47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''מניעת נכות''' היא היישום של [[רפואה ציבורית]], [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] במטרה להקטין [[נכות]] ו[[נטל תחלואה]]. למרות הדיון הציבורי הרחב בנושאי נכות ולקות יש מעט דיון על מניעת מקרים של נכות. מאות אלפי ישראלים סובלים מנכות וממגבלות שונות - קושי תפקודי בחיי היומיום שנמשך על פני תקופה ארוכה. העלות של תמיכה בנכים, טיפולים רפואיים ואובדן הכנסות עקב נכים או בני משפחותיהם שאינם עובדים או עובדים פחות מגיעות למיליארדי שקלים. כ-80% מהנכים לא נולדו נכים אלא הפכו כאלה במהלך חייהם. מצבים רבים שגורמים נכות כמו [[דיכאון]], [[מחלות לב]], [[תאונות דרכים]], [[תאונות עבודה]] ועוד הם גורמים שניתן להקטין את [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון שלהם]].
'''מניעת נכות''' היא היישום של [[בריאות הציבור]], [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] במטרה להקטין [[נכות]] ו[[נטל תחלואה]]. למרות הדיון הציבורי הרחב בנושאי נכות ולקות יש מעט דיון על מניעת מקרים של נכות. מאות אלפי ישראלים סובלים מנכות וממגבלות שונות - קושי תפקודי בחיי היומיום שנמשך על פני תקופה ארוכה. העלות של תמיכה בנכים, טיפולים רפואיים ואובדן הכנסות עקב נכים או בני משפחותיהם שאינם עובדים או עובדים פחות מגיעות למיליארדי שקלים. כ-80% מהנכים לא נולדו נכים אלא הפכו כאלה במהלך חייהם. מצבים רבים שגורמים נכות כמו [[דיכאון]], [[מחלות לב]], [[תאונות דרכים]], [[תאונות עבודה]] ועוד הם גורמים שניתן להקטין את [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון שלהם]].
מניעת נכות כוללת צעדים להקטנה של [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]], קידום [[תזונה בריאה]] יותר, קידום [[אורח חיים פעיל]] מניעת פצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] ([[חזון אפס]]) מניעה של [[תאונות עבודה]] וצעדים נוספים.
==אפידמיולוגיה של נכות==
==אפידמיולוגיה של נכות==
מקרי נכות ולקויות, נובעים ממגוון סיבות והתנהגויות. חלקם נובעים כתוצאה משינויים גנטיים או מומים מולדים (למשל, תסמונת דאון), אחרים מתעוררים בתקופות הילדות או בתקופת הלידה (למשל, שיתוק מוחין), בזמן שאחרים מתרחשים בגלל תאונות (למשל, פגיעה בחוט השדרה), מחלות כרוניות, (לדוגמא כריתת איבר בגלל [[סוכרת]]), או אטיולוגיות אחרות בלתי ידועות (למשל, טרשת נפוצה). אירועים כגון לידה או פציעה טראומטית קל יחסית לזהות ולספור, אבל יש מקרים של נכויות שקשה יותר להגדיר את מקורן. במחלות כרוניות רבות התפתחות הנכות יכולה להתפתח על פני זמן, או שיש בהן תקופת חביון ארוכה, כלומר שעובר פרק זמן ארוך בין גורמי המחלה לבין אבחון המחלה עצמה ותסמני הנכות שהיא גוררת.
מקרי [[נכות]] ולקויות, נובעים ממגוון סיבות והתנהגויות. חלקם נובעים כתוצאה משינויים גנטיים או מומים מולדים (למשל, תסמונת דאון), אחרים מתעוררים בתקופות הילדות או בתקופת הלידה (למשל, שיתוק מוחין), בזמן שאחרים מתרחשים בגלל תאונות (למשל, פגיעה בחוט השדרה), מחלות כרוניות, (לדוגמא כריתת איבר בגלל [[סוכרת]]), או אטיולוגיות אחרות בלתי ידועות (למשל, טרשת נפוצה). אירועים כגון לידה או פציעה טראומטית קל יחסית לזהות ולספור, אבל יש מקרים של נכויות שקשה יותר להגדיר את מקורן. במחלות כרוניות רבות התפתחות הנכות יכולה להתפתח על פני זמן, או שיש בהן תקופת חביון ארוכה, כלומר שעובר פרק זמן ארוך בין גורמי המחלה לבין אבחון המחלה עצמה ותסמני הנכות שהיא גוררת.
===נכים בארצות הברית===
===נכים בארצות הברית===
בארצות הברית, אחד מכל 4 צעירים בני 20 יהפוך לנכה במהלך ימי חייו, רובם בנכות קלה, אבל כמעט חצי מתוכם (כלומר אחד מכל שמונה) יהיו בעלי נכות קשה של 5 שנים ומעלה.
בארצות הברית, אחד מכל 4 צעירים בני 20 יהפוך לנכה במהלך ימי חייו, רובם בנכות קלה, אבל כמעט חצי מתוכם (כלומר אחד מכל שמונה) יהיו בעלי נכות קשה של 5 שנים ומעלה.
אשה ממוצעת בת 35, [[עישון ובריאות|שאינה מעשנת]], עובדת בעבודות משרד, ומבצעת קצת [[פעילות גופנית]] ויש לה ומשקל תקין היא בעלת סיכוי של 24% להיות נכה ל-3 חודשים או יותר בשנות הקריירה שלה. מתוך זה יש לאותה אישה סיכוי של 38% לנכות של 5 שנים או יותר. פירוש הדבר שלאשה זו יש סיכוי של כמעט 10% להפוך לנכה במהלך חייה. אם אותה אישה מעשנת או שהיא סובלת מ[[השמנת יתר]], אזי הסיכוי שלה לנכות של 3 חודשים לפחות בתקופת העבודה בחיים - עולה ל-41% - כמעט פי 2 לעומת אישה בריאה.
אשה ממוצעת בת 35, [[עישון ובריאות|שאינה מעשנת]], עובדת בעבודות משרד, ומבצעת קצת [[פעילות גופנית]] ויש לה ומשקל תקין היא בעלת סיכוי של 24% להיות נכה ל-3 חודשים או יותר בשנות הקריירה שלה. מתוך זה יש לאותה אישה סיכוי של 38% לנכות של 5 שנים או יותר. פירוש הדבר שלאשה זו יש סיכוי של כמעט 10% להפוך לנכה במהלך חייה. אם אותה אישה מעשנת או שהיא סובלת מ[[השמנת יתר]], אזי הסיכוי שלה לנכות של 3 חודשים לפחות בתקופת העבודה בחיים - עולה ל-41% - כמעט פי 2 לעומת אישה בריאה.[http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp]
גבר בן 35, בעל משקל תקין, לא מעשן ומבצע מעט פעילות גופנית, הוא בעל סיכוי של 21% להיות נכה בימי חייו לתקופה של 3 חודשים ומעלה. יש לו סיכוי של 9% להפוך לנכה לתקופה של 5 שנים ומעלה. אם הוא מעשן ועם משקל יתר - הסיכוי לנכות של 3 חודשים ומעלה עולה ל-45% - יותר מפי 2 לעומת גבר בעל [[אורח חיים בריא]]. [http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp]
גבר בן 35, בעל משקל תקין, לא מעשן ומבצע מעט פעילות גופנית, הוא בעל סיכוי של 21% להיות נכה בימי חייו לתקופה של 3 חודשים ומעלה. יש לו סיכוי של 9% להפוך לנכה לתקופה של 5 שנים ומעלה. אם הוא מעשן ועם משקל יתר - הסיכוי לנכות של 3 חודשים ומעלה עולה ל-45% - יותר מפי 2 לעומת גבר בעל [[אורח חיים בריא]]. [http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp]
בקרב הציבור הרחב נתונים אלה אינם ידועים. רוב האנשים לא חושבים על זה. לדוגמה רוב האנשים חושבים שהסיכוי שלהם לנכות הוא בערך 2%. אחוזי הנכים בחברה בעליה, בין היתר בגלל עליה ב[[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] וכן עליה ב[[דיכאון]].
בקרב הציבור הרחב נתונים אלה אינם ידועים. רוב האנשים לא חושבים על זה. לדוגמה רוב האנשים חושבים שהסיכוי שלהם לנכות הוא בערך 2%. אחוזי הנכים בחברה בעליה, בין היתר בגלל עליה ב[[תוחלת החיים]] עליה ב[[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] וכן עליה ב[[דיכאון]].
===נכים בישראל===
===נכים בישראל===
נכון לשנת 2013, בישראל יש כ-330 אלף נכים, המקבלים קצבאות מביטוח לאומי. סכום התשלומים והקצבאות עומד על 15 מיליארד ש"ח בשנה.
נכון לשנת 2013, חיו בישראל 330 אלף נכים, המקבלים קצבאות מ[[ביטוח לאומי]]. סכום התשלומים והקצבאות הכולל הניתן לנכים אלה עומד על 15 מיליארד ש"ח בשנה. הנכים מחולקים על ידי הביטוח הלאומי כך: 223,152 נכים מקבלים קיצבת נכות כללית, 33,311 מקבלים הטבות בניידות, יש 36,991 ילדים נכים, 37,775 נכים לצמיתות עקב [[תאונת עבודה]], 4,423 נכים נפגעי פעולות איבה, ו-465 נכים אסירי ציון. <ref name="btl_2013">[http://www.btl.gov.il/About/newspapers/Pages/yomHaneche2013.aspx הודעות לעיתונות - יום הנכה הבינלאומי 2013] המוסד לביטוח לאומי,2013</ref>
מלבד סיבות כמו תאונות עבודה, או פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי לא טורח לפרט את הסיבות לנכות - כמה מהנכים הם נכים עקב מחלה כרונית (כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת]], [[שבץ ]]וכו'), עקב מום מולד או [[תאונות דרכים]].
מלבד סיבות כמו תאונות עבודה, או פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי לא טורח לפרט את הסיבות לנכות - כמה מהנכים הם נכים עקב מחלה כרונית (כמו מחלות לב, [[סוכרת]] שבץ וכו'), עקב מום מולד או [[תאונות דרכים]].
[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון תושבים, ולכן אחוז הזכאים לקבלת קצבת נכות בה עומד על 4.1%, כלומר אחד מתוך 25 בני אדם. יש כ-2.67 מיליון ילדים בישראל,<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf לקט נתונים מתוך השנתון "ילדים בישראל – 2012"] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref> ולכן אחוז הילדים המקבלים קצבת נכות עומד על 1.4% מסך הילדים.
[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון תושבים, ולכן אחוז הזכאים לקבלת קצבת נכות בה עומד על 4.1%, כלומר אחד מתוך 25 בני אדם. יש כ-2.67 מיליון ילדים בישראל,<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf לקט נתונים מתוך השנתון "ילדים בישראל – 2012"] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref> ולכן אחוז הילדים המקבלים קצבת נכות עומד על 1.4% מסך הילדים.
לפי טענת המועצה לשלום הילד, נכון לשנת 2012, יש בישראל כ-330 אלף ילדים הסובלים מ[[מחלה כרונית|מחלות כרוניות]] או מנכות, והם מהווים 12.8% מכלל אוכלוסיית הילדים. מתוכם 220 אלף ילדים (שני שליש) סובלים מנכות או ממחלה שנמשכה לפחות שנה. מתוך קבוצה זו למחצית מהילדים היו בעיות למידה והתנהגות. לטענת המועצה לשלום הילד 39 אלף ילדים קיבלו קצבת ילד נכה, ואלו מהווים רק 13.8% מכלל הילדים שיש להם מוגבלות חמורה. <ref name="children2012"/>
לפי טענת המועצה לשלום הילד, נכון לשנת 2012, יש בישראל כ-330 אלף ילדים הסובלים מ[[מחלה כרונית|מחלות כרוניות]] או מנכות, והם מהווים 12.8% מכלל אוכלוסיית הילדים. מתוכם 220 אלף ילדים (שני שליש) סובלים מנכות או ממחלה שנמשכה לפחות שנה. מתוך קבוצה זו למחצית מהילדים היו בעיות למידה והתנהגות. לטענת המועצה לשלום הילד 39 אלף ילדים קיבלו קצבת ילד נכה, ואלו מהווים רק 13.8% מכלל הילדים שיש להם מוגבלות חמורה. <ref name="children2012"/>
נתוני המועצה לשלום הילד מצביעים על עליה דרמטית במספר הילדים המקבלים קצבת נכה במשך השנים. בין 1995 ל-2011 שיעור הילדים לאלף של ילדים בעלי קצבת ילד נכה עלה מ-6.3 לאלף ילדים ל-11.0 לאלף.<ref name="children2012"/> דבר זה יכול להצביע על עליה בשיעור הילדים הנכים בעלי מוגבלות חמורה, ו/או על עליה בתמיכה שמספקת המדינה לילדים בעלי מוגבלות והקלה בקריטריונים לקבלת תמיכה.
נתוני המועצה לשלום הילד מצביעים על עליה דרמטית במספר הילדים המקבלים קצבת נכה במשך השנים. בין 1995 ל-2011 שיעור הילדים לאלף של ילדים בעלי קצבת ילד נכה עלה מ-6.3 לאלף ילדים ל-11.0 לאלף.<ref name="children2012"/> דבר זה יכול להצביע על עליה בשיעור הילדים הנכים בעלי מוגבלות חמורה, ו/או על עליה בתמיכה שמספקת המדינה לילדים בעלי מוגבלות והקלה בקריטריונים לקבלת תמיכה. מתוך הילדים שקיבלו קצבת ילד נכה, הסיבה לזכות של 26.1% מתוכם היא תלות בזולת. 25.5% נוספים מקבלים את הגמלה בגין [[אוטיזם]] ו-13.9% בגין בעיות שמיעה.<ref name="children2012"/>
מתוך הילדים שקיבלו קצבת ילד נכה, הסיבה לזכות של 26.1% מתוכם היא תלות בזולת. 25.5% נוספים מקבלים את הגמלה בגין [[אוטיזם]] ו-13.9% בגין בעיות שמיעה.<ref name="children2012"/>
===אנשים עם מוגבלות===
===אנשים עם מוגבלות===
==גורמים לנכות==
==גורמים לנכות==
{{הפניה לערך מורחב|גורם סיכון בריאותי}}
יש מספר סיבות התנהגותיות וחברתיות שמגבירות את סיכוי לנכות. במדינות מערביות סיבות אלה כוללות :<ref name="cda__stat">[http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp Disability statistics], The Council for Disability Awareness (CDA), July 3rd, 2013</ref>
יש מספר סיבות התנהגותיות וחברתיות שמגבירות את סיכוי לנכות. במדינות מערביות סיבות אלה כוללות :<ref name="cda__stat">[http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp Disability statistics], The Council for Disability Awareness (CDA), July 3rd, 2013</ref>
* [[השמנת יתר]]
* [[השמנת יתר]]
* שימוש מוגזם ב[[אלכוהול]] וצריכת סמים.
* שימוש מוגזם ב[[אלכוהול]] וצריכת סמים.
גורמים אלה אינם כוללים סיבות ישירות התנהגותיות של הפרט ופחות [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו נפגעים מ[[תאונות דרכים]] עקב [[תכנון עירוני מוטה רכב פרטי]] או השפעה של [[אי שוויון כלכלי]] על מתח נפשי.
גורמים אלה כוללים סיבות ישירות התנהגותיות של הפרט, ופחות [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו נפגעים מ[[תאונות דרכים]] עקב [[תכנון עירוני מוטה רכב פרטי]] או השפעה של [[אי שוויון כלכלי]] על מתח נפשי.
גורמי יסוד התנהגותיים וחברתיים שיכולים להוריד את הסיכון לנכות כוללים: [[השמנה|שמירה על משקל גוף תקין]], [[מניעת עישון|המענות מעישון]], הרגלי [[תזונה בריאה]] ו[[הרגלי שינה]] נכונים, [[אורח חיים פעיל|פעילות גופנית מרובה]], הימנעות או צריכה נמוכה של [[אלכוהול]], הימנעות מפעילות מסוכנת ומצריכת סמים, שמירה על רמה נמוכה של [[מתח נפשי]], וטיפול אפקטיבי ומוקדם במצבי בריאות.<ref name="cda__stat"/>
גורמי יסוד התנהגותיים וחברתיים שיכולים להוריד את הסיכון לנכות כוללים: [[השמנה|שמירה על משקל גוף תקין]], [[מניעת עישון|המענות מעישון]] ו[[גמילה מעישון]], הרגלי [[תזונה בריאה]] ו[[הרגלי שינה]] נכונים, [[אורח חיים פעיל|פעילות גופנית מרובה]], הימנעות או צריכה נמוכה של [[אלכוהול]], הימנעות מפעילות מסוכנת, המנעות מ[[סמי פנאי|צריכת סמים]], שמירה על רמה נמוכה של [[מתח נפשי]], וטיפול אפקטיבי ומוקדם במצבי בריאות.<ref name="cda__stat"/>
על פי [[ארגון הבריאות העולמי]] הסיבה המרכזית כיום לנכות אינה מצב גופני כלשהו אלא [[דיכאון]]. ברחבי העולם מעל 300 מיליון בני האדם מכל הגילאים סובלים מדיכאון. והדיכאון הוא גם תורם מרכזי ל[[נטל תחלואה]] ברחבי העולם. {{הערה|[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs369/en/ דיכאון] באתר ארגון הבריאות העולמי}} בנוסף לכך דיכאון נמצא במגמת עליה כולל במדינות מפותחות. שיעור הדיכאון הקליני הגבוה בעולם נמצא בארצות הברית. שיעורי דיכאון נמצאים בעליה גם במדינות סוציאל דמוקרטיות.
על פי [[ארגון הבריאות העולמי]] הסיבה המרכזית כיום לנכות אינה מצב גופני כלשהו אלא [[דיכאון]]. ברחבי העולם מעל 300 מיליון בני האדם מכל הגילאים סובלים מדיכאון. והדיכאון הוא גם תורם מרכזי ל[[נטל תחלואה]] ברחבי העולם. {{הערה|[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs369/en/ דיכאון] באתר ארגון הבריאות העולמי}} בנוסף לכך דיכאון נמצא במגמת עליה כולל במדינות מפותחות. שיעור הדיכאון הקליני הגבוה בעולם נמצא בארצות הברית. שיעורי דיכאון נמצאים בעליה גם במדינות סוציאל דמוקרטיות.
בישראל כ-500 אנשים בשנה הופכים בישראל לנכים בגלל [[תאונות דרכים]] ומקבלים דמי נכות מהביטוח הלאומי [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/pdf/part06_h.pdf]. סיבה נוספת לנכות בישראל היא [[תאונות עבודה]] וכן תאונת אימונים בצה"ל וכן עקב לחימה וטרור. יש סיבות רבות נוספות לנכות כמו מומים מולדים, זיהום, התקפי לב, סוכרת ועוד אבל אין מידע ברור באשר לסיבות שהובילו לנכות.
בישראל כ-500 אנשים בשנה הופכים בישראל לנכים בגלל [[תאונות דרכים]] ומקבלים דמי נכות מהביטוח הלאומי [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/pdf/part06_h.pdf]. סיבה נוספת לנכות בישראל היא [[תאונות עבודה]] וכן תאונת אימונים בצה"ל וכן עקב לחימה וטרור. יש סיבות רבות נוספות לנכות כמו מומים מולדים, זיהום, התקפי לב, סוכרת ועוד אבל אין מידע ברור באשר לסיבות שהובילו לנכות.
מדי שנה מתרחשות בישראל כ-60 אלף [[תאונות עבודה]] המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). כ-8,000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7,000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5,000 נפגעים בענפי הבינוי.[https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf]
מדי שנה מתרחשות בישראל כ-60 אלף [[תאונות עבודה]] המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). כ-8,000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7,000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5,000 נפגעים בענפי הבינוי.[https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf]
[[תאונות דרכים בישראל]] גורמות למעל 1900 פצועים קשים בשנה. רבים מתוך אותם פצועים נשארים עם נכות לכל החיים. נוסף לנכויות פיזיות הנגרמות מתאונות, נגרמות גם טראומות נפשיות למי שמעורבים בתאונות וכן לצופים בתאונות. טראומות שיכולות להוביל להפרעות נפשיות ול[[נכות נפשית]].
[[תאונות דרכים בישראל]] גורמות למעל 1900 פצועים קשים בשנה. רבים מתוך אותם פצועים נשארים עם נכות לכל החיים. נוסף לנכויות פיזיות הנגרמות מתאונות, נגרמות גם טראומות נפשיות למי שמעורבים בתאונות וכן לצופים בתאונות. טראומות שיכולות להוביל להפרעות נפשיות ול[[נכות נפשית]].
[[חזון אפס|חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] (באנגלית: '''Vision zero''') הוא חזון ותכנית פעולה להקטנה משמעותית של מספר ההרוגים והפצועים הקשים ב[[תאונות הדרכים]]. חזון אפס מבוסס על העיקרון של [[בטיחות מערכתית]] - תכנון ערים, עיצוב רחובות וכבישים כדי למנוע הזדמנויות להתרחשות של תאונות דרכים קשות. חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה ללימודים לקניות או לחברים. ההנחה הבסיסית של חזון אפס היא שאנשים הם פגיעים והם גם עושים טעויות - לכן צריך מערכת שמותאמת לבני אדם - מערכת שבנויה על סמך ההנחה שאף אדם לא יעשה לעולם אף טעות אינה מערכת בטוחה. חזון אפס קיים מאז 1997 ב[[הולנד]] ו[[שוודיה]] ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומעל 30 ערים גדולות בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס ועוד. חזון אפס מגדיר טווח שנים ותכנית פעולה שבה יש התחייבות להוריד את כמות ההרוגים והפצועים הקשים. חזון אפס מוריד את התאונות על ידי אמצעים פיזיים כמו [[איזורי מיתון תנועה]] או תכנון צמתים ורחובות בטוחים יותר. העקרון המנחה של חזון אפס הוא שחלק ניכר מהאחריות על התרחשותן של תאונות הוא בידי מקבלי החלטות ורק חלק קטן יותר על משתמשי הדרך. שיפורים בדרכים בבטיחות הרכבים עצמם יכול להוריד בצורה דרמטית את כמות הנפגעים הקשים.
[[חזון אפס|חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] (באנגלית: '''Vision zero''') הוא חזון ותכנית פעולה להקטנה משמעותית של מספר ההרוגים והפצועים הקשים ב[[תאונות הדרכים]]. חזון אפס מבוסס על העיקרון של [[בטיחות מערכתית]] - תכנון ערים, עיצוב רחובות וכבישים כדי למנוע הזדמנויות להתרחשות של תאונות דרכים קשות. חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה ללימודים לקניות או לחברים. ההנחה הבסיסית של חזון אפס היא שאנשים הם פגיעים והם גם עושים טעויות - לכן צריך מערכת שמותאמת לבני אדם - מערכת שבנויה על סמך ההנחה שאף אדם לא יעשה לעולם אף טעות אינה מערכת בטוחה. חזון אפס קיים מאז 1997 ב[[הולנד]] ו[[שוודיה]] ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ומעל 30 ערים גדולות בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס ועוד. חזון אפס מגדיר טווח שנים ותכנית פעולה שבה יש התחייבות להוריד את כמות ההרוגים והפצועים הקשים. חזון אפס מוריד את התאונות על ידי אמצעים פיזיים כמו [[איזורי מיתון תנועה]] או תכנון צמתים ורחובות בטוחים יותר לדוגמה על ידי [[מעבר חציה בטוח]]. העקרון המנחה של חזון אפס הוא שחלק ניכר מהאחריות על התרחשותן של תאונות הוא בידי מקבלי החלטות ורק חלק קטן יותר על משתמשי הדרך. שיפורים בדרכים בבטיחות הרכבים עצמם יכול להוריד בצורה דרמטית את כמות הנפגעים הקשים.
===הפחתת נכות עקב עישון===
===הפחתת נכות עקב עישון===
[[עישון ובריאות|עישון גורם לתחלואה]] במגוון גדול של מחלות כולל [[סרטן]], [[מחלות ריאה]], מחלות לב וכלי דם. חלק מהחולים במחלות אלה נפגעים לצמיתות ומפתחים נכות.
[[עישון ובריאות|עישון גורם לתחלואה]] במגוון גדול של מחלות כולל [[סרטן]], [[מחלות ריאה]], [[מחלות לב]] וכלי דם. חלק מהחולים במחלות אלה נפגעים לצמיתות ומפתחים נכות.
[[מניעת עישון]] היא אסטרטגיה ב[[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] שמטרתה להקטין את הסיכוי של התחלת [[עישון טבק]] במיוחד [[עישון בקרב בני נוער]]. רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18, ומסיבה זו עיקר המאמץ בתחום הוא ללמוד על מאמצי [[שיווק מוצרי טבק]] של [[חברות הטבק]], וכן תנאים חברתיים המעודדים התחלת עישון בגיל הילדות או בגיל ההתבגרות, ולנקוט בהגבלות שונות על [[פרסום ושיווק סיגריות]] ובקידום תוכניות הסברה והתערבות לשינוי תרבותי בקרב קהלי יעד, לשם החלשת התנאים החברתיים והנפשיים המעודדים עישון, לעודד מודעות [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|לנזקי העישון]] ולשנות [[נורמות חברתיות]], דעות קדומות ו[[מיתוס|מיתוסים]] המעודדים עישון.
[[מניעת עישון]] היא אסטרטגיה ב[[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] שמטרתה להקטין את הסיכוי של התחלת [[עישון טבק]] במיוחד [[עישון בקרב בני נוער]]. רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18, ומסיבה זו עיקר המאמץ בתחום הוא ללמוד על מאמצי [[שיווק מוצרי טבק]] של [[חברות הטבק]], וכן תנאים חברתיים המעודדים התחלת עישון בגיל הילדות או בגיל ההתבגרות, ולנקוט בהגבלות שונות על [[פרסום ושיווק סיגריות]] ובקידום תוכניות הסברה והתערבות לשינוי תרבותי בקרב קהלי יעד, לשם החלשת התנאים החברתיים והנפשיים המעודדים עישון, לעודד מודעות [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|לנזקי העישון]] ולשנות [[נורמות חברתיות]], דעות קדומות ו[[מיתוס|מיתוסים]] המעודדים עישון.