שינויים

==המשך התפתחות המדע==

==המשך התפתחות המדע==

* מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים.

* מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים.

* מחקרים גואגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליאסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן, המסע של קוק.

* מחקרים גואגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליאסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן.  

* 1747, ד"ר '''ג'יימס לינד''' (Lind) מבצע את '''הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה''' במטרה לגלות תרופה למחלת הצפדינה. עד לאותה תקופה צפדינה היתה מחלה מסוכנת מאד שחיסלה המוני מלחים, במיוחד בהפלגות ממשוכות, אבל לא ידעו מה מקורה בערך שני שליש מהמלחים מתו ממנה לדוגמה במלחמת 7 השנים מתו 1500 מלחים בריטים בקרבות ומאה אלף מתו ממחלת הצפדינה.‏‎[http://www.sci-princess.info/wp-content/uploads/2010/03/Lemon%20to%20copaxone.pdf] לינד היה רופא על סיפון האנייה 'סוליסברי' ששטה לים התיכון. אחרי כשני חודשי הפלגה זיהה לינד שנים עשר מלחים שנשאו את סימני מחלת הצפדינה. הוא נתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו: חצי ליטר מי ים ביום, כמה טיפות של חומצה גופרתית, סיידר תפוח ; תערובת של חומץ שום, חרדל וצנון; לימון ושני תפוזים ביום. רק המלחים שקיבלו פירות הדר נרפאו. {{הערה|קארין בשארה, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה], מכון דיוודסון, 2017}} רבים לא השתכנעו מהניסוי של לינד, אבל מאוחר ג'יימס קוק השתכנע. במסע שלו שנערך 20 שנה לאחר מכן, (1768) קוק לקח כרוב כבוש ואילץ את הצוות לאכול פירות וירקות טריים רבים ככל האפשר. כתוצאה מכך אף אחד מהמלחים לא חלה בצפדינה במהלך המסע הממושך שלו. דבר זה שיכנע את הצי הבריטי בנכונות הממצאים של לינד. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]]}}

* 1747, ד"ר '''ג'יימס לינד''' (Lind) מבצע את '''הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה''' במטרה לגלות תרופה למחלת הצפדינה. עד לאותה תקופה צפדינה היתה מחלה מסוכנת מאד שחיסלה המוני מלחים, במיוחד בהפלגות ממשוכות, אבל לא ידעו מה מקורה בערך שני שליש מהמלחים מתו ממנה לדוגמה במלחמת 7 השנים מתו 1500 מלחים בריטים בקרבות ומאה אלף מתו ממחלת הצפדינה.‏‎[http://www.sci-princess.info/wp-content/uploads/2010/03/Lemon%20to%20copaxone.pdf] לינד היה רופא על סיפון האנייה 'סוליסברי' ששטה לים התיכון. אחרי כשני חודשי הפלגה זיהה לינד שנים עשר מלחים שנשאו את סימני מחלת הצפדינה. הוא נתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו: חצי ליטר מי ים ביום, כמה טיפות של חומצה גופרתית, סיידר תפוח ; תערובת של חומץ שום, חרדל וצנון; לימון ושני תפוזים ביום. רק המלחים שקיבלו פירות הדר נרפאו. {{הערה|קארין בשארה, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה], מכון דיוודסון, 2017}} רבים לא השתכנעו מהניסוי של לינד, אבל מאוחר ג'יימס קוק השתכנע. במסע שלו שנערך 20 שנה לאחר מכן, (1768) קוק לקח כרוב כבוש ואילץ את הצוות לאכול פירות וירקות טריים רבים ככל האפשר. כתוצאה מכך אף אחד מהמלחים לא חלה בצפדינה במהלך המסע הממושך שלו. דבר זה שיכנע את הצי הבריטי בנכונות הממצאים של לינד. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]]}}

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]].]]

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]].]]

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צנזורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי הייתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צנזורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי הייתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.

* 1751 - '''בנג'מין פרנקלין''' מוציא לאור את הספר "ניסויים ותצפיות בחשמל" שזוכה לפרסום והערכה רבה. פרנקלין תרם רבות להבנת תחום החשמל, והמציא את המונחים "חיובי", "שלילי" ו"סוללה". הוא הצליח להסביר בצורה פשוטה את תופעת החשמל, שהיה עד אז תופעה עלומה גם בין אנשי מדע. הוא אישש את ההשערה שהברק מכיל אנרגיה חשמלית, והמציא את כליא הברק, שהציל בתים רבים משריפה.

* 1751 - '''בנג'מין פרנקלין''' מוציא לאור את הספר "ניסויים ותצפיות בחשמל" שזוכה לפרסום והערכה רבה. פרנקלין תרם רבות להבנת תחום החשמל, והמציא את המונחים "חיובי", "שלילי" ו"סוללה". הוא הצליח להסביר בצורה פשוטה את תופעת החשמל, שהיה עד אז תופעה עלומה גם בין אנשי מדע. הוא אישש את ההשערה שהברק מכיל אנרגיה חשמלית, והמציא את כליא הברק, שהציל בתים רבים משריפה.

* 1768 - המסע הראשון של ג'יימס קוק. קוק המסע מוביל משלחת אסטרונומית שיצאה לצפות במעברו של כוכב הלכת נוגה על פני השמש, במטרה לחשב על פיו את המרחק שבין השמש לכדור הארץ. מטרה נוספת של המסע הייתה, מודיעינית צבאית ואימפראלית, לחקור את היבשת הדרומית האגדית, ששיערו שקיימת בדרום האוקיינוס השקט, טרה אוסטרליס (פירוש המילה הוא ארץ דרומית). לקוק הוקצתה ספינה קטנה בשם "אנדוור" ועימו יצאו להפלגה אנשי מדע בראשות ג'וזף בנקס. הם הגיעו לטהיטי וחקרו אותה וכן לניו-זילנד. ב-19 באפריל 1770 היה לאדם האירופאי הראשון לעלות על חופי מזרח אוסטרליה. ב-13 ביולי 1771 עגן בחופי אנגליה. בסך הכול שבו מעט יותר ממחצית מ-94 האנשים שיצאו לדרך. בשובה של הספינה הפכו מוצגיה, ביניהם פוחלץ של קנגורו, לאטרקציה, ודווקא בנקס וצוותו, אנשי המדע, זכו ליותר הערצה מאשר קוק. המסע של קוק סיפק מידע בוטני זאולוגי וגאוגרפי רק מאוד לבריטניה ולמערב. עם זאת הוא גם הוביל לכיבוש ניו זילנד ואוסטרליה ולהרג רוב הניו זילנדים והאבוריג'ינים והרס רוב התרבות שלהם. חקר הצפדינה מאפשר לצי הבריטי לכבוש עוד מקומות ביתר קלות. [[יובל נח הררי]] מציין כי דברים אלה מדגימים כיצד עובדת [[המהפכה המדעית]] שבה מחקר מדעי אינו עומד בפני עצמו אלא משרת בדרך כלל גורמים של הון שלטון או אימפריות.  

* 1768 - המסע הראשון של '''ג'יימס קוק'''. קוק המסע מוביל משלחת אסטרונומית שיצאה לצפות במעברו של כוכב הלכת נוגה על פני השמש, במטרה לחשב על פיו את המרחק שבין השמש לכדור הארץ. מטרה נוספת של המסע הייתה, מודיעינית צבאית ואימפראלית, לחקור את היבשת הדרומית האגדית, ששיערו שקיימת בדרום האוקיינוס השקט, טרה אוסטרליס (פירוש המילה הוא ארץ דרומית). לקוק הוקצתה ספינה קטנה בשם "אנדוור" ועימו יצאו להפלגה אנשי מדע בראשות ג'וזף בנקס. הם הגיעו לטהיטי וחקרו אותה וכן לניו-זילנד. ב-19 באפריל 1770 היה לאדם האירופאי הראשון לעלות על חופי מזרח אוסטרליה. ב-13 ביולי 1771 עגן בחופי אנגליה. בסך הכול שבו מעט יותר ממחצית מ-94 האנשים שיצאו לדרך. בשובה של הספינה הפכו מוצגיה, ביניהם פוחלץ של קנגורו, לאטרקציה, ודווקא בנקס וצוותו, אנשי המדע, זכו ליותר הערצה מאשר קוק. המסע של קוק סיפק מידע בוטני זאולוגי וגאוגרפי רב לבריטניה ולמערב. עם זאת הוא גם הוביל לכיבוש ניו זילנד ואוסטרליה ולהרג רוב הניו-זילנדים והאבוריג'ינים והרס רוב התרבות שלהם. חקר הצפדינה מאפשר לצי הבריטי לכבוש עוד מקומות ביתר קלות ולקדם [[אימפריאליזם]]. [[יובל נח הררי]] מציין כי דברים אלה מדגימים כיצד עובדת [[המהפכה המדעית]] שבה מחקר מדעי אינו עומד בפני עצמו אלא משרת בדרך כלל גורמים של הון שלטון או אימפריות.  

* 1776 - יוצא לאור '''[[עושר העמים]]''' ספרו הנודע של הכלכלן '''[[אדם סמית]]'''. הספר נחשב לתחילת [[חקר הכלכלה]] המודרני. כמה שנים קודם לכן יוצפרו [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שמשלים את הגותו של סמית.  

* 1776 - יוצא לאור '''[[עושר העמים]]''' ספרו הנודע של הכלכלן '''[[אדם סמית]]'''. הספר נחשב לתחילת [[חקר הכלכלה]] המודרני. כמה שנים קודם לכן פורסם הספר [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שמשלים את הגותו של סמית.  

* '''אנטואן לבואזיה''' - אציל צרפתי וכימאי הנחשב לאבי הכימיה האנליטית. זכור בעיקר בשל עבודתו על גזים, אבק שריפה ובעירה. קבע לראשונה את חוק שימור החומר, תרם משמעותית להחלפת תאוריית הפלוגיסטון ותרם לשינוי מקיף במינוחים בכימיה (ראו גם המהפכה הכימית). נתן את השמות (הלועזיים) לחמצן ומימן והסביר את תפקיד החמצן בבעירה. הומת במהפכה הצרפתית.  

* 1764 - 1794 '''אנטואן לבואזיה''' - אציל צרפתי וכימאי הנחשב לאבי הכימיה האנליטית. זכור בעיקר בשל עבודתו על גזים, אבק שריפה ובעירה. בעקבות ניסויים הוא טען שבעירה היא תהליך המשלב בין חומר בעיר לבין חמצן. ניסוייו יחד עם פייר סימון לפלס הראו שתהליך הנשימה הוא למעשה בעירה איטית של חומר אורגני באמצעות החמצן הננשם. קבע לראשונה את '''חוק שימור החומר''' על סמך בערת גזים. תרם משמעותית להחלפת תאוריית הפלוגיסטון ותרם לשינוי מקיף במינוחים בכימיה (ראו גם [[המהפכה הכימית]]). נתן את השמות (הלועזיים) לחמצן ומימן. הומת במהפכה הצרפתית. חשיבותו למדע בוטאה על ידי המתמטיקאי ז'וזף לואי לגראנז' שקונן על ההוצאה להורג במילים "לראש הזה נדרשה שנייה אחת כדי ליפול, אך מאה שנים לא יפיקו עוד אחד שכזה".

* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המהפכה האמריקאית. עבדות טרנאס אטלנטית.

* תחילת '''[[המהפכה התעשייתית]]''' - הקמת בתי חרושת קטנים שבהם יש התמחות של פועלים שונים שמבצעים פעולות סדרתיות ויחד יוצרים מוצר מוגמר. כניסת מכונות לתהליך זה מייעלת ומשפרת אותו, הדבר מייצר תמורות כלכליות, חברתיות, סביבתיות ופוליטיות עצומות בחברה וקשור קשר הדוק להמשך פיתוח המדע - לדוגמה - פיתוח תעשיות כריית ה[[פחם]], [[הפלדה]], מנועי הקיטור ובמהשך נולי אריגה ורכבות כתהליך אוטו-קטליטי שמאיץ את עצמו. כך שכלול מנועי הקיטור מאפשרת כריה עמוקה יותר של פחם ובה בעת ייעול מנועי הפחם מוזיל את השימוש בהם ומוביל לעוד שימושים בהם ולכן עוד ביקוש לפחם.  

* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המהפכה האמריקאית. עבדות טרנאס אטלנטית.

* 1789 - פורצת [[המהפכה הצרפתית]]. התחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. יחד עם המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית הנחילה לעולם מחדש את הרעיון של זכויות אוניברסליות וחוק שווה לכל החל באותה מידה על כל האזרחים – ולא משטר פריבילגיות נפרד לכל שדרה מעמדית. הצהרת זכויות האדם והאזרח, שכיוונה לא לצרפתים אלא לכל בני האדם, נותרה מורשתה העליונה של המהפכה, והשפיעה על תנועות פוליטיות בכל העולם. הפנייה למושגים פוליטיים-חברתיים בעלי תכולה גורפת התבטאה גם בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", שנעשתה ברבות הימים מזוהה עם אירועי 1799–1789 (על אף שכמעט ולא הופיעה בצורתה זו במהלכם).

* 1789 - פורצת [[המהפכה הצרפתית]]. התחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. יחד עם המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית הנחילה לעולם מחדש את הרעיון של זכויות אוניברסליות וחוק שווה לכל החל באותה מידה על כל האזרחים – ולא משטר פריבילגיות נפרד לכל שדרה מעמדית. הצהרת זכויות האדם והאזרח, שכיוונה לא לצרפתים אלא לכל בני האדם, נותרה מורשתה העליונה של המהפכה, והשפיעה על תנועות פוליטיות בכל העולם. הפנייה למושגים פוליטיים-חברתיים בעלי תכולה גורפת התבטאה גם בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", שנעשתה ברבות הימים מזוהה עם אירועי 1799–1789 (על אף שכמעט ולא הופיעה בצורתה זו במהלכם).

* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.

* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.