שינויים

* ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה.  

* ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה.  

יש לציין כי חלוקה האחריות לתאונה בין הנהגים לבין הולכי הרגל מוציאה מהמשוואה היבט חשוב של תרומת המדינה והרשויות לתשתיות שתורמות להיפגעות הולכי רגל על ידי היבטים כמו יצירת סביבה מסוכנת להליכה (במסגרת [[תכנון מוטה רכב פרטי]]), אי אכיפה של מהירות מוגזמת בעיר או של עצירה במעברי חצייה ועוד. על פי גישת [[חזון אפס]] בכל מקום שבו אנשים עלולים להכשל, תפקידה של המערכת הציבורית, הוא למנוע מכשל כזה להתרחש. דוגמה למצבים יוצרי סיכון:

חלוקה האחריות לתאונה בין הנהגים לבין הולכי הרגל מוציאה מהמשוואה היבט חשוב של תרומת המדינה והרשויות לתשתיות שתורמות להיפגעות הולכי רגל על ידי היבטים כמו יצירת סביבה מסוכנת להליכה (במסגרת [[תכנון מוטה רכב פרטי]]) כמו אי אכיפה של מהירות מוגזמת בעיר או של עצירה במעברי חצייה ועוד. על פי גישת [[חזון אפס]] בכל מקום שבו אנשים עלולים להכשל, תפקידה של המערכת הציבורית, הוא למנוע מכשל כזה להתרחש. דוגמה למצבים יוצרי סיכון:

* מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון אחד לכך הוא קנסות על הולכי רגל שלא חוצים במעברי חצייה, פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם יש הולכי רגל או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]).  

* מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם צפויים הולכי רגל לחצות, או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]).  

* מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[איזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש.  

* מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[איזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש.  

* זמני המתנה ארוכים ברמזורים - הגישה היא שיש להתאים את המערכת לבני האדם ולא להפך - לכן להימנע ממקומות שבהם הולך הרגל צריך לחכות זמן רב במעברי חציה עם רמזור. המתנה כזו עלולה לגרור חציה באור אדום - שגוררת היפגעות של הולכי רגל. לפי הגישה הישנה מה שנדרש הוא להגביר את האכיפה והחינוך על הולכי הרגל, אבל גישה של [[הליכתיות]] וחזון אפס טוענות כי יש להתאים את הרחוב להולכי הרגל.

* זמני המתנה ארוכים ברמזורים להולכי רגל - הגישה היא שיש להתאים את המערכת לבני האדם ולא להפך - לכן להימנע ממקומות שבהם הולך הרגל צריך לחכות זמן רב במעברי חציה עם רמזור. המתנה כזו עלולה לגרור חציה באור אדום - שגוררת היפגעות של הולכי רגל. לפי הגישה הישנה מה שנדרש הוא להגביר את האכיפה והחינוך על הולכי הרגל, אבל גישה של [[הליכתיות]] וחזון אפס טוענות כי יש להתאים את הרחוב להולכי הרגל - ולכן לקצר את זמן ההמתנה של הולכי הרגל.

* מעברי חציה לא בטוחים - ניתן לשפר את בטיחות במעברי החצייה על ידי שלל אמצעים כמו מעבר חצייה מוגבה, או הבלטת מדרכות אל הכביש.  

==פגיעות של משאיות ואוטובוסים בהולכי רגל==

==פגיעות של משאיות ואוטובוסים בהולכי רגל==