שינויים

נוספו 15 בתים ,  10:01, 16 בספטמבר 2019
שורה 180: שורה 180:  
חקלאות שאיננה בת קיימא כמו לדוגמה חקלאות תעשייתית, גוררת [[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] חשובות, בין היתר [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]], [[מדבור]], וערעור של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] - שניהם גם חיוניים להמשך החקלאות וגם מושפעים ממנה.  
 
חקלאות שאיננה בת קיימא כמו לדוגמה חקלאות תעשייתית, גוררת [[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] חשובות, בין היתר [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]], [[מדבור]], וערעור של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] - שניהם גם חיוניים להמשך החקלאות וגם מושפעים ממנה.  
   −
לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]] שפרסם ה-[[IPCC]] בשנת 2019, [[חקלאות]], [[יערנות]] ושימושי קרקע אחרים אחראים לפליטה של כ-13% מהפליטה של [[פחמן דו חמצני]], 44% מה[[מתאן]] ו-82% מהפליטה של [[נתרן דו חמצני]] מתוך סך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי בתקופה 2007-2016. דבר שמייצג כ-23% מסך הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ממקור אנושי. האדמה משמשת גם כמקור שקולט גזי חממה, אבל המשך תפקוד זה נמצא בסיכון בגלל שינוי אקלים. אם מתחשבים גם בפליטות שמקורן בפעילות לפני ואחרי ייצור של מזון, הפליטות [[שוק המזון העולמי|מסקטור המזון]] אחראיות ל-21%-37% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי.
+
לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]] שפרסם ה-[[IPCC]] בשנת 2019, חקלאות, [[יערנות]] ו[[שימושי קרקע]] אחרים של האדם, אחראים לפליטה של כ-13% מהפליטה של [[פחמן דו חמצני]], 44% מה[[מתאן]] ו-82% מהפליטה של [[נתרן דו חמצני]] מתוך סך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי בתקופה 2007-2016. דבר שמייצג כ-23% מסך הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ממקור אנושי. האדמה משמשת גם כמקור שקולט גזי חממה, אבל המשך תפקוד זה נמצא בסיכון בגלל שינוי אקלים. אם מתחשבים גם בפליטות שמקורן בפעילות לפני ואחרי ייצור של מזון, הפליטות [[שוק המזון העולמי|מסקטור המזון]] אחראיות ל-21%-37% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי.
    
בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.
 
בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.