שינויים

לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בין השנים 2008 ל-2018 נהרגו מעל 1150 הולכי רגל בישראל. {{הערה|1=דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1XBeTVQ-0TgVXd9DclmvwXoGSJOERKKWYQnw7wfUmUbo/edit?userstoinvite=dmelina@gmail.com&ts=5c000622&actionButton=1#gid=1969530542 הולכי רגל הרוגים -לפי סוג הרכב הפוגע], העמותה לכלכלה בת קיימא, דצמבר 2018}}

לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בין השנים 2008 ל-2018 נהרגו מעל 1150 הולכי רגל בישראל. {{הערה|1=דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1XBeTVQ-0TgVXd9DclmvwXoGSJOERKKWYQnw7wfUmUbo/edit?userstoinvite=dmelina@gmail.com&ts=5c000622&actionButton=1#gid=1969530542 הולכי רגל הרוגים -לפי סוג הרכב הפוגע], העמותה לכלכלה בת קיימא, דצמבר 2018}}

בשנים 2010-2015 נפגעו בישראל בממוצע כ-3,000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוהה הרבה יותר.  

בשנים 2010-2015 נפגעו בישראל בממוצע כ-3,000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שנייה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוהה הרבה יותר.  

[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-2014 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). ]]

[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-2014 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים).]]

מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום הם חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015  </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-2015, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה.  

מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום הם חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015  </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-2015, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה.  

הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

בשנת 2016 נהרגו בישראל 103 הולכי רגל בתאונות דרכים. עם גודל אוכלוסיה שעמד על 8.7 מיליון, שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים.  

בשנת 2016 נהרגו בישראל 103 הולכי רגל בתאונות דרכים. עם גודל אוכלוסיה שעמד על 8.7 מיליון, שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים.  

במדינות אירופה שיעור הרוגים הולכי רגל נמוך יותר. בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשוויץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 2 מגרמניה, פי 3 לעומת שוודיה ופי 4 לעומת הולנד.

במדינות אירופה שיעור הרוגים הולכי רגל נמוך יותר. בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשווייץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 2 מגרמניה, פי 3 לעומת שוודיה ופי 4 לעומת הולנד.  

נכון לשנת 2016, אחוז הולכי הרגל בישראל בהיבט של [[פיצול נסיעות]] הוא 8 אחוזים, זאת לעומת הולד, שם אחוז ההולכים מהתנועה הוא 18% - גבוה פי 2 ויותר ביחס לאחוז הולכי הרגל בישראל. מכאן שבמדד בטיחות פר הולך רגל, הולכי הרגל בישראל נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לעומת הולנד.

נכון לשנת 2016, אחוז הולכי הרגל בישראל בהיבט של [[פיצול נסיעות]] הוא 8 אחוזים, זאת לעומת הולד, שם אחוז ההולכים מהתנועה הוא 18% - גבוה פי 2 ויותר ביחס לאחוז הולכי הרגל בישראל. מכאן שבמדד בטיחות פר הולך רגל, הולכי הרגל בישראל נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לעומת הולנד.

145 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן הייתה מעורבת משאיות במשקל מעל 3.6 טון ומעלה (מתוך זה 29 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן היה מעורב גם כלי רכב אחרים). הרוגים אלה מהווים 12.5% מסך הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים. טרקטורים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 6 הולכי רגל נוספים. ביחד, כלי רכב כבדים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 301 הולכי רגל, שמהווים 26% אחוז מההרוגים הולכי הרגל. {{הערה|שם=רשף2018}}

145 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן הייתה מעורבת משאיות במשקל מעל 3.6 טון ומעלה (מתוך זה 29 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן היה מעורב גם כלי רכב אחרים). הרוגים אלה מהווים 12.5% מסך הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים. טרקטורים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 6 הולכי רגל נוספים. ביחד, כלי רכב כבדים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 301 הולכי רגל, שמהווים 26% אחוז מההרוגים הולכי הרגל. {{הערה|שם=רשף2018}}

אחת הסביבות המסוכנות להולכי רגל בישראל היא נתיבי תחבורה ציבורית. במספר מקומות כאלה נרשמה כמות גבוהה של תאונות קטלניות של הולכי רגל. הדבר כוללת את רחוב ז'בוטינסיקי בפתח תקווה, ציר גולדה מאיר בירושלים. עקב ריבוי התאונות בציר ז'בוטינסיקי בוטל שם הנת"צ.  

אחת הסביבות המסוכנות להולכי רגל בישראל היא נ[[תיבי תחבורה ציבורית]] (נת"צ). במספר מקומות כאלה נרשמה כמות גבוהה של תאונות קטלניות של הולכי רגל. הדבר כוללת את רחוב ז'בוטינסיקי בפתח תקווה, ציר גולדה מאיר בירושלים. עקב ריבוי התאונות בציר ז'בוטינסיקי בוטל שם הנת"צ.  

סיבה ברורה לריבוי התאונות הקטלניות ברחובות אלה היא השילוב של רכב במשקל כבד יחד ריבוי הולכי רגל. במקומות אלה מדובר במסלולי תחבורה ציבורית במרכז הרחוב שמשני הצדדים שלהם יש נתיבי מכוניות. דבר זה עלול לגרום לכך שהולכי רגל חוצים כביש אחד, ואז מסתכלים רק לצד אחד - כאשר למעשה אוטובוסים מגיעים בנתיב המרכזי משני הכיוונים. בחלק מהמקומות יש סיבות נוספת אפשרויות לריבוי התאונות הקטלניות, עקב הבדל בין מקומות אלה לבין המלצות בטיחות מוכרות מהעולם.  

סיבה ברורה לריבוי התאונות הקטלניות ברחובות אלה היא השילוב של רכב במשקל כבד יחד ריבוי הולכי רגל. במקומות אלה מדובר במסלולי תחבורה ציבורית במרכז הרחוב שמשני הצדדים שלהם יש נתיבי מכוניות. דבר זה עלול לגרום לכך שהולכי רגל חוצים כביש אחד, ואז מסתכלים רק לצד אחד - כאשר למעשה אוטובוסים מגיעים בנתיב המרכזי משני הכיוונים. בחלק מהמקומות יש סיבות נוספת אפשרויות לריבוי התאונות הקטלניות, עקב הבדל בין מקומות אלה לבין המלצות בטיחות מוכרות מהעולם.  

{| class="wikitable sortable"

{| class="wikitable sortable"

! שנה !! הרוגים !! פצועים קשה !! פצועים קל !! סה"כ

! שנה !! הרוגים !! פצועים קשה !! פצועים קל !! סה"כ

|-

|-

| 2008 || 88|| 976 || 12,322 || 13,462

| 2008 || 88|| 976 || 12,322 || 13,462

מספר הולכי הרגל שנפצעו באורך קל בישובים עומד לכאורה על רמה של 7000-8000 פצועים בשנה מאז שנת 2005, בשנים 2008-09 הייתה עליה זמנית במספר הפצועים מסיבה לא ברורה{{הערה|שם=anyway}} יש לסייג זאת בגלל דיוק נתונים נמוך למדי של נתוני המשטרה והלמ"ס ביחס לנפגעים שנפצעו בצורה קלה - ככל הידוע ממחקרים בתחום, מספר הפצועים האמיתי עלול להיות גבוה במאות אחוזים, כך ששינוי על פני שנים עשוי להיות כתוצאה משינוי בשיטת הרישום או הקצאת משאבים רבים יותר לדיוק הנתונים ולאו דווקא עקב שינוי כלשהו בשטח.  

מספר הולכי הרגל שנפצעו באורך קל בישובים עומד לכאורה על רמה של 7000-8000 פצועים בשנה מאז שנת 2005, בשנים 2008-09 הייתה עליה זמנית במספר הפצועים מסיבה לא ברורה{{הערה|שם=anyway}} יש לסייג זאת בגלל דיוק נתונים נמוך למדי של נתוני המשטרה והלמ"ס ביחס לנפגעים שנפצעו בצורה קלה - ככל הידוע ממחקרים בתחום, מספר הפצועים האמיתי עלול להיות גבוה במאות אחוזים, כך ששינוי על פני שנים עשוי להיות כתוצאה משינוי בשיטת הרישום או הקצאת משאבים רבים יותר לדיוק הנתונים ולאו דווקא עקב שינוי כלשהו בשטח.  

הסבר אפשרי למגמות אלה הוא שנוכח כמות גדולה יותר של הולכי רגל ומכוניות יש שינוי קטן בכמות התאונות שנובע בין היתר מפקקי תנועה ואמצעי בטיחות טובים יותר שנובעים מיישום חלקי של [[חזון אפס]] בישראל. [[פקקי תנועה]] הולכים וגדלים וכן בעקבות [[מיתון תנועה]] חלקי שקיים בישראל בעקבות הכנסה של כיכרות ושל במפרים. דבר שיכול להסביר את הירידה הדרמטית יותר בכמות הפצועים הקשה וההרוגים. הסבר אפשרי לעליה בפצועים הקשים מאז שנת 2011 הוא גידול בכמות המכוניות או גידול בשיחות בטלפון סלולרי - ייתכן כי הירידה בכמות ההרוגים נובעת מטיפול רפואי מוקדם יותר (שירותי סיוע מבוססים על אפליקציות ואופנועים) ורפואת הצלה טובה יותר - כך שהולכי רגל שהיו נהרגים בתאונה בעבר היום הם פצועים קשים.  

הסבר אפשרי למגמות אלה הוא שנוכח כמות גדולה יותר של הולכי רגל ומכוניות יש שינוי קטן בכמות התאונות שנובע בין היתר מפקקי תנועה ואמצעי בטיחות טובים יותר שנובעים מיישום חלקי של [[חזון אפס]] בישראל. [[פקקי תנועה]] הולכים וגדלים וכן בעקבות [[מיתון תנועה]] חלקי שקיים בישראל בעקבות הכנסה של כיכרות ושל במפרים. דבר שיכול להסביר את הירידה הדרמטית יותר בכמות הפצועים הקשה וההרוגים. הסבר אפשרי לעליה בפצועים הקשים מאז שנת 2011 הוא גידול בכמות המכוניות או גידול בשיחות בטלפון סלולרי - ייתכן כי הירידה בכמות ההרוגים נובעת מטיפול רפואי מוקדם יותר (שירותי סיוע מבוססים על אפליקציות ואופנועים) ורפואת הצלה טובה יותר - כך שהולכי רגל שהיו נהרגים בתאונה בעבר היום הם פצועים קשים.  

כדי לנטרל היבטים של שיפור בשירותי רפואה והצלה, אפשר להסתכל על כמות הפצועים הקשים וההרוגים יחד. להלן מגמות במספר הנפגעים בתאונות אלה בערים לפי שנים.  

כדי לנטרל היבטים של שיפור בשירותי רפואה והצלה, אפשר להסתכל על כמות הפצועים הקשים וההרוגים יחד. להלן מגמות במספר הנפגעים בתאונות אלה בערים לפי שנים.  

{| class="wikitable sortable"

{| class="wikitable sortable"

!שנה !! נפגעים קשה/קטלני בכביש !! נפגעים קשה/קטלני בצומת !! נפגעים קשה/קטלני כביש בלילה !! נפגעים קשה/קטלני כביש ביום

!שנה !! נפגעים קשה/קטלני בכביש !! נפגעים קשה/קטלני בצומת !! נפגעים קשה/קטלני כביש בלילה !! נפגעים קשה/קטלני כביש ביום

|-

|-

| 2008 || 932 || 208 || 267 || 665

| 2008 || 932 || 208 || 267 || 665

</gallery>

</gallery>

===הפגעות ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים===

===היפגעות ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים===

בבדיקה שנערכה על 143 ישובים גדולים בישראל, נמצא כי בעשור של 2008-2017 נפגעו מעל 25 אלף ילדים (גילאים 0-19) בתאונות כהולכי רגל - או כ-2500 ילדים בשנה בממוצע. מתוכם נפצעו קשה או נהרגו 1307 ילדים, או כ 130 ילדים הולכי רגל בשנה. ב-19 ישובים בני מעל מאה אלף תושבים נפגעו מעל 11 אלף ילדים הולכי רגל. בדיקה נוספת בדקה את שיעור הילדים הולכי הרגל שנפגעו ביחס לכמות הילדים בישוב, בין הישובים עם מעל מאה אלף תושבים. שלושת הישובים בעלי שיעור גבוה של ילדים הולכי רגל שנפגעו בתאונות כללו את אשקלון, בני ברק וחיפה שבכולן נפגעו מעל 1700 ילדים הולכי רגל בתאונות יחסית למאה אלף ילדים בישוב. הרצליה, כפר סבא ובית שמש היו בעלי אחוז הנפגעים הנמוך ביותר עם 840 או פחות נפגעים למאה אלף ילדים. בתל אביב היה שיעור נפגעים של 1400 ובירושלים 1300. שיעור הילדים הולכי הרגל שנפגעו באופן קשה וקטלני ביחס למאה אלף ילדים בישוב היה גבוה במיוחד בערים ירושלים (89), חדרה (76), חיפה (74) , באר שבע (68) ובני ברק (60). בתל אביב שיעור זה עמד על 53. שיעור הנפגעים במדד זה היה נמוך במיוחד ברחובות (24), ראשון לציון (23) וכפר סבא (0). {{הערה|1=דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1pEbsOZmTLI_7Thum0_n-wvOjLMF2KyprXPyFu0ddfQo/edit#gid=249671490 הפגעות ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים לפי יישוב], ספטבר 2019}}

בבדיקה שנערכה על 143 ישובים גדולים בישראל, נמצא כי בעשור של 2008-2017 נפגעו מעל 25 אלף ילדים (גילאים 0-19) בתאונות כהולכי רגל - או כ-2,500 ילדים בשנה בממוצע. מתוכם נפצעו קשה או נהרגו 1307 ילדים, או כ-130 ילדים הולכי רגל בשנה. ב-19 ישובים בני מעל מאה אלף תושבים נפגעו מעל 11 אלף ילדים הולכי רגל. בדיקה נוספת בדקה את שיעור הילדים הולכי הרגל שנפגעו ביחס לכמות הילדים בישוב, בין הישובים עם מעל מאה אלף תושבים. שלושת הישובים בעלי שיעור גבוה של ילדים הולכי רגל שנפגעו בתאונות כללו את אשקלון, בני ברק וחיפה שבכולן נפגעו מעל 1,700 ילדים הולכי רגל בתאונות יחסית למאה אלף ילדים בישוב. הרצליה, כפר סבא ובית שמש היו בעלי אחוז הנפגעים הנמוך ביותר עם 840 או פחות נפגעים למאה אלף ילדים. בתל אביב היה שיעור נפגעים של 1,400 ובירושלים 1,300. שיעור הילדים הולכי הרגל שנפגעו באופן קשה וקטלני ביחס למאה אלף ילדים בישוב היה גבוה במיוחד בערים ירושלים (89), חדרה (76), חיפה (74), באר שבע (68) ובני ברק (60). בתל אביב שיעור זה עמד על 53. שיעור הנפגעים במדד זה היה נמוך במיוחד ברחובות (24), ראשון לציון (23) וכפר סבא (0). {{הערה|1=דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1pEbsOZmTLI_7Thum0_n-wvOjLMF2KyprXPyFu0ddfQo/edit#gid=249671490 היפגעות ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים לפי יישוב], ספטבר 2019}}

בדיקה זו יכולה להיות סמן לבטיחות כללית של מקום הישוב להליכה ברגל. הולכי רגל באופן כללי יכולים להפגע בעיר אחרת, ולכן ערים מרכזיות כמו מרכזי מטרופולינים יהיו בעלי שיעור גבוה יותר של הולכי רגל ולכן גם יותר נפגעים. לעומת זאת ילדים הולכים ברגל בעיקר בעיר שלהם ולכן בדיקה על שיעור הפגיעה בהם היא סמן איכותי יותר לבטיחות הולכי הרגל. עם זאת יש שוני בשיעור הולכי הרגל הילדים בין ערים שונות - בערים פרבריות יש פחות הליכה ברגל של כל האוכלוסיה כולל ילדים, ובערים חרדיות יש יותר ילדים הולכי רגל באופן כללי וגם יותר ילדים קטנים.  

בדיקה זו יכולה להיות סמן לבטיחות כללית של מקום הישוב להליכה ברגל. הולכי רגל באופן כללי יכולים להיפגע בעיר אחרת, ולכן ערים מרכזיות כמו מרכזי מטרופולינים יהיו בעלי שיעור גבוה יותר של הולכי רגל ולכן גם יותר נפגעים. לעומת זאת ילדים הולכים ברגל בעיקר בעיר שלהם ולכן בדיקה על שיעור הפגיעה בהם היא סמן איכותי יותר לבטיחות הולכי הרגל. עם זאת יש שוני בשיעור הולכי הרגל הילדים בין ערים שונות - בערים פרבריות יש פחות הליכה ברגל של כל האוכלוסייה כולל ילדים, ובערים חרדיות יש יותר ילדים הולכי רגל באופן כללי וגם יותר ילדים קטנים.  

===מקום התרחשות התאונות בעיר===

===מקום התרחשות התאונות בעיר===

[[קובץ:מקום התרחשות תאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|350px|מקום החצייה של הולכי רגל שנפגעו בתאונות עירוניות לפי הלמ"ס בהתבסס על דיווחי משטרת ישראל. לגבי התאונות הקשות בשנים 2010-215 - שליש נפגעו במעברי חצייה, שליש נפגעו כאשר חצו את הכביש שלא במעברי חצייה, שליש נוסף הוא של הולכי רגל שהמיקום המדויק של התאונה שלהם אינו ידוע]].  

[[קובץ:מקום התרחשות תאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|350px|מקום החצייה של הולכי רגל שנפגעו בתאונות עירוניות לפי הלמ"ס בהתבסס על דיווחי משטרת ישראל. לגבי התאונות הקשות בשנים 2010-2015 - שליש נפגעו במעברי חצייה, שליש נפגעו כאשר חצו את הכביש שלא במעברי חצייה, שליש נוסף הוא של הולכי רגל שהמיקום המדויק של התאונה שלהם אינו ידוע]].  

לפי הנתונים לשנת 2015 מבין הולכי הרגל שנפגעו בצורה קשה או קטלנית בעיר : [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf]

לפי הנתונים לשנת 2015 מבין הולכי הרגל שנפגעו בצורה קשה או קטלנית בעיר : [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf]

* [[איזור ידידותי להולכי רגל]]

* [[איזור ידידותי להולכי רגל]]

* [[חזון אפס]]

* [[חזון אפס]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/default.aspx הליכה בטוחה] באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/default.aspx הליכה בטוחה] באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/MechkarimSkarim.aspx מחקרים וסקרים בנושא בטיחות הולכי רגל], באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/MechkarimSkarim.aspx מחקרים וסקרים בנושא בטיחות הולכי רגל], באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

* ד"ר אסף שרון, [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/injury_to_pedestrians_in_israel היפגעות הולכי רגל בישראל], רקע מדעי והמלצות על דרכי פעולה כחלק מגיבוש תכנית העבודה לשנת 2017. תקציר מנהלים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 25.06.2017  

* ד"ר אסף שרון, [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/injury_to_pedestrians_in_israel היפגעות הולכי רגל בישראל], רקע מדעי והמלצות על דרכי פעולה כחלק מגיבוש תכנית העבודה לשנת 2017. תקציר מנהלים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 25.06.2017  

* פרופ' משה מרגלית ואחרים, [http://www.rannaorf.org.il/webfiles/files/padestrian_rights.pdf הולך הרגל במרקם העירוני - הגנת זכויות הולכי הרגל - שיפור איכות החיים בסביבות עירוניות], אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאדריכלות, 2010

* פרופ' משה מרגלית ואחרים, [http://www.rannaorf.org.il/webfiles/files/padestrian_rights.pdf הולך הרגל במרקם העירוני - הגנת זכויות הולכי הרגל - שיפור איכות החיים בסביבות עירוניות], אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאדריכלות, 2010

* רינת - הילי צאיג [http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/pirsumim/documents/tazpit16.pdf היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים] נקודת תצפית מס' 16, הרשות לבטיחות בדרכים, אוקטובר 2012

* רינת - הילי צאיג [http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/pirsumim/documents/tazpit16.pdf היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים] נקודת תצפית מס' 16, הרשות לבטיחות בדרכים, אוקטובר 2012

* יואב לרמן, [http://www.tlv1.co.il/?p=1878 בטיחות הולכי הרגל בישראל – המצב בקנטים] "עוד בלוג תל אביבי", 2009

* יואב לרמן, [http://www.tlv1.co.il/?p=1878 בטיחות הולכי הרגל בישראל – המצב בקנטים] "עוד בלוג תל אביבי", 2009

* אביב לביא, [http://www.mako.co.il/video-blogs-aviv-lavi/Article-25aa6f2cee06941006.htm החלום הישראלי: לעבור את הכביש ולהישאר בחיים], מאקו, 02.11.2014

* אביב לביא, [http://www.mako.co.il/video-blogs-aviv-lavi/Article-25aa6f2cee06941006.htm החלום הישראלי: לעבור את הכביש ולהישאר בחיים], מאקו, 02.11.2014

* דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1pEbsOZmTLI_7Thum0_n-wvOjLMF2KyprXPyFu0ddfQo/edit#gid=0 נתונים על מספר הילדים הולכי הרגל שנפגעו באופן קשה וקטלני בתאונות דרכים בערים בישראל], אוגוסט 2018

* דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1pEbsOZmTLI_7Thum0_n-wvOjLMF2KyprXPyFu0ddfQo/edit#gid=0 נתונים על מספר הילדים הולכי הרגל שנפגעו באופן קשה וקטלני בתאונות דרכים בערים בישראל], אוגוסט 2018

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:הליכה]]

[[קטגוריה:הליכה]]

[[קטגוריה:בטיחות בדרכים]]

[[קטגוריה:בטיחות בדרכים]]

[[קטגוריה:ישראל: תחבורה]]

[[קטגוריה:ישראל: תחבורה]]