30,778
עריכות
שינויים
משורה 18:
שורה 18: − + שורה 31:
שורה 31: − + שורה 55:
שורה 55: + − היום, גרינפיס הוא אירגון בינלאומי שקובע את הקמפיינים הסביבתיים. מבסיסו באמסטרדם, הולנד, לגרינפיס 2.8 מיליון תומכים מכל העולם, סניפים ארציים ואזוריים ב-41 מדינות.+ +
←גרינפיס בישראל
== גרינפיס בישראל ==
== גרינפיס בישראל ==
גרינפיס פועל בישראל משנת 1996, כחלק מ[[גרינפיס ים-תיכון]] הכולל גם את לבנון, טורקיה ומלטה. בישראל כיום ישנם כ-15,000 תומכי גרינפיס. גרינפיס ים תיכון בישראל מתמקד בשלושה קמפיינים עיקריים:
גרינפיס פועל בישראל משנת 1996, כחלק מ[[גרינפיס ים-תיכון]] הכולל גם את לבנון, טורקיה ומלטה. בישראל כיום ישנם כ-15,000 תומכי גרינפיס.{{מקור}} גרינפיס ים תיכון בישראל התמקד בשלושה קמפיינים עיקריים:
===זיהום ים ונחלים===
===זיהום ים ונחלים===
זיהום נחל קישון
זיהום נחל קישון
כבר שנים שמפעלי התעשייה שהוקמו לאורך הקישון מזרימים את שפכיהם הרעילים לנחל. שפכים אלו, המכילים מזהמים אורגנים ומתכות כבדות רעילות, מהווים איום ממשי לבריאות הציבור ולאיכות הסביבה. נחל הקישון הוא כיום הנחל המזוהם ביותר בארץ. בדיקות שערך גרינפיס במעבדת אוניברסיטת אקסיטר באנגליה, כמו גם בדיקות שערכו רשות נחל הקישון, המכון לחקר ימים ואגמים ואגף ים וחופים של המשרד לאיכות הסביבה, מאששות טענה זו. כמו כן, בדיקות אלו מוכיחות כי מדינת ישראל פועלת בניגוד לאמנת ברצלונה (עליה חתמה ב-1992), האוסרת הזרמת חומרים רעילים ומסוכנים לים.
כבר שנים שמפעלי התעשייה שהוקמו לאורך הקישון מזרימים את שפכיהם הרעילים לנחל. שפכים אלו, המכילים מזהמים אורגנים ומתכות כבדות רעילות, מהווים איום ממשי לבריאות הציבור ולאיכות הסביבה. נחל הקישון הוא כיום הנחל המזוהם ביותר בארץ. בדיקות שערך גרינפיס במעבדת אוניברסיטת אקסיטר באנגליה, כמו גם בדיקות שערכו רשות נחל הקישון, המכון לחקר ימים ואגמים ואגף ים וחופים של המשרד לאיכות הסביבה, מאששות טענה זו. כמו כן, בדיקות אלו מוכיחות כי מדינת ישראל פועלת בניגוד לאמנת ברצלונה (עליה חתמה ב-1992), האוסרת הזרמת חומרים רעילים ומסוכנים לים.
בתחילת שנות ה-90, עקב הלחץ הגובר לניקוי הקישון, יזם מפעל "חיפה כימיקלים" תוכנית להקמת צינור ארוך שיזרים את שפכי המפעל הרעילים (כ- 6,000 קוב מדי יום) ישירות לים במקום לקישון. ביצוע תוכנית זו היה מסכן את המערכת האקולוגית של מפרץ חיפה כמו גם את בריאות תושבי האזור.
בתחילת שנות ה-90, עקב הלחץ הגובר לניקוי הקישון, יזם מפעל "חיפה כימיקלים" תוכנית להקמת צינור ארוך שיזרים את שפכי המפעל הרעילים (כ-6,000 קוב מדי יום) ישירות לים במקום לקישון. ביצוע תוכנית זו היה מסכן את המערכת האקולוגית של מפרץ חיפה כמו גם את בריאות תושבי האזור.
על מנת להביא את הבעיה לידיעת הציבור ולקדם את פתרונה, פתח גרינפיס במהלך 1995 יחד עם ארגוני הסביבה הגדולים בארץ – "[[אדם טבע ודין]]" ו"[[החברה להגנת הטבע]]" בקמפיין "לעצור את הצינור".
על מנת להביא את הבעיה לידיעת הציבור ולקדם את פתרונה, פתח גרינפיס במהלך 1995 יחד עם ארגוני הסביבה הגדולים בארץ – "[[אדם טבע ודין]]" ו"[[החברה להגנת הטבע]]" בקמפיין "לעצור את הצינור".
ב-1996 החליט השר לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד, לא לאשר את בניית הצינור וחייב את "חיפה כימיקלים" למצוא פתרון יבשתי לשפכיהם תוך 5 שנים. המפעל לא עמד בהתחייבות זו. כיום חוזרים במשרד לאיכות הסביבה לתוכנית הצינור הישנה, תוך הצעה להקל את התקנים המחמירים שנקבעו לאיכות השפכים המוזרמים לים. כאז כן היום, ארגוני איכות הסביבה בארץ, וגרינפיס בראשם, מתנגדים לתוכנית זו ודורשים כי המפעלים ישלמו על נזקי הזיהום בעבר ובהווה, ועל תוכנית נכונה יותר לסביבה בטיפול בשפכים ובשיקום נחל הקישון.
ב-1996 החליט השר לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד, לא לאשר את בניית הצינור וחייב את "חיפה כימיקלים" למצוא פתרון יבשתי לשפכיהם תוך 5 שנים. המפעל לא עמד בהתחייבות זו. כיום חוזרים במשרד לאיכות הסביבה לתוכנית הצינור הישנה, תוך הצעה להקל את התקנים המחמירים שנקבעו לאיכות השפכים המוזרמים לים. כאז כן היום, ארגוני איכות הסביבה בארץ, וגרינפיס בראשם, מתנגדים לתוכנית זו ודורשים כי המפעלים ישלמו על נזקי הזיהום בעבר ובהווה, ועל תוכנית נכונה יותר לסביבה בטיפול בשפכים ובשיקום נחל הקישון.
ב-1971, מונעים מחזונם לעולם ירוק ושלו, הפליגה קבוצה קטנה של פעילים מוונקובר, קנדה בסירת דייג ישנה. פעילים אלו, המייסדים של גרינפיס, האמינו שבודדים יכולים לגרום לשינוי. משימתם היתה להיות עדים ולהראות לעולם את האמת על הניסויים האטומיים התת-קרקעיים שנערכו באי הקטן אמצ'יטקה, שליד החוף המערבי של אלסקה. אי זה הוא אחד האזורים המועדים ביותר בעולם לרעידות אדמה.
ב-1971, מונעים מחזונם לעולם ירוק ושלו, הפליגה קבוצה קטנה של פעילים מוונקובר, קנדה בסירת דייג ישנה. פעילים אלו, המייסדים של גרינפיס, האמינו שבודדים יכולים לגרום לשינוי. משימתם היתה להיות עדים ולהראות לעולם את האמת על הניסויים האטומיים התת-קרקעיים שנערכו באי הקטן אמצ'יטקה, שליד החוף המערבי של אלסקה. אי זה הוא אחד האזורים המועדים ביותר בעולם לרעידות אדמה.
אמצ'יטקה היה המפלט האחרון ל-3,000 לוטרות ים בסכנת הכחדה והבית לנשר הקירח, לבז הפרגריני ולחיות בר נוספות. אפילו שסירתם הזקנה הפיליס קורמאק, יורטה לפני שהגיעה לאמצ'יטקה, המסע עורר גל של עניין בציבור.
אמצ'יטקה היה המפלט האחרון ל-3,000 לוטרות ים בסכנת הכחדה והבית לנשר הקירח, לבז הפרגריני ולחיות בר נוספות. אפילו שסירתם הזקנה הפיליס קורמאק, יורטה לפני שהגיעה לאמצ'יטקה, המסע עורר גל של עניין בציבור.
ארצות הברית עדיין הפעילה את הפצצה, אבל קול ההגיון נשמע. הניסויים גרעיניים באמצ'יטקה הסתיימו כבר באותה שנה והאי הוכרז מאוחר יותר כאזור מקלט לציפורים.
ארצות הברית עדיין הפעילה את הפצצה, אבל קול ההגיון נשמע. הניסויים גרעיניים באמצ'יטקה הסתיימו כבר באותה שנה והאי הוכרז מאוחר יותר כאזור מקלט לציפורים.
גרינפיס הוא אירגון בינלאומי שקובע את הקמפיינים הסביבתיים. מבסיסו באמסטרדם, הולנד, לגרינפיס 2.8 מיליון תומכים מכל העולם, סניפים ארציים ואזוריים ב-41 מדינות.
== הישגי גרינפיס בישראל ==
== הישגי גרינפיס בישראל ==