיים של דיכוי ואיסור העבדות במדינות מוסלמיות בגלל לחץ מצד מעצמות מערביות כמו אנגליה וצרפת, וכן בגלל לחץ של תנועות מוסלמיות לביטול העבדות ולחצים כלכליים.[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_slavery_in_the_Muslim_world] | | באיסטנבול המכירה של נשים שחורות וצ'רקסיות בוצעה באופן פומבי עד לקיום החוקה בשנת 1908. במהלך המאה ה-19 וה-20 בוצעו מהלכים הדרגתיים של דיכוי ואיסור העבדות במדינות מוסלמיות בגלל לחץ מצד מעצמות מערביות כמו אנגליה וצרפת, וכן בגלל לחץ של תנועות מוסלמיות לביטול העבדות ולחצים כלכליים.[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_slavery_in_the_Muslim_world] |
שורה 108: |
שורה 108: |
| בשנת 1953 שייחים מקטר שהיו בהכתרת אליזבט השנייה בבריטניה לוו בעבדים, וכך גם בביקור חמש שנים מאוחר יותר. | | בשנת 1953 שייחים מקטר שהיו בהכתרת אליזבט השנייה בבריטניה לוו בעבדים, וכך גם בביקור חמש שנים מאוחר יותר. |
| | | |
− | עד שנת 1969 רוב המדינות המוסלמית אסרו על עבדות, אם כי זו המשיכה להתקיים במדבריות עיראק, ועדיין התקיימה בערב הסעודית, תימן ואומאן. אלו אסרו על עבדות בתחומן בשנת 1970. המדינה האחרונה שהפסיקה מבחינה רשמית את העבדות בתחומה היתה מאוריטניה בשנת 1981. | + | עד שנת 1969 רוב המדינות המוסלמית אסרו על עבדות, אם כי זו המשיכה להתקיים במדבריות עיראק, ועדיין התקיימה בערב הסעודית, תימן ועומאן. אלו אסרו על עבדות בתחומן בשנת 1970. המדינה האחרונה שהפסיקה מבחינה רשמית את העבדות בתחומה הייתה מאוריטניה בשנת 1981. |
| | | |
| ;ביטול העבדות באימפריה העותומנית: | | ;ביטול העבדות באימפריה העותומנית: |
שורה 115: |
שורה 115: |
| הקיסרים העותומנים החלו להגביל יבוא של עבדים חדשים על ידי הגבלות מתוך השריעה המוסלמית. בשנת 1890 חתמה האימפריה העותומנית יחד עם עוד 16 מדינות על "אמנת בריסל לדיכוי העבדות".(Brussels Conference Act of 1890) [https://en.wikipedia.org/wiki/Brussels_Conference_Act_of_1890] | | הקיסרים העותומנים החלו להגביל יבוא של עבדים חדשים על ידי הגבלות מתוך השריעה המוסלמית. בשנת 1890 חתמה האימפריה העותומנית יחד עם עוד 16 מדינות על "אמנת בריסל לדיכוי העבדות".(Brussels Conference Act of 1890) [https://en.wikipedia.org/wiki/Brussels_Conference_Act_of_1890] |
| | | |
− | הטורקים הצעירים אימצו עמדה נגד עבדות בתחילת המאה ה-20. הסולטן עבדול חמיד השני שחרר את עבדיו האישיים בשנת 1909 אבל קרובי משפחתו המשכיו להחזיק עבדים. מוסטפא כמאל אטטורק סיים את העבדות החוקית בטורקיה אבל בצורה הדרגתית. בשנת 1933 טורקיה אשררה את האמנה של חבר הלאומים משנת 1926 בדבר דיכוי העבדות. בשנות ה-30 עדיין דווח על מכירות של נערות באופן בלתי חוקי. [https://en.wikipedia.org/wiki/Slavery_in_the_Ottoman_Empire] | + | הטורקים הצעירים אימצו עמדה נגד עבדות בתחילת המאה ה-20. הסולטן עבדול חמיד השני שחרר את עבדיו האישיים בשנת 1909 אבל קרובי משפחתו המשכיו להחזיק עבדים. מוסטפא כמאל אטטורק סיים את העבדות החוקית בטורקיה אבל בצורה הדרגתית. בשנת 1933 טורקיה אשררה את האמנה של חבר הלאומים משנת 1926 בדבר דיכוי העבדות. בשנות ה-30 של המאה ה-20 עדיין דווח על מכירות של נערות באופן בלתי חוקי. [https://en.wikipedia.org/wiki/Slavery_in_the_Ottoman_Empire] |
| | | |
| ;ביטול העבדות באיראן: | | ;ביטול העבדות באיראן: |
− | בתחילת המאה ה-19 היה באיראן עדיין סחר בעבדים שחורים ולבנים, דבר שהיה קיים מזה מאות שנים. ב-1828 המלחמה עם רוסיה הפסיקה את יבוא העבדים הלבנים – צ'רקסים וגאורגים. תחת לחץ של האימפריה הבריטית הוחלט להפחית את יבוא העבדים דרך האוקיינוס ההודי. עד 1870 יבוא של לאיראן נפסק כמעט לגמרי. עם זאת העבדות בתוך איראן היתה עדיין נפוצה תחת שושלת השושלת הקאג'ארית גם במהלך המאה ה-20. בשנת 1929, בעקבות לחץ בינלאומי, רזא ח'אן ביטל את העבדות באיראן. [https://en.wikipedia.org/wiki/Slavery_in_Iran] | + | בתחילת המאה ה-19 היה באיראן עדיין סחר בעבדים שחורים ולבנים, דבר שהיה קיים מזה מאות שנים. ב-1828 המלחמה עם רוסיה הפסיקה את יבוא העבדים הלבנים – צ'רקסים וגאורגים. תחת לחץ של האימפריה הבריטית הוחלט להפחית את יבוא העבדים דרך האוקיינוס ההודי. עד 1870 יבוא של לאיראן נפסק כמעט לגמרי. עם זאת העבדות בתוך איראן הייתה עדיין נפוצה תחת שושלת השושלת הקאג'ארית גם במהלך המאה ה-20. בשנת 1929, בעקבות לחץ בינלאומי, רזא ח'אן ביטל את העבדות באיראן. [https://en.wikipedia.org/wiki/Slavery_in_Iran] |
| | | |
| ===ביטול העבדות החוקית ברחבי העולם=== | | ===ביטול העבדות החוקית ברחבי העולם=== |
− | בשנת 1948 עבדות הוכרזה כבלתי חוקית במסגרת [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. מאוריטניה היתה המדינה האחרונה בעולם שהכריזה על ביטול העבדות בצו נשיאותי בשנת 1981. | + | בשנת 1948 עבדות הוכרזה כבלתי חוקית במסגרת [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. מאוריטניה הייתה המדינה האחרונה בעולם שהכריזה על ביטול העבדות בצו נשיאותי בשנת 1981. |
| | | |
| כיום עבדות של ילדים ומבוגרים וכן עבודה בכפייה הן בלתי חוקיות כמעט בכל המדינות, וכן הן נוגדות את החוק הבינלאומי. עם זאת מתקיים [[מסחר בבני אדם]] למטרות עבודה ולמטרות ניצול מיני (סחר בנשים לזנות ולמטרות אחרות) ודבר זה ממשיך להשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם. | | כיום עבדות של ילדים ומבוגרים וכן עבודה בכפייה הן בלתי חוקיות כמעט בכל המדינות, וכן הן נוגדות את החוק הבינלאומי. עם זאת מתקיים [[מסחר בבני אדם]] למטרות עבודה ולמטרות ניצול מיני (סחר בנשים לזנות ולמטרות אחרות) ודבר זה ממשיך להשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם. |
| | | |
| ==גורמים משפיעים על התנועה לביטול העבדות== | | ==גורמים משפיעים על התנועה לביטול העבדות== |
− | נקל לראות כי אנגליה וכן החלקים המתועשים של צפון מזרח יבשת אמריקה (אמריקה וקנדה) היו גורמים מובילים בתנועה לביטול העבדות. גורם אחד היה התנועה הקוויקרית שהיתה מעורבת באופן בולט בתנועה לביטול העבדות (ובתנועה לשחרור נשים) בארצות הברית. | + | נקל לראות כי אנגליה וכן החלקים המתועשים של צפון מזרח יבשת אמריקה (אמריקה וקנדה) היו גורמים מובילים בתנועה לביטול העבדות. גורם אחד היה התנועה הקוויקרית שהייתה מעורבת באופן בולט בתנועה לביטול העבדות (ובתנועה לשחרור נשים) בארצות הברית. |
| | | |
− | גורם בולט שכנראה השפיע על התנועה לביטול העבדות היתה [[המהפכה התעשייתית]] - זו החלה בסביבות 1776 ([[עושר האומות]]) ראשית באנגליה ובמהלך ראשית המאה ה-19 התפשטה לצפון מזרח ארצות הברית, וכן למדינות מערב אירופאיות נוספות - צרפת ובהמשך גרמניה. מהפכה זו אפשרה צמיחה של מעמד ביניים ושל תעשייה שלא עסקו ב[[חקלאות]]. מצד אחד מעמד זה יצר ביקוש למוצרי מותרות כמו דברי מתיקה, בדי כותנה, קפה, תה וטבק שיצרו ביקוש למוצרים חקלאיים כמו קנה סוכר, כותנה, טבק, קפה ותה, במדינות דרום ארצות הברית, ברזיל והאיים הקריביים. מצד שני מעמד זה לא היה תלוי בעבדים ולכן ביטול העבדות במדינות הצפוניות ואנגליה לא יצר זעזוע כלכלי. נוצר ציבור רחב באזורים אלה שפרנסתו לא היתה תלויה בחקלאות מבוססת עבדים. בהיותן אליטה כלכלית, צבאית ופוליטית שהשפיעו על איזור האמריקות ועל אפריקה, יכלו אזורים אלה להוביל מהלכים בעלי השלכה תרבותית כלכלית ופוליטית שלה התנגדו בעלי המשקים שהחזיקו עבדים. בהמשך יכלו המעצמות המערביות לנצל את כוחן כדי להשפיע על מדינות נוספות כמו ברזיל, מדינות אפריקה ומדינות מוסלמיות. | + | גורם בולט שכנראה השפיע על התנועה לביטול העבדות הייתה [[המהפכה התעשייתית]] - זו החלה בסביבות 1776 ([[עושר האומות]]) ראשית באנגליה ובמהלך ראשית המאה ה-19 התפשטה לצפון מזרח ארצות הברית, וכן למדינות מערב אירופאיות נוספות - צרפת ובהמשך גרמניה. מהפכה זו אפשרה צמיחה של מעמד ביניים ושל תעשייה שלא עסקו ב[[חקלאות]]. מצד אחד מעמד זה יצר ביקוש למוצרי מותרות כמו דברי מתיקה, בדי כותנה, קפה, תה וטבק שיצרו ביקוש למוצרים חקלאיים כמו קנה סוכר, כותנה, טבק, קפה ותה, במדינות דרום ארצות הברית, ברזיל והאיים הקריביים. מצד שני מעמד זה לא היה תלוי בעבדים ולכן ביטול העבדות במדינות הצפוניות ואנגליה לא יצר זעזוע כלכלי. נוצר ציבור רחב באזורים אלה שפרנסתו לא הייתה תלויה בחקלאות מבוססת עבדים. בהיותן אליטה כלכלית, צבאית ופוליטית שהשפיעו על איזור האמריקות ועל אפריקה, יכלו אזורים אלה להוביל מהלכים בעלי השלכה תרבותית כלכלית ופוליטית שלה התנגדו בעלי המשקים שהחזיקו עבדים. בהמשך יכלו המעצמות המערביות לנצל את כוחן כדי להשפיע על מדינות נוספות כמו ברזיל, מדינות אפריקה ומדינות מוסלמיות. |
| | | |
− | ייתכן כי שינויים בחקלאות כמו מיכון החקלאות ייתרו בסופו של דבר את העבדות, אבל דווקא המצאה כמו מנפטת כותנה או שיפורים באוניות דווקא סייעו להוזלת תהלכי ייצור של בדים והובלת סחורות כמו טבק כותנה וסוכר, הוזלה זו יצרה עוד ביקוש למוצרים אלה, ודבר זה דווקא הגביר את הביקוש לתפוקה חקלאית ולעבדים. כדאי לשים לב שהעבדות לא היתה חזקה במערב התיכון שבו הפרנסה היתה מפרות ומגידולים כמו חיטה ותירס. אולי בגלל פחות התאמה של גידולים אלה לכלכלת עבדים. | + | ייתכן כי שינויים בחקלאות כמו מיכון החקלאות ייתרו בסופו של דבר את העבדות, אבל דווקא המצאה כמו מנפטת כותנה או שיפורים באוניות דווקא סייעו להוזלת תהלכי ייצור של בדים והובלת סחורות כמו טבק כותנה וסוכר, הוזלה זו יצרה עוד ביקוש למוצרים אלה, ודבר זה דווקא הגביר את הביקוש לתפוקה חקלאית ולעבדים. כדאי לשים לב שהעבדות לא הייתה חזקה במערב התיכון שבו הפרנסה הייתה מפרות ומגידולים כמו חיטה ותירס. אולי בגלל פחות התאמה של גידולים אלה לכלכלת עבדים. |
| | | |
| ביטול העבדות בצפון ארצות הברית וקנדה, וכן הקשיים על סחר אטלנטי בעבדים גרם לסיבוך וייקור של החזקת עבדים. אם בעבד ניתן היה להחליף עבד שנפצע או מת בעבד אחר שיובא מאפריקה, עצירת הסחר האטלנטי גרמם לכך שעיקר היצע העבדים נבע ממדינות באמריקה - ודבר זה היווה איום מתמיד על בעלי העבדים שחששו ממרידות. היכולת של עבדים לברוח לצפון הובילה לכך שבעלי אחוזות נאלצו להשקיע מאמצים רבים במניעת בריחת עבדים ולכידתם החוזרת. מסיבה זו השקיעו מדינות הדרום מאמצים בחקיקת חוקים נגד שחרור עבדים בצפון. עם זאת ערב הפרישה מארצות הברית מדינות הדרום היו עשירות למדי (עם כמות גדולה של אוכלוסיה ענייה) תודות לשימוש בעבדים. | | ביטול העבדות בצפון ארצות הברית וקנדה, וכן הקשיים על סחר אטלנטי בעבדים גרם לסיבוך וייקור של החזקת עבדים. אם בעבד ניתן היה להחליף עבד שנפצע או מת בעבד אחר שיובא מאפריקה, עצירת הסחר האטלנטי גרמם לכך שעיקר היצע העבדים נבע ממדינות באמריקה - ודבר זה היווה איום מתמיד על בעלי העבדים שחששו ממרידות. היכולת של עבדים לברוח לצפון הובילה לכך שבעלי אחוזות נאלצו להשקיע מאמצים רבים במניעת בריחת עבדים ולכידתם החוזרת. מסיבה זו השקיעו מדינות הדרום מאמצים בחקיקת חוקים נגד שחרור עבדים בצפון. עם זאת ערב הפרישה מארצות הברית מדינות הדרום היו עשירות למדי (עם כמות גדולה של אוכלוסיה ענייה) תודות לשימוש בעבדים. |
שורה 137: |
שורה 137: |
| | | |
| ==דרכי פעולה של התנועה לביטול העבדות== | | ==דרכי פעולה של התנועה לביטול העבדות== |
− | פעילי התנועה לביטול העבדות פעלו במספר דרכים. הם קיימו כנסים כדי לספר את סיפורי העבדות לאוכלוסיה הכללית. קיימו מפגשים כדי לתאם פעילות. מספר פעילים בולטים כתבו ספרים, מנשרים ואוטוביוגריפות בנושא ולדבר זה היתה השפעה על הפצת הידע בנושא לקהל הרחב. הם גם הסתמכו על נתונים ומידע, השתמשו בעיצוב, כדי להכין עלונים בהירים להמחשת בעיות העבדות והשתמשו ברשת חברתית רחבה ובטכנולוגיה להפצת המסרים שלהם. | + | פעילי התנועה לביטול העבדות פעלו במספר דרכים. הם קיימו כנסים כדי לספר את סיפורי העבדות לאוכלוסיה הכללית. קיימו מפגשים כדי לתאם פעילות. מספר פעילים בולטים כתבו ספרים, מנשרים ואוטוביוגרפיות בנושא ולדבר זה הייתה השפעה על הפצת הידע בנושא לקהל הרחב. הם גם הסתמכו על נתונים ומידע, השתמשו בעיצוב, כדי להכין עלונים בהירים להמחשת בעיות העבדות והשתמשו ברשת חברתית רחבה ובטכנולוגיה להפצת המסרים שלהם. |
| | | |
− | המשך הפעילות של התנועה היתה בפעילות לחקיקת חוקים תחילה באנגליה ואחר כך בארצות הברית ובמדינות נוספות. בחלק מהמקרים החקיקה לקחה עשרות שנים. | + | המשך הפעילות של התנועה הייתה בפעילות לחקיקת חוקים תחילה באנגליה ואחר כך בארצות הברית ובמדינות נוספות. בחלק מהמקרים החקיקה לקחה עשרות שנים. |
| | | |
− | פעילות חשובה של התנועה לביטול העבדות היתה בארצות הברית - "רכבת החופש" שהבריחה עשרות אלפי עבדים לחופשי. דבר זה אמנם נגע רק לקבוצה קטנה של עבדים, אבל יצר מתח מתמיד בין מדינות הצפון והדרום סביב השאלה של עבדים נמלטים ומעמדם בצפון. | + | פעילות חשובה של התנועה לביטול העבדות הייתה בארצות הברית - "רכבת החופש" שהבריחה עשרות אלפי עבדים לחופשי. דבר זה אמנם נגע רק לקבוצה קטנה של עבדים, אבל יצר מתח מתמיד בין מדינות הצפון והדרום סביב השאלה של עבדים נמלטים ומעמדם בצפון. |
| | | |
− | לקראת סוף פעילותה של התנועה לביטול העבדות, הדגש עבר ליכולת של אנגליה ומדינות נוספות להפעיל לחץ על מדינות נוספות שהיו קשורות לעבדות כמו ברזיל, מדינות מוסלמיות ומדינות באפריקה. פעילות זו היתה קשורה ללחץ בינלאומי, ואף לחץ צבאי, וכן החתמה של המדינות על אמנות בינלאומיות נגד סחר בעבדות ונגד עבדות. | + | לקראת סוף פעילותה של התנועה לביטול העבדות, הדגש עבר ליכולת של אנגליה ומדינות נוספות להפעיל לחץ על מדינות נוספות שהיו קשורות לעבדות כמו ברזיל, מדינות מוסלמיות ומדינות באפריקה. פעילות זו הייתה קשורה ללחץ בינלאומי, ואף לחץ צבאי, וכן החתמה של המדינות על אמנות בינלאומיות נגד סחר בעבדות ונגד עבדות. |
| | | |
| ===פרסום ספרים ואוטוביוגרפיות === | | ===פרסום ספרים ואוטוביוגרפיות === |
− | אחד הגורמים החשובים שהניעו את המודעות של הקהל הרחב לנושא היתה פרסום ספרים, חלקם אוטוביוגרפיות וחלקם ספרי עלילה. להלן מספר דוגמאות לכך. | + | אחד הגורמים החשובים שהניעו את המודעות של הקהל הרחב לנושא הייתה פרסום ספרים, חלקם אוטוביוגרפיות וחלקם ספרי עלילה. להלן מספר דוגמאות לכך. |
| | | |
| כתביו של '''אנתוני בנזט''' שפעל בארצות הברית נגד העבדות החל מ-1750 היו חשובים בהתנעת התנועה לביטול העבדות בבריטניה. | | כתביו של '''אנתוני בנזט''' שפעל בארצות הברית נגד העבדות החל מ-1750 היו חשובים בהתנעת התנועה לביטול העבדות בבריטניה. |
| | | |
− | '''אולאודה אקוויאנו'''(Olaudah Equiano), שנודע גם בשם גוסטבוס ואסה היה עבד משוחרר, שקנה בכספו את חרותו. הוא היה פעיל בתנועה הבריטית לביטול העבדות. האוטוביוגרפיה שלו, The Interesting Narrative of the Life of Olaudah Equiano, שפורסמה בשנת 1789, יצרה מודעות ציבורית לנושא, ובכך סייעה לחקיקת החוק לסיום של סחר בעבדים באוקיינוס שעבר בבריטניה בשנת 1807. | + | '''אולאודה אקוויאנו'''(Olaudah Equiano), שנודע גם בשם גוסטבוס ואסה היה עבד משוחרר, שקנה בכספו את חרותו. הוא היה פעיל בתנועה הבריטית לביטול העבדות. האוטוביוגרפיה שלו, The Interesting Narrative of the Life of Olaudah Equiano, שפורסמה בשנת 1789, יצרה מודעות ציבורית לנושא, ובכך סייעה לחקיקת החוק לסיום של סחר בעבדים באוקיינוס שעבר בבריטניה בשנת 1807. |
| | | |
− | כאמור ספרה האוטוביוגרפי של '''מרי פרינס''': "The History of Mary Prince; A West-Indians Slave", שיצא ב-1831, גרם לעלייה בהתנגדות לעבדות בציבור וסלל את הדרך לביטול העבדות בכל מושבות בריטניה שנתיים לאחר מכן. | + | כאמור ספרה האוטוביוגרפי של '''מרי פרינס''': "The History of Mary Prince; A West-Indians Slave", שיצא ב-1831, גרם לעלייה בהתנגדות לעבדות בציבור וסלל את הדרך לביטול העבדות בכל מושבות בריטניה שנתיים לאחר מכן. |
| | | |
| בשנת 1845 יצא לאור הספר '''"פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו"'''' חיבור אוטוביוגרפי ומסה בזכות ביטול העבדות שנכתבה על ידי הנואם והעבד המשוחרר, '''פרדריק דאגלס''', הסיפור נחשבת לידועה ביותר מבין מספר סיפורים שכתבו עבדים משוחררים במרוצת אותה תקופה בארצות הברית. | | בשנת 1845 יצא לאור הספר '''"פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו"'''' חיבור אוטוביוגרפי ומסה בזכות ביטול העבדות שנכתבה על ידי הנואם והעבד המשוחרר, '''פרדריק דאגלס''', הסיפור נחשבת לידועה ביותר מבין מספר סיפורים שכתבו עבדים משוחררים במרוצת אותה תקופה בארצות הברית. |
שורה 158: |
שורה 158: |
| מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1852 יצא הספר '''אוהל הדוד תום''' (מילולית: "בקתת הדוד תום") מאת הארייט ביצ'ר סטואו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל נגד העבדות. הספר הוא תיאור נוגע ללב של ייסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מועבר מיד ליד ובסופו של דבר נופל לידיו של אדון אכזר ורע לב. גם במצבו החדש הוא מקבל על עצמו את הדין ואין הוא מוחה למרות ההשפלות והמכות שהן מנת חלקו. שני הספרים, במיוחד אוהל הדוד תום, שהיה רב מכר, השפיעו רבות על התנועה לביטול העבדות בארצות הברית. | | מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1852 יצא הספר '''אוהל הדוד תום''' (מילולית: "בקתת הדוד תום") מאת הארייט ביצ'ר סטואו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל נגד העבדות. הספר הוא תיאור נוגע ללב של ייסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מועבר מיד ליד ובסופו של דבר נופל לידיו של אדון אכזר ורע לב. גם במצבו החדש הוא מקבל על עצמו את הדין ואין הוא מוחה למרות ההשפלות והמכות שהן מנת חלקו. שני הספרים, במיוחד אוהל הדוד תום, שהיה רב מכר, השפיעו רבות על התנועה לביטול העבדות בארצות הברית. |
| [[קובץ:Legree.png|ממוזער|250px|סיימון לאגרי מתעלל בדוד תום, סצנה מתוך הספר [[אוהל הדוד תום]].]] | | [[קובץ:Legree.png|ממוזער|250px|סיימון לאגרי מתעלל בדוד תום, סצנה מתוך הספר [[אוהל הדוד תום]].]] |
− | בתגובה לספר נכתבו מספר ספרי "אנטי טום" או "ספרות מטעים" שתארו את חייהם העבדות כמעין אידליה. המפורסם מבינהם הוא Aunt Phillis's Cabin. הספר מתאר את העבדות כמצב טבעי, וחיוני לחיים. בדומה לספרים אחרים מסוגו הוא מכיל דיאלוגים רבים בין עבדים לאדונים, שבהם העבדים מתארים את אושרם הרב, בהשוואה לסבל של שחורים חופשיים ושל מעמד העובדים בצפון. | + | בתגובה לספר נכתבו מספר ספרי "אנטי טום" או "ספרות מטעים" שתארו את חייהם העבדות כמעין אידליה. המפורסם מביניהם הוא Aunt Phillis's Cabin. הספר מתאר את העבדות כמצב טבעי, וחיוני לחיים. בדומה לספרים אחרים מסוגו הוא מכיל דיאלוגים רבים בין עבדים לאדונים, שבהם העבדים מתארים את אושרם הרב, בהשוואה לסבל של שחורים חופשיים ושל מעמד העובדים בצפון. |
| | | |
| ===שימוש באמצעים החזותיים === | | ===שימוש באמצעים החזותיים === |
− | ; תצוגה של פריטים: | + | ;תצוגה של פריטים: |
| הפעיל הבריטי תומס קלרקסון הבחין, שתמונות וחפצים שהביא איתו להרצאות השפיעו על דעת הקהל יותר ממילים. [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] | | הפעיל הבריטי תומס קלרקסון הבחין, שתמונות וחפצים שהביא איתו להרצאות השפיעו על דעת הקהל יותר ממילים. [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] |
| קלרקסון הראה לקהל סחורות מאפריקה כמו פסלוני שנהב, אריגים מיוחדים, מוצרים חקלאיים שונים. ודבר זה סייע להדגים את כישורים של אנשי אפריקה, להלחם בדעה שהם פראיים ונחותים ולעורר אמפתיה. | | קלרקסון הראה לקהל סחורות מאפריקה כמו פסלוני שנהב, אריגים מיוחדים, מוצרים חקלאיים שונים. ודבר זה סייע להדגים את כישורים של אנשי אפריקה, להלחם בדעה שהם פראיים ונחותים ולעורר אמפתיה. |
| ;איורים של מכשירי עינויים: | | ;איורים של מכשירי עינויים: |
− | כדי להמחיש את סבלם של העבדים, קלרקסון פרסם עלונים ובהם תחריטים של מכשירי עינויים שרכש מספינות העבדים כמו אזיקים, שלשלאות מברזל, מכשירים לפתיחת לסתות של עבדים כדי לאפשר האכלה בכפייה נגד שביתות רעב, ברזלים לסימון העור בכוויה, ומכשירי עינויים כמו מכשיר למעיכת אצבעות.[http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] | + | כדי להמחיש את סבלם של העבדים, קלרקסון פרסם עלונים ובהם תחריטים של מכשירי עינויים שרכש מספינות העבדים כמו אזיקים, שלשלאות מברזל, מכשירים לפתיחת לסתות של עבדים כדי לאפשר האכלה בכפייה נגד שביתות רעב, ברזלים לסימון העור בכוויה, ומכשירי עינויים כמו מכשיר למעיכת אצבעות.[http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] |
| ;איורה של ספינת עבדים: | | ;איורה של ספינת עבדים: |
| [[קובץ:Slaveshipposter (cropped).jpg|ממוזער|תיאור צפיפות העבדים בספינת העבדים ברוקס, 1788.]] | | [[קובץ:Slaveshipposter (cropped).jpg|ממוזער|תיאור צפיפות העבדים בספינת העבדים ברוקס, 1788.]] |
− | אחד התרשימים הנפוצים והמשפיעים ביותר המחיש את הצפיפות העצומה של עבדים ששונעו כסחורה בספינות העבדים. התרשים הודפס כפוסטר בשנת 1788, הופץ בכל אירופה ושימש גם בדיונים בפרלמנט הבריטי. בתרשים מתואר מבנה מפורט של ספינת עבדים מליברפול (בשם Brookes) עם תיאור האופן שבו "אוחסנו" העבדים בספינה. [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] | + | אחד התרשימים הנפוצים והמשפיעים ביותר המחיש את הצפיפות העצומה של עבדים ששונעו כסחורה בספינות העבדים. התרשים הודפס כפוסטר בשנת 1788, הופץ בכל אירופה ושימש גם בדיונים בפרלמנט הבריטי. בתרשים מתואר מבנה מפורט של ספינת עבדים מליברפול (בשם Brookes) עם תיאור האופן שבו "אוחסנו" העבדים בספינה. [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] |
| בידי חברי התנועה היו מידות הספינה, הם שרטטו אותה, והוסיפו לשרטוט מאות דמויות שחורות השרועות על הסיפון, לפי המידות שמוגדרות ב"חוק לסחר בעבדים" מאותה השנה. החוק נועד להפחית את הצפיפות בספינות, שגרמה למותם בדרך של עבדים רבים. לפי החוק מותר היה לספינה שבתרשים להוביל עד 454 עבדים. המאייר הצליח להכניס 400 דמויות, אולם לפי עדויות, הספינה הובילה בעבר גם מעל 600 עבדים. תומס קלרקסון סיפר, כי הפוסטר הזה גרם לתגובת זוועה מיידית מכל מי שראה אותו והיה לו השפעה להבין כמה המצב הקיים היה בלתי אפשרי. | | בידי חברי התנועה היו מידות הספינה, הם שרטטו אותה, והוסיפו לשרטוט מאות דמויות שחורות השרועות על הסיפון, לפי המידות שמוגדרות ב"חוק לסחר בעבדים" מאותה השנה. החוק נועד להפחית את הצפיפות בספינות, שגרמה למותם בדרך של עבדים רבים. לפי החוק מותר היה לספינה שבתרשים להוביל עד 454 עבדים. המאייר הצליח להכניס 400 דמויות, אולם לפי עדויות, הספינה הובילה בעבר גם מעל 600 עבדים. תומס קלרקסון סיפר, כי הפוסטר הזה גרם לתגובת זוועה מיידית מכל מי שראה אותו והיה לו השפעה להבין כמה המצב הקיים היה בלתי אפשרי. |
| ;איורים של חיי העבדים: | | ;איורים של חיי העבדים: |
| תנועת ההתנגדות לעבדות בארצות הברית השתמש באיורים המתארים סצנות שונות מחיי העבדים כמו הלקאה בשוט, מכירות פומביות (תוך הפרדת משפחות) ועוד כדי לתאר את האכזריות של חיי העבדים בארצות הברית. | | תנועת ההתנגדות לעבדות בארצות הברית השתמש באיורים המתארים סצנות שונות מחיי העבדים כמו הלקאה בשוט, מכירות פומביות (תוך הפרדת משפחות) ועוד כדי לתאר את האכזריות של חיי העבדים בארצות הברית. |
| ;צילומים: | | ;צילומים: |
− | אחד הצילומים המפורסמים מתקופת העבדות היא "The Scourged Back" - תצלום גבו המצולק של עבד בשם גורדון, שצולמה באפריל 1863, בזמן מלחמת האזרחים של ארצות הברית. התמונה שימשה את מדינות הצפון כראיה חזקה לאכזריות מוסד העבדות, והיווה תמריץ לשחורים חופשיים רבים להתגייס לצבא האיחוד. | + | אחד הצילומים המפורסמים מתקופת העבדות היא "The Scourged Back" - תצלום גבו המצולק של עבד בשם גורדון, שצולמה באפריל 1863, בזמן מלחמת האזרחים של ארצות הברית. התמונה שימשה את מדינות הצפון כראיה חזקה לאכזריות מוסד העבדות, והיווה תמריץ לשחורים חופשיים רבים להתגייס לצבא האיחוד. |
| | | |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |
| === התנועה הפמיניסטית בארצות הברית=== | | === התנועה הפמיניסטית בארצות הברית=== |
− | קיים קשר בין התנועה לביטול העבדות לבין התנועה הפמיניסטית בראשית דרכה בארצות הברית. רבים מבין הפעילים והפעילות למען זכויות נשים באותה תקופה היו פעילים גם בתנועה לביטול העבדות בינהם תומס פיין, המורה הקוויקרי אנתוני בנזט (שפעלו עוד בסוף המאה ה-18), היהודיה האתאיסטית ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז, אליזבת קיידי סטנטון, סוזן ב. אנתוני, האחיות שרה ואנג'לינה גרימקה, לוקרשיה מוט, אשת הנשיא אביגייל אדמס, לוסי סטון, שרה בגלי, הרפובליקני הרדיקלי תדיאוס סטיבנס ועוד. החל משנת 1832, עודדו פעילים בתנועה לביטול העבדות בארצות הברית, והעיתונאי ויליאם לויד גאריסון בראשם, השתתפות מלאה של נשים בתנועה. [[קווייקרים|הקהילה הקוויקרית]] ברוצ'סטר אספה אליה פעילים מרכזים בתנועה לביטול העבדות כדוגמת תומאס ומרי אן מקלינטוק (M'Clintock), פרדריק דאגלס ואיימי ויצחק פוסט ואחרים. אלה היו גם תומכים נלהבים גם של התנועה לזכויות לנשים. | + | קיים קשר בין התנועה לביטול העבדות לבין התנועה הפמיניסטית בראשית דרכה בארצות הברית. רבים מבין הפעילים והפעילות למען זכויות נשים באותה תקופה היו פעילים גם בתנועה לביטול העבדות ביניהם תומס פיין, המורה הקוויקרי אנתוני בנזט (שפעלו עוד בסוף המאה ה-18), היהודיה האתאיסטית ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז, אליזבת קיידי סטנטון, סוזן ב. אנתוני, האחיות שרה ואנג'לינה גרימקה, לוקרשיה מוט, אשת הנשיא אביגייל אדמס, לוסי סטון, שרה בגלי, הרפובליקני הרדיקלי תדיאוס סטיבנס ועוד. החל משנת 1832, עודדו פעילים בתנועה לביטול העבדות בארצות הברית, והעיתונאי ויליאם לויד גאריסון בראשם, השתתפות מלאה של נשים בתנועה. [[קווייקרים|הקהילה הקוויקרית]] ברוצ'סטר אספה אליה פעילים מרכזים בתנועה לביטול העבדות כדוגמת תומאס ומרי אן מקלינטוק (M'Clintock), פרדריק דאגלס ואיימי ויצחק פוסט ואחרים. אלה היו גם תומכים נלהבים גם של התנועה לזכויות לנשים. |
| | | |
| שרה מור גרימקה ואנג'לינה אמילי גרימקה הידועות בשם האחיות גרימקה (באנגלית: Grimké sisters) לדוגמה שנולדו בדרום קרולינה, היו נואמות, סופרות ומחנכות, פעילות בולטות למען ביטול העבדות בארצות הברית ומראשונות החברות בתנועה הסופרג'יסטית האמריקאית, דמויות מפתח בהעלאת המודעות לתנועה הפמיניסטית ובמאבק למען זכויות הנשים בארצות הברית. המסרים הסותרים שקיבלה שרה תוך כדי חינוכה בדבר ההכרה ביכולותיה וכשרונה הטבעי מצד אחד ומה שהחברה אפשרה לה מנגד בלבלו אותה והיא מצאה את שלילת חינוכה לא הוגנת. הדבר הפך אותה למודעת לסתירה חברתית נוספת: בעוד הוריה ואחרים בקרב הקהילה עודדו עבדים לעבור הטבלה ולקחת חלק בטקסים דתיים, ובעוד הדת עצמה הטיפה לאהבת האדם באשר הוא אדם, החברה הלבנה מעולם לא התייחסה אליהם כאחים ואחיות שווי ערך. באחד מנאומיהן אמרה אנג'לינה: "האישה צריכה להיות רגישה אף יותר לעוולות שנעשו לאדם השחור, שכן, ממש כמוהו, היא הואשמה בנחיתות מנטלית ונמנעו ממנה הפריווילגיות שבחינוך ליברלי". | | שרה מור גרימקה ואנג'לינה אמילי גרימקה הידועות בשם האחיות גרימקה (באנגלית: Grimké sisters) לדוגמה שנולדו בדרום קרולינה, היו נואמות, סופרות ומחנכות, פעילות בולטות למען ביטול העבדות בארצות הברית ומראשונות החברות בתנועה הסופרג'יסטית האמריקאית, דמויות מפתח בהעלאת המודעות לתנועה הפמיניסטית ובמאבק למען זכויות הנשים בארצות הברית. המסרים הסותרים שקיבלה שרה תוך כדי חינוכה בדבר ההכרה ביכולותיה וכשרונה הטבעי מצד אחד ומה שהחברה אפשרה לה מנגד בלבלו אותה והיא מצאה את שלילת חינוכה לא הוגנת. הדבר הפך אותה למודעת לסתירה חברתית נוספת: בעוד הוריה ואחרים בקרב הקהילה עודדו עבדים לעבור הטבלה ולקחת חלק בטקסים דתיים, ובעוד הדת עצמה הטיפה לאהבת האדם באשר הוא אדם, החברה הלבנה מעולם לא התייחסה אליהם כאחים ואחיות שווי ערך. באחד מנאומיהן אמרה אנג'לינה: "האישה צריכה להיות רגישה אף יותר לעוולות שנעשו לאדם השחור, שכן, ממש כמוהו, היא הואשמה בנחיתות מנטלית ונמנעו ממנה הפריווילגיות שבחינוך ליברלי". |
שורה 184: |
שורה 184: |
| | | |
| ===פוליטיקה וכלכלה פוליטית בארצות הברית=== | | ===פוליטיקה וכלכלה פוליטית בארצות הברית=== |
− | העבדות, הניסיונות לבטלה וביטולה הסופי השפיעו וממשיכים להשפיע בצורה עמוקה על הפוליטיקה בארצות הברית, במיוחד על המתח בין צפון לדרום, יחסים שחורים ולבנים, גזענות בארצות הברית והיחס לתאוריות גזעניות כמו [[דארווניזם חברתי]], המתח בין עובדים לבנים עניים לבין מעמד הביניים והליברליזם ועוד. השפעה אחת היתה החוקים הרבים והמאבקים הפוליטיים סביב העבדים במהלך המאה ה-19 שהגיעו לשיא במלחמת האזרחים של ארצות הברית. יש הטוענים כי גם חוקים אחרים כמו הזכות לשאת נשק ובכלל החיבה ל[[נשק בארצות הברית]] במיוחד באזורים כפריים, נועדה לאפשר לבעלי עבדים לבנים להיות מסוגלים להתגונן מול עבדים שחורים, ובהמשך גם לשמור על דיכוי שחורים. | + | העבדות, הניסיונות לבטלה וביטולה הסופי השפיעו וממשיכים להשפיע בצורה עמוקה על הפוליטיקה בארצות הברית, במיוחד על המתח בין צפון לדרום, יחסים שחורים ולבנים, גזענות בארצות הברית והיחס לתאוריות גזעניות כמו [[דארווניזם חברתי]], המתח בין עובדים לבנים עניים לבין מעמד הביניים והליברליזם ועוד. השפעה אחת הייתה החוקים הרבים והמאבקים הפוליטיים סביב העבדים במהלך המאה ה-19 שהגיעו לשיא במלחמת האזרחים של ארצות הברית. יש הטוענים כי גם חוקים אחרים כמו הזכות לשאת נשק ובכלל החיבה ל[[נשק בארצות הברית]] במיוחד באזורים כפריים, נועדה לאפשר לבעלי עבדים לבנים להיות מסוגלים להתגונן מול עבדים שחורים, ובהמשך גם לשמור על דיכוי שחורים. |
| | | |
| החלוקה למפלגות בארצות הבית הושפעה בצורה חזקה מפוליטיקה של שחרור עבדים וזכויות לשחורים ולא לבנים, במאה ה-19 וגם במאה ה-20. מדינות הדרום הצביעו באופן מובהק ורציף לדמוקרטים כאשר אלו תמכו בעבדות ובמדיניות לאפליית שחורים עד שנות ה-60. מלחמת האזרחים בארצות הברית תרמה רבות לחיזוק [[הברונים השודדים]] והשפעתם על המפלגה הרפובליקנית, ודבר זה גרם ליצירת מפלגות של איכרים (בעיקר בדרום ומרכז ארצות הברית) שדרשו מדיניות [[פרוגרסיבית]] כמו [[הממונה על ההגבלים העסקיים|הגבלות על טראסטים]]. איכרים אלה יחד עם פועלים התמזגו בהמשך עם המפלגה הדמוקרטית ושינו את אופייה. כך בשנות ה-60 החלק הצפוני של המפלגה (יחד עם צפוניים רפובליקנים) הובילו לביטול חוקי הגזע המפלים בארצות הברית. מזמן זה מדינות הדרום עברו למפלגה הרפובליקנית שבאופן מסורתי תמכה בזכויות לשחורים. לפי טענות בסרט התעודי [[התיקון ה-13 (סרט)]] הרפובליקנים החלו להשתמש בקודים של מדיניות כמו "קיצוצי מיסים" שנועדו בעצם להעביר מסר שתומך באפליה נגד שחורים בלי לציין זאת במפורש. | | החלוקה למפלגות בארצות הבית הושפעה בצורה חזקה מפוליטיקה של שחרור עבדים וזכויות לשחורים ולא לבנים, במאה ה-19 וגם במאה ה-20. מדינות הדרום הצביעו באופן מובהק ורציף לדמוקרטים כאשר אלו תמכו בעבדות ובמדיניות לאפליית שחורים עד שנות ה-60. מלחמת האזרחים בארצות הברית תרמה רבות לחיזוק [[הברונים השודדים]] והשפעתם על המפלגה הרפובליקנית, ודבר זה גרם ליצירת מפלגות של איכרים (בעיקר בדרום ומרכז ארצות הברית) שדרשו מדיניות [[פרוגרסיבית]] כמו [[הממונה על ההגבלים העסקיים|הגבלות על טראסטים]]. איכרים אלה יחד עם פועלים התמזגו בהמשך עם המפלגה הדמוקרטית ושינו את אופייה. כך בשנות ה-60 החלק הצפוני של המפלגה (יחד עם צפוניים רפובליקנים) הובילו לביטול חוקי הגזע המפלים בארצות הברית. מזמן זה מדינות הדרום עברו למפלגה הרפובליקנית שבאופן מסורתי תמכה בזכויות לשחורים. לפי טענות בסרט התעודי [[התיקון ה-13 (סרט)]] הרפובליקנים החלו להשתמש בקודים של מדיניות כמו "קיצוצי מיסים" שנועדו בעצם להעביר מסר שתומך באפליה נגד שחורים בלי לציין זאת במפורש. |
שורה 190: |
שורה 190: |
| מחבר [[כלכלה בקומיקס]] מציין את הפרדוקס של הלבנים העניים תומכי העבדות - היות ועובדים אלה הם זולים מאד ביחס לעובדים לבנים, והם היוו את החלופה לתשלום ללבנים עניים, השכר בדרום נשאר נמוך, הפערים גדולים ולא התפתחה כלכלת צריכה. לעומת זאת בצפון ארצות הברית השכר העולה של העובדים גרם לביקוש לסחורות ויצר עוד ייצור, עוד תיעוש ועוד שכלול של הטכנולוגיה. העשירים בדרום ארצות הברית הצליחו לשלוט בנרטיב ולהציג את הנושא כולו כמאבק בין לבנים לשחורים - כך שהעובדים הלבנים העניים שסבלו משיטה זו - המשיכו לתמוך בה. נראה שהסבר מעמדי-גזעי זה רלוונטי גם למדינות אחרות - ניצול המצוקה של שכבת עובדים ענייה כדי להסית אותה נגד שכבה ענייה יותר ועל ידי כך קיום של שכבת עובדים ענייה שמתעבת זרמים ליברלים או סוציאליסטים שדורשים שוויון זכויות לכל, ושלא מנסה לשנות את הסדר החברתי מול [[קשרי הון שלטון]]. ניסויים ב[[פסיכולוגיה חברתית]] במהלך המאה ה-20 הראו בקרב חיות, ילדים ומבוגרים כי המעמד החברתי היחסי ושמירה על זהות חברתית דרך שיוך לקבוצה חשובות הרבה פעמים לאנשים יותר מאשר שיפור אפשרי בהכנסה או ברמת החיים. | | מחבר [[כלכלה בקומיקס]] מציין את הפרדוקס של הלבנים העניים תומכי העבדות - היות ועובדים אלה הם זולים מאד ביחס לעובדים לבנים, והם היוו את החלופה לתשלום ללבנים עניים, השכר בדרום נשאר נמוך, הפערים גדולים ולא התפתחה כלכלת צריכה. לעומת זאת בצפון ארצות הברית השכר העולה של העובדים גרם לביקוש לסחורות ויצר עוד ייצור, עוד תיעוש ועוד שכלול של הטכנולוגיה. העשירים בדרום ארצות הברית הצליחו לשלוט בנרטיב ולהציג את הנושא כולו כמאבק בין לבנים לשחורים - כך שהעובדים הלבנים העניים שסבלו משיטה זו - המשיכו לתמוך בה. נראה שהסבר מעמדי-גזעי זה רלוונטי גם למדינות אחרות - ניצול המצוקה של שכבת עובדים ענייה כדי להסית אותה נגד שכבה ענייה יותר ועל ידי כך קיום של שכבת עובדים ענייה שמתעבת זרמים ליברלים או סוציאליסטים שדורשים שוויון זכויות לכל, ושלא מנסה לשנות את הסדר החברתי מול [[קשרי הון שלטון]]. ניסויים ב[[פסיכולוגיה חברתית]] במהלך המאה ה-20 הראו בקרב חיות, ילדים ומבוגרים כי המעמד החברתי היחסי ושמירה על זהות חברתית דרך שיוך לקבוצה חשובות הרבה פעמים לאנשים יותר מאשר שיפור אפשרי בהכנסה או ברמת החיים. |
| | | |
− | ===התנגדות לקולניאליזם ולאימפריליזם וגזענות=== | + | ===התנגדות לקולוניאליזם ולאימפריאליזם וגזענות=== |
| התנועות לביטול העבדות, הובילו בהמשך לדרישה לזכויות שוות לכל בני האדם- כולל השחורים באמריקות. הדברים אלה הובילו אנשים לבנים לראות בשחורים ובבני גזעים אחרים בני אדם שווים, גם אם תרבותם ומראם שונים. דברים אלה הובילו לשינוי תרבותי ופוליטי שהפך את השמירה על גזענות ועל מיתוסים קולוניאליסטית לדבר שיותר ויותר קשה להחזיק בו. | | התנועות לביטול העבדות, הובילו בהמשך לדרישה לזכויות שוות לכל בני האדם- כולל השחורים באמריקות. הדברים אלה הובילו אנשים לבנים לראות בשחורים ובבני גזעים אחרים בני אדם שווים, גם אם תרבותם ומראם שונים. דברים אלה הובילו לשינוי תרבותי ופוליטי שהפך את השמירה על גזענות ועל מיתוסים קולוניאליסטית לדבר שיותר ויותר קשה להחזיק בו. |
| | | |
שורה 225: |
שורה 225: |
| * [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9C ביטול העבדות בברזיל], ויקיפדיה בעברית | | * [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9C ביטול העבדות בברזיל], ויקיפדיה בעברית |
| * [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/ זאת האינפוגרפיקה שחיסלה את העבדות], בבלוג של טלי איזנר פרידמן, נובמבר 2013 | | * [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/ זאת האינפוגרפיקה שחיסלה את העבדות], בבלוג של טלי איזנר פרידמן, נובמבר 2013 |
− | * [https://www.facebook.com/groups/145859619204549/permalink/329088167548359/ מרי פרינס 1788-1833, האישה שבזכותה בוטלה העבדות בבריטניה], שי ברץ, קבוצת חובבי היסטוריה, פייסבוק, יולי 2017 | + | * [https://www.facebook.com/groups/145859619204549/permalink/329088167548359/ מרי פרינס 1788-1833, האישה שבזכותה בוטלה העבדות בבריטניה], שי ברץ, קבוצת חובבי היסטוריה, פייסבוק, יולי 2017 |
| | | |
| ;כלכלת העבדים בארצות הברית: | | ;כלכלת העבדים בארצות הברית: |
− | * GREG TIMMONS, [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy How Slavery Became the Economic Engine of the South], HISTORY and A+E Networks | + | * GREG TIMMONS, [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy How Slavery Became the Economic Engine of the South], HISTORY and A+E Networks |
− | * [https://www.econlib.org/archives/2014/09/ending_slavery.html Ending slavery made America richer] , econlib 2004 | + | * [https://www.econlib.org/archives/2014/09/ending_slavery.html Ending slavery made America richer] , econlib 2004 |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |